יום רביעי, 19 באוגוסט 2009

יומן מסע לבאלי -אינדונזיה-פרק יא'

אף על פי שגלשנו בחוף עם קרקע חולית, חוף שגולשים המגיעים לאינדונזיה ממקומות שתרבות הגלישה מושרשת בהם, כגון : הוואי, אוסטרליה, דרום-אפריקה וכיו"ב , היו מגדירים אותו כחוף לילדים, לנו , גולשי אגן הים התיכון, הוא היה בסדר גמור ואף למעלה מזאת. הרהורים חלפו בראשי לגביי שאר החבר'ה, שנשארו רדומים במלון, ואלה שיצאו עם קטנועים לסיבוב היכרות עצמאי באזור. חשבתי לעצמי שהם מפסידים יופי של גלים, משהו רך יותר, עם מינימום סיכונים, רכיבה ארוכה, ללא צינור כמעט, אבל יופי של מבנה של גל , easy take off, נוף מדהים הנגלה אל העין בעודך יושב במים בהמתנה לסט שיבוא ועם הפנים לחוף, של הרצועה שבין air-port left לפט ועד לפאתי canngu . הכול רגוע, הכול שקט, קצב היום יום מאט והופך לחוויה חזקה ורוחנית, התרוממות רוח והרמוניה. לטעמי אין שום הרגשה שתשווה לזו. החבר'ה הרגישו טוב במים. האחד חוזר אחרי גל שלקח ושואל "ראית את הגל שלי דרור" האחר שואל מישהו אחר מחברי הקבוצה, " גבר, איך הולך לך בינתיים?". כאן המקום לחדד ולספר, כי לטיולים שלי מצטרפים אנשים שאינם מכירים האחד את השני, אנשים ממקומות שונים בארץ , גילאים שונים, רקעים שונים, גישות שונות לגביי החיים, והלכי רוח מגוונים.רצוי להיות מאד סבלני בסוג כזה של טיול, לוותר טיפה על ההרגלים האישיים שאתה רגיל אליהם בחיי היום יום כשאתה לבד עם עצמך בארץ, לעשות השתדלות קלה, להיות סבלני וסובלני ואז קורה הרבה שנוצרות ידידויות נפלאות , שממשיכות גם אחרי שחוזרים מהטיול לארץ, כיון שהבסיס להיכרות שבין האנשים, גברים לגברים, גברים לנשים, נשים לנשים, הבסיס מקורו באי האנרגטי הזה הנקרא באלי, וסוג הפעילות היצרית והאמוציונאלית הזאת שנקראת גלישה.השמש החלה לשקוע במערב, האופק היה שטוח לחלוטין, ושום ענן לא נראה בשמיים.כמי שמכיר את באלי בתקופה זו של השנה, ומעיון בטבלת הגאות והשפל, ציפיתי לשינוי העתיד להגיע בכל רגע , הן במבנה הגלים, הן בתדירות, והן בתנועה והזרימה של המים. ידעתי כי אנו עומדים להיכנס למצב קיצוני יותר של low tide , מצב שיכול להיות נפלא ויעיל, לגולשי צינור, אבל בחוף שהוא beach- break כגון זה שבו גלשנו באזור ה-kudeta , הזמן הטוב ביותר לגלוש שם לרב הוא כשזה med-tide ועובר ל-high tide וכמו כן כשזה high tide ועובר ל-med tide .סביר להניח בגלל שהקרקע היא חולית , ואינה ריף , מה שקורה זה שכאשר יש מעט מים, בניגוד למה שקורה בריף ובקרקעיות סלעיות הוא שהחול הנע אינו מחזיק את הגל, ואינו יוצר את הפינה הנוצרת ב-low tide בקרקעיות שהן סלעים, והתוצאה היא של גלים שהרבה יותר קשה להם להישבר, תדירות הגעת הגלים הולכת והופכת להיות הרבה יותר איטית , וכמו כן הרבה יותר גלים נשברים במכה אחת closing-out , והגולשים צריכים להיות יותר בררנים בבחירת הגלים, מצב שאינו קיים כמעט , כשיש הרבה מים, מצב שבו אתה לוקח כל גל שמגיע.ואכן את שחזיתי קרה. זה בדרך כלל מלווה בסט גבוה אחרון, מעין איתות של הים לגולשים הנמצאים בתוכו, שהגיע העת לצאת , לשטוף את הגלשנים ואת הגוף במים מתוקים, ולהתכונן לערב המגיע עם כל מה שמשתמע מכך ארוחת ערב טובה, בילויים, והמתנה ליום המחר- יום שבאי באלי הוא יום שאינו דומה לקודמו ,שום גל אינו חוזר על עצמו באי הנפלא הזה, אף על פי שמדובר במכונת גלים משומנת מדהימה, ומדויקת ,ההרפתקאות שילוו אותך בדרכך לספוטים ובחזרה מהם תמיד מעניינות ומרתקות.
