יומן מסע לבאלי -אינדונזיה-פרק יב'

שטופים במים מתוקים, מרוצים ועם מבט של גולשים שזה עתה סיימו סשיין מעולה, התיישבנו במסעדה-בר ku-de-ta לדרינק קצר. להזכירכם היינו לאחר סשיין נחמד ביותר ב-beach-break ,הראשון שלנו באי. אני נוהג להזמין באינדונזיה בדרך כלל , אחרי סשיינים, את הבירה המקומית שהיא טעימה לי, לא מרה במיוחד, ולא יקרה יחסית.שמה של הבירה הוא bintang שזה באינדונזית כוכב, ואכן על כל בקבוק או פחית של bintang תמצאו איור או הדפסה של כוכב.ההשערה שלי היא שבעלי מפעל הבירה הזה הם מולטימליונרים, וזאת מן הטעם הפשוט, והכל כך נראה לעין בכל מקום, שכלם, המקומיים , המערביים שחיים בבאלי והתיירים מזמינים את הבירה הזאת, ואין לה מתחרים רציניים במדינה בעלת 250 מיליון התושבים הנקראת אינדונזיה.פה ושם תוכלו לראות אנשים עם הייניקן,קרלסברג, או חברות מערביות אחרות, שעולות כפול,אבל מבחינת ייצור מקומי חברה זו היא מונופול.היות ולטיולים שלי לבאלי מצטרפים אנשים מרקעים שונים, וחתכי גיל שונים 60-18 זה כל פעם מרגש אותי מחדש את מי ומה זימן הגורל לאותו טיול, היו חלק מהחבר'ה באותו ערב שהלכו על אלכוהול יקר וכבד יותר כגון: מרטיני וויסקי, בעוד הצעירים והפחות מנוסים באלכוהול הסתפקו בקוקה קולה, ומיצים טבעיים סחוטים. במקומות אקסלוסיבים כאלה בבאלי יש מספר שיקולים של מה להזמין לשתות ואני לגמרי מבין את הגישות השונות.יש כאלה שההיבט הכספי מהווה עבורם שיקול מכריע, כיון, וזאת אני מפרט בשביל שתקבלו פרופורציות, שכוס קטנה של וויסקי משובח עולה ב-ku-de-ta כ-14$ זהו מחיר שבו אתה יכול לסגור בבאלי יופי של ארוחה, והיות ובטיולים הללו מתרגלים למחירים אחרים מאשר בישראל אירופה או ארה"ב, אז המשוואה הזו שלקבל באותו מחיר משקה או ארוחה דשנה היא מכרעת. אם ארחיב מעט את הסוגיה הזו של "הוצאות" בטיול והכוונה ל: שתייה,אוכל, ביגוד, גלשנים ,ציודים, מתנות וכיו"ב, הייתי מחלק את סוגי המטיילים לשלוש קבוצות:
1. אלה שרוכשים דברי מבלי לעשות חשבון ומזמינים ככל העולה על רוחם.2. אלה שתמיד ישוו מחירים ויחשבו מה הם יכולים להזמין ולקנות באותו שווה ערך כספי.3. אלה שחיים על-פי הרגע ולפי מצב הרוח וייקחו החלטה רגעית - דרך אגב ,אני שייך לקבוצה זו.
