מאי 2011- חזרתי מטיול נוסף- חוויה מיוחדת ושונה....

שלום לקוראים,

חזרתי לפניי שלושה ימים משהות של 23 ימים בבאלי.

הקבוצה מנתה 10 גולשים ישראלים,

שהגיעו לאינדונזיה בשתי פעמים נפרדות.

הייתה זו חוויה שונה מכל הפעמים , כי אתם יודעים איך

זה בטיולים, כל טיול הוא משהו אחר.

הגולשים, שלחלקם-ואני מתכוון לקבוצה של כמה חבר'ה מאשקלון,

שזו פעם שניה שלהם איתי בבאלי, וכמו כן החבר'ה החדשים, שהגיעו

מחיפה אשדוד ותל אביב, נהנו בצורה גורפת.

הסוולים לא הפסיקו להגיע , תוך כדי תנודות של גבהים כאשר המינימום הוא מטר

והיום הגבוה ביותר הגיע אף לשלושה מטרים.

כל חוף והסיפור שלו , השבירה שלו, והמקומיים שבו.

מזג האוויר היה נפלא.

היחס מצד הבאלינזים, שאותם אני כבר מכיר היה מצוין.

שום עוינות או שנאה לישראל.

הכל עבר בצורה חלקה.

טיילנו בקרוב לעשרה ספוטים שונים,

שכן אני משתדל להראות לאנשים כמה שיותר חופים.

הטיול דינאמי ועם הרבה מאד חוויות מגוונות.

לאוהבי הבילויים, באלי מאופיינת בימים אלו בתנופת בניה

ובתנופה של בניית מקומות חדשים. מי שחפצה נפשו באלכוהול, ריקודים,

בנים ובנות שזופים ואוהבי הוללות זהו המקום.

כמו שבסרט המפורסם "big wensday" יושב

הדב , השייפר המבוגר יותר , במסיבה ומסתכל על הצעירים

כך הרגשתי גם אני הפעם, הטרוף והאנרגיות האלה הם כבר לא לגילי,

יחד עם זאת היה טיול משגע שעוד אפרט עליו בהמשך.......


לכל מי שמעוניין לטעום מהדבר,

בספטמבר 2011 שזה בעוד 3 חודשים מתארגנת

קבוצה נוספת, מציע לכולם לא לפספס

וליצור עמי קשר כבר היום.

מחיר הטיול כולל הכל-3900$


דרור מנגל

נייד- 050-5-60-67-67


חיים טובים ויפים אל תשכחו למצות אותם עד תום.......אם ניתן כמובן.

איזה יופי.....וכל כך מוכר לי.....

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=9rcgiejZ-SI

אינדונזיה-באלי-אפריל 2008-יומן מסע מאת דרור מנגל-פרק כו'.

