יומן מסע לבאלי-פרק ט"ו

תשומת הלב וכל העיניים התמקדו באוסטרלי הנמוך הזה,

שכמעט היה אלוף עולם מספר פעמים.מהזכור לי,אלוף אוסטרליה

הוא היה יותר מפעם אחת, ויש הסוברים כי יש לו את הגלישה

היפה והמסוגננת ביותר בעולם. Tag burrow-הוא גם אחד

הגולשים היותר נצפים ומסוקרים בעולם, ולכן לא היה זה פלא

שחברי הקבוצה הישראלים שביקרו אתי בבאלי בטיול זה, התרגשו

כילדים קטנים ולא הסירו מבטם מתותח זה.הפליא והגדיל

לעשות ג'אני ספאדה, גולש ישראלי שהיווה חלק מהקבוצה

וגולש די ותיק מחוף הילטון, שבשבילו tag burrow- הוא חצי אלוהים,

(הוא מעריץ את גלישתו ואת האיירילים והסנפים העוצמתיים שלו),

וכאשרtag חלף על פנינו הוא התחיל לפתח אתו שיחה קצרה,

שאל לשלומו , ושאל את האוסטרלי האם אפשר להצטלם אתו

וביקש ממני לצלם אותם. אין ספק שהספקטרום הזה שנקרא

עולם הגלישה אוצר בתוכו אין סוף של ממדים ורבדים, אחד מהם

שהוא אולי אחד מהמוטיבים העיקריים שבו : הריגוש וההתרגשות.

אני חייב לציין כי כשצילמתי אותם ביחד,יכולתי להבחין בשמחה

ואושר בדרגה כזו שמעולם לא ראיתי על פניו של ג'אני, ואפילו tag

שמורגל להיות מוקף בעשרות מעריצים בכל חוף אליו הוא מגיע,

שיתף פעולה בנחמדות ונראה היה שהוא מבסוט מהגישה ומהרגע עצמו.
Canggu החוף הנפלא והמדליק, עם הגלים הנשברים שמאלה

וימינה סיפק גם הפעם את אחת מהפתעותיו ועייני היו נשואות אל

המקצוען הבלונדיני, כאשר השאלה שעוברת לי בראש, ואותה

אני שואל את עצמי, היא מה אני הולך לגלוש היום פרונט-סייד או בק-סייד.

היה לי ברור שזה ממש לא יהיה לשיקול דעתי אלא לשיקול

דעתו של tag burrow כי החלטתי שלאן שהוא הולך אני

נצמד כמו סופר גלו, בכל זאת לא כל יום בחיים פוגשים

מקצוען מה-top 10 בעולם , ורציתי להרגיש כמו בסרט גלישה.

אני באמת חושב, וזה טיפ לכל בגולשים הקוראים את יומן

המסע שלי, שלצפות במקצוענים , בין אם זה בסרט גלישה או

בין אם זה בשידור חי במים כמו שקרה לנו, משפרת לבלי הכר

את הבנת הגלישה של כל אחד ואחד הצופה בה.גלישה מעבר

ליכולת אישית וכשרון מולד, היא גם אומנות נרכשת והתפתחותית.

הספורט משלב פיזיות רבה ואתלטיות אך יחד עם זאת ולא

פחות חשוב זהו ספורט שלמוח והיצירתיות יש בו תפקידי מפתח,

ולפיכך כאשר גולש ולא משנה אם הוא מתחיל, חובבן או אפילו

אחד שמתחרה, צופה בגולש שהגיע לדרגה של מקצוען אין לי

ספק שרק הצפייה עצמה מטביעה את חותמה ומשפיעה על

הגולש הצופה בין אם הוא מודע לכך ובין את זה מוטמע בו

ללא ידיעתו.האלמנטים התנועה הזרימה והסגנון של הגולש

המקצוען שבו צופים, כל אלה יצופו על פניי השטח ויהיה ניסיון

ליישמם באחד הסשיינים של הגולש הצופה והמתלמד. הרעיון

הכללי אותו ניסיתי להעביר הוא שאם תדמיינו את עצמכם על

גלים שהיו לכם בחיים, אני מבטיח לכם שלא אחת

עשיתם move מסוים שלא היה שלכם אך בתוך מוחכם ישבה

לכם איזשהיא סצינה של סלייטר או איירונס (מאחד הסרטים שבו צפיתם)

עושים את זה וניסתם גם אתם לבדוק איך זה מגיב ומרגיש.

למען ההגינות אציין כי כאשר אני מנסה לחקות אותם זה לא

יוצא אפילו דומה, אבל זה כל כך כיף להיכנס לראש שלהם

ולדמיין את התרגיל שלמעשה המתנה הכי גדולה שהגולש

מקבל היא עצם הניסיון עצמו, כל השאר אם זה מצליח או לא זה כבר הבונוס.
בכדי לא להיות פתטים לחלוטין , עקבנו במבטינו על tag burrow

והצלם שליווה אותו ממרחק של כ-100 מטר.כל כך רציתי

שהוא ייכנס לגלוש בקטע שבו הגל נשבר ימינה, ואכן כך קרה.

גל שנשבר ימינה הוא פרונט סייד בשבילי.השליטה שלי בגלשן ,

הביטחון העצמי גבוהים יותר, וככלל העובדה שכאשר גולש

רואה את הגל הניצב מולו ולא צריך להיות עם הגב אל הגל

לטעמי ונראה לי כי גם מבחינה סטטיסטית רב הגולשים יאמרו

שהם יותר אוהבים פרונט סייד.יחד עם זאת אם אני צריך לדמיין

את הבק-סייד שלי עד שנת 2000 , השנה שבה הגעתי לאיי

אינדונזיה לראשונה ואת העשור האחרון מאז שאני גולש שם,

זה כמו להשוות את היקום לפניי ואחרי המפץ הגדול.שני דברים

שונים לחלוטין.משהו שפעם ממש לא אהבתי ושלא התחבר לי

לעומת משהו שאני היום מכור אליו מחפש אותו ולא מפסיק ללמוד אותו.

אולי ביום מן הימים אכתוב על זה ספר לגולשים

מתחילים שמו יהיה " כשפרונט סייד הפך לבקסייד".
tag נעצר כשלושה מטרים לערך לפניי שפת המים. עורו הלבן

מטבעו בתוספת הקרמים הרבים ששם על הפנים,נתנו קונטרסט

חזק ביותר לחול השחור עם הגרגרים הגדולים ב-canggu .בל נשכח

כי האזור של אינדונזיה הוא אזור של פעילות געשית.חלק מההרים

והמקומות כבר לא פעילים, אך חלק בלתי מבוטל פעיל בהחלט.אין שה

מקרי בכלל שכאשר אתה עובר מספוט לספוט באזורים המרוחקים

שעות אחד מהשני אתה מוצא את אותו חול שחור וטיפוסי לחופי באלי

ואינדונזיה.כיון שהוא כה שחור הוא קולט ומחזיר חום

בצורה מפחידה.עוד לא פגשתי את האדם, בין אם הוא מקומי ובין

אם הוא חסין ומיוחד שילך על החול הזה בשעות הצהרים 12:00-14:00

ללא כפכפים.לדעתי כל כף רגל אנושית חשופה פשוט תקבל

שם כוויות בדרגות גבוהות.העובדה שהוא השקיע רק 5 דקות

בתרגילים ומתיחות הפתיעה אותי מעט. חשבתי שבתור

מקצוען הוא יקדיש לכך 15 דקות לפחות, אך בהמשך

התברר לי שהבחור כבר היה במים מוקדם יותר כך שהוא

היה חם לחלוטין. המרחק בין שפת המים לשבירה ב-canngu

משתנה כמו בכל חופי הbeach-break בהתאם לגובה הגלים

ביום הנתון.כיון שחוף זה לא עובד בגובה של מעל ל-2 מטר ,אולי מגיע

בשיא לשניים וחצי, השבירה אף פעם אינה רחוקה מאד מהחוף, מה

שהופך את המקום הזה לאתר צילומים נחשק ,והמון סרטי גלישה

ותמונות למגזינים נבחרים מצולמים שם.אין צורך בעדשות

מטורפות בכדי לקבל שוטים טובים, והגל משלב כוח ויופי ברמות גבוהות.

