יום שישי, 31 ביולי 2009

האם משלמים על גלשנים בהלוך ובחזור?

ובכן,
עד היום היה לי סידור עם "סינגפור איירליינס"לפיו
הקבוצות שטסו איתי לא שילמו.
מה שאירע בפועל היה, שהעברתי בקשה
מסודרת למשרדי החברה,
היות והם ביחסים מצויינים עמי, הם העבירו
את הבקשה לסינגפור,
תוך כדי המלצה לוותר על דמי משלוח של הגלשנים,
וכל קבוצה שיצאה לבאלי איתי עד היום לא שילמה.
העניין הוא , שכשיוצאים מהארץ לאתונה, (דרך יעד זה
אנו מגיעים לסינגפור), הוא הזול ביותר מאירופה,
יוצאים באל-על או אולימפיק, והם אלה שבדרך כלל רוצים לחייב על
הגלשנים, והם אלה שבדרך כלל עושים את הבעיות, אך כמו שציינתי,
דרך "סינגפור איירליינס" אני מצליח איכשהו לתמרן ולהשיג את האישורים
הנכספים ללא חיובים נוספים.
בפועל ההליך הוא כזה , שמרגע ששיחררנו את הגלשנים בארץ, ועד באלי,
אנו לא סוחבים אותם יותר ולא נוגעים בהם יותר.
אני כן בודק בכל עליה למטוס כי אכן כל הגלשנים
של כלם הועמסו על המטוס,
אני זאת הן ב-gate של ה-check-in והן
בעליה האחרונה של שרוול המטוס,
ובדיקה זו מונעת המון תיסכול ומפח נפש של גולש שמגיע לבאלי,
ולפתע מגלה כי הציוד שלו על שלל גלשניו לא הגיע.



בטיסה חזרה לישראל הדברים הם הרבה יותר חותכים ופורמלים.
ניתן להחזיר גלשנים ללא שום חיוב עד לישראל, אך על המשקל
הכולל של המטען האישי של כל נוסע יש הגבלה.
אסור להעמיס יותר מ-25 קילו.
בדרך כלל האינדונזים, עובדי חברת "סינגפור איירליינס"
רחמניים ונותנים לאחר ויכוח קליל או בקשה
מנומסת להוסיף עוד 5 קילו, ובכך מגיע המטען האישי
המותר כולל גלשנים ל-30 קילו, אך לא קילו אחד יותר בחינם.
על כל קילו מעבר ל-30 הקילו, יגבו 50 דולר נוספים.
אין שום סיכוי שתעלו לטיסה אם לא תשלמו.
ואין להם שום בעיה עם העובדה שהטיסה תצא
לדרך בלעדיכם, כך שכדאי להיות ריאלים
ולא לנסות לשחק פוקר של מי יישבר ראשון.
גם בדרך הלוך הגלשנים מוטסים כל הדרך עד לישראל,
ויש רק לפקח כי אכן הם
עולים בהחלפות המטוסים.


סיכום:

בסה"כ עד היום הכל היה רגוע ויחסית עבר בשלום.
המצב תמיד יכול להשתנות בהתאם למדיניות החברה.
אני תמיד אעשה הכל בכדי לחסוך מהגולשים עלויות נוספות.
העניין הוא שהנושא הזה מופיע בתחילת טיול
ובסופו ובאמצע יש את החוויה
הגדולה הזו של באלי, שהיא חוויה
שגוברת על כל שאר הזוטות.


המשך יבוא.........

סיפורים ורשמים ששמעתי מגולשים שביקרו לאחרונה בבאלי.

אהלן חבר'ה,

אני כותב שורות אלה לאחר שבחודש האחרון, יצא לי לפגוש גולשים-בעלי דרכונים זרים,
שגולשים איתי בחוף הילטון, ותודה לאל נפגשתי
עמם מספר פעמים בחודש האחרון,
כיון שחודש יולי ניפק לא מעט ימים של גלים,
ואני אומר לעצמי בלב, ועכשיו גם לכם, איך הטיול של האנשים האלה
יכל להיות שונה לו הייתה שם יד מכוונת.
כלם ללא יוצא מן הכלל דיברו על כך שהיו כמעט כל יום גלים,
נתון שאינו חדש לי בכלל, שהבילויים וחיי הלילה נוגעים בשלמות באי הזה,
שהאוכל היה טעים ולא יקר, שהמקומיים מסבירי פנים,
ושהסוולים נעו בין חצי מטר ל-3 מטר, גולש איתי בחוף הילטון
בחור , הייתי מגדירו כאמיץ, שטוען שכשהוא היה שם, בסוף יוני , היה שם אפילו 8-9-10 מטר.
חלק מהחוויות מגניבות, חלק מהסיפורים נפלא, אך כישראלים ולפי
מבט עיניהם של הגולשים הללו נראה לי שלא היה להם מושלם.
ולדעתי זה נובע ממספר סיבות:


1. את באלי צריך להכיר.להכיר זה להיות שם 3 פעמים לפחות.
2. אפשר שם לחפש ספוט שבמרחק שעה ממך, 4 שעות.
3. המקומיים-אלו אנשי איים, natives, עם דת מקסימה וסובלנית, ובמים צריך להיכנס לראש שלהם.
4. חופים- ברור הוא שמספר חופים בבאלי, שמדורגים בחוברות ובאתרים נחשבים,
כ-world class יהיו משופעים בגולשים, ולדעתי צריך לקבל עובדה זו בהבנה.
5. גבולות-כשאתה מודע ליכולות שלך ונשמע להם, אתה פחות מפוחד ומתוסכל.
אני כבר מזמן הבנתי שאין לי מה לחפש בים של 3-4 מטר.
6. זמן באלי-זהו אלמנט שצריך להסתגל אליו. הכל יותר לאט ועצל.
אם נכנסים לזה, הופכים להרבה יותר רגועים וחייכנים.
7. תמיד לזכור שאתה אורח, ולנהוג בכפל נימוס, כיבוד הזולת שם יחזור אליכם כבומרנג.
8. בכל משא ומתן, ויכוח, קניה כלשהי, דיאלוג עם שוטר, לעמוד על שלכם אך לא תוך כדי הרמת קול ואיום,
תמיד לשמור על קור רוח ולא רע בכל לחייך ולגלות חוש הומור.

המשך וטיפים יופיעו בהמשך,
אך המסר הוא ברור, כל טיול לאינדונזיה הוא קסם וזיכרון לחיים שלמים,
אפשר וניתן עם ידע וישראלים נוספים,
לטעמי, לקחת את הטיולים האלה רחוק יותר, נעים יותר, ולהגיע רחוק רחוק......
המשך בקרוב....

