משנת 2000 ועד עצם היום הזה אני מבקר באי המדהים הזה לפחות פעמיים בשנה. האי הזה מתאים לכל גולש בכל רמה ובכל גיל.
השילוש הקדוש שהאי מספק:
גלישה,
שלווה
והנאה
הופך את באלי לאחד מפלאי עולם. נא זכרו והפנימו :החיים חולפים מהר
ואני טס לשם בכל שנה עם גולשים ישראלים. אל תרשו לעצמכם להפסיד את המתנה הזו. האמירה הגורסת כי יום שעובר אינו חוזר מקבלת משמעות ייחודית בהקשר לחוויה הנקראת האי באלי....
איזה כיף, לאחר שבועות של המתנה לוויזות ולאחר כל הפעולות הנדרשות הכרוכות בארגון טיול שכזה, קרי: מלונות, רכבים שכורים וטיסות בחברת סינגפוראיירליינס מגיע הזמן לקטוף את הפירות. 7 גולשים.......7 ישראלים.....7 אנשים בגילאים שונים...... שניים מעתלית, אחד מאשדוד, אחד מהיישוב בצרה, ושלושה תל אביבים יוצאים שוב לטיול של 16 ימים אל המדינה שנחשבת לאם כל מדינות הגלים והגלישה. עפ"י המפות והתחזיות הסוול הולך לעבוד בצורה נהדרת, הוא מתרומם עם הגעתנו והולך להיות שמח. בחודש וחצי האחרונים קיבלתי די הרבה טלפונים מהרבה גולשים שרצו להצטרף אלינו אך למצער נאלצתי להשיב לכולם שאיני יכול לצרפם, שכן בטיול לאינדונזיה, בניגוד לטיוליי גלישה לכל מדינה אחרת יש צורך בהכנה העשויה להגיע עד לשלושה חודשים מראש, הוועדות שמקיימים האינדונזים על כל אזרח ואזרח ישראלי הן רבות, ולפיכך מי שאינו מדבר עמי שלושה חודשים לפניי מועד הטיול ונפגש איתי , אינו יכול להצטרף בדקה התשעים. הטיול הבא ייצא בספטמבר 2013, מי שבעניין שידבר איתי כבר ביוני. שנה פוריה ומהנה לכולם, דרור מנגל נייד: 050-5-60-67-67
קונספט השהייה והטיול לשם מחזירים אותי לארץ אדם אחר משיצאתי מישראל.
יגידו האנשים, "כל טיול מחוץ לגבולות הארץ מחזיר את האדם אחר
ועם אנרגיות גבוהות וחיוביות", אך היות ואני טס גם לאירופה וגם לארה"ב לפעמים,
אני מוכרח לומר שההרגשה בחזרה משם היא שונה לחלוטין.
מעבר לעובדה שמדובר בטיול גלישה לאי ששטחו רבע מגודלה
של מדינת ישראל, אי שמספר הספוטים שבו עצום, תושביו
מונים כ-3,000,000 הינדים, והלך הרוח והאווירה בו הם
מהנעימים שקיימים על כדור הארץ, יש באי הזה קסם
ומסתורין בלתי רגילים, ואת המכלול והקומבינציה הזו לא תמצא בשום מקום.
האינדונזים, שלעיתים הישראלים שטסים לשם חושבים כי הם לא מפותחים דיו,
או קצת איטיים בחשיבתם הם אנשים שיודעים בדיוק מה הם רוצים ולא יסטו מקו המחשבה שלהם.
זו הסיבה למשל , שכאשר מוגשת בקשה לוויזה לישראלים, הם לוקחים
בין 35-45 ימים בכדי לנפק אותה, בזמן הזה הם עושים את הבדיקות
המקיפות בכדי לתהות על קנקנו של כל אחד ואחד מהישראלים המבקש
להיכנס למדינתם. או למשל לעיתים כאשר אתה קונה משהו, מזכרת , גלשן,
או כל אחר ואתה נכנס למשא ומתן לגביי המחיר ובסופו של דבר הישראלים
נוטים לחשוב שאם הם הוזילו מאד את המחיר הם יצאו שידם על העליונה,
מה שאינם מבינים שהאינדונזי הוביל אותם למקום הזה מהרגע הראשון שבו החל המשא ומתן.
האם סוד הקסם טמון בארץ עצמה? בגלים, באדמה , בנופים, באוצרות הטבע וכמויות המים הכבירות?האם המשיכה וההתאהבות הגדולה של התיירים באי היא בגלל המקומיים?האם זו התרבות, המיסטיקה ותרבות הכישוף והמקדשים שבהם אתה נתקל השכם לבקרים?
