אני זוכר את הלילה השלישי לטיולנו בבהירות רבה,
ואת ההרגשה הפנימית שלי והאינטואיציה החזקה
שבישרו כי הימים הקרובים צפויים
להיות מעניינים ומאתגרים. חיזוק לכך
קיבלתי באותו לילה, עת שהינו כל
חברי הקבוצה בלובי של המלון, חלק משוחחים
על היום המגניב שהיה, חלק מהורהרים עם
עיניים אדומות בגלל שעות גלישה מרובות,
כמעט ובה נתונים חשובים מאד
כדוגמת: גובה הסוול, כיוונו, הרוחות
שינשבו בכל יום לפי חלוקה לשעות,
התפתחותו עם צפי של 4 ימים קדימה,
טבלאות של גאות ושפל, ואפילו
הגבהים והטווחים בתוך כל יום נתון והשינויים בשעות מסוימות.
האתרים פרסמו נתונים מעודדים.
אם עד כה גלשנו על 3- 4 פוט מקסימום,
האינטרנט הראה כי הימים הקרובים
צפויים להעלות גלים של עד 9 פוט.
היה לי ברור כי גובה כזה יצריך אותי
למחשבה תחילה, תכנון נכון,
תוך כדי התחשבות בכל הפרמטרים שהאינטרנט
הראה. האינדיקטורים הצביעו על סוול
דרום מזרחי, שיימשך מספר ימים, ובניגוד
לארץ שהסוולים יורדים לאחר יומיים, הסוול
הזה הראה תהליך של כניסה ושמירה
על גובה ואף התעצמות לקראת הימים השלישי והרביעי.
לכאורה לכם כקוראים זה נשמע מעולה ,
ואף לרוב חברי הקבוצה זה היה נשמע
יופי של סוול והנה כלם מקבלים את אינדונזיה האמיתית,
ואת הגלים שלשמם הם נסעו, אך יחד
עם זאת ידעתי כי אליה וקוץ בה (דָּבָר טוֹב אוּלָם יֵשׁ בּוֹ קְצָת רַע.)
כאמור בפרקים הקודמים ביומן המסע, עד
כה די השתעשענו, וקבלת הפנים שבה
קיבל אותנו האוקיאנוס ההודי הייתה לפי הספר.
בשלושת הימים שעברו ביקרנו ב-beach breaks
שהיו קרובים למלון, נסענו ל-canggu שהוא
ספוט המורכב מחול ,סלעיי לבה, וטיפה ריף חד,
אבל לא הגענו עדיין למקומות המחייבים,
מקומות אלה שבהם צריך לבצע מינימום
של טעויות ולהיות החלטיים לגביי
החתירה אל הגל, תפיסתו , ושמירה
על רמת ריכוז גבוהה לאורך כל הסשיין.
מטיוליי השונים והישנים לבאלי, נזכרתי
במראות ובתחושות של מה זה להיות
במים כשהים עולה וכשגלים של 6-7-8-9
פוט נשברים לידך כאשר אתה יושב
ב-shoulder של הגל, רק לצפות בגודל
הזה זה חתיכת קטע שלא בריא לכל לב,
שלא נדבר עם נתקעת ב-inside ואז
אתה בבעיה חמורה. שוב עלו וצפו כל
הזיכרונות הללו של סט שנראה במרחקים,
וכמה שאתה לא תחתור ותתאמץ בסופו של
דבר אתה מקבל אותו על הראש, חוויה
מחשלת ומעניינת מצד אחד, ומצד שני
יכולה להיות מבחן של בדיקת
הגבולות של כל אחד ואחד שעובר אותה.
היות ולטיוליי מגיעים אנשים ברמות
גלישה שונות , חתכי גיל שונים, גולשים וגולשות,
אנשים שמצויים ברמות כושר גופני
שאינם שוות , עליי בכל יום נתון וזאת
כמובן לפי תנאיי הים לעשות חישובים,
שאינם מתמטים, אלה חישובים
שהעיקרון המנחה והמוביל שלהם
באיזה ספוט לאור נתוני המחשב,
לאור צפייה מוקדמת שלי בבוקר
שלפניי הנסיעה לחופים בחוף שליד המלון-
בו אני רואה את הגובה הנשבר ב-beach break
ולומד את כיוון הרוח, ואז לוקח
את מכלול הנתונים הללו מעבד אותם בראשי, ולוקח החלטה.
אין דבר שיותר חשוב לי מלמצוא את
החוף שיהווה את המכנה המשותף
לכל האנשים שבאים אתי לטיולים לבאלי.