בכל מקרה הייתה יופי של חגיגה.השתרענו לנו במקום מרכזי, על כ-4 מיטות עץ רחבות בעלות מזרונים עבים וקשיחים, מסביבנו תיירים רבים, חלקם בבגדי יקרות , חלקם בבגדי חוף מדליקים פרי תוצרתם ועיצובם של החברות המובילות בעולם בענף בגדי החוף והגלישה: בילאבונג, קוויקסילבר, ריפ-קרל, ריף ועוד רבים ושונים.גם בענף ייצור הטכסטיל האופנה וההלבשה שמה של אינדונזיה הולך לפניה , ובפרט שמה של באלי . הם ידועים כמקומות שבהם יש לכל החברות שהזכרתי מעלה מפעלים, מתפרות, ומשרדים גדולים.הארכיפלג העצום הזה המונה 17,000 איים מהווה ציר מרכזי בין אירופה ואסיה לבין הצד המזרחי יותר של כדור הארץ, יפן, אוסטרליה וארה"ב. מיקומה הגיאוגרפי, כוח העבודה הזול שבה, התיירות הכה מפותחת שבה, הפילוסופיה ההינדית שנוטה לאהוב ולכבד את האדם ולא משנה מהו מוצאו, היצירתיות והאומנות המושרשת בכל באלינזי, הפתיחות לשינויים ולטרנדים, הדיוק בעבודה ואיכות המוצרים, שלטעמי עולה אלפי מונים על ייצור סיני או תאילנדי, או אחר במזרח, כל אלה גרמו והפכו את באלי למקום שאפשר גם לייצר בו , להתפרנס ממנו, ואין סוף לתחומים והענפים שניתן לגלות שם והאסימונים יורדים אט אט, בקצב של באלי, ללא לחץ, ללא מהירות בקבלת החלטות שאופיינית כל כך לחיים במזרח התיכון, ובישראל בפרט. אם לא נחליט עכשיו אפשר לדחות לאחר כך. ולכן כלם כולל כלם מקומיים, זרים, תיירים, ואנשי עסקים פחות לחוצים בחיי היום יום ,ואת התוצאות חשים במהלך כל יום שחולף. הכל יותר רגוע ויותר זורם, פחות עצבנות ואימפולסביות, לא נשמעות קללות ואין צפצופים מעצבנים, יש נהגים מטורפים, אבל הרבה יותר סבלנות והרבה פחות יוהרה וגסות.השעה הייתה כבר 8 בערב והאלכוהול המשיך לזרום כמים. האחד מבקש מהמלצר עוד וויסקי, השני מרטיני on the rocks , אני מבקש לעצמי עוד bintang , להזכירכם, זוהי הבירה המקומית עליה הרחבתי בתחילת הפרק, ו"הילדים הטובים" שבחבורה, שלא היו בהכרח ילדים, הזמינו קוקה קולה או fanta .שרועים על המיטות עם הפנים אל הים, chill out music ברקע, (כאן המקום לציין כי לבאלי מגיעים גדולי ה-d.j מכל העולם למסיבות ואירועים שונים) באופק פנסים קטנים של דייגים אינדונזים על סירות קטנות.המחזה הזה הרשים והפליא אותי מאז ומעולם.לא יכולתי להסביר לעצמי , כיצד זה שהם, הדייגים האינדונזים, עובדים ושוהים לילות שלמים בתוך האוקיאנוס האדיר הזה, ששמו הולך לפניו, האוקיאנוס ההודי.מקופלים בתוך סירות העץ הזעירות הללו, סירות המשולות לקליפת אגוז , חלשות בלתי מוגנות חשופות לכל פגע, ובכל זאת התופעה הזו קיימת אלפים בשנים.מהיכרותי רבת השנים עם אוקיאנוס זה, אני יודע שהוא יכול במחי רגע להפוך מאוקיאנוס רגוע ושקט,לאוקיאנוס קוצף ועצבני, כזה שיכול להטביע את הגדולה שבספינות והכבירה שבמשחתות, אוקיאנוס שבשניות יכול להפוך ממצב דומה לזה הקיים באגמים ובימות סגורות, ללא שום תנועה וזרימה, לאוקיאנוס עם פלטות מים עצומות בנועה וזרמים כה חזקים, שאפילו סירות בעלות 3 מנועי Yamaha , 50 כ"ס כל אחד מהם, צריכים לעבוד בשיא כוחם במשך 30 דקות בכדי לגמוע מרחק של 200 מטרים, can you believe ? (הסיפור המורחב יופיע בהמשך יומן המסע, בפרק שבו אספר על ה-boat trip לאי לומבוק , ולספוט הנדיר והמפורסם desert-point ) .
סשיינים נדירים, בילויים, אוכל והרבה אוכל , איזה תותחים מעולם הגלישה פגשנו ובקיצור הרפתקאותנוספות עם המון מידע, בפרק י"ג –הפרק הבא,............

בהמשך הפרקים .
1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג, ברוס, מאצ''דו, גורדי, cj , ועוד 2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל. Padang .3 Padang השם והמיתוס. Nusa dua - הפייפ ליין של באלי.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים, נראה לי שטיול לבאלי
במחיר של 4000$ ל-22 ימים שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי.
אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com
הטיול הבא : 29/09/2009 –יש סיכוי שתהיה סטייה בכמה ימים
לכאן או לכאן-ההרשמה פתוחה עדיין.