ואולי זו כל הקומבינציה , שגורמת לאנשים להתמכר למקום,
וגורמת לאלפים מן המערב להפוך את האי באלי למקום מושבם.....
בשנת 1971 הגיע לבאלי אוסטרלי בשם steve cooneys ,
מהמידע המצוי הוא היה כנראה האדם הלבן ראשון שגלש על גלים
בחוף אולואטו בבאלי,האיש לבטח לא תיאר לעצמו שהגילוי שלו ישנה
את פני הגלישה באי ויזרז באופן כל כך דרמטי את קצב
הגעתם של גולשים, לבנים, מערביים לאי הכל כך עתיק והמיוחד הזה.
בסרט שצילם והפיק, ulu 32, סרט שרכשתי ושמהווה מעין תזכורת
עבורי בכל פעם שאני חוזר לארץ לזמן ממושך ומתחיל להתגעגע לבאלי,
ישנם צילומים מ-35 השנים האחרונות, מבאלי ובכלל מכל הארכיפלג העצום הזה,
המונה למעלה מ-19,000 איים, צילומים מרהיבים, התפתחות הגלישה והציוד,
ג'ונגלים ואיים בסטייל של האי שבו גלשו הגיבורים בסרט "אפוקליפסה עכשיו"
גולשים ישראלים מספרים.... יוצאים שוב במרץ /אפריל 2013 !!!
אהלן או om sawastiastu כפי שמברכים לשלום הבאלינזים בשפתם העתיקה,
ישנו ביטוי האומר כי סוס מנצח לא מחליפים. ואכן הטיול האחרון לבאלי ,
אינדונזיה, ממנו חזרתי זה עתה הוכיח עד כמה נכון הוא משפט ותיק זה.
את הטיול הנוכחי , שהחל באוקטובר והתפרש עד נובמבר תכננתי כהרגלי
בקפידה רבה תוך כדי ירידה לפרטים הקטנים ביותר.
העובדה שבישראל , מאז חודש אפריל לא היו סוולים
אינטנסיביים וגבוהים רק העצימה את הרצון והרעב הקיים לגלים.
במהלך החודשים האחרונים, מאז חזרתי לישראל ביוני 2012,
טיולי הלפניי אחרון לבאלי, קיבלתי טלפונים רבים מגולשים מכל רחבי הארץ שהשמועה על האי האגדי,
הידוע גם בכינויו , אי האלים, הגיעה לאוזנם והמכלול של מה שיש לאי להציע קסם להם.
כאן המקום לציין את מה שאני אומר כבר שנים רבות, זהו טיול גלישה אך לא רק טיול גלישה,
האנרגיה , השקט, מחוגי השעון הנעים שם בצורה קוסמית,
החופים השונים, המקומיים, האוכל המגוון והמיוחד, הבדלי השטח והטופוגרפיה
בין מזרח האי למערבו, בין צפון לדרום, וכל אורח החיים וההתנהלות, הפכו את המקום
לאתר עלייה לרגל, שהכול כמעט מותר בו , חופשי, אוטנטי, ליברלי, עם אומנות נדירה
ומרכזי קניות ייחודיים וכל זאת בשליש מחיר מעלותם של המוצרים במערב.
אם ניקח למשל רק לצורך ההמחשה, את מחיר הדלק , שהנו פקטור חשוב
בטיול שכן אני מתנייע ברכב בין הספוטים השונים,
אם בישראל עולה 8 שקל ליטר באינדונזיה פחות מ-2 שקלים.
אחד הדברים החזקים בבאלי הוא ההיבט המיסטי פולחני קיים
בצורה מאד בולטת לעין למטייל המערבי המגיע לאי.
יש גולשים רבים שהעניין מדבר אליהם יש כאלה שזה עובר
להם אל מול העיניים והם לא מקדישים לכך זמן מרובה,
אך תמיד, אבל תמיד, כשאנו למשל בדרך לחוף גלישה כלשהו,
או כאשר הולכים לאכול ארוחת ערב, לפתע אני שומע מאחד
הבתים או מאחת החצרות את נגינת
תזמורת הגמלאן, תופעה ייחודית לאי באלי בלבד, מדובר בכ-40 נגנים
המנגנים על כלי הקשה, חלילים ועוד כלים מסורתיים בני אלפי שנים,
מסורת העוברת מאב לבנו,
יצירות בנות עשר ועשרים דקות, ללא תווים , אך יחד עם זאת ,
תאום מושלם ונהדר להפליא,
תמיד, כאשר אני נתקל בפלא הזה כל הגולשים והמטיילים
שעמי באותו, הרבה פעמים קורה שאני מתוודע לגולשים מערביים חדשים שמבקשים להתיידד,
כל מי שעמי ברכב נשבה בקסמיה של התזמורת הנהדרת הזו , ועשרות תמונות
מצולמות ואני מסתכל על פניהם של המטיילים החדשים שלהם זו פעם ראשונה,
שהם שומעים זאת, וליבי מתמלא אושר ושמחה כי המאורע כה טהור וכה מזכך את הנשמה......