סוג כזה של טיול, מצריך התחשבות
בלתי רגילה של האחד ברעהו. לרצות
חלק קטן של חברי הקבוצה, או אפילו
חלק גדול של הקבוצה, אך לא את כל
החברים בקבוצה , הוא משהו שאינו
מספק אותי, ולכן אני עושה את
הכל בכדי להגיע לנקודת מקסימום של נהנים.
יחד עם זאת ועם כל הרצון האישי שלי,
איני קוסם ואיני שולט בתנאי הטבע, ולפעמיים
גם לי זה לא לגמרי מצליח. זכורים לי סשיינים
שבהם כל חברי הקבוצה, בזכות בחירה
והמלצה שלי לאן לנסוע לגלוש, גרמה ל-99% מחברי
הקבוצה לסיפוק עצום, ואילו לאחד
מהחבר'ה לא כל כך הלך, ואז
במידת מה הרגשתי שהנאתי האישית נפגמת.
אך גם לדבר זה השתדלתי למצוא
את הפתרון, מאותה נקודה שבה הבחנתי
כי אותו גולש/גולשת מתקשים או לא מתחברים,
השתדלתי להיות ליד אותו אדם, לגלוש
ביחד עם אותו גולש, וכמה שיותר לדרבן ולדחוף,
והתוצאות בדרך כלל לא מאחרות לבוא. גלישה
הוא ספורט אינדיבידואליסטי , אך יחד עם
זאת רבים מהגולשים ניזונים מ-feedbacks של גולשים
שנמצאים אתם במים, ובמיוחד מתמלאים סיפוק
מגולשים שיוצאים עמם לטיול שכזה לבאלי, ואחר
כך יכולים להעביר ולהעלות חוויות אודות הסשיינים במלון, ולפניי השינה.
יותר ויותר חבר'ה התקבצו בלובי הקטן של המלון.
הצעתי שנעבור לשפת הבריכה, " נראה לי שיהיה
יותר סבבה לשבת על כיסאות הנוח בבריכה, לשמוע
מוזיקה ולשתות קצת וויסקי באוויר הפתוח" הצעתי, ואכן כך עשינו .
הדקות חלפו, הוויסקי שהביא דני, אחד מחברי
הקבוצה נמזג לכל אחד שחפץ בו , השעה הייתה
כבר קרוב ל-10 בלילה, והשילוב הזה של
היום המקסים שעבר עלינו, הידיעה כי עכשיו
הולכים לעבור עלינו ימים מלאי גלים, האלכוהול
שזרם בדמנו, והעובדה כי אנו נמצאים באחד
המקומות האנרגטיים והחזקים בעולם, השפיעה
לנו על התת מודע, ואת התוצאות של
השפעה זו היה אפשר להבין לפי החיוך,
המבע והמילים של כל אחד ואחד.
אני שנפגש את הגולשים/גולשות בארץ,
מספר להם על באלי , על הרומן שלי עמה
ועל עצמי, מופתע כל פעם מחדש מהשינויים
שעוברים על האנשים תוך מספר ימים באי
הקסום הזה. איני מדבר על שינויי אישיות,
מהות, או אופי, אני מדבר על שינויים בטון הדיבור,
בתדירות שבו מופיעים החיוכים, ובתהליך
ההתקרבות הנוצר בין אנשים שלא הכירו
לפניי מספר ימים, ועתה יכולים לדבר על
דברים עם עומק ורגש.
התובנה המרכזית שהיא למעשה ההשראה
לכל יומן המסע שכתבתי והיא זו שגרמה
לי לחזור לאי הקסום הזה 15 פעמים עד כה
(מי ייתן ולא אפסיק הרגל נהדר זה) היא זו
שאין מדובר ביעד וטיול גלישה נטו, מדובר
בריכוז מדהים של פלאי טבע בתוספת של
אוכלוסייה אנושית נדירה ובשילוב של
היסטוריה ותרבות שהשתמרה וכאילו
שאינה מרפה מן האי גם בשלהי המאה ה-21 ,
חוויה ששינתה את חיי לבלי הכר,
עד לשנת 2000 לא גלשתי בשום מקום
אחר בעולם ולא נחשפתי לעוצמות
כאלה אף כי טיילתי רבות מאז השחרור מהצבא.......
בהמשך הפרקים:
1. לגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג,
ברוס, מאצ''דו, גורדי, cj , ועוד
2.הכיבוש הישראלי של uluwatu
Kuta reef חלום של גל.
4. Padang-padang השם והמיתוס.
Nusa-dua .5 הפייפ ליין של באלי
6. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם
7.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
