the search in bali indonesia- אפריל בלתי נשכח בבאלי אינדונזיה, 2013

טיול אפריל 2013 לבאלי - אינדונזיה זה עתה הסתיים

אחד הטיולים הנדירים שחוויתי מעודי.........

יוצאים שוב בספטמבר 2013

הגוף פה...אני כותב שורות אלה.... אבל לא באמת נחתי. 

מדושן מעונג, מלא באדרנלין,

רגוע מתמיד אני יושב על כסא אל מול המחשב 

בביתי והמילים פשוט עולות על צג המחשב.

אלפי תמונות רצות בראש, אבל בשביל לסדר 

את הכתבה הקטנה הזו אולי כדאי לחזור להתחלה.

טיול אפריל-מאי 2013, זה שהסתיים זה עתה החל 

כרגיל במספר טלפונים ממספר אנשים שהרעיון של באלי אינדונזיה 

קסם להם, כנראה שיומן המסע שאני כותב באתר אינטרסרף מזה חמש שנים,

ועוד כמה תמונות ותחרויות שהתקיימו באי באלי השנה סייעו בכך.

ראשון ליצור איתי קשר היה בחור מאשדוד, גולש גלים פעיל ביותר,

שיכול להיכנס לסשיין ולצאת לאחר 3.5 שעות גלישה תוך כדי שהוא לוקח 30 גלים בסשיין.

לאחר מכן הצטרפו שני חבר'ה צעירים ממרכז הארץ,

אנשים שטיילו בעולם וגלשו כבר במקסיקו וקוסטה ריקה. אלון , 

בחור נחמד ביותר וגולש ממוצע ממושב בצרה היה זה שצלצל

לאחר מכן, ואחר כך הצטרפו שני הגולשים מהחוף הביתי שלי, הילטון, יונתן,

הידוע בכינויו "מצ'יסטה" על שם הלוחם המיתולוגי המהולל, 

ויורם , מורה ליוגה ובעל ניסיון רב בגלישה ברחבי העולם.

איתי הצ'ארגר הגולש האשקלוני שכבר ביקר עמי באינדונזיה

כבר 4 פעמים היה זה שהשלים את הפאזל וכשינוי מרענן 

הצטרפה אליו גם אשתו הטרייה.

תודה לאל וברוך השם העניינים התגלגלו ללא בעיות וללא עיכובים.

 הוויזות הגיעו בזמן הנכון, הטיסות בסינגפור איירליינס עבדו ודייקו, 

היציאה מהארץ עברה יחסית בשקט תעשייתי, תוך כדי כך ש"אל –על"

לא חייבה על הגלשנים, ולכן שינוע הגלשנים עד לבאלי וחזרה נעשו ללא תשלום.

במרוצת השנים למדתי להבין שהדרך עד באלי , המעבר באירופה,

השהייה של חצי היום בסינגפור הם רק יריית פתיחה לעתיד לבוא, 

הייתי אומר שהם למעשה הפרולוג לפני פרקי הספר האמיתים.....

האינדונזים מאשרים בימים אלו וויזות ל-14 ימים בלבד. בחישוביי

הסטטיסטיקה המאוד מוכרים לי, ניסיון עבר, ויצר פנימי עז, ניסיתי 

לחזות כמה ימים יעבוד האוקיאנוס ההודי באיזה תדירות, איך יהיו הגלים,

האם יהיו רוחות, מה תהא רמת הצפיפות ועוד כהנא וכהנא....אך המציאות

הפתיעה ובגדול, וכל אשר דמיינתי בהשוואה למה שעברנו , 

היווה הפתעה גדולה יותר מחלומותיי הוורדים ביותר.

אחד הדברים החשובים בטיולים שכאלה זה המרקם החברתי וברוך השם הוא עבד בסדר גמור.

באלי על צבעיה, אנשיה והאוקיאנוס הקסום שלה כבר טבועים עמוק עמוק

בהוויתי ובנימי נפשי. אני מחובר לאי הזה ומכבד אותו ואת יושביו כי הוא 

תמיד האיר לי פנים, לי ולאלה שהצטרפו אליי לטיוליי הגלישה בשנים האחרונות.

