יומן מסע לבאלי-פרק י"ג

ישנה סברה הגורסת שההפתעות והפגישות הכי גדולות קורות

לבני האדם בדרך כלל כשהם אינם מצפים להן,והיום השלישי

במסענו לבאלי הוכיח לי עד כמה סברה זו מוצדקת.

התעוררתי בשעת בוקר מוקדמת יחסית, אני מעריך שהשעה

הייתה 06:30 בבוקר, ואחרי שהערתי את כולם בברכת

salamat pagi שזה בוקר טוב באינדונזית, ביקשתי מכולם

להיות תוך 15 דקות בחדר האוכל. לא פשוט הוא להעיר למעלה

מעשרה חבר'ה בטיול.כל אחד הוא עולם בפניי עצמו,חלק חיים את

חייהם מבלי שאף אחד אומר להם מה לעשות, חלק רגיל לישון עד מאוחר,

חלק עם בת זוג בקיצור סרט.אבל בכללי זה עבר חלק יחסית

אחרי הכל כל מי שיצא לטיול זה עיקר מטרתו היא לגלוש ולגלות

חופים וגלים שהוא לא רואה וגולש בהם בכל יום. מעיון בטבלת הגיאות והשפל,

כבר בערב שלפניי ידעתי כי כדאי להזדרז והטבלה הנחתה אותי כי

בשעה 8 בבוקר בערך יתחיל מעבר של מצב האוקיאנוס ממצב של גיאות

למעבר לחצי גיאות, מצב זה יישאר כשעתיים ותהיה זליגה עקבית עד שנגיע

למצב של שפל.באנגלית זה מצב של high tide שעובר ל-med tide ובסוף

אנו מגיעים ל-low tide .היה לי ברור לחלוטין שאף אחד לא יוכל לגלוש

ב- low tide ולכן הערכתי כי יש לנו כ- 5 שעות בכללי עד שניאלץ

לצאת מהמים.כאן המקום להסביר כי low tide באינדונזיה זה מצב שבו

גובה פני הים על מדף הסלעים הוא בערך בעומקים של 10-30 סנטימטר.

דמיינו לעצמכם מה זה ליפול ולהתכסח בגל על סלעים חדים, בעומק כזה,

זה יכול להיות אירוע לא נחמד במיוחד.דבר נוסף שלקחתי

בחשבון שזהו בסה"כ יומנו השלישי באי.שוב אומר

ואציין כי העובדות שהננו מגיעים מאגן הים התיכון וממקום

שבו תדירות הגלים נמוכה ביחס לאוקיאנוסים ועוצמת המים

על כל היבטיה, זרמים, כבידה, עובי מסה וצורה כל כך שונים ,

כל אלה גורמים לי לכוון את האנשים שטסים עמי בכל נסיעה ונסיעה

ולכוון את עצמי למצב של מינימום טעויות וכמה שיותר מודעות

עצמית ליכולות האישיות.זהו מקום שמי שמבין את כללי המשחק

בו חייב לתת לו המון respect אחרת הוא מפקיד את

עצמו בידי המזל ועל כך אני אישית איני ממליץ.
העמסנו את הגלשנים על גג המכוניות.כשאני כותב על גג המכוניות,

וזו נקודה שכדאי להתעכב עליה מעט, אני מתכוון אומנם על גג

המכוניות אך בין הגלשנים למכונית ישנו מתקן. את המתקן של fcs

בדרך אגב קניתי עוד בטיולים הראשון, ואני חייב לציין שכבר 9 שנים

הוא משרת אותי נאמנה.המתקן הזה הופך נסיעה לכל חוף ממצב

של אי נוחות , אי בטיחות שכן הגלשנים בתוך הרכב תמיד מסתירים

את המראות ואת שדה הראייה, למצב של נהיגה בטוחה פי כמה

ולהנאה צרופה מהדרך אל הספוט.כך אירע באותו הבוקר שבו

שמנו פעמינו לחוף canggu , חוף שצולמו בו עשרות סרטי גלישה,

חוף עם המון אינדונזים מוכשרים והמון פרצופים שמעולם הגלישה לדורותיו.