יום שבת, 18 ביולי 2009

מידע שפורסם באתר של "מסע אחר" בשנת 2008

טיול גלישה לבאלי אינדונזיה-טיולים של פעם בחיים-לחובבי גלישת גלים ואוהבי תרבויות אחרות.....
באלי, הוא המפורסם באיי אינדונזיה, אי הינדואי( הינדואיזם)המשמר
מסורות עבר ועשיר בתרבות, פולקלור ופולחן.
האי מעוטר ברכסי הרים געשיים, אגמים, חופים זהובים מפורצים,
נחלים וגיאיות ונופים מעשי ידי אדם כ"מדרגות האלים",
טרסות אורז גבוהות, מטעי תבלינים וקוקוס.
כפרים קטנים מסורתיים משובצים במרחבי האי, מאות מקדשים
פרטיים וציבוריים, מגדלונים וכניסות מקושתות בפסלי אלים ושדים.
המקדשים פזורים בשיאי ההרים ולמרגלות הרי הגעש, בתוך המים
ועל מצוקי החוף, ביערות העד ובלב שדות
האורז ובאתרי פולחן, כישוף ומדיטציה.
באלי זכתה לכינויים "אי האלים" ו"גן עדן עלי אדמות",
שמות המסמלים לא רק את יופיו של האי אלא גם אווירה
מיוחדת שהוא משרה על המתגוררים בו האי באלי,
מצוי בארכיפלג איי אינדונזיה (המשכן למעלה מ-17,000 איים),
בין האיים – ג'אווה (Java) ולומבוק (Lombok);
הוא משתרע על פני שטח של 5,632 קמ"ר,
כ-8 מעלות דרומית לקו המשווה, בין האוקיינוס השקט וים ג'אווה.
בשל מיקומו הגיאוגרפי, זוכה האי לאקלים טרופי,
עם שתי עונות בולטות - עונה יבשה (אפריל-נובמבר) ועונה גשומה (דצמבר-מרץ),
וטמפרטורה ממוצעת של כ-ºc28, לאורך כל השנה.
האי משכן כ-3,000,000 תושבים, רובם פזורים בכפרים קטנים,
כ-370,000 מתגוררים בעיר הבירה - דנפאסאר (Denpasar),
שהיא גם הגדולה באי; העיר השנייה בגודלה היא סינגראג'ה (Singaraja),
המצויה בצפון האי. שרשרת הרי געש פעילים חוצה את האי,
הגבוה שבהם - גונונג אגונג (Gunung Agung) הקדוש,
המתנשא לגובה של 3,142 מ', התפרץ לאחרונה בשנת 1963.
הקרקע הוולקנית והאקלים הנוח, המאפיינים את האי,
הופכים אותו לפורה במיוחד, עם צמחייה טרופית מרשימה,
פרחים ושפע של גידולים (ביניהם - אורז, קפה, תה וטבק),
וכן - מגוון עשיר של בעלי חיים, בהם למעלה מ-300 מיני ציפורים. .
גלישה בבאלי: הגלים של אינדונזיה, ושל באלי בפרט, הם גלים
שמגיעים משקעים חזקים שמתחוללים מצפון לקוטב הדרומי
ומאזורה הצפון מערבי של יבשת אוסטרליה. הסיבות לכך
שהאי מוערך כל כך בעולם הגלישה,והופך להיות ביתם השני
של מקצוענים כה רבים , נעוץ בין השאר במדפי הסלעים
המיוחדים והייחודים של באלי, ובנוסף בהפרשים הקיצוניים
שבין הגאות לשפל, השונים לחלוטין ממדינות ומאיים אחרים שבסביבתה.
בבאלי הגלים מגיעים משלושה כיוונים,דרום, דרום מזרח ודרום מערב,
הצד הצפוני אינו מקבל גלים. עונת הגלישה המומלצת והגלים
הטובים יותר מגיעים ב"עונה היבשה", בחודשים אפריל –אוקטובר,
והצד המערבי של האי עובד יותר טוב, ואילו בעונה הרטובה ,
בחודשים נובמבר עד מרץ, יעבוד יותר טוב הצד המזרחי של האי.
המים חמים 27-25 מעלות כל השנה בממוצע, אף על פי שבאוגוסט
ספטמבר הם יכולים לרדת גם ל-22 מעלות. אין צורך בחליפות.
בבאלי צולמו בעבר ומצולמים עד היום מאות סרטי גלישה.
הוא רב גוני , עם הרבה סוגי גלים, הרבה סוגי שבירות, והרבה סוגי קרקע.
כל גולש יוכל למצוא בבאלי את הגל שמתאים לו. יש שיאמרו שבבאלי
וסביבתה יש כ-50 ספוטים, אבל אני לא ארצה להגזים ואומר שיש 25 לפחות.
לא מקרי הוא הדבר , שבביקורכם בבאלי תפגשו שם מקצוענים ,
אלופי עולם, ומדורגים בטופ 10. כיון שהמקום כל כך אנרגטי,
כל כך שליו, ובגלל שיש בו הכל , הוא מושך אליו את טובי הגולשים
בעולם בעיקר בגלל הגלים, אך בפירוש לא רק בגללם.
להלן סקירה קצרה על הספוטים:
Nusa-dua
- חוף שממוקם בקו אווירי די ישר עם uluwato רק בצדו
השני של האי, בצד המזרחי. חוף ידוע מאד בבאלי, הן בגלל
היותו מוקד משיכה לתיירים רבים גולשים ושאינם גולשים כאחד.
חולותיו הלבנים והנקיים, המלונות המדהימים המצויים בו ,
היופי והשקט שהוא משרה, והמים הכל כך נקיים שלו
מושכים אליו אנשים מכל רחבי האי. Nusa dua הוא
חוף שמחולק לאורך של למעלה מקילומטר, לקטעים קטעים.
היציאה מהחוף לשבירת הגלים, מצריכה לקיחת סירת
מנוע הנמצאת בסמוך למים הרדודים ולחוף. 8 דקות על הסירה
ואתם קופצים לספוט. בדרך כלל רצוי לקפוץ מהסירה בנקודה
הכי נגדית לכיוון הזרם, שהוא זרם קבוע תמיד שם , זרם הנע
מכיוון דרום לצפון. השבירות בחוף זה הם גם שמאלה במקום
שנקרא temple וגם ימינה בשאר הנקודות. זהו גל עוצמתי, כיפי,
קל יחסית לתפיסה, ומשתנה משעה לשעה בקצב מטורף. זהו גל
שנפתח ונפתח ונפתח , לעיתים צינורי לעיתים נשפך, ותמיד דוחף
את הגולש קדימה ומשאירה לו רק מחשבות איך לרכב עליו.
בחוף זה יש הרבה מאד עבודת ידיים, אתה חותר שם כל הזמן,
הזרם חזק ובכדי לא להיגרר על הגולש לחתור לכיוון הנגדי כל הזמן.
הוא נחשב לחוף שמקבל עם uluwato לחוף הכבד ביותר בבאלי
מבחינת הגובה שהוא יכול להחזיק, וכוחו של הגל. עובד מגובה
של חצי מטר ויכול להגיע ל-5 מטר, אך כמו בשאר החופים
בבאלי מדובר בכוחות ועוצמות אחרות לגמרי מאלה
הידועות לגולש הישראלי.הגלים יכולים להגיע שם
לאורך של 200-150 מטר ביום טוב. הקרקעית בחוף זה היא ריף עם אלמוגים חיים.
Padang-padang
- מה לא נכתב, ומה לא נאמר על החוף הזה. ממוקם כקילומטר
לפניי uluwato , ואף על פי שהוא קרוב כל כך מדובר בגל שונה כל כך.
זהו גל צינור פרופר. נדיר לראות שם ביצועים רציניים, אם בכלל.
המקום עובד לרב בגלים של 5-6 פוט ומעלה, וכשזה עובד זוהי
מכונה משומנת בפעולה. העקביות השרטוט והמסה, הם שם המשחק בחוף הזה.
מדובר בגל שמאלה, left, הנשבר אל מול מצוק סלעים גבוה.
בניגוד ל-uluwato שבו החוף מחולק ל 4 שבירות, פה יש point
אחד שממנו לוקחים את הגלים, ואליו תמיד חוזרים, אין פה
לקחת את הגל בצד, או לשבת למטה. גלישה בחוף הזה
מצריכה מיומנות וידע.עם לקיחתו של הגל ואחרי כמספר מטרים
יפתח צינור חלול ועוצמתי, צינור ארוך מאד שמשאיר לגולש מספיק