יש משהו שאינו ניתן לצפייה אינו ניתן לפרשנות, אינו ניתן לתארו

במילים ואינו משהו מוחשי בכלל, שמכניס את האדם הלבן בהגיעו 

לשם למצב תודעתי אחר, מצב שבו אתה הופך להרבה יותר רגוע, הרבה יותר יצירתי,

הרבה יותר אנושי והתחושה הזו לא עוזבת אותך עד לרגע שבו אתה 

עולה על המטוס בחזרה אל המערב הלחוץ המצוי בלופ של רדיפה ועשייה.

היות ובפרקי יומן המסע שלי לאינדונזיה , אותו יומן מסע שהתחלתי

בכתיבתו לפניי מספר שנים באתר אינטרסרף , אני מפרט בכל פרק ופרק 

את מסעותיי בפרוטרוט ולעומק, לא ארד בכתבה זו לרזולוציות עמוקות,

כיון שבקרוב ייצא פרק באתר אינטרסרף, והוא יכלול את ההרפתקאות , 

הסשיינים, המסעות וההתנסויות שבהם עמדנו בטיול האחרון.

התופעה הזו של טיולים שמהם אני חוזר בכל שנה ושנה מאותו יעד,

ובכל שנה נהנה פי כמה היא תופעה שאני שמח שנפלה 

בחלקי אך לאנשים רבים היא מוזרה.

המסע האישי הפנימי הוא כה מרתק ומעשיר, שכשאני יושב 

לבד עם עצמי ומהרהר , אני מבין את עצמי,

אך גם מבין את האנשים שאינם מבינים אותי.

שום מקום על הפלנטה לא יכול להביא אותי למקומות 

הגבוהים והתרוממות הרוח שאני חווה באי הזה.

ראיתי, שמעתי, טיילתי בנעוריי, גלשתי, רקדתי ועברו 

עליי הרפתקאות בכל המזרח הרחוק , אמריקה,

אירופה ועוד, אבל הקומבינציה של באלי הפנטה אותי.

הכל מכל וכל, גלשנו בימים של 60 סנטימטר שהפכו 

פתאום לשני מטר, גלשנו עם ילדים מעופפים, עם מבוגרים

עם ניסיון, היינו במים כשלפתע ראינו בחוף איירפורט לפט, 

מטוס שסטה ממסלולו ונחת על המים,

היינו בצינורות בגודל של חדרים, ובימים גלסיים עם 

גלים נשפכים, יצאנו לקוטה ורקדנו כל הלילה עם

מלא בירות ובחורות אוסטרליות ואמריקאיות עם שיער

 שרוף וגולש, הפלגנו לאיים אחרים בכדי לקבל גלים

של שניים וחצי מטר צינוריים שנזרקים בחתיכות חתיכות בצורת גליוטינה, 

עשינו מסאג'ים טובים ובשיטה הבאלינזית שעוברת מאב לבנו 

במשך מאות בשנים, אכלנו במסעדות שונות אוכל ברמה גבוהה,

אוכל עם נשמה ובהגשה פשוטה ונעימה לעין, בזכות יורם תרגלנו יחסית די הרבה יוגה, 

בזכות יונתן למדנו איך לאכול נכון יותר, בזכות ראובן האשדודי 

השתדלנו לקחת כמה שיותר גלים,

תוך כדי ציות לחוקי המים הלא נוקשים המצויים באי באלי, 

בזכות אלון הנחמד יש לנו הרבה חומר מצולם

ומתועד ואני חושב שאני הייתי שם רק בשביל לעגל את הפינות 

ולסיים את היום תוך כדי חיוך עם ציפייה

והמתנה ליום הגלישה שיבוא למחרת.

בטיול של 14 ימים באינדונזיה ביקרנו ב-12 ספוטים שונים 

ולא הספקתי להראות לחבר'ה עוד.

פשוט לא נותר זמן. תמיד נוצר מצב כזה שמישהו רוצה לחזור

 לחוף מסוים שוב ושוב כי הלך לו מעולה שם,

או כי הגל מתאים לו, או כי הוא פשוט חוף קל ומסביר פנים.

אני גורס כבר שנים רבות, זהו טיול גלישה אך לא רק טיול 

גלישה, האנרגיה , השקט, מחוגי השעון הנעים

שם בצורה קוסמית, החופים השונים, המקומיים, 

האוכל המגוון והמיוחד, הבדלי השטח והטופוגרפיה בין

מזרח האי למערבו, בין צפון לדרום, וכל אורח החיים

 וההתנהלות, הפכו את המקום לאתר עלייה לרגל,

שהכול כמעט מותר בו , חופשי, אוטנטי, ליברלי, עם

 אומנות נדירה ומרכזי קניות ייחודיים וכל זאת בשליש

מחיר מעלותם של המוצרים במערב.