שעת הבוקר המוקדמת יחסית חשפה בפנינו את הצד היותר שקט של באלי.

זו עדיין לא הייתה שעת ההמולה שכל האנשים כבר בעבודה ועל הכבישים,

זו הייתה שעה של ניקיון ושקט אנרגטי, הורים מכינים את הילדים לבית הספר,

אנשים מתחילים לפתוח חנויות , האיכרים בשדות האורז שמים את

הכובעים שיגנו עליהם מפניי השמש הקופחת בעוד כמה שעות

והרוכלים במיוחד אלה שמוכרים ירקות ופרות מתחילים לפרוק

סחורה מהרכב/טוסטוס אל הדוכן הסטטי העומד לצדי הכביש.

לפתע ממש לפניי הכפר canggu רעש המולה צבעים ואנשים.

אנו מיישרים מבטינו קדימה ורואים טור של כ-50 איש לפנינו

הולכים על צדי הכביש/שביל.כולם לבושים בגדי חג באלינזים,

לא היה מקום לספק לנגד עינינו מתרחש ceremony שזהו עוד

אחד מאלפי הטקסים שנערכים מדי יום באי המדהים והרוחני הזה

שהתמזל מזלי לגלותו בשנת 2000. מאד עניין אותי האם זהו טקס

קרמיישן(שריפה של גופה), הבאלינזים שורפים את גופת המת ומפזרים

את האפר כעבור זמן לים.אך בגלל שהיה זה בוקרו של יום פסלתי את

האפשרות שאכן זוהי סיבת הטקס. אצל הבאלינזים המזרח משמעו

השמש העולה, ולכן מסמל את החיים, ואילו המערב שמשמעו השקיעה,

מסמל את המוות. מכאן נובע שטקסי מוות נערכים במחצית השנייה של היום,

עת השמש מתחילה את מסעה מערבה. קרימיישן (שרפה) כאן היא דבר משמח.

אדם מחזיר את הבגד המלוכלך, זורק אותו ויקבל בגד חדש. אין חשיבות לגוף.

המטרה למחזר את חמשת היסודות, שמרכיבים את העולם ואז

הנשמה תוכל לעלות לשמיים (במערב יש ארבעה יסודות – אדמה, מים, אש ואוויר.

כאן יש יסוד נוסף – החלל, מימד הזמן שאנו תופסים). כאשר אדם מת

קוברים אותו זמנית ומתחילים לתכנן את הטקס ל"יום טוב". כאשר

מת כהן אסור לקבור אותו באדמה (היא טמאה), ושומרים אותו על המרפסת.

צריך לשעשע אותו עם מוסיקה, לערוך טקסים, לכבד אותו בתה,

קפה וסיגריות, כדי שהנשמה לא תפריע לחיים.
המשכנו בנהיגה לכיוון החוף, הפעם הרצון והאדרנלין

גברו על הסקרנות וההערכה לבני העם הבאלינזי, הרצון

להיות במים גבר על הכל.2 הצעירים הממונים דרך קבע

על החניה בחוף canggu קיבלו את פנינו בברכת apa kabar

שזה "מה המצב" או מה שלומך? וכהרגל המקום וזה לא משנה

אם אתה שמח או עצוב תמיד עונים bagus שזוהי מילה/תשובה

המגדירה מצב של יותר מ"בסדר" זה סופר בסדר וזה נותן עוד

חומר למחשבה והסבר מדוע נקרא האי בשם אי האלים כי כאן

אתה פשוט בגן עדן. אין פה מקום לרוע לצער ולחרטה. זרום

קבל וחייה את הרגע . שילמנו 2000 רופיה לכל רכב בשביל

להיכנס לחוף, אני חייב לומר שאני עושה זאת בכזה כיף ומשלם

להם את הסכום הזה השווה ל-0.2 דולר כי אני באמת חושב שזה מגיע להם כבני וילידי המקום.
החנינו את המכוניות ויצאנו החוצה.ריח של בוקר מהול בקטורת

