יומן מסע לבאלי -אינדונזיה-פרק י'

מכה של מים קרירים הכתה בנו עת פידלנו למעלה, לכיוונה של השמש , לכיוונם של הגלים הגבוהים יותר, לכיוונה של דבוקת הגולשים שישבה לה במרחק של 100 מטר מהחוף, עמוק במים. אחד מהדברים שלמדתי עם השנים באינדונזיה, הוא, שלרוב עדיף להיות באזור של הגולשים, היכן שהם מתרכזים, כיון שהמקומיים מכירים את הים הזה כל כך טוב, כמו כן האוסטרלים והאמריקאים שקריאת המפה הימית כל כך ברורה להם,
ודי להם באיזה שהיא מהמורה במים כדי להבחין שסט גדול מגיע.אין מה לעשות ויש להשלים עם עובדה זו, כמו כל דבר בחיים, ידע והתמחות בכל תחום שהוא בחיים נרכש ע"י למידה וניסיון, בין אם מדובר במקצוע לחיים, בתחום התעניינות ולבטח באם תחום העיסוק הוא ימי. שכן האדם במהותו הוא יצור יבשתי, והרבה יותר קל לו לתמרן על הקרקע ולהתמודד עם שאלות ובעיות. במים ההתנהלות מורכבת וקשה יותר וככל שבידך ידע פרקטיקה וניסיון, התנועה שלך במים זורמת הרבה יותר, הביטחון העצמי שלך גבוה יותר, ויכולת המיצוי האישית גבוהה יותר. אין ספק שיש בזה הרבה כוח ויופי , להיות עם עוד 6 ישראלים בדרך לפיק. כשאתה חותר עם עוד כמה אנשים, והמים הם יחסית שקטים, שמן שכל כך טיפוסי לאינדונזיה, נשאר מאחור מן שובל כזה יפה של הגלשנים שמתקדמים, ושל החרבות שחותכות את המים כמו חמאה מותכת הנמרחת על לחם שזה עתה יצא מן התנור. אני בפירוש יכול להגיד שאנשים שמטיילים אתי, מגיעים לנקודות הכי קרובות ביניהם, ולעומקים הכי גדולים בדקות האלה שהם ביחד במים, בדרך לפיק , בזמן הגלישה עצמה, ובהמתנה להתקפות. וזה דבר שדי קל להסבירו. כשאתה במים, בטיול גלישה מעין זה, כל הציויליזציה, ההסחות למיניהן, הבעיות, והאנרגיות הפחות טובות , נשארות על קו החוף. המים, מכוחם הטבעי, נותנים לגולש להרגיש רגוע יותר, יותר מפויס, ועם רצון שלכולם יהיה טוב ובכיף, ואולי אלמנטים אלה הם שמבדילים את הגלישה, מכל ספורט אחר. שלא תבינו אותי לא נכון, אני איני "מריה הקדושה" ולא פעם יצא לי בארץ להתרגז על גולשים להתווכח, ולגדף, אבל כשאני בחו"ל זה כמעט לא קורה לי, וזה כנראה בגלל המציאות הישראלית שהיא כל כך סבוכה, לוחצת ואימפולסיבית. בכל מקרה הגענו לדבוקת האנשים, ובחרנו לעצמנו כל אחד ואחד את האזור שלו. אני משוכנע שתזדהו איתי לגביי העניין הזה שכשאתה נכנס למים, לא משנה אם זה בארץ או בחו"ל , ויושבים כבר אנשים שגולשים מזה מספר שעות, כל העיניים מופנות אלייך, וכל תשומת הלב ממוקדת בך, וזו מבחינתי הרגשה שמעוררת השראה, הרגשה שדוחפת אותי קדימה "להשתגע" על כל גל שיבוא, לא משנה לי עם זה הר או לא , אני הולך עליו. (אם להיות אמיתי עד הסוף, בדרך כלל אני גם מתכסח בגל הזה כמו ילד......