על אף השפשוף השורף והמעצבן שחטפתי במימי nusa dua , עם כניסתי למים, החלטתי שלא אתייחס לכאב הטורדני ואמשיך כאילו לא אירע דבר. תמיד במצבים האלה של חתכים, שריטות או מכה מהגלשן, אני נזכר בטיול השני שלי לבאלי. הסיפור שאירע כך היה. היה זה סשיין שבו נכנסתי ל-uluwatu כל כולי מצוייד מכף רגל ועד ראש בהגנות למינהם על שלל ההגנות והאביזרים, הן הגנות מפני השמש, והן הגנות מפניי הריף. הייתה זו שעת mid tide וידעתי שהים צפוי בשעתיים הקרובות לעבור ל-low tide וכך אירע שבעודי נכנס למים, מהלך לי על הריף כאשר מרחק 100 מטר ממני גלים של 3-4 פיט נשברים על סלע צבעוני ועצבני, כשלפתע קלט אישון העין שלי דמות וצל לימיני, שנינו הולכים לכיוון הגלים, אני מסיט את מבטי ימינה, ואני רואה בחור כבן 20, צעיר, שזוף ורעב לגלים, הוא נאחז בגלשן שמהווה לו משענת על פני המים הרדודים, הוא הולך מהר ממני, שיערו קצר ושרוף, אוסטרלי או אמריקני? אני מהרהר לעצמי בראש, נראה עוד אחד מהצעירים האלה שאתה רואה מאות כמותם בבאלי, כאלה שעפים על הים, עפים על הגלים, חוק הגרביטציה לא פועל על החבר'ה האלה, זה מרגש אות תמיד מחדש, זה ראוי להערכה בעיניי, ואז קורה שמבטינו נפגשים ואנו אומרים אחד לשני משהו בסגנון "how you doin man?"שזה משהו שאצלנו מתורגם ל"מה המצב?" וכאן ההקשר לסיפור ההתחלתי שבתחילתו של פרק זה, על השריטות שחטפתי בכניסה ל-nusa dua , אני מחייך אליו, כשלפתע אני מבחין שמעל העין הימנית שלו יש משהו כמו 30 תפרים עם החוטים מבצבצים, רואים בפירוש שהחתך נתפר רק השבוע ואני שואל את עצמי איך זה שהם, כל גולשיי ההארד קור האלה לא עושים חשבון לכלום? האם פה מצוי גם ההבדל שבינינו הישראלים אליהם? הטוטאליות הזו? האם היא זו שמובילה בנוסף להפרשים ברמות הגלישה וביכולת להבין את הים יותר? או שזהו אקט שאינו חכם במיוחד שכן גולש טוב ככל שהוא יהיה, במצב כזה , של פצע שעדיין לא הגליד, מצוי במצב של סיכון גבוה, או אולי בכלל זו של השקפה וגיל? הגענו לנקודה שבה צריך לזנק על הגלשן ולחתור, שנינו עשינו את זה בטיימינג כמעט מושלם ובהפרש של שתי שניות, הזרם הוביל אותנו הרחק ימינה, בעודנו צריכים לחתור לליין אפ שמאלה, הוא החליט לגלוש באזור של הצינורות המהירים שנקרא – race-track ואילו עבדכם הנאמן, העדיף לחתור עוד כ-200 מטר לכיוון הגלים שנותנים לך השהייה/פרק זמן של 2 שניות בין תפיסת הגל למצב של עמידה, יותר קל, פחות צינורי, לא פחות גבוה אם לא יותר, אבל משהו שידעתי שאוכל לעשות. הבחור עם התפרים פירק את הים לגזרים. איירים צינורות מה שלא תבחרו הוא עשה שם באותו יום וזה רק מראה שהרבה מהלכים שלנו מובלים מהראש וראש ובראשונה מה-mind . אין לי ספק שמישהו יותר רגיש ובכיין לא היה יכול לעשות את הניתוק הזה והמחשבה וההתעסקות בפציעה הייתה גורעת מיכולתו, אבל ברגע שאתה צעיר, טורף גלים ולוקח את הדברים והגלישה בפחות כבדות פחדים ומחשבה, יש לזה תוצאות בשטח. בחזרה לסשיין ב-nusa dua . כפי שמצויין בפרק כ"ה ביומן המסע שלי לאינדונזיה, נכנסנו למקום שנחשב לפייפליין של אינדונזיה, יניב-גולש ישראלי מחוף פלמחים שהתלווה אליי בטיול זה ואנוכי, כל שאר הקבוצה החליטה לוותר כיון שזה היה נראה מן החוף כסוול גבוה לא מסודר והשעה הייתה שעה שהים עבר למצב שפל הכי נמוך בכל היום. בבאלי, כיון שהגלישה מהווה חלק ניכר מהתעסוקה ומהתרבות, ניתן לקבל בכל חנות כמעט, טבלת גאות ושפל של החודש הנוכחי, הטבלה תעזור לגולש להתמצא ולתכנן את גלישתו בצורה כזו שכל גולש ממתחיל ועד למקצוען יוכלו לבחור את השעות שהכי נכונות להם על פי יכולתם ורצונם. עם כניסתנו למים תוך מספר שניות נפרדו דרכנו. כשאתה נכנס למים עם גולש נוסף בדרך כלל נשארים במרחק עין או קרובים מרחק של עשר-עשרים מטר אחד מהשני, יש בזה כיף, האחד מפרגן לשני בדרך כלל ובמיוחד באוקיאנוס ובספוט שאינך מכיר זה נכון רציונלית לכל בעיה שלא תצוץ, אלא שבאותו יום בלתי נשכח, הסחף היה כה חזק , שהוא ניתק אותנו כמו שמנתקים 2 תאומים ששהו להם חודשים בבטן אמם, קרובים ועם ניתוק חבל הטבור הם מוצאים את עצמם מונפים ומוטלים זה במרחק מזה מבלי יכולת לעשות דבר בנדון. אף על פי כן הרמתי ראש כל הזמן וחיפשתי את יניב, מדי פעם ראיתי את החרטום של הגלשן הלבן שלו מגיח מן המים, הוא גלש על גלשן 6.0 גלשן שממש לא מתאים לים הזה, אבל הוא לפחות שוקל 65 קילו ונמוך ממני בעשרה סנטימטר, אני לעומת זאת עם משקל של 90 קילו וגובה של 182 סנטימטרים נכנסתי למים כמו טירון בן יומו, עם גלשן 6.3 רחב שממש לא התאים ליום הזה, לא מבין עד היום מה חשבתי לעצמי כשנכנסתי עם הגלשן הזה...... הרי כל גולש מתחיל מבין ויודע שבימים הגדולים יותר, הכבדים יותר צריך להיכנס עם גלשן ארוך יותר, כזה שיכניס אותך לגל מבעוד מועד, כזה שלא ירטוט לך בין הרגליים בעודך עושה את הדרופ, כזה שייתן לך את הבטחון הדרוש לך מול חומות המים הפראיות האלה, וזה לא שאני חס וחלילה יוצא בהפגנתיות כנגד short boards אבל זה באמת היה לא לעניין ואולי בגלל שלא הייתה לי באותו היום אופציה אחרת בחרתי להיכנס עם הגלשן הקצר שלי. הסטים הגיעו מכל כיוון. ציפיתי לאי הסדר המשוגע הזה. קראתי על כך באחד המאתרי הגלישה מבעוד מועד. ידעתי גם שבחוף הזה גולשים כל המערביים שחיים בבאלי שנים, כאלה שעברו את גיל ה-40 והיו בשנותיהם היפות גולשי אוקיאנוס מבטן ומלידה.אבל אותם לא תראו גולשים בימים שכאלה, ימים כמו אלו שאני ויניב בחרנו או יותר נכון הזדמנו לתוכו. אלה גולשים שגולשים כשהים מתחיל לפמפם על באמת, 8-10-13 פוט רק אז הם יוצאים ושלא תבינו לא נכון, מדובר כפי שציינתי באנשים שעברו מזמן את השיא מבחינת חוזק הגוף והכושר, אלא שפשוט גובה אחר של גלים כבר לא עושה להם את זה. הרמתי ראש וראיתי מרחק 100 מטר למעלה סט מרים ראש וכמו צועק לעברי:" דרור, אני בדרך, זה או עכשיו או שאתה ממשיך להילחם בזרם עוד רבע שעה ואחר כך יגיע אח שלי, שיהיה גבוה יותר ובסבירות גבוהה יישבר לך על הראש.... מסה שלא כל כך יהיה כדאי לך להרגיש אותה, תתכונן לתפיסה זה הסיכוי שלך להיכנס לקצב ולא רק להיכנס למים כפי שעשית עד כה....." תמיד במצבים האלה ואני משוכנע שזה עובר לכל גולש באשר הוא, ההבנה וההפנמה שסט מגיע , עושה משהו בבטן, ובמוח. אני אשכרה יכול לומר לכם שאצלי, בצורה חד משמעית, ברגע שאני יודע שזה עניין של שניות שהסט מגיע, אני מרגיש מן זרם נע בצורה מעגלית מאזור הפופיק ועד הצלעות העליונות ובנוסף באזור של הרכות בראש יש פמפומים מלטפים כאלה המעוררים ערנות ותהייה לגביי מה עומד להגיע... המראה שנגלה לעיניי השאיר אותי דרוך אך יחד עם זאת לא מפוחד. מסה כוח עובי גובה ורעש, כל אלה התלוו למילה הפשוטה הנקראת גל. קיר מים של 2 וחצי מטר עמד בפתח, מרחק של 20 מטר ממני. הים זז ואני על גלשן כקליפת אגוז בתוך המרבד הכחול והענק הזה. הבחנתי ויחד עם זאת שמחתי שזהו גל הנשבר ימינה, לפרונט שלי, כבר הרגשתי יותר בטחון, הגל כבר היה במרחק של עשרה מטרים ממני, איני יודע מה עבר לי בראש באותו הרגע, אולי הניסיון, אולי היותר מדי סרטיי גלישה שראיתי בחיי, אבל כנגד חוקי ההגיון או אולי דווקא ההגיון הוא זה שהכריע, התחלתי לחתור לתוך האינסייד, מצמצם כמה שיותר מרחק ביני לבין הפינה המתגלגלת ושוטפת את כל אשר נקרה בדרכה, דבר אחד מרכזי ישב לי בראש, וזהו טיפ לכל גולש שאינו מצוי באוקיאנוסים, הגל אליו חתרת, במיוחד ביום כזה של 2-3 מטרים, עם אי סדר, כיוונים שונים של גל ממשנהו, ורוח לא פשוטה מנשבת, התחלת לחתור לגל והחלטת לקחת אותו. אל לך לתת לו לעבור מבלי שלקחת אותו. התוצאות של אי לקיחת הגל יכולות להיות רבות וארחיב על כך את היריעה בפרק שבו אספר על אי אליו יצאתי, אי המייצר גלים מדהימים, כמו מחשב, צינורות חלולים וכמו בכל מקום באינדונזיה כשעולה שם הים, אתה צריך לדעת טוב טוב את המושג הזה שנקרא ספורט הגלישה. שם האי "scar reef". אחת שתיים שלוש ארבע חתירות ואני מרגיש דחיפה מאחור המשולה לאחת מרכבות ישראל הדוחפת אותי ואילו אני מונח על פסי הרכבת בתוך מריצה בגודל של מטר על מטר, אין שום פרופורציה בין הגוף עליו אני שוכב, לבין כמות המים הדוחפת אותי. אני עם הפנים קדימה, עובר במהרה ממצב של שכיבה לעמידה, מי רוצה להיות שכוב על הגלשן במצב הזה? לכל מי שהיה פעם ברכבת הרים בלונה פארק זו ההרגשה דומה. תהום גדולה נפערת, זה תמיד נראה יותר גבוה בעיניי הגולש, אבל האמינו לי, הייתה שם לוע לא פשוטה ובנוסף מהירות רבה ורעש של מים נשברים בקיצור חגיגה. אני לא מחפש שום תמרונים שום תרגילים רק רוצה לרוץ על הפינה כמה שיותר, ככל שהריצה תתקדם לה הגל יאבד גובה כך אני אומר לעצמי, הגיוני לא? תודה לאל איני נופל, עם חלוף 3-4 שניות אני מבין שניתן לעשות גם קצת up % riding בכדי לצבור מהירות, הגל נפתח ונפתח ונפתח, האדרנלין שמשתחרר בזמן הזה, מטורף, קשה להגיע לרמת ההתרגשות הזו בחיים רגילים, אני ממשיך על הפינה, כשלפתע אני רואה מרחק עשר מטר קדימה משולש נוסף נוצר, קיר מים בהתהוותו עוד יותר גבוה מהגל שאני רוכב עליו. באינסטינקט של רגע, וכנראה לכל מי שרכב על גלים רבים בימי חייו יש את זה, אני מפנה את החרטום שעד כה היה בזוויות אל הגל , אני מפנה את החרטום לכיוון הריף, לכיוון תחתית הים וכל זאת למנוע מהליפ ההולך ומתהווה להישבר עליי, אין לי סיכוי להגיע למקום השבירה של הליפ בטיימינג הנכון, עדיף להיות טיפה למטה, לתת לו להישבר למעלה, שעיקר הכוח והאנרגיה לא יישברו עליי ואז להיעזר בקצף המתגלגל ולהמשיך את הגל הארוך החזק והפראי הזה......... המשך הסשיין, האירועים, סיפורים הפתעות ותובנות נוספות בפרק הבא , פרק כ"ז..... כמו כן בהמשך הפרקים . 1. לגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג, ברוס, מאצ''דו, גורדי, cj , ועוד 2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל. 3. Padang-padang השם והמיתוס. Nusa-dua .4 הפייפ ליין של באלי. 5. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם. 6.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי, אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד.......... ****הזמנה לכל הגולשים והקוראים: הטיול הבא יוצא ב- 02/05/2011 והחזרה בתאריך ה-17/05/2011 באותו חודש יוצאת עוד קבוצה קטנה של 3 גולשים בתאריך - 17/05/2011 וחוזרת בתאריך- 01/06/2011 לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי. בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם. לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן. יש לי הערכה רבה לאוקיאנוסים באשר הם. אין לי ספק שהמלדיבים, סרי לנקה, קוסטה ריקה קליפורניה, הוואי ועוד רבים אחרים הם ספוטים מדהימים, אך אני בטוח שבאף אחד מהם לא תמצאו את השילוב הכל כך שלם שיש בבאלי, ואת זאת אני כותב לאחר שפגשתי בבאלי תיירים-גולשים, שהגיעו מכל המקומות המצוינים מעלה, וסיפרו לי על כך. אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום. האי באלי אינדונזיה מספק תנאי גלישה לכל רמה גיל ומין. אך לא מדובר בטיול גלישה נטו. מדובר בטיול שבו אתה מגשים ייעוד ומגלה מה באמת עושה לך טוב פנימה. נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 050-5-60-67-67 או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו מעודכנים און ליין בכל ההתפתחויות http://www.facebook.com/group.php?gid=49282111055