מקום למצוא את המקום שלו בתוך הכיס, יחד עם זאת בימים של
שפל וזרם חזק נוצרת שם מדרגה של מים שהופכת גם את הכניסה
לגל וגם את הרכיבה והשהייה בצינור ליותר קופצנית ובו באים
לידי ביטוי ניסיונו וכשרונו של הגולש. הגלים יכולים להגיע שם
לאורך של 100-150 מטר ביום טוב. עובד לרוב בסוולים יותר גבוהים, אפשר לגלוש שם
מחצי מטר ועד ארבע מטר. הקרקעית בחוף זה היא ריף עם אלמוגים חיים.
Uluwato
- ממוקם בקצהו הדרומי של האי ונחשב לאחד הגלים המוערכים בעולם.
הדרך אליו יפיפייה, המון ירוק בעיניים, דרך מפותלת עם נוף משגע ,
כפרים נחמדים, וכביש רגוע ושקט. כשמגיעים לחנייה של המקום,
מבינים כבר שיש כאן משהו מיוחד. בסוף צוק שגובהו כ-150 מטרים
אתה מקבל את התמונה של uluwato ושל
האוקיאנוס ההודי בשיא עוצמתו. לא משנה אם זה יום של חצי מטר
או 3 מטר, זה תמיד מרשים לראות את המקום הזה מחדש,
נראה כאילו כל יום בו הוא הרפתקה חדשה. הגל עצמו הוא
גל שמאלה left והחוף מחולק באופן טבעי, לארבעה שבירות
כשלכל אחד שם אחר. זה מחולק בצורה מדורגת וכל אחת
מהשבירות עובדת בתנאי הסוול הקיים , גובהו, הכיוון, והגאות והשפל.
גל יחסית קל לתפיסה, גל עם המון כוח, והמון מהירות,
בחלקים מסוימים יותר שטוח ובחלקים מסוימים super tube
בימים טובים מאד אפשר לרכב שם על גל ולעבור מחלק לחלק,
שעליהם הסברתי קודם. הגלים יכולים להגיע שם לאורך של 200 מטר ביום טוב.
בגלל ששמו הולך לפניו זהו חוף שלרב יש בו גולשים במים, עם מקומיים שגולשים שם בצורה מעוררת כבוד ,
ברגע שאתה נכנס למים מראה נוכחות ותופס גלים יעזבו לך את כל הגלים שתרצה,
תהסס או לא תיקח גלים, ההפסד כלו שלך.
ענייני הגיאות והשפל, והצורך בטבלת שעות של גיאות ושפל
היא חובה בבאלי ובאינדונזיה בכלל. הגלים ב-uluwato הם גלים לביצועים,
לרכיבה בכיף, לצינורות ולהתעופפויות, הכל תלוי בגולש, הגל מבחינת
ו יספק לגולש בדרך כלל תנאים מעולים.
עובד בכל ימות שנה, מגובה של חצי מטר ועד 8 מטר. הקרקעית בחוף
זה היא ריף עם אלמוגים חיים. כאמור רבים הם החופים ואתרי הגלישה באי הזה.
טעמנו טעימה קלה מהם, אך האי הזה הוא כה משופע ומגוון
שבכל שנה מגלים בו ספוט חדש, שהיה נסתר מהעין עד כה.
דרור , גולש ותיק ומוערך מחוף הילטון-תל אביב, שנוסע לאינדונזיה
משנת 2000 , וביקר בבאלי 15 פעמים מציע לכם להצטרף לטיול הבא:
חבילה סופר מיוחדת ל-14 ימים(כימי הויזה), הכוללת את הדברים הבאים:
1. ויזה לאינדונזיה+ החתמת הדרכונים באותו יום, ללא המתנה של 4 ימים,
כולל כל התשלומים בשגרירות האינדונזית בסינגפור. (הבקשה נעשית כ-40 יום לפניי מועד הטיסה)
2.. כרטיסי טיסה,מתל אביב עד באלי וחזרה בחברת "סינגפור איירליינס",
שלדעתי היא הטובה ביותר בעולם.
3. לינה בבית מלון בדרגת 3 כוכבים, משפחתי, צנוע, וחשוב מכל הצוות ישר ואמין.
בכל חדר מזגן, אמבטיה,שירותים, טלוויזיה, מיני בר, ומנקים אותו בכל יום.
כמו כן ארוחת בוקר כלולה,יש בריכה יפה,
ניתן לעשות מסג' טוב במלון, יש אינטרנט ואווירה רגועה.
4. באינדונזיה קשה להגיע לחופים ללא רכב, ולכן מחיר החבילה כולל רכב
טוב מרווח ומספק, על בסיס של 4 אנשים ברכב לתקופה המדוברת.
5. הסעה משדה התעופה בבאלי למלון ביום ההגעה.
6. boat trip לאי המרוחק כשעתיים הפלגה מבאלי,נוסה –למבונגן,
על סירה אינדונזית אוטנטית, עם צוות אינדונזי חביב, לספוטים מדליקים מחוץ לבאלי.טיול של יום אחד.
7. אולי החשוב מכל הוא שאת באלי צריך להכיר. ידע באי זה חוסך הרבה זמן, והופך את
השהות להרבה יותר מעניינת וקלה, ולפיכך אני, דרור מנגל,
אהיה שם לצדכם בכדי לכוון ולתת טיפים מן הידע שצברתי.
למצוא חופים, היכן לאכול, כמה לשלם, מקומות בילוי, היכן
כדאי לגלוש בתנאים של רוחות, גאות ושפל ועוד רבות.... מחיר החבילה
נכון לרגע זה,ה-20/07/2009 , הוא – 3600$.
המחיר כולל אך ורק את הרשום מעלה. ***למטיילים הנוסעים
ליותר מ-14 ימים ייגבו כ-70$ עבור כל יום נוסף.
יוצאים מן הכלל לגביי קבוצות הומוגניות( סגורות) של
מינימום של 5 פספורטים ישראלים+ בעל פספורט זר, חברים,
בני משפחה, או כל התאגדות אחרת, שמעונינות להתנהל
בעצמם באינדונזיה ולא לנצל את ניסיוני הרב באי, יקבע מחיר לגופו
של עניין כאשר המינימום שיתבצע דרכי יהיה תשלום עבור הויזות+ כרטיסי טיסה+ עמלה.
סוף דבר: האי באלי נחשב ובצדק, לגן עדן יפהפה,
והוא הפך לאבן שואבת למיליוני תיירים מכל העולם, בעיקר
כאלה שהפרוטה מצויה בכיסם, אבל גם תרמילאים שמבקרים באזור.
האי באלי נחשב ליעד נפלא למי שמבקש לנפוש ולהתנתק מכל העולם.
מלבד היותו אי יפהפה עם תרבות ופולחנים קסומים
מדובר בגן עדן לחובבי קניות, וחובבי גלישת גלים. אם אתם חובבי טבע
באלי לא תאכזב אתכם עם שדות אורז פרושים עד אין קץ,
הרי געש מבצבצים מבעד לעננים יערות מטושטשים וטרופיים
וחופים פרושים חבוקים במימיו החמים של האוקיאנוס ההודי.
אם בקניות ומסיבות פראיות חשקה נפשכם מפרץ קוטה הוא האזור שלכם.
חופי קוטה ולגיאן מציעות לתיירים אוכל מערבי קניות גלישה בים,
שקיעות ולילות שערורייתיים. הינדואיזם בהתגלמותו. אם באתם לטיול
שמטרתו בין השאר שלווה נפשית ועניין בדתות שונות-
תמצאו שלל מקדשים מרשימים ופסטיבלים צבעוניים ומרהיבים.
פסטיבל גלונגן למשל הוא הפסטיבל הגדול שאורכו
10 ימים בו לפי האמונה כל הטוב יורד אל הארץ
בדמות אריה- כלב שעובר מכפר לכפר.
באלי היא שם נרדף לטקסים ופולחני דת.
כמעט כל חודש יש פסטיבל ססגוני אחר.
דרור מנגל מזמין אתכם להגשים חלומות. עם ניסיון של שנים באי, ועם גישה
פתוחה ופוזיטיבית , זוהי הזדמנות להציץ למקום נדיר , חזק,
הטוב בעולם לפי הגדרת רב העוסקים בתחום הגלישה ,יעד שלא
תמצאו בו הרבה ישראלים,
ומקום שחוזרים ממנו אחרים......
לפרטים נוספים,
בירורים והרשמה נא ליצור עמי קשר
כבר עכשיו לנייד: 0505606767