אם ניקח למשל רק לצורך ההמחשה, את מחיר הדלק, 

שהנו פקטור חשוב בטיול שכן אני מתנייע ברכב בין

הספוטים השונים,אם בישראל עולה 8 שקל ליטר באינדונזיה פחות מ-2 שקלים.

אחד הדברים החזקים בבאלי הוא ההיבט המיסטי פולחני 

קיים בצורה מאד בולטת לעין למטייל המערבי המגיע לאי.

המשך מפורט עם פרטים, אזכורים, שמות חופים ופירוט 

הסשיינים ייצאו לאור בקרוב באתר אינטרסרף בפרק חדש של "יומן מסע לבאלי-אינדונזיה"

אותו אני כותב כבר מספר שנים ומפורסם באתר "אינטרסרף".

סוף דבר:

שהיתי באי 25 ימים. ובכל תקופתי שם היו גלים. הגבהים נעו 

בין חצי מטר לימים של שניים וחצי מטר .

שוב מודה לאלוהים על המתנה שהעניק לי באי הנפלא הזה.

הגולשים שהיו איתי שם נהנו מאד ומשיחות אישיות עמם 

ומהבנת הלך הרוח, אין לי ספק שזהו אינו הטיול

האחרון שלהם לשם.

גם הפעם, כמו תמיד נחשפנו לרמות של גלישה שאינן קיימות בישראל,

כמו כן נתקלנו בגולשים עם ציוד גלישה מהמתקדמים שיש, 

היה טיול מעולה, ברמות גבוהות ונהניתי מכל רגע.

קצרה היריעה מלהכיל את החוויות של מספר גולשים במשך 14 ימים

שבהם הם חיו ביחד, עוד יותר קשה לתאר בפרוטרוט טיול, במיוחד במקום רב גוני כמו האי באלי.

אי מלא באטרקציות אשר יום רודף יום ובכל יום אנחנו גולשים 

במקום אחר אוכלים במקום אחר ומבלים במקום אחר. אני מתרגש

כל פעם מחדש כאשר גולשים מישראל פונים אליי ושואלים 

אותי "דרור מתי אתה מעלה פרק חדש?

או " דרור בזכות היומן שלך החלטנו לגלות מהי אותה מדינה 

מיוחדת ומקסימה בשם אינדונזיה". או "דרור מתי הטיול הבא?"

אלו דברים שמחממים את הלב ונותנים לי להרגיש שה"הבייבי"

הזה האי הזה, אותו גיליתי למעלה מעשור, הוא מקום שאני

 רוצה לגלות לחשוף ולחלוק.

להראות לכל ישראלי בעל אנרגיות חיוביות, שיודע לכבד

 את הזולת, שמוכן לבדוק גבולות ושרוצה לטעום משהו אחר.

הטיב להגדיר זאת רוב מצ'אדו בסרטו "דריפטר" בסוף זה מגיע

 לרמת האנשים.....ומי שאוהב ויודע להתנהג עם אנשים...

באלי אינדונזיה זה גן עדן שיחבק אותו לעד......אף כי לפעמים האדם 

מוצא עצמו מטייל לבד...הוא בעצם לא לבד אף פעם....

הקבוצה ואנוכי, זכינו בשהותנו שם לגלים שנעו 

בין הגבהים חצי מטר לשני מטר++,

ימים גלסיים לצד ימים עם רוח, ימים של גלים 

כבדים וחזקים, עם ימים מלטפים וקלילים.

בין סשיין לסשיין הייתה המון תנועה ברכב , 

ונסענו לאורכו ורוחבו של האי.

כמו תמיד, הרגשתי שאני רוצה לגלות לחברי הקבוצה 

כמה שיותר חופים, למרות שלאחר שהחבר'ה גילו את אזור הבוקיט

הם לא רצו לגלוש יותר בשום מקום אחר...

לכל מי שבאלי ואינדונזיה מעניינים אותו, בקרוב מאד פרק נוסף .........