עידכון מה-24/03/2011

ערב טוב לכולם,

האם גם אותכם מלווה הרגשה כיפית ומיוחדת במינה

כחודש וחצי

לפניי טיול גלישה שאתם טסים אליו? אצלי זה משהו

שקשה להגדיר אותו

לאנשים שאינם גולשים. כל הדברים שבהם

אני עוסק בתקופת הזמן הזו נראים לי תמיד כמו הפרומו

לדבר הגדול שצפוי להגיע. האם זו התרגשות של ילד? או אולי התמכרות?

הציפייה ל: גלים, לשקט ולשלווה של מזרח אסיה,

להתבוננות אל האני הפנימי עם הרבה פחות הסחות דעת ,רעש

וסוג של התרחקות מהמעגל המאד מסויים אותו מכתיב

קצב העולם המערבי, כל אלה כנראה

לוקחים אותי למין סוג של ניתוק מהקרקע בתקופה

שלפניי טיול גלישה.

בכל מקרה, הויזות של 8 מתוך 11 הגולשים

שטסים איתי כבר מוכנות,

הכרטיסים מוזמנים, חדרים במלון סודרו,

הציוד והגלשנים מחכים לפלח את מימי האוקיאנוס ההודי,

ובניגוד ליצר האדם שבבסיסו מעדיף שהזמן לא יחלוף מהר,

אני מאד רוצה להיות כבר ישוב במטוס ולעוף מזרחה

אל האוקיאנוס אותו אני כל כך אוהב ומכבד.....

הטיולים הבאים צפויים להיות בחודשים

אוגוסט-ספטמבר-אוקטובר 2011 , השנה כמובן,

תהיו בקשר - ותהנו מהבלוג.

לילה טוב,

דרור- 050-5-60-67-67

יום חדש - בוקר טוב- נסיעה בפתח-מאי 2011

אהלן,

זהו זה מתחיל להרגיש את ההתרגשות שפוקדת אותי כמו לפניי כל טיול.

השנה , 2011, אבקר בבאלי במאי, עם מספר גולשים, לא קבוצה גדולה, 8 חבר'ה.

זו תקופה מדהימה וחזקה ביותר על האי.

אזור הבוקיט, שזה אומר uluwatu padang - padang , bingin, balngan

וכל השאר מתחילים לעבוד טוב יותר.

גם הצד השני עובד לא רע בכלל.


האינדונזים, ייקרו את מחיר הויזה בצורה משמעותית, גם עקב המשט הטורקי, וגם

בעקבות ההתנקשות באיש החמאס בדובאי,

ויזה שבעבר עלתה לי 350$ הוקפצה עכשיו לרמה של 700$-מטורף לחלוטין.

בכל מקרה,

אני מתגעגע לבאלי מאד. לא בכדי אני מחזיק מהמקום הזה מקום מכושף.

ברגע שהתמכרת אליו, זה לא עוזב אותך.

המילה התמכרות לכאורה היא שלילית בהגדרתה, אך אני שואל אתכם,

מה רע להתמכר לאי שמנפק גלים חזקים ומושלמים,

וכל זאת עטוף בהווי יום יומי של הרפתקאות ומיסטיקה.

סיום:

כל מי שעוד רוצה לשאול, להצטרף, לברר, להרשם,

מוזמן ליצור איתי קשר.


שבוע טוב,

דרור. נייד- 050-5-60-67-67

מייל: drormangel@hotmail.com

תאריכים לטיולים שייערכו בחודש מאי 2011

שלום לכולם,

חודש מאי מתקרב ובא, וכפי שזה נראה כרגע,

הולכות להיות שתי קבוצות שיגיעו לבאלי בחודש הזה.

הראשונה , איתה אני יוצא, תעזוב את הארץ בתאריך ה-02/05/2011 ,

נגיע לסינגפור בתאריך ה-03/05/2011 ונמשיך באותו היום לבאלי בערב.

חזרה לאחר 16 ימים.

הקבוצה השניה, שתהיה קבוצה קטנה יותר,

תעזוב את הארץ , בלעדיי, בתאריך ה-17/05/2011

ותמשיך באותו ערב לבאלי , שם היא תפגוש אותי,

ונתחיל את מסע הגלישה שלנו.


בכל מקרה,

הטיול בשניי המחזורים הוא כאמור ל-16 ימים,

וזו תקופה מעולה בבאלי.

כל אחד מוזמן להתקשר אליי ולהצטרף-נכון להיום עדיין ניתן.

שיהיה לכם שבוע טוב,


ומקווה לראותכם.

דרור-0505606767

מידע כללי-טיולים לבאלי-שנת 2011

החורף כבר כאן.....