לא בכדי אני כותב כי טיול אוקטובר / נובמבר 2012 היה טיול בלתי נשכח.
רצף האירועים , הגלים, ההיכרויות החדשות, תחלופת הישראלים , שהגיעו וחזרו לארץ,
המסיבות ורמת האנרגיה לא היו דומים לשום טיול שהייתי בו....
והאמינו לי , ביקרתי באי הזה משנת 2000 מספר לא מבוטל של פעמים.
עם נחיתתי בבאלי, עם אסא רן ונועם, 3 חברים ,גולשים ותיקים
מאזור חיפה/נהריה ב-08/10/2012 לבאלי , כבר חיכו לי שם דורון ודני .
שני גולשים ותיקים מאד מאזור תל אביב, אותם אני מכיר מהעבר,
הם גלשו מספר פעמים בחוף הביתי שלי-הילטון ויצרו עמי קשר וביקשו להצטרף לטיול אוקטובר.
כשדפקתי על דלת חדרם במלון, אותו הזמנתי להם מבעוד מועד,
פתחו לי שניהם את הדלת עם חיוך הנסוך על פניהם , חיוך שאני מכיר כל כך טוב,
לא הייתי צריך שום הסבר נוסף.
בשיחה קצרה שערכנו , שכן הייתה שעת לילה מאוחרת, והם היו הרוסים מגלישה רצופה ,
הבנתי כי יש אחלה של סוול, 3-5 פוט, כבר כמה ימים, ושהם
ביקרו בכמה חופים ששרטתי להם בארץ והסברתי להם שהם חופים מומלצים.
הם ציינו גם שהאי מרגיש להם נהדר, ושהמקומיים מסבירי פנים בתדרים אחרים הנהוגים בעולם.
גם זה לא הפליא אותי.
אני חושב כי הבאלינזים , המקומיים של באלי, אל אף שינויי
הדור המתבקשים ועם עלייתו של הדור הצעיר המורד והמושפע מן המערב,
הם האסייתים המנומסים והסבלניים ביותר בכל היבשת הזו , ואני
ביקרתי בחיי בפיליפינים, יפן, נפאל, תאילנד, סינגפור, ועוד.
תובנות רבות היו לכל אחד מהגולשים שהיה איתי שם כולל למחבר שורות אלו.
אחד הדברים החשובים ביותר הוא להגיע לבאלי עם ציוד הגלישה הנכון.
אסא למשל, בחור בגיל 45 שכבר טייל בכל העולם כמעט ולא
הושפע מהציוד והגלשנים שעמדו לרשותו, שכן הוא בכושר מעולה,
אחרים וביניהם אני היינו מושפעים יותר. ולכן עשינו את ההתאמות
בבאלי עצמה ע"י הכרת מספר שייפרים והזמנת גלשנים.
בהמשך החודש הגיע גם אחי הקטן לגיחה של 9 ימים, ויום אחריו
הגיע גם רן, הגולש על גלשני חני, גולש נחמד ומיוחד , שזכה לכינוי "בודהא" ע"י
מספר מקומיים. רן, הנו גולש שחושב כל הזמן על איך להתקדם בספורט הזה, איך להעז יותר,
איך לחזור מביצועים ואיך לשפר את הסטייל שלו עצמו.
כאן המקום למסור ד"ש לבחור ישראלי, גולש מעולה, צעיר,
שפגשתי בבאלי בשם אברמסקי ששמר על מורל גבוה ואהב לשתות ולעשות כיף.
המשך מפורט עם פרטים , אזכורים, שמות חופים ופירוט הסשיינים ייצאו לאור בקרוב באתר אינטרסרף בפרק חדש
של "יומן מסע לבאלי-אינדונזיה" אותו אני כותב כבר מספר שנים ומפורסם באתר" אינטרסרף".
סוף דבר:
שהיתי באי 35 ימים. בכל תקופתי שם היו גלים. הגבהים נעו בין
חצי מטר ליום אחד גבוה במיוחד של שניים וחצי מטר באולואטו.