בהמשך הפרקים .
1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג, ברוס, מאצ''דו, גורדי, cj , ועוד

2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל.

Padang Padang

השם והמיתוס.

Nusa dua - הפייפ ליין של באלי

.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם

.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי

השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני,

היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים

הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט

לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים,

נראה לי שטיול לבאלי במחיר של 3500$ ל-17 ימים

שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי. אני רק יכול לומר מניסיון :

אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.

נא לצלצל אליי כבר עכשיו

לטלפון נייד: 0505606767

או לשלוח

מייל ל:

drormangel@hotmail.com

הטיול הבא : 01/04/2010 - ההרשמה החלה השבוע

הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו מעודכנים און ליין

http://www.facebook.com/group.php?gid=49282111055&ref=mf

בקרו באתר הבית שלי: http://mangelbalitour.blogspot.com/ /

יומן מסע לבאלי-פרק י"ד

בדיחה ישראלית טיפוסית ושוביניסטית מספרת על גבר

שמסביר על חלוקת התפקידים בינו לבין חברתו בבית.

על כך שהוא כל כך מפרגן לחברתו, חי עמה בהרמוניה

, ויש ביניהם תקשורת כל כך טובה, שכאשר מגיע הרגע שהם צריכים לנקות ולסדר את הבית, והיא מתלוננת שכואב לה הראש והיא עייפה, הוא מעיד על עצמו, שהוא כזה מתחשב, ואומר

לה, אין בעיה אהובה שלי, לכי תנוחי שעתיים שלוש,

כשתתעוררי הניקיונות והלכלוך מחכים לך.....ומדוע אני

מספר לכם זאת,כיון שבבאלי הבדיחה הזו הייתה בלתי מובנת.

הגברים באי הזה עושים הכל מכל, עובדים בכל המקצועות,

ללא בושה ועם הרבה שמחה והשלמה עם המצב הקיים.כך שבאותו

ערב ב-kudeta למשל , 90 אחוז מאלה שהביאו לנו את המשקאות

היו גברים.האנשים שעובדים בreception במלונות הם גברים,

החבר'ה שמנקים לך את החדרים בבוקר, לאחר שיוצאים לסשיינים,

שלרוב עורכים מהבוקר ועד החשיכה, הם גברים, ועוד מיני סוגי

עבודות שבישראל ובמערב הגברים היו מרימים גבה, או היו מבצעים

את העבודות בחוסר שביעות רצון. השעה הייתה כבר 21:00 , ואני

מזכיר לקוראים, שהיינו עדיין ב-kudeta לאחר סשיין אחר הצהרים-ערב, ספוגים באלכוהול קל, מאושרים ורוח שטות אפפה את כלם.ידעתי שבמלון מחכים לנו שאר חברי הקבוצה שהעדיפו

לתור את האזור בו ממוקם המלון וביקשתי מהמלצר שיעשה לנו חשבון.

תוך מספר שניות הגיע החשבון, שלא היה זול במיוחד. כפי שציינתי

בפרק הקודם, המקום הזה ספציפית ה-kudeta הוא מאד

אקסלוסיבי ובסטייל, בירה שעולה בדרך כלל דולר וחצי בכל

המקומות עולה ב-kudeta 3 דולר, עדיין זול בהשוואה

לישראל שבה עם היית מזמין בירה בחוף טופסי או בלה לה

לנד או במציצים בהם היו גובים ממך סכום של 6 דולר לפחות

והאמינו לי שברמת מה שאתה מקבל, המרחב הים והתפאורה

אין מה להשוות כלל וכלל.....נכנסנו לרכבים ונסענו למלון ,

אותו מלון שהולך להיות ביתנו החם והאהוב בשלושת השבועות הקרובים.