ואני מתגעגע כל כך למים כחולים ומזג אוויר טרופי.....
לסוולים של האוקיאנוס ההודי,
ולכל האווירה שעוטפת במשך כל שעות היממה
את האי הנפלא-באלי.
אז ככה, הטיול הבא מתוכנן לתקופה של אחרי פסח בשנת 2011
תקופה מעולה, שהאי לא עמוס בגולשים ויחד עם זאת משופע
בגלים הנשברים בשני צידי האי
כך שגם גולשי right יהנו שם
ולגולשי left זו תהא חגיגה אמיתית או כפי שאנדי איירונס אמר לא פעם רוק&רול.
יש כבר המון מתעניינים ואם הכל יסתדר צפוי לכולנו טיול מהסרטים.


חשוב לי לציין:
הטיול שלי מיועד לגולשים בכל הרמות , לא להתבייש ולא לפחד,
באלי הוא מקום שכל גולש ימצא בו את הגל שמתאים לו,
מה שיפה באי הזה וכל כך מיוחד בו
שתמיד תמצאו שם גלים, בין אם זה גובה מותן, ראש או דאבל ראש
גלים תמיד יהיו
ואני תמיד אהיה לצדכם בכדי לתת מנסיוני ומהידע שלי....חשוב לדעת שלמרות שהייתי
שם המון פעמים אני תמיד מגלה עוד ועוד....

מחיר הטיול כ-3700$ ל-16 ימים
הכל כמעט כלול-למעט ארוחות צהריים וערב והוצאות אישיות,

צלצלו - 050-5-60-67-67

או שלחו לי מייל: drormangel@hotmail.com



ועד אז תפרקו את הגלים בארץ.........

העונה הרטובה בבאלי

שלום,

ממש בימים אלה אנו נכנסים אל העונה הרטובה בבאלי.

מהי העונה הרטובה?

העונה הרטובה נחשבת לתקופה שמחודש דצמבר ועד חודש אפריל.

זוהי תקופה שבה הגשמים רבים כבדים ויכולים להארך ימים שלמים.

יחד עם זאת עם השינויים וההתנהגות הבלתי צפויה של האקלים בשנתיים האחרונות,

העניינים אינם מתנהלים כסדרם.

מה שאומר, שבחודש יולי ירדו בבאלי גשמים, ואילו עכשיו יבש שם לחלוטין.

בכל מקרה גלים יש כל הזמן.

כרגע פוקדים את האי סוולים של מטר-מטר וחצי,

כשמדי פעם יש הפתעות של 2 מטר ואף יותר.

אני מאד מתגעגע , והטיול הבא שלי הולך להיות בסוף מרץ, תחילת אפריל.

כולם מוזמנים.

ובינתיים בואו נחכה לחורף שלנו, כי כרגע קהילת הגולשים פה

פשוט רעבה לגלים.....ואין כלום באופק.

טיסה באוקטובר 2010

שלום ,

זוהי הזדמנות כמעט אחרונה להצטרף

לטיול באמצע אוקטובר ,

שזה בעוד חודש וחצי לערך.

מחיר הטיול הוא 3700$ כולל כמעט הכל,

למעט הוצאות אישיות.

אוקטבר נחשב לחודש נהדר לגלוש בו

באי באלי כיון שלא צפוף מדי, מזג האוויר קלאסי,

האוויר נעים , וזה חודש לפניי תחילת הגשמים.


כוכלם מוזמנים.

בברכה,

דרור,

נייד - 0505-5-60-67-67

טיול יוצא בעוד חודשיים בדיוק

היי

השבוע אני נפגש עם גולשים שטסים איתי לבאלי אינדונזיה-

יהיה בלתי אפשרי להצטרף לאחר מכן

לפנייך מקצת הפרטים:באלי-אינדונזיה-הזמנה

להצטרף לטיול אישי(לא קבוצת ענק) –אין עוד הרבה זמן!!!!

תאריכים: 20/09/2010-05/10/2010

סה"כ ימים: 16

כרגע יוצאים: 5 גולשים.

מה כלול? טיסות (סינגפור איירליינס) ,

ויזה לאינדונזיה ,בית מלון עם ארוחת בוקר,

רכב והכוונה וייעוץ בבאלי.

סוגי גלים: כל הסוגים. מגלישה על חול דרך סלעים

שטוחים ועד לריפים מעולים.

גילאים: מעל 18 בלבד.

למי מיועד הטיול? : לכל גולש או גולשת

שרוצים להנות מטיול של פעם בחיים.

האם האי מוסלמי? : ממש לא . 97% מהאוכלוסיה באי

היא הינדו.הכי נחמדים שהכרתם.

עלות הטיול הכוללת: 3700$

איך מצטרפים? : מצלצלים אליי לטלפון -0505606767

או במייל: drormangel@hotmail.com

סופשבוע מעולה, דרור.

פרטים נוספים גם באתר שלי http://mangelbalitour.blogspot.com/

פרטים ומידע לגביי הנסיעה הבאה-ספטמבר 2010

הטיול הבא נקבע לסביבות ה-20/09/2010

****הזמנה לכל הגולשים והקוראים:

ממש בימים אלה חזרתי

מחודש ימים בבאלי-אינדונזיה.

האמת שכבר הספקתי לספור

כמה פעמים ביקרתי שם

הים עבד כמו מחשב. כל יום גלים.

הטיולים הבאים מתוכננים לתקופה של אמצע

ספטמבר ואוקטובר 2010- ההרשמה בעיצומה.

אמירה אישית :

לכל גולש באשר הוא, מתחיל,

בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי

השנה לבאלי. בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים ,

שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול

גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את

הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב

יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק

את כל המידע הדרוש לכם/ן.

יש לי הערכה רבה לאוקיאנוסים באשר הם. אין לי

ספק שהמלדיבים, סרי לנקה, קוסטה ריקה קליפורניה,

הוואי ועוד רבים אחרים הם ספוטים מדהימים, אך אני

בטוח שבאף אחד מהם לא תמצאו את השילוב הכל כך שלם

שיש בבאלי, ואת זאת אני כותב לאחר שפגשתי בבאלי

תיירים וגולשים, שהגיעו מכל המקומות המצוינים מעלה,

וסיפרו לי על כך.

אני רק יכול לומר מניסיון :

אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל מה שקשור לגלישה,

ובגדול התגשמות של חלום.האי באלי אינדונזיה

מספק תנאי גלישה לכל רמה גיל ומין. אך לא מדובר

בטיול גלישה נטו.מדובר בטיול שבו אתה מגשים

ייעוד ומגלה מה באמת עושה לך טוב פנימה.

נא לצלצל אליי כבר עכשיו

לטלפון נייד: 0505606767

או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו

מעודכנים און ליין בכל ההתפתחויות

http://www.facebook.com/group.php?gid=49282111055&ref=mf

יומן מסע לבאלי-פרק כ'

אני זוכר את הלילה השלישי לטיולנו בבהירות רבה,

ואת ההרגשה הפנימית שלי והאינטואיציה החזקה

שבישרו כי הימים הקרובים צפויים

להיות מעניינים ומאתגרים. חיזוק לכך

קיבלתי באותו לילה, עת שהינו כל

חברי הקבוצה בלובי של המלון, חלק משוחחים

על היום המגניב שהיה, חלק מהורהרים עם

עיניים אדומות בגלל שעות גלישה מרובות,

והרוב מתרכזים בצגי המחשב במלון צופים באתרי גלישה כגון:
www.magicseaweed.com
www.windguru.com
www.surfline.com

האתרים הללו נותנים תחזית, מדויקת

כמעט ובה נתונים חשובים מאד

כדוגמת: גובה הסוול, כיוונו, הרוחות

שינשבו בכל יום לפי חלוקה לשעות,

התפתחותו עם צפי של 4 ימים קדימה,

טבלאות של גאות ושפל, ואפילו

הגבהים והטווחים בתוך כל יום נתון והשינויים בשעות מסוימות.

האתרים פרסמו נתונים מעודדים.

אם עד כה גלשנו על 3- 4 פוט מקסימום,

האינטרנט הראה כי הימים הקרובים

צפויים להעלות גלים של עד 9 פוט.
היה לי ברור כי גובה כזה יצריך אותי

למחשבה תחילה, תכנון נכון,

תוך כדי התחשבות בכל הפרמטרים שהאינטרנט
הראה. האינדיקטורים הצביעו על סוול

דרום מזרחי, שיימשך מספר ימים, ובניגוד

לארץ שהסוולים יורדים לאחר יומיים, הסוול

הזה הראה תהליך של כניסה ושמירה

על גובה ואף התעצמות לקראת הימים השלישי והרביעי.
לכאורה לכם כקוראים זה נשמע מעולה ,

ואף לרוב חברי הקבוצה זה היה נשמע

יופי של סוול והנה כלם מקבלים את אינדונזיה האמיתית,

ואת הגלים שלשמם הם נסעו, אך יחד

עם זאת ידעתי כי אליה וקוץ בה (דָּבָר טוֹב אוּלָם יֵשׁ בּוֹ קְצָת רַע.)
כאמור בפרקים הקודמים ביומן המסע, עד

כה די השתעשענו, וקבלת הפנים שבה

קיבל אותנו האוקיאנוס ההודי הייתה לפי הספר.

בשלושת הימים שעברו ביקרנו ב-beach breaks

שהיו קרובים למלון, נסענו ל-canggu שהוא

ספוט המורכב מחול ,סלעיי לבה, וטיפה ריף חד,

אבל לא הגענו עדיין למקומות המחייבים,

מקומות אלה שבהם צריך לבצע מינימום

של טעויות ולהיות החלטיים לגביי

החתירה אל הגל, תפיסתו , ושמירה

על רמת ריכוז גבוהה לאורך כל הסשיין.
מטיוליי השונים והישנים לבאלי, נזכרתי

במראות ובתחושות של מה זה להיות

במים כשהים עולה וכשגלים של 6-7-8-9

פוט נשברים לידך כאשר אתה יושב

ב-shoulder של הגל, רק לצפות בגודל

הזה זה חתיכת קטע שלא בריא לכל לב,

שלא נדבר עם נתקעת ב-inside ואז

אתה בבעיה חמורה. שוב עלו וצפו כל

הזיכרונות הללו של סט שנראה במרחקים,

וכמה שאתה לא תחתור ותתאמץ בסופו של

דבר אתה מקבל אותו על הראש, חוויה

מחשלת ומעניינת מצד אחד, ומצד שני

יכולה להיות מבחן של בדיקת

הגבולות של כל אחד ואחד שעובר אותה.
היות ולטיוליי מגיעים אנשים ברמות

גלישה שונות , חתכי גיל שונים, גולשים וגולשות,

אנשים שמצויים ברמות כושר גופני

שאינם שוות , עליי בכל יום נתון וזאת

כמובן לפי תנאיי הים לעשות חישובים,

שאינם מתמטים, אלה חישובים
שהעיקרון המנחה והמוביל שלהם

באיזה ספוט לאור נתוני המחשב,

לאור צפייה מוקדמת שלי בבוקר

שלפניי הנסיעה לחופים בחוף שליד המלון-

בו אני רואה את הגובה הנשבר ב-beach break

ולומד את כיוון הרוח, ואז לוקח

את מכלול הנתונים הללו מעבד אותם בראשי, ולוקח החלטה.
אין דבר שיותר חשוב לי מלמצוא את

החוף שיהווה את המכנה המשותף

לכל האנשים שבאים אתי לטיולים לבאלי.
סוג כזה של טיול, מצריך התחשבות

בלתי רגילה של האחד ברעהו. לרצות

חלק קטן של חברי הקבוצה, או אפילו

חלק גדול של הקבוצה, אך לא את כל

החברים בקבוצה , הוא משהו שאינו

מספק אותי, ולכן אני עושה את
הכל בכדי להגיע לנקודת מקסימום של נהנים.
יחד עם זאת ועם כל הרצון האישי שלי,

איני קוסם ואיני שולט בתנאי הטבע, ולפעמיים

גם לי זה לא לגמרי מצליח. זכורים לי סשיינים

שבהם כל חברי הקבוצה, בזכות בחירה

והמלצה שלי לאן לנסוע לגלוש, גרמה ל-99% מחברי

הקבוצה לסיפוק עצום, ואילו לאחד

מהחבר'ה לא כל כך הלך, ואז

במידת מה הרגשתי שהנאתי האישית נפגמת.
אך גם לדבר זה השתדלתי למצוא

את הפתרון, מאותה נקודה שבה הבחנתי

כי אותו גולש/גולשת מתקשים או לא מתחברים,

השתדלתי להיות ליד אותו אדם, לגלוש

ביחד עם אותו גולש, וכמה שיותר לדרבן ולדחוף,

והתוצאות בדרך כלל לא מאחרות לבוא. גלישה

הוא ספורט אינדיבידואליסטי , אך יחד עם

זאת רבים מהגולשים ניזונים מ-feedbacks של גולשים

שנמצאים אתם במים, ובמיוחד מתמלאים סיפוק

מגולשים שיוצאים עמם לטיול שכזה לבאלי, ואחר

כך יכולים להעביר ולהעלות חוויות אודות הסשיינים במלון, ולפניי השינה.


יותר ויותר חבר'ה התקבצו בלובי הקטן של המלון.

הצעתי שנעבור לשפת הבריכה, " נראה לי שיהיה

יותר סבבה לשבת על כיסאות הנוח בבריכה, לשמוע

מוזיקה ולשתות קצת וויסקי באוויר הפתוח" הצעתי, ואכן כך עשינו .
הדקות חלפו, הוויסקי שהביא דני, אחד מחברי

הקבוצה נמזג לכל אחד שחפץ בו , השעה הייתה

כבר קרוב ל-10 בלילה, והשילוב הזה של

היום המקסים שעבר עלינו, הידיעה כי עכשיו

הולכים לעבור עלינו ימים מלאי גלים, האלכוהול

שזרם בדמנו, והעובדה כי אנו נמצאים באחד

המקומות האנרגטיים והחזקים בעולם, השפיעה

לנו על התת מודע, ואת התוצאות של

השפעה זו היה אפשר להבין לפי החיוך,

המבע והמילים של כל אחד ואחד.
אני שנפגש את הגולשים/גולשות בארץ,

מספר להם על באלי , על הרומן שלי עמה

ועל עצמי, מופתע כל פעם מחדש מהשינויים

שעוברים על האנשים תוך מספר ימים באי

הקסום הזה. איני מדבר על שינויי אישיות,

מהות, או אופי, אני מדבר על שינויים בטון הדיבור,

בתדירות שבו מופיעים החיוכים, ובתהליך

ההתקרבות הנוצר בין אנשים שלא הכירו

לפניי מספר ימים, ועתה יכולים לדבר על

דברים עם עומק ורגש.
התובנה המרכזית שהיא למעשה ההשראה

לכל יומן המסע שכתבתי והיא זו שגרמה

לי לחזור לאי הקסום הזה 15 פעמים עד כה

(מי ייתן ולא אפסיק הרגל נהדר זה) היא זו

שאין מדובר ביעד וטיול גלישה נטו, מדובר

בריכוז מדהים של פלאי טבע בתוספת של

אוכלוסייה אנושית נדירה ובשילוב של

היסטוריה ותרבות שהשתמרה וכאילו

שאינה מרפה מן האי גם בשלהי המאה ה-21 ,

חוויה ששינתה את חיי לבלי הכר,

עד לשנת 2000 לא גלשתי בשום מקום

אחר בעולם ולא נחשפתי לעוצמות

כאלה אף כי טיילתי רבות מאז השחרור מהצבא.......