עשרה טיפים נוספים למצטרפים לטיולי גלישה לבאלי

11. להגיע עם רישיון בינלאומי של מ.מ.ס.י.
12. לא לתת לביטחון העצמי לרדת מול פקיד ההגירה בכניסה לבאלי,
להסתכל בגובה העיניים ולהסביר שמטרת הביקור היא גלישה וטיול בבאלי.
13. בשדה התעופה מצויים שוטרים עם כלבים המריחים
את הציוד והמזוודות שמגיעים,
לא להתפתות לשטויות.
14. אלכוהול מותר ואין כל בעיה עם זה.
15. לפרוט 10-20 דולר מקסימום בשדה התעופה, השער שהם נותנים שם גרוע.
16. לשכור מכוניות או קטנועים רק בחנויות מסודרות ועם הרבה רכבים שחונים בחוץ.
17. לבדוק היטב את חוזה ההשכרה, אלוהים מצוי בפרטים הקטנים.
18. להשתדל ללון במקומות מוסדרים, עם שומר בכניסה, ועם מקומיים הינדים.
19. לנהוג ב-150% של עירנות וחדות, זהו מקום מטורף מבחינת תחבורה.
20. להיות סבלני ולהבין שזמן בבאלי הוא אחר
מכל מקום שאתם מכירים,
לא לתת לעצבים להשתלט עליכם,
זה מוביל לצרות.
המשך יבוא.......

יום חמישי, 9 ביולי 2009

יומן מסע לבאלי אינדונזיה- פרק ח'