חחחהההה) נכנסו לקצב. זה לוקח גל left השני לוקח right אך כל הגלים הם לא הסטים הגדולים באמת. ברצוני שוב להזכיר לאלה ששכחו, נכנסנו לחוף שהוא ההמשך של kuta beach וההמשך של legian beach שם החוף הוא ku-de-ta beach ושמו ניתן לו על שם המסעדה-בר הממוקמים בחוץ. מדובר בחוף שהוא 100% beach break דהיינו חוף עם קרקע חולית,חביב ביותר, בדרך כלל חוף שנערכים בו שיעורי גלישה למתחילים, הגל בו רך ולרוב לא מתפתחים בו גלים מושלמים. יחד עם זאת כשהסוול מכה בבאלי, החוף הזה יכול לנפק הרים. אני זוכר שקראתי במגזין –surfer שהרצועה הזו שבין kuta-beach ועד לאזור של kudeta beach ועוד טיפה צפונה, נחשבת לאחת מהשבירות החוליות החזקות בעולם. כמות המים הכובד והאורך שנשברים שם ביום גבוה , היא פשוט מפחידה. אני זוכר שבשנת 2000 , הפעם הראשונה שבה הגעתי לחוף הזה, ביחד עם אחי , ארז, וחבר ילדות שלו בשם טל, שמעולם לא גלש , וזה היה אחד מניסיונותיו הראשונים לעלות על גלשן, נכנסנו בים של מטר-מטר וחצי באטרף למים. לא היה לי ברור אז למה החוף ללא גולשים , והכיצד זה שאנחנו לבד במים. אומנם המים נראו חומים ולא מזמינים, והגלים לא היו קריסטל וארוכים ,אך בכל זאת היה גובה מספק, והיה נראה שאין שום בעיה לעשות את הגלים האלה ובכיף. אך הכניסה למים כבר הבהירה שאנו בפתחה של מלחמת עולם שלישית. כמה שלא חתרת פשוט נשארת במקום, ואם נשבר עלייך סט מפחיד , לא זו בלבד שלא שנשארת במקום אלא מצאת עצמך 10 מטר מאחור. אל תשכחו שהיינו בנוסף עם גולש חדש , שלמזלנו לא נכנס לפאניקות מיותרות, בחור קשוח, כך שהיה הרבה יותר רגוע במים יחסית ,מאשר אם היינו מוצאים עצמנו עם גולש מתחיל הנכנס לפאניקות מיותרות, הייתה תחושה של מאבק אינסופי בקצפים ובגלים בצורת המשולשים שלא הפסיקו להיערם לעלות ולהישבר עלינו שם.
עם חלוף הדקות, הבנו שיהיה זה בלתי אפשרי לקחת גלים. כל גל אליו חתרת וניסית להיכנס אליו יצר זווית בלתי אפשרית לירידה, ותהום עמוקה נפערה מתחת. תשומת הלב שלי ושל אחי הייתה בעיקר לחבר השלישי.
כאחד שבקושי יודע לשכב על הגלשן, הוא גילה אומץ בלתי רגיל, ואף ניסה לחתור למספר גלים. היה ברור שעדיף לראות את הים מבחוץ, לשתות איזה מוחיטו ב-kudeta לשכב על המיטות
המונחות בחוץ ולבקש עיסוי לכפות הרגליים והגב מהמקומיים, בעבור 5 דולר, ולא להישאר במים הכל כך
חזקים צפופים והמגיעים מכל עבר. אבל אז הבנו שגם לצאת החוצה יהיה לא פשוט. הזרם סחב בעוצמה אל תוך הים, מספיק שהיית נשאר על מקומך ל-30 שניות, וכבמטה קסם היית מוצא את עצמך 20 מטר עמוק יותר בתוך המים. המטרה הייתה אחת ל...צ....א....ת החוצה. היות וגלים בלתי אפשרי היה לקחת , החלטנו פשוט לחתור לכיוון החוף, במטרה שישברו עלינו גלים , וכך נוכל להתקדם לכיוון החוף. היה די ברור שכל גל שיישבר על כל אחד מאתנו , יזעזע אותנו קשות , יערבב ויעשה בנו שמות, אך הכמיהה לחוף ולאזור הפסטורלי הייתה חזקה מהכל.
איך יצאנו מזה , מה עוד היה, מה למדנו, ושאר החוויות בפרק יא , הפרק הבא............

בהמשך הפרקים .
1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג, ברוס, מאצ''דו, גורדי, cj , ועוד 2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל. Padang .3 Padang השם והמיתוס. Nusa dua - הפייפ ליין של באלי.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים, נראה לי שטיול לבאלי
במחיר של 4000$ ל-22 ימים שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי.
אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com
הטיול הבא : 29/09/2009 –יש סיכוי שתהיה סטייה בכמה ימים
לכאן או לכאן-ההרשמה פתוחה עדיין.