כ-200 מטר לאחר היציאה מה-kudeta ישנו עץ עבות ,

ומקדש הינדי אזורי שאליו יש לי סנטימנטים מיוחדים .המיקום שלו,

המשקיף אל הים, האופי והאוטנטיות הבלתי נתפשת שהוא משדר,

השינויים הגדולים שבין מצב שבו יש טקס במקדש והוא הומה בבני אדם,

הומה עד כדי כך שמספר אנשי דת עומדים בחוץ ,

סיטואציה המזכירה לי את הסלקטורים בישראל שהיו עוצרים

את הקהל כשהייתי צעיר , במועדונים כמו: הפינגווין, שירוקו, והקו.

לחלק מהקוראים שמות אלה של המועדונים המיתולוגים לא יגידו דבר,

אבל מי שהשמות הללו מוכרים לו, יכול להיכלל בקטגוריה הספק

מכובדת ספק מציאותית , שבה מקטלגים אותי מספר גולשים

מחוף הילטון ( חוף הבית שלי משנת 1977 , ולמרות עשרות הפעמים שלי באינדונזיה, אני אוהב אותו לא פחות)

קטגוריית "זקני השבט".בקבוצה זו של גולשים ניתן להכליל

מספר שמות של ותיקים , שהחלו לגלוש באותו עשור של

שנות ה-70 כמו : צחי "אמבטיה"- שהיום נמנה על המכורים

לאיים המאלדיביים,גיא מירב- ז"ל, שהיה אחד מהחלוצים

הראשונים שביקרו באינדונזיה, הרבה לפניי ובנוסף היה

בעל סגנון גלישה ייחודי ביותר, גילי גכמן- הידוע בכינויו "גילי היפה",

שבעברו היה הילד הכי יפה בתל אביב והיום הוא בעל

משפחה גולש ועדיין יפה.החבר'ה ביקשו שאעצור ליד העץ הגדול-עץ

הבניאן הנושק למקדש. עץ הבניאן מסמל את הצדק. פעם

השפיטה הייתה נערכת במרכז הכפר.השליט היה מגיע לכפר ושם,

מתחת לעץ הבניאן, היה פותר את הבעיות.לכל אדם

בבאלי יש המון סוגים של מקדשים שאליהם עליו להתייחס:

בכל בית יש פינה שבה יש מקדשים של הבית, לרוחות האבות

של המשפחה, לדברים פרקטיים, לא משהו שקשור

לאלים הגדולים (כי אחרת יצטרכו למלא שורה נוספת של טקסים).
מקדשי המקור, של השושלת, החמולה. לכל קהילה (בנג`אר) יש שלושה

מקדשים ציבוריים: באמצע הכפר – מקדש לברהמה –

האל שברא את העולם וגם אל האש. אבי כל האלים ובני האדם.

בחלק הדרומי של הכפר– מקדש לשיווה - האל ההורס

ובונה (מחזוריות לא נגמרת של הרס ובניה – הר הגעש

מתפרץ והורס אך הטוף הנוצר נותן פרנסה למיליוני אנשים).

בחלק הצפוני של הכפר– מקדש לווישנו - האל המשמר.
לקבוצה של כפרים שהיו פעם נסיכויות והיום הם מחוז,

יש מקדשים מלכותיים, גדולים יותר. מקדשים של כל באלי.

מקדשי סובאקס (Subaks), של ארגון ההשקיה. ומקדשונים

קטנים בשדות. לכל סוג של מקדש הטקסים המאפיינים אותו.

האנרגיות באי הזה הם אנרגיות מטורפות, ולא משנה לאיזה

לאום ודת אתה משתייך.לאנשים שהם פתוחים, אוהבי אדם,

הרפתקנים וכאלה שניחנו ביכולת דמיון מפותחת, עצם המחשבה

על איך נראה האי הזה במאות הקדומות, הטקסיות והפולחן

שנשמרו כאן אלפים בשנים, ובני מקום המאמינים בלב שלם

בקסמים ובאלים שלהם, כל אלה מביאים את המטייל למצב תודעתי

שבמערב קשה לו להגיע אליו והוא נסחף לתוך מעגל הקסמים הזה.

סשיינים נדירים, בילויים, אוכל והרבה אוכל , איזה תותחים

מעולם הגלישה פגשנו ובקיצור הרפתקאות נוספות עם המון מידע, בפרק ט"ו –הפרק הבא,............בנוסף

בפרקים הבאים של יומן המסע,1

1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג'''', ברוס, מאצ''''דו, ג''''ורדי, cj , ועוד

2. הכיבוש הישראלי של uluwatu

Kuta reef חלום של גל.

padang Padang השם והמיתוס.