****הזמנה לכל הקוראים:

הטיול הבא ייצא בחודש ספטמבר 2013

בעוד 5 חודשים מהיום.

ניתן להרשם עד אמצע יולי מקסימום!!!!!!!!

התהליך, בגלל נושא הזמנת הויזות מצריך זמן והינו יסודי ומתוכנן.

הטיול מיועד לכל גולש בכל רמה. מתחיל, בינוני ומתקדם.

אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו

חלק מצוות ישראלים, שאינם מכירים אחד את השני, 

היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –

לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.

לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל

 או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.

יש לי הערכה רבה לאוקיאנוסים באשר הם.

אין לי ספק שהמלדיבים, סרי לנקה, קוסטה ריקה קליפורניה, 

הוואי ועוד רבים אחרים הם ספוטים מדהימים,

אך אני בטוח שבאף אחד מהם לא תמצאו את 

השילוב הכל כך שלם שיש בבאלי

ואת זאת אני כותב לאחר שפגשתי בבאלי תיירים-גולשים,

שהגיעו מכל המקומות המצוינים מעלה, וסיפרו לי על כך.

אני רק יכול לומר מניסיון:אלו יהיו הימים הכי יפים

שלכם בכל מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.

האי באלי אינדונזיה מספק תנאי גלישה לכל

 רמה גיל ומין, אך לא מדובר בטיול גלישה נטו.

מדובר בטיול שבו אתה מגשים ייעוד ומגלה

מה באמת עושה לך טוב פנימה. 

לכל המעוניין בפרטים מידע או למי שיש לו שאלות,

נא לצלצל אליי כבר עכשיו
לטלפון נייד: 050-5-60-67-67

או לשלוח מייל
 drormangel@hotmail.com

הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו מעודכנים און ליין בכל ההתפתחויות

https://www.facebook.com/groups/balisurf/

לסיום צפו בסרטון הבא, אולי הוא ימחיש בצורה 

ויזואלית את מה שיותר קשה לבטא במילים.

זוהי המתנה שאותה תקבלו באם תגיעו לאי המיוחד הזה ביחד איתי.

מי שמעוניין להיות חלק מהטיול המתוכנן בספטמבר 2013......שיכין את עצמו כבר מהיום..........

הזמנה לכל הקוראים   ספטמבר  2013 :

הטיול הבא ייצא ב-20/09/2013

והחזרה ב-6/10/2013

בעוד 5 חודשים מהיום סה"כ 16 ימים-ניתן גם לקצר(עסק, משפחה).

(קיים סיכוי שהטיול יהיה ל-23 ימים, אך זו אופציה

שתקרה רק אם האינדונזים ייתנו ויזה ל-20 ימים)

אנו כרגע 4 גולשים.

התהליך, בשל נושא הזמנת הוויזות מצריך

זמן והנו יסודי ומתוכנן.

ולכן, כל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם מוזמן להצטרף ולהרשם

כבר מהיום לתאריך טיול זה.

אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.

בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים, שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה

 מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.

לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל 

ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.

יש לי הערכה רבה לאוקיאנוסים באשר הם.

אין לי ספק שהמלדיבים, סרי לנקה, קוסטה ריקה קליפורניה, הוואי ועוד 

רבים אחרים הם ספוטים מדהימים,

אך אני בטוח שבאף אחד מהם לא תמצאו את

השילוב הכל כך שלם שיש בבאלי

ואת זאת אני כותב לאחר שפגשתי בבאלי תיירים-גולשים,

שהגיעו מכל המקומות המצוינים מעלה, וסיפרו לי על כך.

מניסיון:

אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.

האי באלי אינדונזיה מספק תנאי גלישה לכל רמה גיל ומין, אך לא מדובר בטיול גלישה נטו.

מדובר בטיול שבו אתה מגשים ייעוד ומגלה מה באמת עושה לך טוב פנימה.

נא לצלצל אליי

 לטלפון נייד: 050-5606767

או לשלוח מייל ל:    drormangel@hotmail.com

הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו מעודכנים און ליין בכל ההתפתחויות

http://www.facebook.com/group.php?gid=49282111055

הסרטון הבא ממחיש בצורה ויזואלית את מה שאי אפשר לבטא במילים.