ובישולים עלה באפינו.לא הייתה טיפת רוח ומבט לכיוון החוף בין

5 ה-warrungim שזהו השם האינדונזי ל: מסעדות/בקתות/קיוסקים

הממוקמות ב-canggu , ניתן היה להבחין בקצפים נשברים,

קצפים עם כוח ועובי והדבר שהכי שימח אותי היה שהקצף לא ניתז לעבר

החוף עם רוח, זה תמיד מסמל ונותן לי אינדיקציה שהים קלאסי

ושאני הולך לחגוג אתו ככל שאוכל........... הורדנו את הגלשנים,

מרחנו על עצמנו מקדמי הגנה עם שיעורי חסימת שמש גבוהים 70+, מרחנו על

הגלשנים שעוות, וסירקנו את הגלשנים.כולם באטרף אחוזי תזזית, רוצים כבר

לדעת ולראות מה הגובה האמיתי, כמה אנשים במים? ואיפה נשבר הכי טוב.

המראה שנגלה לעינינו ברגע שעברנו את הבקתות הקפיץ את

מחזור הדם ואת תדרי המוח לשמיים. ים כחול גלאסי עם סטים בעומק,

אני מעריך שראינו שם גלים הנשברים באופן עקבי של מטר ועשרים,

כשהסטים הגבוהים הגיעו למטר וחצי +. כאן המקום לציין

כי canggu לא יכול לשאת גל העולה על שניים שניים וחצי מטר,

הקרקעית שם , זווית החוף והמבנה פשוט לא מחזיקים את הגל

וזה הופך לבלתי גליש בימים הגבוהים מאד.
עמדנו בקבוצה כל החבורה, כשלפתע הבחנתי בבחור החולף על

פנינו, בחור די נמוך עם גלשן עם ים של מדבקות של חברות גלישה

וציוד גלישה מודבקים על הגלשן, פנים אדומות שיער שרוף, ביחד

אתו עוד בחור צעיר ממנו מחזיק מצלמה עם זום ענק ושניהם הולכים

לכיוון המים הרגע מסוים כשקלטתי את הפנים לא היה מקום לספק ,

זהו הגולש האוסטרלי המחונן שהיה אלוף אוסטרליה בעבר.

הנה tag burrow אני מסב את תשומת לב כולם, והאנשים

כולם מעלים חיוך רחב וג'אני תופס את הראש ולא מאמין

למראה עיניו, אחרי הכל טאג' הוא הגולש שהוא הכי אוהב בעולם.......המשך

הסשיין עם האוסטרלי המעופף הזה בפרק הבא.

סשיינים נדירים, בילויים, אוכל והרבה אוכל , איזה תותחים מעולם הגלישה פגשנו ובקיצור הרפתקאותנוספות עם המון מידע, בפרק י"ד –הפרק הבא,............בנוסף בפרקים הבאים של יומן המסע,

1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג'''', ברוס, מאצ''''דו, ג''''ורדי, cj , ועוד

2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל

3. Padang padang השם והמיתוס. Nusa dua - הפייפ ליין של באלי

.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם

.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

ה ה ר ש מ ה נ מ ש כ ת !!!
בתאריך 01/04/2010 יוצאת קבוצה שלגולשים וגולשות לתקופה של בין 21-14 ימים,טיול מהסרטים.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.ההרשמה בעיצומה ואני מזמין את הויזות ועושה את כל הסידורים בימים הקרובים:יש לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד:0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

http://www.facebook.com/#/group.php?gid=49282111055&ref=ts