Nusa dua - הפייפ ליין של באלי

.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם

.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
הודעה עדכנית וחשובה !!!
בתאריך 01/04/2010 יוצאת קבוצה שלגולשים וגולשות לתקופה של בין 21-14 ימים,טיול מהסרטים.לא להתמהמה, לא לחשוב יותר מדי ולא להתבייש, פשוט לצלצל אולשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.ההרשמה בעיצומה ואני מזמין את הויזות ועושה את כל הסידורים בימים הקרובים:יש לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד:0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

http://www.facebook.com/#/group.php?gid=49282111055&ref=ts

יומן מסע לבאלי-פרק י"ג

ישנה סברה הגורסת שההפתעות והפגישות הכי גדולות קורות

לבני האדם בדרך כלל כשהם אינם מצפים להן,והיום השלישי

במסענו לבאלי הוכיח לי עד כמה סברה זו מוצדקת.

התעוררתי בשעת בוקר מוקדמת יחסית, אני מעריך שהשעה

הייתה 06:30 בבוקר, ואחרי שהערתי את כולם בברכת

salamat pagi שזה בוקר טוב באינדונזית, ביקשתי מכולם

להיות תוך 15 דקות בחדר האוכל. לא פשוט הוא להעיר למעלה

מעשרה חבר'ה בטיול.כל אחד הוא עולם בפניי עצמו,חלק חיים את

חייהם מבלי שאף אחד אומר להם מה לעשות, חלק רגיל לישון עד מאוחר,

חלק עם בת זוג בקיצור סרט.אבל בכללי זה עבר חלק יחסית

אחרי הכל כל מי שיצא לטיול זה עיקר מטרתו היא לגלוש ולגלות

חופים וגלים שהוא לא רואה וגולש בהם בכל יום. מעיון בטבלת הגיאות והשפל,

כבר בערב שלפניי ידעתי כי כדאי להזדרז והטבלה הנחתה אותי כי

בשעה 8 בבוקר בערך יתחיל מעבר של מצב האוקיאנוס ממצב של גיאות

למעבר לחצי גיאות, מצב זה יישאר כשעתיים ותהיה זליגה עקבית עד שנגיע

למצב של שפל.באנגלית זה מצב של high tide שעובר ל-med tide ובסוף

אנו מגיעים ל-low tide .היה לי ברור לחלוטין שאף אחד לא יוכל לגלוש

ב- low tide ולכן הערכתי כי יש לנו כ- 5 שעות בכללי עד שניאלץ

לצאת מהמים.כאן המקום להסביר כי low tide באינדונזיה זה מצב שבו

גובה פני הים על מדף הסלעים הוא בערך בעומקים של 10-30 סנטימטר.

דמיינו לעצמכם מה זה ליפול ולהתכסח בגל על סלעים חדים, בעומק כזה,

זה יכול להיות אירוע לא נחמד במיוחד.דבר נוסף שלקחתי

בחשבון שזהו בסה"כ יומנו השלישי באי.שוב אומר

ואציין כי העובדות שהננו מגיעים מאגן הים התיכון וממקום

שבו תדירות הגלים נמוכה ביחס לאוקיאנוסים ועוצמת המים

על כל היבטיה, זרמים, כבידה, עובי מסה וצורה כל כך שונים ,

כל אלה גורמים לי לכוון את האנשים שטסים עמי בכל נסיעה ונסיעה

ולכוון את עצמי למצב של מינימום טעויות וכמה שיותר מודעות

עצמית ליכולות האישיות.זהו מקום שמי שמבין את כללי המשחק

בו חייב לתת לו המון respect אחרת הוא מפקיד את

עצמו בידי המזל ועל כך אני אישית איני ממליץ.
העמסנו את הגלשנים על גג המכוניות.כשאני כותב על גג המכוניות,