מספר ימים לפניי טיסה לבאלי עם עוד 7 גולשים ישראלים ושוב, ההתרגשות מציפה את הנפש......08/04-23/04/2013

איזה כיף, 

לאחר שבועות של המתנה לוויזות ולאחר כל הפעולות הנדרשות
הכרוכות בארגון טיול שכזה, קרי:
 מלונות, רכבים שכורים  וטיסות בחברת סינגפוראיירליינס 
מגיע הזמן לקטוף את הפירות.
7 גולשים.......7 ישראלים.....7 אנשים בגילאים שונים......
שניים מעתלית, אחד מאשדוד, אחד מהיישוב בצרה, ושלושה
 תל אביבים יוצאים שוב לטיול של 16 ימים
אל המדינה שנחשבת לאם כל מדינות הגלים והגלישה.
עפ"י המפות והתחזיות הסוול הולך לעבוד בצורה נהדרת, הוא מתרומם עם הגעתנו
והולך להיות שמח.
בחודש וחצי האחרונים קיבלתי די הרבה טלפונים מהרבה גולשים
 שרצו להצטרף אלינו אך למצער
נאלצתי להשיב לכולם שאיני יכול לצרפם, שכן בטיול לאינדונזיה, 
בניגוד לטיוליי גלישה לכל מדינה אחרת
יש צורך בהכנה העשויה להגיע עד לשלושה חודשים מראש,
הוועדות שמקיימים האינדונזים על כל אזרח ואזרח ישראלי הן רבות,
ולפיכך מי שאינו מדבר עמי שלושה חודשים לפניי מועד הטיול ונפגש איתי ,
אינו יכול להצטרף בדקה התשעים.


הטיול הבא ייצא בספטמבר 2013, מי שבעניין שידבר איתי כבר ביוני.

שנה פוריה ומהנה לכולם,

דרור מנגל    נייד: 050-5-60-67-67

חורף בישראל, ואני בין טיול לטיול....מחכה בקוצר רוח....