בהמשך הפרקים:
1. לגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג,

ברוס, מאצ''דו, גורדי, cj , ועוד

2.הכיבוש הישראלי של uluwatu

Kuta reef חלום של גל.

4. Padang-padang השם והמיתוס.
Nusa-dua .5 הפייפ ליין של באלי

6. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם

7.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

יוני 2010-חזרתי השבוע מבאלי-כמה כיף היה.....

אהלן,

השבוע חזרתי משלושים ושניים ימי גלישה בבאלי.

לא יאומן. לא היה ולו יום אחד בלי גלים.

אני כל פעם מופתע מחדש מהמקום הזה.

כשהייתי לפניי חודשיים שם,

במרץ השנה, היו פה ושם ימים של חצי מטר, שלושים סנטימטר,

אמרתי לעצמי, יופי הגוף יוכל קצת לנוח,

אבל מאי-יוני של 2010 היו מה זה מלאי גלים.....

ואיזה רמה של גולשים....אתה הולך לחוף אחד

פתאום אתה רואה שכל חברי -team hurley העולמי במים....

אתה מגיע לחוף אחר פתאום אתה פוגש

בחורים כמו josh carr שלא ידעתי מי הוא בכלל, מפרק את הים לגזרים,


חבר'ה, גולשי ישראל, זהו אי מעורר השראה,

ומפתיע כל פעם מחדש,

ואני טס שוב עם קבוצה בסביבות ה-20/09/2010

שזה בעוד כשלושה חודשים, אז קדימה הכינו הציוד,

והצטרפו לטיול שעוד ידובר בו רבות.......


שבוע טוב

דרור מנגל

נייד-0505606767

מידע כללי-הטיולים הבאים מתוכננים לאוגוסט ספטמבר 2010

****הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
הטיולים הבאים מתוכננים לתקופה של סוף אוגוסט וספטמבר 2010
ההרשמה בעיצומה.
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם

אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.

בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני,

היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו

את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר

מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.

יש לי הערכה רבה לאוקיאנוסים באשר הם.

אין לי ספק שהמלדיבים, סרי לנקה, קוסטה ריקה קליפורניה,

הוואי ועוד רבים אחרים הם ספוטים מדהימים, אך אני בטוח

שבאף אחד מהם לא תמצאו את השילוב הכל כך שלם שיש בבאלי,

ואת זאת אני כותב לאחר שפגשתי בבאלי תיירים-גולשים,

שהגיעו מכל המקומות המצוינים מעלה, וסיפרו לי על כך.

אני רק יכול לומר מניסיון :
אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
האי באלי אינדונזיה מספק תנאי גלישה לכל רמה גיל ומין. אך לא מדובר בטיול גלישה נטו.
מדובר בטיול שבו אתה מגשים ייעוד ומגלה מה באמת עושה לך טוב פנימה.

נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או

לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

בין התאריכים 10/05/10-10/06/10 אמצא בבאלי, כך שהכי טוב לשלוח מייל.

הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו מעודכנים און ליין

http://www.facebook.com/group.php?gid=49282111055&ref=mf

עוד פרטים באתר הבית שלי:

http://mangelbalitour.blogspot.com/

יומן מסע לבאלי-פרק י"ט

סיימנו את ארוחתנו במסעדה האינדונזית,

אולי האיכותית והזולה ביותר בבאלי "warung-subat”

ושמנו פעמינו לכיוון המלון. המלון ממוקם כ-5 דקות נסיעה

ברכב מהמסעדה הזו, וזו אחת הסיבות שאני נוטה להביא

את הישראלים לאותם מלונות שאותם אני כבר מכיר,

אותם מלונות שנמצאים מה שנקרא באמצע הדרך, ומדוע

אני קורא להם אמצע הדרך, כיון שבאלי, האי שבצורת

ו הגיאומטרית מזכיר סוג של דלתון, או יגידו אחרים צורת עפיפון,

יש בו אלפי מלונות ואלפי ספקי שירותים כגון:

מסעדות , חנויות, ברים, מרכזי יוגה, והמון חופי גלישה.

עם השנים ולאחר שעברתי כל כך הרבה מוטלים

אכסניות ומלונות, הגעתי למסקנה כי הדבר הנכון לעשות

הוא למצוא מיקום שיהיה מה שנקרא אמצע הדרך ,

והטעם לכך הוא שכך יהיה אפשר לערוך טיולים שאינם

מקובעים ואינם של אנשים עצלים. בבסיס החשיבה הזו שלי,

היה הרעיון הכללי כי טיוליי פונים ומזמינים גולשים בכל

הרמות בכל הגילאים לכל המינים, ולכן לשבת בספוט אחד ,

זה לא נכון מבחינתי כאחד שהרצון שלו הוא שכל גולש

יפיק את המקסימום בטיול, ישפר את גלישתו, ויהיה

מצוי בכמה סוגי שבירות גבהים ומבנים שונים של גלים.
לא פעם קרה לי שאנשים שהיו איתי בקבוצה ולאחר

שלקחתי אותם לחוף מסוים והכל התחבר להם, כי היה

יום מושלם, והם היו ביום מעולה מבחינה נפשית ופיזית

עם עצמם, והנוף באותו חוף, האוכל, האקלים וכל שאר

המשתנים פשוט התאימו להם והפכו את אותו יום

מבחינתם ליום הגלישה של חייהם, ואז הם אמרו

לי "דרור , למה לא לקחנו פה מלון, ולא באנו לכאן

תחילה, בא לנו על החוף הזה לישון על הספוט זה פשוט חלום" .

הקשבתי להם עד שסיימו לדבר, והסברתי

להם כמה דברים מהותיים שאותם למדתי עם השנים באינדונזיה והם:

הדרך (כל החופים האחרים והימים הפחות טובים)

להגיע לאותו יום מושלם בגלישה היא זו שהופכת את

אותו יום- למושלם. רוצה לומר: אם לא היינו עוברים

לפניי כן בכמה beach-breaks ומתחשלים,

אותו יום לא היה כמה מוערך.

ימים ספציפיים לגולש מסוים יכולים להיות סיוט

לגולש אחר, שאינו מוכן לכך ולכן צריך להתחשב באחר.
הרוחות , הגאות , כיוון הסוול, גובהו של הסוול,

הם משתנים שכאשר אני קם בבוקר, לוקח את הקטנוע

הצמוד שלי ויורד מהמלון הממוקם 2 דקות מהחוף,

הם הדברים אותם אני בודק ובהתאם להם מנסה

להבין איזה חוף יהיה המתאים ביותר לגלישה באותו יום.