מודה לאלוהים על המתנה שהעניק לי באי הנפלא הזה. הגולשים
שהיו איתי שם נהנו מאד ומשיחות אישיות עמם ומהבנת הלך הרוח, אין לי ספק שזהו
אינו הטיול האחרון שלהם לשם.
גם הפעם, כמו תמיד נחשפנו לרמות של גלישה שאינן קיימות בישראל,
כמו כן נתקלנו בגולשים עם ציוד גלישה מהמתקדמים שיש,
היה טיול מעולה, ברמות גבוהות ונהניתי כמעט מכל רגע.
קצרה היריעה מלהכיל את החוויות של מספר גולשים במשך 14 ימים
שבהם הם חיו ביחד, עוד יותר קשה לתאר בפרוטרוט טיול, במיוחד במקום רב גוני כמו האי באלי.
אי מלא באטרקציות אשר יום רודף יום ובכל יום אנחנו
גולשים במקום אחר אוכלים במקום אחר ומבלים במקום אחר.
אני מתרגש כל פעם מחדש כאשר גולשים מישראל
פונים אליי ושואלים אותי "דרור מתי אתה מעלה פרק חדש?
או " דרור בזכות היומן שלך החלטנו לגלות מהי אותה
מדינה מיוחדת ומקסימה בשם אינדונזיה". או "דרור מתי הטיול הבא?"
אלו דברים שמחממים את הלב ונותנים לי להרגיש שה"הבייבי" הזה האי הזה,
אותו גיליתי למעלה מעשור, הוא מקום שאני רוצה לגלות לחשוף ולחלוק.
להראות לכל ישראלי בעל אנרגיות חיוביות, שיודע לכבד את הזולת,
שמוכן לבדוק גבולות ושרוצה לטעום משהו אחר.
הטיב להגדיר זאת רוב מצ'אדו בסרטו "דריפטר" בסוף זה מגיע
לרמת האנשים.....ומי שאוהב ויודע להתנהג עם אנשים...
באלי אינדונזיה זה גן עדן שיחבק אותו לעד......אף כי לפעמים האדם
מוצא עצמו מטייל לבד...הוא בעצם לא לבד אף פעם....
הקבוצה ואנוכי, זכינו בשהותנו שם לגלים שנעו בין הגבהים חצי מטר לשני מטר++,
ימים גלסיים לצד ימים עם רוח, ימים של גלים כבדים וחזקים,
לצד ימים ברמת הארץ, ימים של הרבה גולשים במים
וימים שרק אנחנו הישראלים במים, מוצאים את הפינה שלנו.
בין סשיין לסשיין הייתה המון תנועה, ונסענו לאורכו ורוחבו של האי.
כמו תמיד, הרגשתי שאני רוצה לגלות לחברי הקבוצה
כמה שיותר חופים, למרות שלאחר שהחבר'ה גילו את הבוקיט
הם לא רצו לגלוש יותר בשום מקום אחר...
לכל מי שבאלי ואינדונזיה מעניינים אותו, בקרוב מאד פרק נוסף ביומן מסע באתר אינטרסרף.
****הזמנה לכל הקוראים:
הטיול הבא מתוכנן לסביבות החודש מרץ -אפריל 2013 – בעוד 5 חודשים מהיום. תהא גמישות ואשתדל לסדר זאת שיהיה עד כמה שניתן נוח לכל אחד.
התהליך, בגלל נושא הזמנת הויזות מצריך זמן והנו יסודי ומתוכנן.
הטיול מיועד לכל גולש בכל רמה. מתחיל, בינוני ומתקדם.
אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי. בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים, שאינם מכירים אחד את השני,
היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה – לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם. לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או
לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן. יש לי הערכה רבה לאוקיאנוסים באשר הם. אין לי ספק שהמלדיבים, סרי לנקה, קוסטה ריקה קליפורניה,
הוואי ועוד רבים אחרים הם ספוטים מדהימים, אך אני בטוח שבאף אחד מהם לא תמצאו את השילוב הכל כך שלם שיש בבאלי ואת זאת אני כותב לאחר שפגשתי בבאלי תיירים-גולשים, שהגיעו מכל המקומות המצוינים מעלה, וסיפרו לי על כך.
אני רק יכול לומר מניסיון: אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל מה שקשור לגלישה,
ובגדול התגשמות של חלום. האי באלי אינדונזיה מספק תנאי גלישה לכל רמה גיל ומין,
אך לא מדובר בטיול גלישה נטו. מדובר בטיול שבו אתה מגשים ייעוד ומגלה מה באמת
עושה לך טוב פנימה. לכל המעוניין בפרטים מידע או למי שיש לו שאלות,