אני יושב כותב שורות אלה, כאשר בחוץ אפור ,הרוח משתוללת , טיפות המים הכבדות מרוות את האדמה ואני מרגיש שאני בעמדת המתנה. חורף בישראל. מרחק אלפי קילומטר מפה, קולות רחוקים , תמהיל של טבע , אוכל פשוט בסיסי וטעים, מוסיקה , אווירת גלישה ושוב עולים באפי  ריחות דרום מזרח אסיה, קולות השפה האינדונזית הפרימיטיבית מהדהדים באוזניי ומראות הגלים העוצמתיים  והצינוריים נישאים על גלי תודעתי. מתחילת שנות ה-2000 אני טס לאי באלי, לעיתים לבד, לעיתים מצטרפים אליי ישראלים , בכל פורמט שהוא ובכל  קונספט השהייה והטיול לשם מחזירים אותי לארץ אדם אחר משיצאתי מישראל. יגידו האנשים, "כל טיול מחוץ לגבולות הארץ מחזיר את האדם אחר  ועם אנרגיות גבוהות וחיוביות", אך היות ואני טס גם לאירופה וגם לארה"ב לפעמים,  אני מוכרח לומר שההרגשה בחזרה משם היא שונה לחלוטין. מעבר לעובדה שמדובר בטיול גלישה לאי ששטחו רבע מגודלה של מדינת ישראל, אי שמספר הספוטים שבו עצום, תושביו מונים כ-3,000,000 הינדים, והלך הרוח והאווירה בו הם  מהנעימים שקיימים על כדור הארץ, יש באי הזה קסם  ומסתורין בלתי רגילים, ואת המכלול והקומבינציה הזו לא תמצא בשום מקום. האינדונזים, שלעיתים הישראלים שטסים לשם חושבים כי הם לא מפותחים דיו, או קצת איטיים בחשיבתם הם אנשים שיודעים בדיוק מה הם רוצים ולא יסטו מקו המחשבה שלהם. זו הסיבה למשל , שכאשר מוגשת בקשה לוויזה לישראלים, הם לוקחים  בין 35-45 ימים בכדי לנפק אותה, בזמן הזה הם עושים את הבדיקות המקיפות בכדי לתהות על קנקנו של כל אחד ואחד מהישראלים המבקש להיכנס למדינתם. או למשל לעיתים כאשר אתה קונה משהו, מזכרת , גלשן,  או כל אחר ואתה נכנס למשא ומתן לגביי המחיר ובסופו של דבר הישראלים  נוטים לחשוב שאם הם הוזילו מאד את המחיר הם יצאו שידם על העליונה,  מה שאינם מבינים שהאינדונזי הוביל אותם למקום הזה מהרגע הראשון שבו החל המשא ומתן. האם סוד הקסם טמון בארץ עצמה? בגלים, באדמה , בנופים, באוצרות הטבע וכמויות המים הכבירות?האם המשיכה וההתאהבות הגדולה של התיירים באי היא בגלל המקומיים?האם זו התרבות, המיסטיקה ותרבות הכישוף והמקדשים שבהם אתה נתקל השכם לבקרים? ואולי זו כל הקומבינציה , שגורמת לאנשים להתמכר למקום,  וגורמת לאלפים מן המערב להפוך את האי באלי למקום מושבם..... בשנת 1971 הגיע לבאלי אוסטרלי בשם steve cooneys ,  מהמידע המצוי הוא היה כנראה האדם הלבן ראשון שגלש על גלים  בחוף אולואטו בבאלי,האיש לבטח לא תיאר לעצמו שהגילוי שלו ישנה את פני הגלישה באי ויזרז באופן כל כך דרמטי את קצב  הגעתם של גולשים, לבנים, מערביים לאי הכל כך עתיק והמיוחד הזה. בסרט שצילם והפיק, ulu 32, סרט שרכשתי ושמהווה מעין תזכורת  עבורי בכל פעם שאני חוזר לארץ לזמן ממושך ומתחיל להתגעגע לבאלי, ישנם צילומים מ-35 השנים האחרונות, מבאלי ובכלל מכל הארכיפלג העצום הזה, המונה למעלה מ-19,000 איים, צילומים מרהיבים, התפתחות הגלישה והציוד,  ג'ונגלים ואיים בסטייל של האי שבו גלשו הגיבורים בסרט "אפוקליפסה עכשיו" למי שזוכר, סירות דייגים קטנות, נקיקים המובילים לחופים סודיים, ואין סוף של שבירות ימניות ושמאליות שכף רגלו של האדם לא דרכה שם, ובאחד המונולוגים הוא אומר משפט שחקוק באזני מזה שנים האומר:  "גם אם תחיה 120 שנה , ובכל יום תגלוש במקום אחר באינדונזיה,  לא תגיע אפילו לרבע ממה שלמדינה הזו יש להציע...." משפט שמסביר כל כך הרבה על המקום ועל כמות ה-breaks הרבה שיש במדינה הזו. יחסי ישראל –אינדונזיה הם יחסים בהחלט טובים. רב הנסתר על הנגלה בטיבם של יחסים אלה, והויזות אותן מאשרים השלטונות עומדות ביחס ישיר  לשקט או אי השקט השרוי באגן הים התיכון. אם התקופה רוויה במאבקים מזוינים או חלילה ברוחות מלחמה, ייתנו האינדונזים ויזה ל-14 ימים בלבד ,  אם מדובר בימים של שקט תעשייתי הם יכולים לתת גם 20 . מהמעט הידוע והמצוי בידיי , ומשיחות רבות הן עם ישראלים שעושים  עסקים באינדונזיה, והן עם אינדונזים בעלי תפקידים, יש יחסים דיפלומטיים,  אך אלה יחסים ששני הצדדים מעדיפים לשמור אותם בצנע, ולא להגיד ברש גלי שהם מתקיימים. אנו מסייעים לאינדונזים בנושאי מים, השקיה, מחשוב ,  ביטוח טכנולוגיה ועוד דברים שיפה השתיקה להם, הם מצידם יותר מתמקדים  בסחר מולנו ובתיירות. מדובר במדינה בת 300 מיליון תושבים , ולכן סביר והגיוני שלישראל יהיה הרבה יותר מה להציע לאור כל ההגבלות והמצב העדין. מה גם שישראל הרבה יותר מלומדת ומתקדמת ברמה הטכנולוגית.  