זה אינו מדע מדויק, אך בהחלט אם למשל אתעורר

ואבדוק את הים ליד המלון, בעמדת הצפייה

הקבועה שלי, ואראה שיש סוול גבוה, 4-6 feet,
עם רוח מכיוון הים מנשבת לכיוון החוף,on shore,

ועם כיוון סוול דרום מערבי, אין לי ספק שאבחר

לעבור ולגלוש בצד השני של האי, הצד המזרחי,

שם יהיה יותר נמוך עם רוח הפוכה, קרי מכיוון

החוף אל מול הגלים הנשברים, דבר שיצור גל מושלם יותר ,

צינורי יותר, ונוח לגלישה יותר, ללא ברבורים וקצפים מיותרים.

ביום עם נתונים כמו שהצגתי אין לי מה לחשוב ללכת

לנסות לגלוש ב-uluwato או ב-padang-padang ,

ולא בגלל הסיבה שלא יהיו שם גולשים, אני מבטיח

לקוראים כי לבטח יהיו שם "שוחטי גלים" למיניהם, אבל ,

ועל כך יש להודות- אלו אינם גלים שיתאימו לגולש

הישראלי הממוצע ולכן אעדיף לנסוע לחוף רגוע יותר,

חוף שבו יש מקום לטעויות , נפילות, התכסחויות

ועוד סוגים שונים של חוסר שליטה האופייניים לגולשי אגן הים התיכון.

שיקול מרכזי בבחירתי לערוך טיולים שהם עם

המון תנועה נובע מן הטעם הפשוט שגולשים רוצים לשפר גם
את הפרונט סייד וגם את הבק סייד.בניגוד לטיולים

עליהם אני שומע למלדיבים/סרי לנקה ועוד, רק באי

באלי קיימים להערכתי בין10-20 ספוטים , זאת בלי

שניקח בחשבון את הסיקרטס ספוט, ויש כאלה המון באי.

זהו דבר מקסים בעייני לראות תמיד את אחד מחבריי הקבוצה,

שלא בא לידי ביטוי בחוף מסוים, הופך לאריה ולשוחט

בחוף אחר. אם מדובר במתלמד למשל, לראות אותו ממצב

שבחוף מסוים לוקח 3 גלים בסשיין, פתאום בחוף

אחר לוקח 20 גלים, קטע ענק.

אלמנט/שיקול אחרון הוא שלעניות דעתי גולש

ישראלי שמגיע לבאלי, מאורע שלא קורה כל יום,

חייב להפיק
ולראות כמה שיותר חופים, מקומות, נופים, ומקומיים.

ברגע שאתה יושב בנקודה אחת, ללא תנועה אתה
מפסיד המון.כל חוף בבאלי יש לו את הקסם האישי שלו.

אין דבר יותר מהנה בעיניי מלנסוע בשיירת
רכבים, ולהגיע פתאום לאחר כשעה וחצי , לחוף מבודד

שיש בו 3 גולשים במים, להחנות את הרכבים,
לשבת באיזה שהיא מסעדה/ אכסניה/בית הארחה,

שישמשו לנו כבסיס עד השקיעה. מניסיון , ולא מועט,
אין על הטיולים האלה למקומות שונים ומגוונים,

אף כי בסוף כלם מתעצלים לנהוג חזרה למלון הראשי....

לאחר שפירטתי בסעיפים למעלה מה היו שיקוליי, בבחירת

אפיון טיוליי באופן שכזה, אקווה שזה מתחבר לקו החשיבה

של הרבה גולשים. שלא יהיה מקום לאי הבנות , אין לי ספק

שרבים מן הגולשים יעדיפו סוג של טיול של ספוט אחד,

כל מיני בוגרי מלדיבים או סרי לנקה או אפילו קוסטה ריקה,

אך יחד עם זאת, באי שגודלו כרבע ממדינת ישראל,

לא לתור, לא לחקור, ולא לגלות חופים נדירים ושכוחי אל זה מחדל.
כאמור, לאחר שסיימנו את ארוחת בין הערביים, כן יש

כזו ארוחה בבאלי, זוהי מעין ארוחת צהרים מאוחרת, אך

לא באה על חשבון ארוחת הערב- שהיא אפיזודה מדהימה

ושאסור לוותר עליה באי באלי,
המשכנו לכיוון המלון, 5-6 דקות נסיעה, והיינו בפתחו. השומר

בברכת salamat siang שזה אומר "אחר הצהרים טובים לכם"

בירך אותנו, ואני כהרגלי בחזרה מיום מלא הרפתקאות גלישה ואוכל,

הצעתי לכולם לזרוק את התיקים והחפצים בחדרים ולהגיע לבריכה

הנהדרת והמיוחדת של המלון. גם כאן בהקשר למאפייני המלונות

עמם בחרתי לשתף פעולה יש כמה סוגי הסברים וכמה סוגי

מטיילים שיעדיפו תת-תנאים בכדי להתחבר יותר לטבע, ולחוסר

מגע יד של אדם בתנאים הבסיסיים, ואני בפירוש מכבד כל אדם

על בחירותיו, אך הטיולים שאני מציע, הם כאלה שיתנו לגולש

תנאים בסיסיים++ ולא סוג של טיול עם מינימום של אמצעים ותנאים.

החבר'ה גילו התלהבות רבה, וכמעט כולם הגיעו למים המתוקים.

יש משהו כל כך מרגיע , אחרי שהגוף היה כל היום במימי

האוקיאנוס ההודי, שם המים מלוחים, אך לא מלוחים כמימי

הים התיכון הגורם לי לשפשפות חמורות, יש בקפיצה הזו לבריכת

המים המתוקים והשהייה בה אלמנט מרגיע ומטהר, ובכל טיול

כמעט שעברתי בבאלי חבריי הקבוצה התמכרו להליך הזה..........

בהמשך הפרקים .
1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג, ברוס, מאצדו, גורדי, cj , ועוד 2

. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל. Padang .3

Padang השם והמיתוס. Nusa dua - הפייפ ליין של באלי.

4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.

5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:

לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני

מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק

מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים

לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים

הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי

פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים,

נראה לי שטיול לבאלי במחיר של 3500$ ל-17 ימים שבו

כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי. אני רק

יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.

נא לצלצל אליי

כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767

או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

הטיול הבא : 19/04/2010 - ההרשמה החלה השבוע.

הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו מעודכנים און ליין

http://www.facebook.com/group.php?gid=49282111055&ref=mf

בקרו באתר הבית שלי: http://mangelbalitour.blogspot.com/ /

יומן מסע לבאלי-פרק י"ח

שיירת המכוניות שלנו התקדמה דרומה לכיוון

המלון כאשר אני מוביל בנהיגה ברכב הראשון,

אחרי הכל היו אלו ממש הימים הראשונים של הקבוצה באי,

ובכדי להתחיל להבין את הדרכים באי הקטן הזה, שגודלו

כרבע משטחה של מדינת ישראל, צריך כשבוע של נהיגה אינטנסיבית ואז מתחילים להתמצא.

הידיעה שהשעה היא שעת בין ערביים והעובדה

שגלשנו המון שעות ואח"כ נקלענו לטקס ארוך בכפר canggu ,

טקס שארך כשעתיים, ועליו סיפרתי בפרק הקודם באריכות,

והגוף והעיניים של כלם זעקו דבר אחד בלבד שחייבים לעשותו : א ו כ ל .