חלקה העליון של כיפת השמש החליק באלגנטיות אל קו האופק הרגוע.קו שמש דק כתום ועדין בקוטר של חצי סנטימטר, ניבט מן החוף , בשעה שהחבורה הישראלית החלה אט אט לצאת מן המים.ישבתי וחיכיתי על החול הרטוב והקשה לאחרון האנשים שייצא מן המים, וכשזה קרה, הובלתי את כל החבורה לכיווןהמקלחות המצויות בתוך המסעדה/בר kudeta , שעל שמו קרוי החוף.הכניסה למתחם המסעדה היא ממש בעלייה מהחול לכיוון החניה. אין צורך ללכת מסביב, או ללכת להחליף בגדים , מבגדי גלישה לבגדים יבשים, פשוט יוצאים מהמים ונכנסים. אין פה רשמיות או גינונים מיותרים ,כולם מבינים שהם נמצאים על חוף ים וחיים עם זה בכיף.בירכתי (ברכה שהיא בעצם שאלה) את השומר המצוי בכניסה בברכת apa kabar שפירושה מה שלומך? והוא ענה לי בחיוך צחור מאוזן לאוזן bagus שמשמעותו-הכל בסדר.המעבר הקצר שבין חולות הים למקלחות הממוקמות בצדי המתחם היה משופע וזרוע בכ-50 מיטות מתקפלות, ספק מיטות שיזוף ספק מיטות להתרגעות, עשויות מעץ אינדונזי מלא, חזק ובלתי מתכלה, ועטופות בכיסויים מרהיבים.אין ספק, וזאת ניתן לקרוא בכל המגזינים בעולם העוסקים בעיצוב וארכיטקטורה, הבאלינזים אלופים בתחומים אלו. הם נולדים והולכים לעולמם כאומנים.דבר המושרש בפילוסופיה ההינדית המקומית ומלווה את הבאלינזי לאורך כל מעגל החיים.על המיטות ישבו תיירים ותיירות מכל רחבי העולם, חלק גולשים, חלק אנשי עסקים, משפחות, דוגמנים ודוגמניות ערב רב של אנשים. היה ניתן להבחין גם באינדונזים לסירוגין, אך באלינזים לא היו שם כלל וכלל.כדאי להבין כי המשכורות הממוצעות באינדונזיה נעות בטווח ל 100-70 דולר לחודש.לשבת במקום מעין זה, ה-kudeta , הוא לוקסוס שהבאלינזים אינם יכולים לאפשר לעצמם מבחינה כלכלית.מעבר לכך , הבאלינזים חיים בקהילות סגורות ושומרים באדיקות על המבנה של התא המשפחתי.
התחככות עם בני המערב אינה מעניינת אותם במיוחד, ולעולם לא ייתכן מצב שבו מערביים יהיו חלק בלתי נפרדמהסביבה בבאלי, אך יחד עם זאת הם מסבירי פנים ואדיבים ברמות כאלה שהלוואי ואנו הישראלים היינו לומדים ולו מעט מהם. הבאלינזים חיים באזורים ובכפרים צמודים זה לזה, ולכן יש המון חמולות הקשורות האחת לשנייה בקשר דם קרוב או רחוק יותרלא מקרי הוא הדבר, שניתן לראות אסייתים מהפיליפינים מסין או מתאילנד מפוזרים בעולם ועובדים בעבודות כאלה ואחרות, במשכורות הגבוהות פי כמה מהמשכורת אותה הם מרוויחים בארצם, אך כמעט לא תראו באלינזי עובד וחי מחוץ לבאלי, ולא משנה איזה סכום יציעו לו. אומנם ניתן לראות קהילה אינדונזית לא קטנה בהולנד, אך זאת מן הטעם הפשוט שההולנדים שלטו באינדונזיה בתקופות שונות בהיסטוריה, הן במאה ה-17 והן בתחילת המאה ה-20והתקיימו הרבה נישואיי תערובת. הבאלינזים אוהבים את האי שלהם אהבה ללא תנאי. הטקסים, האמונה, המבנה בתוך המשפחה, הקאסטות, המזון, הפולחן, העיסוקים, האומנות והאגדות נשתמרו במשך דורות.הם אוהבים את המציאות שלהם אף על פי שלעיתים נתקלתי בסיפורים עצובים וקשים.מעולם לא ראיתי כאלה אנשים שכל כך שמחים בחלקם ושלמים עם גורלם.
היכן אכלנו , איפה בילינו , איזה דמויות מעולם הגלישה פגשנו ובקיצור הכל, בפרק י"ב –הפרק הבא,............
הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים, נראה לי שטיול לבאלי
במחיר של 4000$ ל-22 ימים שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי.
אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל:
drormangel@hotmail.com
הטיול הבא : 29/09/2009 –יש סיכוי שתהיה סטייה בכמה ימים
לכאן או לכאן-ההרשמה פתוחה עדיין.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה