יומן מסע לבאלי-פרק ט"ז

הים עבד ועבד טוב.tag רץ אל המים , ובעיתוי מושלם זינק עם הגלשן

מעל גל חוף בגובה של חצי מטר והתחיל לחתור

אל עבר דבוקת האנשים שהייתה בפיק.רק לשם הבהרה, בדרך

כלל גלי החוף האלה, במיוחד ב-canggu בכניסה למים, מערבלים

אותי מכניסים לי ים של חולות אל תוך המכנסיים ואל

תוך הלייקרה, אבנים קטנות מכות בי בעוצמה בכפות

הרגליים ואני עובר שם via de laroza ולמי שלא מצוי

במשפט הלטיני הזה פשוט דרך עינויים.

(מלאכת הכניסה למים באינדונזיה היא מורכבת.כל חוף והסרט המיוחד שלו.

אם זה חוף- balangan אז שם אתה צריך לכת

על הריף החי והצבעוני עד לנקודת שבירת הגל

ואז לזנק ולחתור במהירות כנגד הזרם, אם זה bingin

אתה נכנס מהצד, shoulder ,אבל אתה חייב להיות

מפוקס כדי שהזרם לא ישאב אותך לאינסייד, ואז אתה

מוצא את עצמך נאבק בגלי צינור מושלמים

הנשברים לך על הראש.באולוואטו, אתה יוצא

מהמערה וחייב לתזמן את עצמך עם הגלים

והסטים המתהווים באופק, אחרת משימת הכניסה

למים יכולה להארך עד לחצי שעה כיון שהזרם

לוקח אותך לכיוון הצפון מערבי של האי לכיוון padang padang

ושם למעשה נמצאת השבירה הכי חזקה של אולואטו

ושל החלק שנקרא race-track או בעברית

מסלול המרוצים.תיאורים מפורטים על מה שעברתי

בכל חוף וחוף בטיוליי השונים יובא בהמשך יומן המסע )
על אף שרצינו מאד להיכנס למים ולגלוש בגל הימני

הנהדר שהגיע באותו היום, הצעתי לכולם שנשאר עוד

מספר דקות בחוץ ואחר כך נכנס.הסיבה לכך הייתה

שרציתי שהחבר'ה יקלטו את העוצמות ויצפו הגולש ברמת

על שכזו בהתחלה מבחוץ ואחר כך מהמים.אירוע מעין זה ,

משול לצפייה בסרט גלישה רק שבמקום להחזיק שלטי רחוק

ולצפות במסך טלוויזיה בגודל של 29 אינץ', אין שום חוצץ בינך

לבין הגולש המקצוען, בינך לבין הטבע, בינך לבין הביצוע. במציאות

הכל הרבה יותר מוחשי הרבה יותר מטריף והחומרים שמייצר

המוח ומגיעים לכל איברי הגוף הם כל כך חזקים ולפחות בשם

עצמי אני יכול לומר, שהם מעיפים אותי יותר גבוה יותר חזק ויותר

רחוק מכל שאר מקצועות הספורט שבהם עסקתי בימיי חיי.

כעבור 3 דקות tag הגיע לפיק.היה ניתן להבחין בשיחה שלו

עם מספר אנשים שהתמקמו ב-line-up. ניסיון העבר לימד אותי,

כמו בכל מקום בעולם, אפילו בארץ כשגולש באשר הוא,

מגיע לדבוקת הגולשים המחכה לגלים, תמיד יש את

השאלות הקבועות , "מה המצב?" " מה קורה? " מה שלומך?" "איך הולך?"

השאלות האלה בדרך כלל שוברות את הדיסטנס, והן אלה

שבונות ומכינות את הקרקע של הסשיין שהולך לעבור

על הגולש בשעות הקרובות. לא בכדי הוא שאנרגיה חיובית

ואנושית יוצרת סשיין טוב, ונהפוך הוא, אדם שבא עם גישה

מיליטנטית ושלילית, קשה יהיה לו שיעבור עליו סשיין טוב.

רוב בני האדם, מעדיפים שלווה הרמוניה וחיוכים.הים הוא

אחד מהמקומות הבודדים שיצר האדם והתפתחות האדם עוד

לא הצליחו להשחית.ולפיכך עצתי לגולשים, בכל הרמות, בכל הגילאים,

גם אם באתם טעונים ומרירים מהעבודה, בית, האישה או בית הספר,

תשתדלו לשחרר את המטענים השליליים ולפתוח

דף חדש ונקי, המים אמורים לשטוף הכל לנקות ולזכך, ואם תגבר

עליכם האנרגיה השלילית, הרי שקרוב לודאי שלכם אישית לא

יהיה כיף ובנוסף תהרסו לאחרים.
אני מתאר לעצמי, שכשגולש כמו tag מגיע לפיק, משהו

שקשה להסבירו במילים מרחף על פני המים ברגעים הראשונים

כשהוא מופיע, וכשאני כותב אני מתאר לעצמי, זה על סמך משהו

שחוויתי על בשרי ובכל נימי גופי, בחודש אוקטובר 2007 , כששה

חודשים לפניי האירוע הנוכחי הזה שבו פגשנו באפריל 2008 את tag burrow
(ומעשה שהיה כך היה: כשקליי סלייטר ביקר בישראל , 17/10/2007 ,

והשתתף באירוע למען השלום ולמען ילדיי עזה, אני וקבוצה נוספת

של ישראלים, היינו בבאלי. רצה הגורל ומרבית הגולשים הטובים

בעולם החליטו שהם עושים עצירה בדרך לתחרות שנערכה בסוף

אוקטובר תחילת נובמבר,תחרות של הסבב העולמי, לפי מיטב

זכרוני ושנערכה או בפיג'י או בטהיטי.את דקויות הסיפורים

והאירועים אביא בהמשך הפרקים של יומן המסע , אך אוכל

לספר לכם כי פגשתי וגלשתי ואף הרגשתי במעין סוג של תחרות

קטנה ופרטית משלי עם: רוב מצ'אדו, לוק סטדמן, אנדי וברוס איירונס,

מיקלה ג'ונס, ג'ורדי סמית, ג'ואל פרקינסון-האחד והיחיד שגם היה

הנחמד ביותר ושיש לו פינה חמה לישראל, מסר לי לשלוח ד"ש חם

לעומר לוין, בקיצור השמנה וסלטה של עולם הגלישה.פה זה אולי

המקום לשבור מיתוסים אצל הצעירים שקוראים שורות אלה, חלק

מהשמות המוזכרים לעיל, הם חזירים של גלים, לא רואים בעיניים,

ופשוט לוקחים כל גל, לא שהם יהרסו לכם גל , זה בחיים לא יקרה,

אבל הם ממקמים את עצמם בצורה כזו שמייבשת אתכם, אם אינכם

לוקחים יוזמה.איני רוצה להקדים את המאוחר, רצף האירועים

מאוקטובר 2007 והחוויות עם המקצוענים יובא בהמשך)סט מעניין

ביותר נראה באופק.חבורתנו שהייתה ישובה על החול הרטוב

ממש בכניסה למים הזדקפה , הגלשנים שהיו מונחים על הברכיים

שינו זווית בעקבות ההתמתחות, הצלם שליווה את tag ועמד מטרים

ספורים מאתנו עבר ממצב של עמידה מתוחה למצב של רכינה

והתכנסות מתחת לחולצה שתלויה על המצלמה ושיוצרת לו

מחשה מפניי השמש. ברור היה לכל הצופים שהמרחף האוסטרלי

קלט את הסט הממשמש ומגיע. דבוקת הגולשים החלה לחתור

למעלה וימינה.הגיוני לא? הרי שסט שמגיע מן הסתם הוא

גבוה יותר, ובחוף שהגל הוא בעל שבירה ימנית ככל שתחתור

ימינה יותר , ובהנחה שתיקח גל גבוה בהתקפה, יהיה לך מרחק

של רכיבה גדול יותר, אתה פשוט מרוויח את כל המטרים האלה

שאותם אתה חותר ברכיבה על הגל. כאן המקום לומר שההפך

הגמור הוא לגביי גל שמאלי, עלייך לחתור שמאלה ולמעלה

ברגע שהשבירה היא שמאלית.הסט שהגיע היה די גבוה.פסים כחולים

ירקרקים בגובה של מטר וחצי הראשון התקדמו אל החוף. את הגל

הראשון בהתקפה לקח אינדונזי שחוף canggu הוא חוף הבית שלו,

לפי סגנון הגלישה ידעתי בדיוק במי מדובר.גולש כבן 30 שמכיר

את החוף בע"פ, יודע היכן ממוקמות כל אבן ואבן בחוף זה , ורזי האוקיאנוס

ההודי הם יסודות שמוטמעים בעמקי הווייתו כגולש. הגל השני

שהגיע בהתקפה והגולש שרכב עליו היו פשוט מלאכת אומן,

שירה, פיסול -אומנות בכל קנה מידה.
הגל שהגיע היה גבוה יותר מהגל הראשון בסט.tag שהיה ממוקם

בפינה הימנית והמרוחקת ביותר מאתנו הצופים מן החוף, חתר 3 חתירות קלילות ,

וניתז מהליפ כטיל המשוגר מבסיס החלל של נאס"א , בשיגורים

המתוקשרים המעברים לכל העולם, ושהאמריקאים כל כך אוהבים לשדר.

הגל שלהערכתי היה בגובה של 2 מטר לפחות, היה גל מפנק אך יחד

עם זאת עם סופר עוצמות וכוח.הדרופ שאותו עשה האוסטרלי

באלגנטיות כה רבה והקצף שניתז לגובה העידו על עוצמתו של הגל.

הקו אותו צייר האוסטרלי משול בעיניי לקו שיוצר גרף של בורסה

ביום תנודתי למדיי.כשאני כותב על קו זה, חייבם להיות קצת בעלי

דמיון בכדי להבינו.זהו אינו קו ברור לגמרי שניתן לראות בכל עין ולזהותו,

אך לגולש יש את היכולות לראותו.גולש בעל שיעור קומה לעולם לא

יצייר קו סטטי וישר.צורתו של קו זה מלאה בפיתולים וחיתוכים.עלייה וירידה

ואז שוב עלייה ושוב ירידה. אצל tag אין מצב כמעט של קו ישר, אולי רק

כאשר הוא צובר מהירות ומתקתק.מובאים בזאת המהלכים שלו כפי שהם

מצולמים בראשי לעד:
הבחור עושה את הדרופ בקו אנכי של כמעט 90 מעלות עם הפנים מטה,

מתייצב לשבריר שניה , מקבע עמידה ואז בוטם טרן אכזרי וחד תוך

כדי עלייה לליפ, עם השהייה קלה על הליפ, כשהקצף

שנשבר על הליפ נותן לו push חזק ושוב הוא נמצא במצב

של ירידה מגובה של 2 מטר לגובה פני המים והים, אתם חייבים

לתאר בעינכם את התמונה הזו שאחרי הביצוע הזה נפערת לו

תהום לא קטנה ששואבת אותו למטה, הוא יורד את התהום הזו,

כמובן שלא בצורה ישרה, כיון שאחרי ביצוע כזה חזק ורדיקלי

לחזור בצורה ישרה, זה לודאי חרטום בטוח, רצוי לבחור זווית

מסוימת בחזרה מביצוע כזה, ושוב עם הפנים לכיוון התקדמות

הפינה והגל, הוא מתקתק 3-4 תקתוקים צובר מהירות של

ברדלס על הגל, ובהחלטה שלנו המתבוננים מן הצד נראית

כרגעית אך בדיעבד כנראה הייתה מתוכננת בקפידה, הוא מבצע

חיתוך ועליה חזרה אל תוך השבירה שמאחוריו, ברגע זה נוצר

מצב שבו הבקסייד שלו והחרטום מופנים אל הליפ הנזרק, ואז

הוא נותן ראונדהאוס עוצמתי ומטורף שמשמיע מפץ חזק ושוב

הוא במצב של עם התקדמות הגל , שוב צובר מהירות, והגל כשהוא

רכוב עליו ממשיכים להתקדם לעברנו המצטופפים על החול בחוץ,

כשלפתע אנו שמים לב שנוצרה התגודדות של כ-50 גולשים

סביבנו וסביב הצלם הפרטי של tag . התנועה המשותפת של

כל הצופים מהמדינות השונות שהתגודדו שם הייתה דומה על

אף הלאומים והתרבויות השונות, כלם תפסו את הראש בתדהמה והערכה.

בתוכי ידעתי שזהו רק "הצימוק שבעוגה", או כפי

שניסח זאת טוב ממני הדוב(the bear ) :
”its only the lemon next to the pai” -כלי תקווה שלפחות לחלק

מהקוראים משפט זה יחמם את הלב ויעורר פרצי נוסטלגיה לימים היפים של פעם......

בהמשך- האם החבורה הישראלית עשתה פדיחות-וכל אירועי הסשיין- בפרק הבא.
גלים נדירים, בילויים, אוכל והרבה אוכל , איזה תותחים מעולם הגלישה

פגשנו בהמשך ובקיצור הרפתקאותנוספות עם המון מידע, בפרק י"ז–הפרק הבא,...........

.בנוסף בפרקים הבאים של יומן המסע, 1. להיות ולגלוש עם מקצוענים

במים, פרקו, טאג'''', ברוס, מאצ''''דו, ג''''ורדי, cj , ועוד

2. הכיבוש הישראלי של uluwatu

Kuta reef חלום של גל.

Padang Padang השם והמיתוס.

Nusa dua - הפייפ ליין של באלי

.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.

5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל

חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים

אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את

הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי

פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים,

נראה לי שטיול לבאלי במחיר של 3500$ ל-17 ימים שבו

כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי. אני רק יכול

לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.נא לצלצל

אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767

או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

הטיול הבא : 19/04/2010 - ההרשמה החלה השבוע

הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו מעודכנים און ליין

http://www.facebook.com/group.php?gid=49282111055&ref=mf

אתר הבית שלי: http://mangelbalitour.blogspot.com/ /