יחד עם זאת במדינה עם כל כך הרבה אנשים דרישות השוק המקומי הן עצומות. ענף הגלישה התפתח בשנים האחרונות באינדונזיה, בפרט הוא התפתח באי באלי שם האווירה והתנאים היו קרקע נוחה ופורייה, שכן ההינדים-הבאלינזים,  (בין המעטים ששמרו על הצביון הדתי העתיק ששלט באינדונזיה טרם הגעת האיסלאם ,יש הגורסים המאה השמינית, ויש כאלה שיגידו שבשנת 1416) הם אנשים  מסבירי פנים שמחבקים את המערב והמערב מחבק ומוקיר אותם בחזרה.הכול הרבה יותר יציב רגוע באי –באלי מאשר במקומות אחרים באינדונזיה. אני מרגיש כאדם שקיבל מתנה גדולה וכאחד שכזה, ואני בבסיסי אדם  שאוהב לגלוש עם אנשים נוספים במים,משאלתי היא שישראלים יבקרו באי הזה. בטיוליי לאינדונזיה אני שוכר רכב ונמצא כל הזמן בתנועה. בחרתי שלא  להיות עצלן ולהתיישב בספוט אחד ולגלוש בו כל הזמן, זה נראה לי פחות נכון,  פחות מסקרן, הרוחות וכיוון הסוול הם אלמנט שמשתנה כל הזמן באי. יש משהו אחר, מעין גיוון בכיוון השבירות כאשר אתה גולש כל פעם בחוף אחר,  מה גם שלעתים בא לי ביץ' ברייק ולעיתים בא לי ריף שטוח, לעתים ריף חד, זה משול לרצון הטבעי שלי לאכול חומוס בישראל, אבל זה עניין  של מצב רוח ומה בא לי באותו יום.... לעתים חומוס אשכרה, לעתים חומוס אסלי, לעתים חומוס אסף,  ולעתים לנסוע לאבו חאסן ביפו, תלוי ביום ובמצב רוח, רק שבעניין גלים,  זה עניין שאינו תלוי רק בי ובבחירתי, זה תלוי רבות איפה הגלים עובדים ומתי. רבים הם החופים ואתרי הגלישה באי הזה , בכדי להבין יותר צריך להיות ולראות. האי הזה הוא כה משופע ומגוון שבכל שנה מגלים בו ספוט חדש, שהיה נסתר מהעין עד כה, ייחודו של המקום בכך שכל גולש ימצא בו את הגל שמתאים לו ובנוסף שהעניינים לא מסתיימים באי כאשר סיימת לגלוש....בשעה 6 בערב עת יורדת השמש, מתחיל החלק השני של היום, אוכל , אלכוהול בילויים ועוד מיני דברים נהדרים אחרים...גן עדן האם כבר אמרתי? הזמנה לכל הקוראים: הטיול הבא ייצא ב-20/09/2013 והחזרה ב-6/10/2013 בעוד 8 חודשים מהיום סה"כ 16 ימים-ניתן גם לקצר. (קיים סיכוי שהטיול יהיה ל-23 ימים, אך זו אופציה שתקרה רק אם האינדונזים ייתנו ויזה ל-20 ימים) אנו כרגע 4 גולשים. התהליך, בשל נושא הזמנת הוויזות מצריך זמן והנו יסודי ומתוכנן. ולכן, לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם מוזמן להצטרף  עוד היום לתאריך טיול זה. אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי. בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים, שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה  מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם. לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל  ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן. יש לי הערכה רבה לאוקיאנוסים באשר הם. אין לי ספק שהמלדיבים, סרי לנקה, קוסטה ריקה קליפורניה, הוואי ועוד  רבים אחרים הם ספוטים מדהימים, אך אני בטוח שבאף אחד מהם לא תמצאו את השילוב הכל כך שלם שיש בבאלי ואת זאת אני כותב לאחר שפגשתי בבאלי תיירים-גולשים, שהגיעו מכל המקומות המצוינים מעלה, וסיפרו לי על כך. מניסיון: אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום. האי באלי אינדונזיה מספק תנאי גלישה לכל רמה גיל ומין, אך לא מדובר בטיול גלישה נטו. מדובר בטיול שבו אתה מגשים ייעוד ומגלה מה באמת עושה לך טוב פנימה. נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 050-5606767 או לשלוח מייל ל:drormangel@hotmail.com הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו מעודכנים און ליין בכל ההתפתחויות http://www.facebook.com/group.php?gid=49282111055 הסרטון הבא ממחיש בצורה ויזואלית את מה שאי אפשר לבטא במילים. הגלישה, הצבעים, המוסיקה, האווירה , תיהנו :