באלי משופעת במסעדות שונות ומגוונות, מסעדות לכל כיס,

ולכל מצב רוח.כשבא לך סתם לחטוף משהו, יש לך מענה לזה,

כשבא לך משהו קצת יותר מורכב אתה בקלות מוצא זאת,

כשבא לך משהו בסטייל רומנטי וביוקר תמצא לכך המון

מסעדות בתוך האי פנימה ועל חוף הים, השאלה היא

למה אתה מכוון? ובמקרה שלנו בחרתי במסעדה

אינדונזית בשם "'warrung-subat” שהיא מסעדה

אינדונזית מעולה, לא יקרה, עם מנות גדולות , שירות מעולה,

והכי חשוב מסעדה עם תחלופה רבה של מרכיבי הארוחה,

ואת זאת אני יודע מן הטעם הפשוט שהיא לרוב מלאה.

באלי , כמו הרבה מקומות באסיה הטרופית החמה והיוקדת,

הוא מקום שדי לו לכל סוג של מזון להיות

בטמפרטורה הלא נכונה או בתנאים הלא נכונים ואפילו

דקה אחת מיותרת ואזי התוצאות לאדם שאוכל

את אותו מזון יכולות להיות קשות ומבאסות.
התיישבנו לאורכו של שולחן ארך שהכיל כ-9 אנשים,

והיות והיינו יותר ביקשתי מהמלצר ,והפעם דווקא באנגלית,

ולא באינדונזית , כפי שאני בדרך כלל אוהב תמיד

לתקשר עמם, שיביא עוד שולחן ונחבר אותו בכדי

שיהיה מקום לכולם.לבי מתמלא אושר גדול בכל פעם

שקבוצות של ישראלים מגיעות אתי, ובמיוחד קבוצות

גדולות כאלה, למסעדות המרוחקות אלפי קילומטרים

ממדינתנו הקטנה והכל כך ריאליסטית , המצויה במרדף

אינסופי עם החמצה לדעתי של רגעי קסם.הסיטואציה

שבה קבוצה של ישראלים שלא הכירו אחד את השני

עד ליום נסיעה מוצאים את עצמם יושבים אחרי יום גלישה

מהסרטים+ טקס הינדי שאליו נקלעו + האווירה הבלתי

ניתנת להסבר ולהעברה לקורא במילים של הקסם של

באלי כל אלה יחדיו מכניסים אותי
ל"stat of mind” שאיני רגיל לו, מין מצב מדיטטיבי,

ללא עשיית מדיטציה וזוהי מתנה גדולה מהחיים עבורי.

אני זוכר כאילו זה קרה אתמול את התמונה של כל הקבוצה,

מעיינת בתפריטים, וכמו בכל טיול יש את החלוקה של האנשים

שיודעים בדיוק מה הם מזמינים ולא מהססים לרגע, את אלה

שתמיד יציעו למישהו בשולחן לחלוק עמם מנות, ואת אלה

שעד לרגע שכלם כבר הזמינו מתמהמהים, אני כדרך אגב

נע בין 3 הקבוצות האלה שתיארתי, זה מאד תלוי במצב הרוח שלי.

בכדי להכין אתכם מראש ליום שבו תגיעו לאי האלים, היו מוכנים

ולא מופתעים או עצבניים לגביי תופעה מסוימת ,מעין חוק

שלא כתוב, אך בבאלי תמיד לאחר שתזמינו לאכול, ולא

משנה כמה רעבים אתם או כמה ארוכה ההזמנה שעשיתם,

המלצרים תמיד ישאלו אתכם

"may I repeat your order please?”

והם פשוט ידקלמו את כל ההזמנה

מחדש, אני לא יודע מה זה יעשה לכם ,

אך להמון אנשים שהיו איתי שם זה היה הזוי ובשל

הטמפרמנט הישראלי הטיפוסי, הייתי צריך

לשפוך על כמה מהם כוס מים קרים בכדי שיירגעו ויצטננו.

היות והמסעדה ממוקמת ממש על כביש, במין מבנה

חד קומתי, ועם הארכיטקטורה הבאלינזית האופיינית

והקבועה, של הרבה מפתחים והרבה "open space” יכולנו

בקלות להרגיש את הרחוב ולראות את השמיים, היה ברור

לכולם לפי העננים משבי הרוח וגווני השמיים כי סוול רציני

עומד לפתחנו, ואנו היינו כה רעבים אליו ולא פחות

מזה רעבים לאוכל שעמד להגיע בכל רגע לשולחן.

כמו בכל בית באלינזי גם כאן נשמעו קולות של מים זורמים,

מים הם מרכיב חשוב וקדוש בתרבות ההינדית, מספר פסלונים

של אלים שונים, ועמדה מוגבהת , לא על הקרקע, ולידה אחת

העובדות במקום שעליה שמים מנחה לאלים ודואגים שתמיד

יהיו בעמדה זו פריטים שונים, פרחים, כסף, פירות, ועוד .
הבאלינזים מנסים כל הזמן לתת את המיטב שלהם לאלים, בכדי

לרצותם (האוכל הטוב ביותר, שאינם יכולים להרשותו לעצמם,

המנחה, הריקוד, המוזיקה). האלים הם אניני טעם לכן

הבאלינזים עסוקים כל הזמן ביצירת והגשת מנחות יפהפיות.

אישה מבלה כ-8 שעות ביום בהכנת מנחות. היפות שבמנחות

הן המנחות הגבוהות שנשים מכינות לכבוד ירידת האלים

לאדמה, ומביאות אותן למקדש בנשיאה על ראשן.

סביבנו במסעדה ישבו די הרבה תיירים.אינדונזים ממעטים

לאכול בחוץ.ככה זה כשהמשכורת הממוצעת שלך עומדת

על 60 דולר לחודש, ואם אתם שואלים אני חושב שזו לא

הסיבה היחידה.התא המשפחתי, הבית , החום, והערך העליון

הזה של משפחה גורמים לבאלינזי לטפח מאוד את החממה

והקן הזה שנקרא בית , בין אם מדובר באינדונזי שחי בבקתה

של חמישה מטר על ששה מטר, או בין אם מדובר בעשיר יותר

החי בוילה גדולה של דונם, הקשר לאדמה והחיבור שבין

אב לבן לדוד לסבתא הוא כה חזק, כה שבטי, תרבות

ומסורת משלבים היסטוריה של אלפי שנים עם רצף של

אירועים טקסים וחיזוק שורשים, כך שהבאלינזי

הממוצע לא יחליף את ביתו בשום דבר אחר

שתציעו לו, וזו גם הסיבה שלא תמצאו כמעט

באלינזים מחוץ לבאלי, בניגוד לדומיהם

התאילנדים-הפיליפינים-או הסינים.

בין לבין בדקתי כל הזמן בחצי עין היכן עומד

המלצר שלנו.כשראיתי אותו עובר ממצב של

ידיים משולבות, למצב של הכנת מגשים

גדולים הבנתי שהאוכל שלו נזקקנו כל כך

עומד להגיע בכל רגע.חשבתי לעצמי שעם

הגעת האוכל המעשנים שבחבורה ימלאו

פיותיהם במזון ולא בעשן וזה שימח אותי עוד יותר.......

בהמשך הפרקים .
1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג'''''''', ברוס, מאצ''''''''דו, ג''''''''ורדי, cj , ועוד

2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל.

Padang .3

Padang השם והמיתוס. Nusa dua - הפייפ ליין של באלי

.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.

5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:

לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם

אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו

חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני,

היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו

את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב

יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים,

נראה לי שטיול לבאלי במחיר של 3500$ ל-17 ימים שבו

כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי. אני רק יכול

לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.

נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767

או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

הטיול הבא : 19/04/2010 - ההרשמה החלה השבוע.

הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו מעודכנים און ליין

http://www.facebook.com/group.php?gid=49282111055&ref=mf

אתר הבית שלי: http://mangelbalitour.blogspot.com/ /