וזו נקודה שכדאי להתעכב עליה מעט, אני מתכוון אומנם על גג

המכוניות אך בין הגלשנים למכונית ישנו מתקן. את המתקן של fcs

בדרך אגב קניתי עוד בטיולים הראשון, ואני חייב לציין שכבר 9 שנים

הוא משרת אותי נאמנה.המתקן הזה הופך נסיעה לכל חוף ממצב

של אי נוחות , אי בטיחות שכן הגלשנים בתוך הרכב תמיד מסתירים

את המראות ואת שדה הראייה, למצב של נהיגה בטוחה פי כמה

ולהנאה צרופה מהדרך אל הספוט.כך אירע באותו הבוקר שבו

שמנו פעמינו לחוף canggu , חוף שצולמו בו עשרות סרטי גלישה,

חוף עם המון אינדונזים מוכשרים והמון פרצופים שמעולם הגלישה לדורותיו.

שעת הבוקר המוקדמת יחסית חשפה בפנינו את הצד היותר שקט של באלי.

זו עדיין לא הייתה שעת ההמולה שכל האנשים כבר בעבודה ועל הכבישים,

זו הייתה שעה של ניקיון ושקט אנרגטי, הורים מכינים את הילדים לבית הספר,

אנשים מתחילים לפתוח חנויות , האיכרים בשדות האורז שמים את

הכובעים שיגנו עליהם מפניי השמש הקופחת בעוד כמה שעות

והרוכלים במיוחד אלה שמוכרים ירקות ופרות מתחילים לפרוק

סחורה מהרכב/טוסטוס אל הדוכן הסטטי העומד לצדי הכביש.

לפתע ממש לפניי הכפר canggu רעש המולה צבעים ואנשים.

אנו מיישרים מבטינו קדימה ורואים טור של כ-50 איש לפנינו

הולכים על צדי הכביש/שביל.כולם לבושים בגדי חג באלינזים,

לא היה מקום לספק לנגד עינינו מתרחש ceremony שזהו עוד

אחד מאלפי הטקסים שנערכים מדי יום באי המדהים והרוחני הזה

שהתמזל מזלי לגלותו בשנת 2000. מאד עניין אותי האם זהו טקס

קרמיישן(שריפה של גופה), הבאלינזים שורפים את גופת המת ומפזרים

את האפר כעבור זמן לים.אך בגלל שהיה זה בוקרו של יום פסלתי את

האפשרות שאכן זוהי סיבת הטקס. אצל הבאלינזים המזרח משמעו

השמש העולה, ולכן מסמל את החיים, ואילו המערב שמשמעו השקיעה,

מסמל את המוות. מכאן נובע שטקסי מוות נערכים במחצית השנייה של היום,

עת השמש מתחילה את מסעה מערבה. קרימיישן (שרפה) כאן היא דבר משמח.

אדם מחזיר את הבגד המלוכלך, זורק אותו ויקבל בגד חדש. אין חשיבות לגוף.

המטרה למחזר את חמשת היסודות, שמרכיבים את העולם ואז

הנשמה תוכל לעלות לשמיים (במערב יש ארבעה יסודות – אדמה, מים, אש ואוויר.

כאן יש יסוד נוסף – החלל, מימד הזמן שאנו תופסים). כאשר אדם מת

קוברים אותו זמנית ומתחילים לתכנן את הטקס ל"יום טוב". כאשר

מת כהן אסור לקבור אותו באדמה (היא טמאה), ושומרים אותו על המרפסת.

צריך לשעשע אותו עם מוסיקה, לערוך טקסים, לכבד אותו בתה,

קפה וסיגריות, כדי שהנשמה לא תפריע לחיים.
המשכנו בנהיגה לכיוון החוף, הפעם הרצון והאדרנלין