משימת איסוף האנשים לסשיין ערב הייתה משימה לא פשוטה. אחרי הכל 12 אנשים זה לא דבר של מה בכך.
כל אחד ועיסוקיו הוא. אחד ישן אחרי סשיין הבוקר ב-canggu כמה אחרים השתכשכו במימי הבריכה,
אחרים עלו על קטנועים, שדאגתי שיהיו במלון עבורנו מבעוד מועד, ויצאו לסיבוב של היכרות עם האזור, אחרים פרטו דולרים לכסף מקומי-רופיה אינדונזית, אחרים גלשו באינטרנט הממוקם במלון, ועוד כהנה וכהנה מיני עיסוקים שונים ומגוונים. נוהל קבוע הוא בבאלי, שעם הגעתי לאי עם אנשים רבים, אני מייעץ תמיד לקנות כרטיס חיוג מקומי,sym-card , בכ-10 דולר, ואז אנשי הקבוצה יכולים לתקשר בטלפונים הניידים בעלויות שיחה מקומיות, שהן הרבה יותר זולות מן הסתם , משיחות של מפעילי הסלולר הישראלים בחו"ל. היות וזה היה יומנו השני בלבד, לא הספקנו לקנות כרטיסי חיוג אלה, כך שמלאכת איסוף האנשים הייתה קשה הרבה יותר. השעה הייתה 16:30 אחה"צ, והאדרנלין התחיל לפעפע, והחל לחגוג בתוך הגוף. מכל טיוליי בבאלי, ומהניסיון שרכשתי שם , זכרתי כי בתקופה זו, השמש שוקעת בסביבות השעה 18:30 , ואני בדומה לאחי הקטן ממני, ארז מנגל, , שאף הוא ביקר באינדונזיה למעלה מעשר פעמים, אך לא יכל להצטרף לטיול זה, ידועים בתור כאלה שאוהבים לסחוט מהים את המקסימום שהוא יכול לתת מבחינת שעות גלישה. לא אחת קורה לנו בין אם זה בישראל או בכל מקום אחר בעולם, שאנו יוצאים אחרונים מהמים. אם ייצא לכם להגיע ולגלוש בחוף הילטון שבתל אביב, שהוא חוף הבית שלנו, אני גולש שם משנת 1977 אחי משנת 1980 ואחרי שתסיימו לגלוש, ותתארגנו לחזור הביתה, ואין זה משנה אם מדובר בעונת החורף או הקיץ, לפתע יגיחו מתוך החשיכה שתי דמויות הרבה לאחר שכלם כבר הלכו הביתה, היו סמוכים ובטוחים כי זהו אחי ואנוכי, אין מה לעשות מחלה, אבל לפחות מחלה טובה. אם ננסה להתעמק מה מניע אותנו להתנהג כך , ניתן לפרש זאת באופנים רבים ומגוונים, אך אם תשאלו אותי מהי הסיבה העיקרית לכך, אענה לכם כי יש משהו מאד חזק וממכר בספורט הזה הקרוי גלישת גלים ובשעות בין הערביים, הים פשוט שואב אותנו לתוכו, הרבה יותר רגוע , המחשבות יותר מסודרות, ויש הרגשה פנימית של ריחוף וחוסר כבידה, וזהו הסוד של זמן השקיעה בעיניי. לכן היה חשוב לי לאסוף את החבר'ה, ולהיות כבר במים. מתוך 12 האנשים, הצלחתי לארגן 7 מהם, השאר כפי שציינתי התפזרו ברחבי באלי. קבעתי עם כלם בקבלה של המלון, ולאחר שנאספנו התחלנו ללכת לכיוון החנייה. בזוית העין קלטתי את אחת מעובדות המלון, מתפללת ומדליקה קטורת. הבאלינזים מנסים כל הזמן לתת את המיטב שלהם לאלים, בכדי לרצותם (האוכל הטוב ביותר, שאינם יכולים להרשותו לעצמם, המנחה, הריקוד, המוזיקה). האלים הם אניני טעם לכן הבאלינזים עסוקים כל הזמן ביצירת והגשת מנחות יפהפיות. אישה מבלה כ-8 שעות ביום בהכנת מנחות. היפות שבמנחות הן המנחות הגבוהות שנשים מכינות לכבוד ירידת האלים לאדמה, ומביאות אותן למקדש בנשיאה על ראשן. נכנסו למכוניות ושמינו פעמינו לחוף, שמרוחק 5 דקות נסיעה מהמלון. הגלשנים הועמסו על הגגונים באופן חפיפי למדי, לא באופן כזה של נסיעה לחוף רחוק, שמצריך קשירה רצינית ומורכבת, ידעתי כי הנסיעה כה קצרה שאין טעם לבזבז על כך זמן. הכניסה לחוף ה-kudeta הקרוי בשם זה ע"ש המסעדה-בר המצויים בו , הייתה מלווה בברכת apa kabar boss מצדי לשומרים בכניסה, להזכירכם, apa kabar משמעו מה שלומך. כלם, כ-5 במספר הנהנו בראשם ובשפה המקומית אמרו תודה ושהם מרגישים מצוין. עם התקדמות הרכבים לכיוון המערבי של החנייה, היה ניתן היה לראות אט אט מים מבצבצים. הקטע הזה של כל הראשים מנסים להתרומם כמה שיותר גבוה מהמושבים, בכדי להגדיל טווח ראייה של המים, של הגלים, ושל כמות הגולשים שבמים, הוא קטע שמצחיק אותי כל פעם מחדש, הראשים המתמתחים של כלם, הזוויות שהצוואר עושה, מזכירים לי בת יענה בהתמתחותה, וכן את המצב שבו היא מנסה להזדקר. מצאנו 2 מקומות חניה סמוכים זה לזה, והתחלנו לפרק את הציוד וללבוש את בגדי הגלישה. לא היה לי מושגי לקראת מה אנחנו באים, ולא הייתה לי שום הערכה לגביי גובה הגלים. ידעתי פחות או יותר בעקבות סשיין הבוקר, שאין ים גבוה מאד, אך יחד עם זאת לא פסלתי מהיכרותי עם האוקיינוס ההודי , שיהיו גלים של מטר או אולי אפילו מטר+. אחרי שכלם היו מוכנים מי קודם ומי שהיה איטי יותר, כמוני למשל, התחלנו ללכת מאזור החנייה המרוצף לאזור החול והחוף. עם התקדמותנו לכיוון המים נחשף טפח ועוד טפח וקיבלנו את כל הרצועה המפורסמת של קוטה-פדמה-לגיין-קודיטה-בראוואה , מדובר בקטע שמתחיל מאזור שדה התעופה הבינלאומי nugra rai היחיד המצוי בבאלי, באזור הדרום מערבי של האי, ועד לאזור של canngu שבו גלשנו בבוקר, הקטע הזה שאותו ניתן לראות בעין אנושית, הוא קטע של 10 ק"מ לעניות דעתי, וזהו מחזה מרשים מדהים ועוצר נשימה כאחד.
זכורים לי כל כך הרבה ימי גלישה ממקום זה. ימים של 30 ס"מ בקושי, הנשברים ממש על החוף בכניסה למים, ומצד שני ימים של גלים בעובי של עשרות בלוקים מוצמדים, ובגובה של בניינים, you name it ימים שבהם גלשתי בגובה של 2 ו-2 וחצי מטר, מצב שבו כמעט בלתי אפשרי לעבור את קו השבירה של הגל, אי אפשר לעשות כמעט duck dive וכל קצף לוקח אותך 10 מטרים אחורה, טירוף. יחד עם כל מצבי קיצון אלה, אין לי ספק כי לגולש הישראלי הממוצע, זוהי ההיכרות הכי נכונה שיכולה להיות עם האוקיינוס ההודי , ושלא תפרשו אותי לא נכון חלילה, איני ממעיט בעוצמתו של חוף זה, אך היות והוא חוף בעל קרקע חולית, beach break , עם אזורים רבים של מים עמוקים ביחס לגלים הצינוריים שנשברים בריפים המפורסמים של באלי על סלעים חשופים, זהו מקום שקבלת הפנים שלו לאורחים מישראל, היא קבלת פנים יפה ועדינה, כמובן שהכל יחסי בחיים. כאן המקום לומר כי יש הבדלים עצומים בין ה-beach break לבין הריפים של אינדונזיה. ברור כי במקרה של נפילות מהגלשן למשל, במקרה של ניסיון עמידה או בביצוע, הרבה יותר "נחמד" להיזרק לתוך מים עמוקים יותר, ואף אם מדובר בשעות השפל, עדיף להרגיש קרקע חולית, שטוחה, ורכה יותר, מאשר סלע חד וחזק שלא סולח בקלות. כמו כן מבנה הגל הרבה הרבה יותר צינורי, עגול, ובעל קוטר חלול בחוף סלעי לעומת חוף בעל קרקע חולית. עוד הבדל הוא שבחוף סלעי לרוב תהיה נקודה point שתמיד מנקודה זו יתחיל הגל, ורצוי לשבת בנקודה זו בכדי לקחת את הגל מנקודת ההתחלה שלו ולרכב עליו כמה שיותר, לא כך הוא הדבר בחוף beach break שכן בחוף שכזה על רצועה כמו שאליה הגענו, רצועה של 10 ק"מ, יש מאות רבות של נקודות שמהם ניתן לקחת את הגל.
החבר'ה פרצו בצעקות טירוף שמחה ואטרף שמילאו אותי שוב, כמו תמיד, בהרגשה של אושר וסיפוק.
המחזה שנפרש לרגלינו היה מושלם. במים היה ניתן להבחין בקרוב ל-20 אנשים בתפזורת, שנהנים מהגלים המקסימים במים. פסים פסים של מטר+ נשברו לשני הצדדים, הים היה glassi והגל לצד השמאלי נפתח ונוצר נפתח ונוצר, לא האמנתי למראה עיניי, הסתכלתי לשמיים ואמרתי תודה.......

מה היה, איך גלשנו, איך זה הרגיש במים, ומי שבר גלשן, כל זאת בפרק הבא.........
בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג', ברוס, מצ'דו, ג'ורדי, cj , ועוד . הכיבוש הישראלי של uluwatu. Kuta reef חלום של גל. Padang Padang השם והמיתוס. Nusa dua- הפייפליין של באלי.השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולגלוש במקום נפלא זה
מוזמן להצטרף בכל זמן נתון
תמיד יש טיולים ותמיד יוצאות קבוצות
התאריך הקרוב הוא 29/09/2009
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון
נייד: 0505606767 או
לשלוח מייל ל:drormangel@hotmail.com

יומן מסע לבאלי אינדונזיה- פרק ז'