גברו על הסקרנות וההערכה לבני העם הבאלינזי, הרצון

להיות במים גבר על הכל.2 הצעירים הממונים דרך קבע

על החניה בחוף canggu קיבלו את פנינו בברכת apa kabar

שזה "מה המצב" או מה שלומך? וכהרגל המקום וזה לא משנה

אם אתה שמח או עצוב תמיד עונים bagus שזוהי מילה/תשובה

המגדירה מצב של יותר מ"בסדר" זה סופר בסדר וזה נותן עוד

חומר למחשבה והסבר מדוע נקרא האי בשם אי האלים כי כאן

אתה פשוט בגן עדן. אין פה מקום לרוע לצער ולחרטה. זרום

קבל וחייה את הרגע . שילמנו 2000 רופיה לכל רכב בשביל

להיכנס לחוף, אני חייב לומר שאני עושה זאת בכזה כיף ומשלם

להם את הסכום הזה השווה ל-0.2 דולר כי אני באמת חושב שזה מגיע להם כבני וילידי המקום.
החנינו את המכוניות ויצאנו החוצה.ריח של בוקר מהול בקטורת

ובישולים עלה באפינו.לא הייתה טיפת רוח ומבט לכיוון החוף בין

5 ה-warrungim שזהו השם האינדונזי ל: מסעדות/בקתות/קיוסקים

הממוקמות ב-canggu , ניתן היה להבחין בקצפים נשברים,

קצפים עם כוח ועובי והדבר שהכי שימח אותי היה שהקצף לא ניתז לעבר

החוף עם רוח, זה תמיד מסמל ונותן לי אינדיקציה שהים קלאסי

ושאני הולך לחגוג אתו ככל שאוכל........... הורדנו את הגלשנים,

מרחנו על עצמנו מקדמי הגנה עם שיעורי חסימת שמש גבוהים 70+, מרחנו על

הגלשנים שעוות, וסירקנו את הגלשנים.כולם באטרף אחוזי תזזית, רוצים כבר

לדעת ולראות מה הגובה האמיתי, כמה אנשים במים? ואיפה נשבר הכי טוב.

המראה שנגלה לעינינו ברגע שעברנו את הבקתות הקפיץ את

מחזור הדם ואת תדרי המוח לשמיים. ים כחול גלאסי עם סטים בעומק,

אני מעריך שראינו שם גלים הנשברים באופן עקבי של מטר ועשרים,

כשהסטים הגבוהים הגיעו למטר וחצי +. כאן המקום לציין

כי canggu לא יכול לשאת גל העולה על שניים שניים וחצי מטר,

הקרקעית שם , זווית החוף והמבנה פשוט לא מחזיקים את הגל

וזה הופך לבלתי גליש בימים הגבוהים מאד.
עמדנו בקבוצה כל החבורה, כשלפתע הבחנתי בבחור החולף על

פנינו, בחור די נמוך עם גלשן עם ים של מדבקות של חברות גלישה

וציוד גלישה מודבקים על הגלשן, פנים אדומות שיער שרוף, ביחד

אתו עוד בחור צעיר ממנו מחזיק מצלמה עם זום ענק ושניהם הולכים

לכיוון המים הרגע מסוים כשקלטתי את הפנים לא היה מקום לספק ,

זהו הגולש האוסטרלי המחונן שהיה אלוף אוסטרליה בעבר.

הנה tag burrow אני מסב את תשומת לב כולם, והאנשים

כולם מעלים חיוך רחב וג'אני תופס את הראש ולא מאמין

למראה עיניו, אחרי הכל טאג' הוא הגולש שהוא הכי אוהב בעולם.......המשך

הסשיין עם האוסטרלי המעופף הזה בפרק הבא.

סשיינים נדירים, בילויים, אוכל והרבה אוכל , איזה תותחים מעולם הגלישה פגשנו ובקיצור הרפתקאותנוספות עם המון מידע, בפרק י"ד –הפרק הבא,............בנוסף בפרקים הבאים של יומן המסע,

1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג'''', ברוס, מאצ''''דו, ג''''ורדי, cj , ועוד

2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל

3. Padang padang השם והמיתוס. Nusa dua - הפייפ ליין של באלי

.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם

.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

ה ה ר ש מ ה נ מ ש כ ת !!!
בתאריך 01/04/2010 יוצאת קבוצה שלגולשים וגולשות לתקופה של בין 21-14 ימים,טיול מהסרטים.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.ההרשמה בעיצומה ואני מזמין את הויזות ועושה את כל הסידורים בימים הקרובים:יש לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד:0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

http://www.facebook.com/#/group.php?gid=49282111055&ref=ts