אני יושב בביתי ברגעים אלה, מבסוט, תחושה של הכרה בכך שאני בר מזל אופפת אותי, גם גולש וגם יכול לשתף אתכם במסעותיי, על ברכיי מתרווח לו בהנאה אחייני האהוב, אורי, ושנינו מקשיבים באמצעות המחשב, ובאמצעות you tube , שכאן המקום להודות לאנושות על המצאתם, לשיר שהיה להיט בתחילת שנות ה-80, שיר מפסטיבל ילדים, שהיווה מקפצה בדרכה של נורית גלרון מזמרת אנונימית, לזמרת ידועה ואהודה, "הו מה יפים הלילות הקסומים עת פיה עם נסיך וגם מלך רוקדים........." וכן הלאה, וזה מחבר אותי באופן ישיר להמשכו של היום הראשון והמופלא שלנו בבאלי בטיולנו האחרון, במיוחד החלק הראשון של השיר "הו מה יפים הלילות הקסומים..." .
כיון שפיות נסיכים ומלכים לא ראינו שם, יכול להיות שאם הייתי מתוודע לקסמי אינדונזיה, אי שם במאה ה- 12 או ה-13 גם אלה היו בנמצא, לפחות כך קראתי על ההיסטוריה של מדינה זו, שהייתה נשלטת ע"י משפחות מלוכה שונות, משפחות מורחבות שהיו שולטות באיים וחלקים שונים בתוך הארכילפלג העצום הזה, עם סדר היררכי מסוים, מלכים , אצילים, בעלי מקצועות חופשיים והעם הפשוט. השעה הייתה שעת צהרים והלילה הצפוי להגיע בעוד כמה שעות יספק אתו, כמו בכל טיול לבאלי הפתעות וחוויות בלתי שגרתיות. בינתיים, בחזרתנו מסשיין הבוקר למלון, החליט חלק מהחבורה להיכנס למים המתוקים של הבריכה במלון, חלק אחר החליט שהוא הולך לנמנם קצת בחדר לקראת סשיין אחר הצהרים הממשמש ובא. יש הבדלים עצומים בין מימי הים התיכון , לבין מימי האוקיאנוסים. גם אם אתה מגיע בשיא הכושר מישראל, לאחר שגלשת בארץ בכל יום שהיו בו גלים, ואפילו אם אתה שוחה בכל יום 2 ק"מ בים, כמוני, או אפילו שאתה מתאמן במכון כושר, או רוכב על אופניים בצורה סדירה, או אם אתה מתרגל יוגה באופן קבוע, והרי כל אלה מכניסים אותך למעיין סוג של כושר ואיזון שיסייע לך בחתירה ובהתנהלות במימי האוקיאנוס, וראה זה פלא תמיד בימים הראשונים, תקופת ההסתגלות אני קורא לזאת, אתה נמצא שם במים , והמים מרגישים לך הרבה יותר כבדים, צפופים, אל מול כל חתירה שאתה מבצע, יש התנגדות של מים וזרם שאתה לא מצוי ורגיל בהם, המאסה וצפיפות החומר הם אחרים לגמרי, ההבנה של כמה זעיר האדם ביחס לעוצמות הטבע מתחדדת בפעולות גלישה בסיסיות אלה של חתירה, עלייה למעלה לאחר לקיחת גל, או אפילו ניסיון להתמקם במקום טוב בהמתנה לסט שיבוא. לכן מאחר שחלק מהחבר'ה הלכו לנוח מעט, יכולתי להבין מאין מגיע הצורך הזה של הגוף והמוח למנוחה. אפשר להכריז על כך רשמית , הגולש הישראלי לטעמי, מסיבות אובייקטיבית ברורות הקשורות לאזור מושבנו, אינו יכול להשתוות לגולש האוסטרלי האינדונזי או האמריקאי, גופנו זקוק ליותר זמן מנוחה, והחיבור שלנו עם המים הוא אחר.
בזמן שכל אחד מחברי הקבוצה עשה את שעולה על רוחו, אני ישבתי לי בלובי עם מנהל המלון, וצוות העובדים ושוחחנו על הא ועל דה. השיחות האלה עימם תמיד עושות לי טוב, אני מוצא שלמרות שאנו מתרבויות כה שונות, ולמרות שהחשיבה ואורח החיים רחוק שנות אור זה משל זה, בכמה משפטים מצחיקים ולבביים אפשר למצוא שבילי זהב מיוחדים של הידברות ופתיחות. אם למשל פתאום באמצע שיחה אני מוצא את עצמי מתחיל לשיר שיר בבאלינזית שלמדתי בביקורי הקודם, על אם המשאירה את בתה הקטנה והולכת לשוק לעשות קניות בכדי לבשל את ארוחת הערב ומבקשת מהבת להיות ילדה טובה בהיעדרה, או אם זה בשיחות מעמיקות עם הגברים מצוות העובדים על נושא כדורגל עולמי, champions league , יש לציין כי הקבוצה הפייבורטית על רוב הבאלינזים היא מנצ'סטר יונייטד, הם פשוט יכולים לדקלם את ההרכב המעודכן
עד אחרון השחקנים, ודיויד בקאהם , כמו בכל אסיה הוא שם שמעורר סימפטיה וערגה.הם תמיד יקראו לך בוס, boss , זהו מין ביטוי שהשתרש אצלם , עת החלה באלי להפוך ליעד תיירותי מועדף, אי שם בשנות ה-70 המאוחרות, והפנייה הזו אלייך בתואר בוס, לא נותנת להם להרגיש פחותי כבוד, או משרתים, נהפוך הוא הדבר , הם קוראים לך בשם התואר הזה כשחיוך נסוך על פניהם, ונותנים לך להרגיש חלק מהווי מקומי , שאתה רצוי ושהדברים אותם אתה מבקש וצריך ימולאו על ידם באדיקות.
הדקות חלפו, וסשיין אחר הצהרים אותו תיכננתי לbeach break שבאזור המלון הלך וקרב.מחשבות ותהיות עלו בראשי, האם גם הפעם, כמו שקרה לי מספר פעמים בעבר , יתמזל מזלנו, ונוכל לראות על החוף לפניי הכניסה למים, את אחד מטקסי ההינדו הכל כך אהובים עליי, כל כך ציוריים, וכל כך היסטוריים? המסתורין והקסם שיש במראה הזה של אנשים הלובשים בגדי יקרות העשויים משי , האוטנטיות, התא המשפחתי המורחב שהולך ונאסף בקבוצות הולכות וגדלות, הקטורת המתפזרת לה ברוח המערבית המגיעה מן הים, המצנפות ומטפחות הבד, המנחות המוסיקה המתנגנת פעמים על ידי נגנים המשתתפים בטקס,
ואם זה טקס יותר עממי אז הטייפ המנגן את הנעימות, כל אלה עלו בראשי באותם שניות במלון, ויותר מהכל הרהרתי האם צפוי לנו היום טקס מיוחד של פיזור אפר המת לים, לאחר טקס שנערך בסמוך לביתו של המת,טקס זה נקרא קרמיישן או בשפתנו הלוויה. אצל הבאלינזים המזרח משמעו השמש העולה, ולכן מסמל את החיים, ואילו המערב שמשמעו השקיעה, מסמל את המוות. מכאן נובע שטקסי מוות נערכים במחצית השנייה של היום, עת השמש מתחילה את מסעה מערבה. קרימיישן (שרפה) כאן היא דבר משמח. אדם מחזיר את הבגד המלוכלך, זורק אותו ויקבל בגד חדש. אין חשיבות לגוף. המטרה למחזר את חמשת היסודות, שמרכיבים את העולם ואז הנשמה תוכל לעלות לשמיים (במערב יש ארבעה יסודות – אדמה, מים, אש ואוויר. כאן יש יסוד נוסף – החלל, מימד הזמן שאנו תופסים). כאשר אדם מת קוברים אותו זמנית ומתחילים לתכנן את הטקס ל"יום טוב". כאשר מת כהן אסור לקבור אותו באדמה (היא טמאה), ושומרים אותו על המרפסת. צריך לשעשע אותו עם מוסיקה, לערוך טקסים, לכבד אותו בתה, קפה וסיגריות, כדי שהנשמה לא תפריע לחיים. האם יהיה היום טקס הקרימיישן , והאם עבר עלינו סשיין טוב, את זאת נדע בפרק הבא.........

בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע להיות ולגלוש עם מקצוענים במים,
פרקו, טאג', ברוס, מצ'דו, ג'ורדי, cj , ועוד .
הכיבוש הישראלי של uluwatu. Kuta reef חלום של גל.
Padang Padang השם והמיתוס.
Nusa dua- הפייפליין של באלי.
השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.
המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולגלוש במקום נפלא זה
מוזמן להצטרף בכל זמן נתון
תמיד יש טיולים ותמיד יוצאות קבוצות
התאריך הקרוב הוא 29/09/2009
נא לצלצל אליי כבר עכשיו
לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל:drormangel@hotmail.com

יומן מסע לבאלי אינדונזיה- פרק ו'

יצאנו מהטקס ב-canggu מוקסמים ועם הרגשת high בלתי רגילה, אחרי הכל אנו הישראלים שמורגלים בחיים די שיגרתים ורציונאלים, עם דת וזהות יהודית שביחס לטקס שהיינו בו היא הרבה יותר מופנמת, שקטה, ועם פחות פולחן ופחות show וכל חברי הקבוצה הודו לי על כך שלמרות שהיינו מאד מאד רעבים , שכנעתי אותם לתת צ'אנס לטקס זה, שכן מביקוריי הרבים בבאלי, למדתי מספר לא מועט של דברים וזה היה אחד מהם.
עלינו לרכבים, והמשכנו בדרך הכורכר המשובשת , שאופיינית כל כך לכפרי באלי השונים. כזכור לקוראים, היינו בדרך למסעדה פשוטה ומקומית, לאחר שגלשנו כל אותו הבוקר ב-canggu החב' רה היו רעבים בטירוף. מכירים את זה שאחרי סשיין מטריף של עבודה לא קלה במים, ואחרי שאתה לוקח למעלה מעשר חמש עשרה גלים באותו סשיין, נפתח לך התיאבון, והמחשבות לגביי נעיצת השיניים במזון הופכות למוחשיות, בדיוק במצב זה היינו אנו. הכיוון הכללי היה לכיוון קוטה, וזהו כיוון המלון שלנו, רק בפניה מסוימת לקחתי שמאלה, אל תוך אזור שקט, גם הוא כמו רוב באלי, מלא ברוכלים וחנויות, ועם חלוף הנסיעה אתה מתקרב למרכז האוכלוסייה והבתים, והחנויות שהיוו תפאורה בדרך הראשית נעלמות אט אט, ואתה מוצא את עצמך נוהג בין בתים של מקומיים, כשבכל פתח בקתה, יושבים ילדים או זקנים או בעלי הבתים, לרוב נחים ויושבים על שטיחים העשויים מעץ הבמבוק שהוא גמיש ומאריך שנים, עסוקים בעצמם או בעבודות שונות אך יחד עם זאת, תמיד סקרנים לדעת מי הם הזרים העוברים אצלם בכפר, תמיד ינופפו לשלום אם תנופף להם, ותמיד יחליפו אתך מבטים רווים באנרגיות חיוביות, בל נשכח כי המוטיב המרכזי בדת הה ינדו הוא המאבק הנצחי שבין הרע לטוב, בין השדים לרוחות, הה ינדו היא דת סובלנית , מסבירת פנים, צניעות ומתן כבוד לזולת היא אחד ממוטיב יה המרכזיים. בעודנו נכנסים פנימה אל תוך מעבה הכפר שבו ידעתי שבה נמצאת המסעדה, התחלתי לחוש שאני לא לגמרי זוכר את הדרך אליה, ידעתי כי אנחנו באזור, אך כמו בכל באלי, טעות אחת בפנייה, או חוסר ערנות בדרכים ואתה מוצא את עצמך במקום לא ידוע. למזלי, ממרחק הצלחתי לקלוט בעיקול הבא , ממרחק של 150 מטר, את שלט המסעדה: gossip ונתמלאתי הרגשת חדווה וסיפוק, חנינו בחניון הכורכר הצמוד למסעדה ונכנסו פנימה.
עם כניסתי למסעדה, הנהנתי לשלום לכל הבנות , העובדות בה. לא עובד שם ולו גבר אחד.המנות המוכנות מבעוד מועד, מונחות בתוך קערות עץ מכוסות, עם רטבים , ובצד השני מונחים 2 סירים חשמליים שבתוכם אורז לבן או צהוב. שיטת ההזמנה היא כזו, שאתה בוחר את האורז אותו אתה אוהב, שמים לך אותו על צלחת השזורה מעץ גמיש, שעליו מונח נייר בצורת פרח, נייר שאינו סופג, וליד האורז אתה בוחר את התוספות המוכנות מבעוד מועד. ברפטואר המאכלים והרטבים תוכלו למצוא: פשטידות טופו, פשטידות תירס, דגים ברוטב קוקוס או רוטב צ'ילי חריף, עוף עם ירקות, ירקות מוקפצים עם בוטנים, בשר בקר ברטבים שונים, אגרולים ממולאים בירקות, ועוף,
קציצות תפוחי אדמה, ועוד סוגים רבים שקצרה היריעה מלהכיל. לאחר שלקחנו את המנות, יצאנו אל חצר ירוקה ועשירה בצמחייה, התמקמנו מסביב לשולחן עגול וגדול , והתחלנו לאכול. לא אספר לכם בדיות ומעשיות, האוכל טעים אך לא מזכיר את המאכלים שאנו רואים בתוכנית הטלוויזיה "קרב סכינים" , לא תשמעו ממני בולשיט כגון: ליקקנו את האצבעות, או היה זה טעם גן עדן, אך לאנשים רעבים, שגלשו כל הבוקר, ואחר כך צפו בטקס דתי מקומי לא קצר, ושלבסוף הגיעו למחוז חפצם היה זה אוכל טעים מאד, מעניין, מספק, מנה עצומה וכל זאת במחיר של 3 דולר לאדם.
אני, שאיני יכול לסיים ארוחה ללא קינוח, ביקשתי לברר מה יש להם להציע, לא ציפיתי לדברים גרנדיוזים וברמה גבוהה, ואכן קינוח האורז השחור האוטנטי והאהוב כל כך על האינדונזים לא היה להיט בעייני.
הו דנו לצוות המסעדה ושמנו פעמינו למלון, לרב חברי הקבוצה היה רצון עז לטבול במימי הבריכה הממוקמת במלון, לשים את הראש קצת על הכר, ולנוח. ידעתי כי הסוול כרגע הוא נמוך, ובשעת צהרים חמה זו כל כך הדבר הנכון ביותר לעשות, והכי מתבקש זה באמת לנסוע למלון ולקחת את הזמן בכיף. המשכתי לכיוון מערב , באלי הוא אי געשי, שרשרת של הרי געש בחצי קשת מצפון למערב. כל הנחלים יורדים לים מצפון לדרום, חורצים חריצים עמוקים באדמה הוולקנית. לכן הכבישים הם בעיקר מצפון לדרום. אין כבישים ממזרח למערב כי העמקים תלולים מדי. המלון שלנו ממוקם כשלוש דקות נסיעה מקו החוף, והרגשתי שחברי הקבוצה מתחילים לקלוט את האווירה, האקלים, והלך הרוח של המקום, אף על פי שעבר פחות מיום בלבד, מאז הגעתנו לאי. הגענו למלון, בכניסה חיכה לנו השומר/שוער של המלון, בחור באלינזי המתנשא לגובה של מטר ותשעים, סנטימטר, דבר נדיר מאד ביחס לבני המקום, שכן לרוב הם נמוכים וצנועים, אך האתלטיות , השרירים המשתרגים, צבע העור השחום, והחיוך החושף טורי שיניים לבנות לא השאיר מקום לתהייה , הבחור על אף גובהו הנדיר, באלינזי בן באלינזי.
נופפתי לו לשלום, ושאלתי אותו מה שלומו באינדונזית apa kabar boss? התוספת הזו של מה שלומך בוס, נותנת להם להרגיש שהם בעלי הבית, הם הבוסים, וזה מכבד אותם ולכן אני תמיד בעד לעשות להם את היום, ולהיות חיובי אליהם. תמיד עומדת לפניי התפישה המחשבתית שאני אורח במקום, ושככל שאעשה לי ידידים, ואנשים שיחייכו כשהם רואים אותי קח ייטב מצבי, וכך יעבור לו הטיול בנועם ושמחה. החנינו את המכוניות, וניגשנו לקבלה בכדי לקבל את המפתחות לחדרים. בזויות העין קלטתי את אחת מעובדות המלון מניחה מנחה ליד פסל שעמד בפינת הקבלה. הבאלינזים מנסים כל הזמן לתת את המיטב שלהם לאלים, בכדי לרצותם (האוכל הטוב ביותר, שאינם יכולים להרשותו לעצמם, המנחה, הריקוד, המוזיקה). האלים הם אניני טעם לכן הבאלינזים עסוקים כל הזמן ביצירת והגשת מנחות יפהפיות. אישה מבלה כ-8 שעות ביום בהכנת מנחות. היפות שבמנחות הן המנחות הגבוהות שנשים מכינות לכבוד ירידת האלים לאדמה, ומביאות אותן למקדש בנשיאה על ראשן.

בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג', ברוס, מצ'דו, ג'ורדי, cj , ועוד . הכיבוש הישראלי של uluwatu. Kuta reef חלום של גל. Padang Padang השם והמיתוס. Nusa dua- הפייפליין של באלי.השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולגלוש במקום נפלא זה
מוזמן להצטרף בכל זמן נתון
תמיד יש טיולים ותמיד יוצאות קבוצות
התאריך הקרוב הוא 29/09/2009
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל:drormangel@hotmail.com

יומן מסע לבאלי אינדונזיה- פרק ה'

"בואינ'ה דרור, שיחקת אותה" אומר לי אחד מהחבר'ה ביציאה מהמים ב-canggu , "איזה יופי של גל", אומר לי בחור אחר, "וואלה, זה היה נראה שאין גלים, ופתאום משום מקום מקום מגיע הסט, והילדים האינדונזים ראית איזה יופי הם גולשים, איזה גרוטאות הגלשנים שלהם, שבורים, צהובים, ממש צוללות, ובכל זאת הם גולשים בקלילות כזו על הגל...." אומר השלישי, השילוב הזה של ההרים הניבטים מתוך המים ב-canggu , הגלים הכל כך מיוחדים שהמקום הזה מספק, ותוכן השיחה הזו של החבורה שעליה הייתי אמון ומופקד, ובמיוחד המשפט הזה על הקלילות הבלתי נתפשת של הבאלינזים על הגל, הזכירו לי את הניסיונות להדליק מדורה בקומזיץ עם הזרדים, הניירות הקרטונים וכל האמצעים שנוקטים לפניי שהמדורה הופכת
לכדור אש עגול, ולמה כך הרגשתי, כי כל הרשמים והאמירות האלה , כבר ביום הראשון שלנו במימי האוקיאנוס ההודי, הביאו את חברי הקבוצה להרגיש משהו אחר, להרגיש שמשהו קסום קורה פה, שיש בו בני אדם עם יכולות אחרות, מקומיים שחיים את הוויתם ואת הים יום יום, מתמזגים עם פלאי כדור הארץ, וגם כשהם במים, גולשים , הסגנון שלהם תמיד יהיה תיאטרלי , אומנותי, קליל, ועם חיוך על הפנים.
הכפכפים,המפתחות למכוניות, השעוות, והמסרקים כלם הושארו אצל בחור מקומי שאותו אני מכיר שנים,
שמו האינדונזי אפילו אינו מוכר לי, אך איפשהו בשנת 2002 החלטתי לקרוא לו ג'ימי, זה היה נראה לי שם קליט וקליל, והוא הסכים שאקרא לו בשם זה.
ישאלו הקוראים מדוע בכלל חשוב היה לי להיות אתו בסוג כלשהו של קשר? ולמה בכלל לפתח יחסים עם מישהו שאני רואה בפעם ב....? אז פה המקום לציין כי canggu הוא מקום שממגנט אותי אליו במשך עשור כמעט, מיקומו הקרוב לאזור הקבוע שבו אני משתכן, הגלים הבלתי נלאים שהוא מספק, השקט המקסים שיש מחוץ למים, והמקומיים , שהם אנשי משפחות קשיי יום אך תמיד מחייכים, תמיד מנומסים, נעזרים בילדים קטנים בעלי פני מלאכים, והכפריות השלטת שם פשוט עושים לי את זה.
וכך קרה שלאחר שהחלטתי לקרוא לבחור שמנהל את ה-warong (המסעדה המקומית), בשם ג'ימי, והתיידדנו, ונכנסו מעט יותר לסיפורים אישיים , וחוויות שונות, החלפנו מספרי טלפון, ובמשך שנים מאז, לא היה בוקר שלא הייתי מתקשר אליו בכדי לקבל עדכון על מצב הים, low או- high tide כמה אנשים יש במים, מה גובה הגלים, והאם יש טעם לבוא או לא. אם בישראל יש אוריין והסרף ריפורט שהוא הכניס לנו במשך השנים, שעוזר לנו כל כך, ותורם לקהילת הגולשים בישראל , אז ג'ימי הוא הסרף ריפורט האישי שלי באינדונזיה. אף כי הבחור לא נכנס מעולם למים, יש לו ידע עצום בלראות את הים ולתת נתונים מדויקים, כנראה שככה זה עובד כשבין לקוחותיך הקבועים תמצא גולשים כמו מיקל'ה ג'ונס, ריזל טאנג'ונג, ג'ייק פטרסון, אנדי וברוס איירונס, כשהם בבאלי, כריסטיאן פלטשר, ועוד רבים.
לקחנו את כל הציוד מג'ימי, ושמנו פעמנו אל הרכבים שחנו מאחורי ה-warongim הנמצאים במקום. כלם ללא יוצא מן הכלל חשבו רק על דבר אחד. לא גלים, לא נשים, לא גלשנים, ולא טיולים, כרגע מה שעמד על הפרק ולא היה כוח שבעולם שהיה יכול לעצור מבעדנו להשיג אותו היה א ו כ ל. תמיד ניסיתי לפענח את החידה הזו, ועם הזמן הבנתי את הפתרון שלה, איך זה תמיד אבל תמיד, כשאני באינדונזיה, גולש בין אם זה בחוף זה או אחר, איך זה שאני יוצא מורעב, אך לא מורעב ברמות ובהרגשה של הארץ, שגם פה אני יוצא רעב ויכול לחסל שתי צלחות חומוס+ גרגרים+סלט+ביצה+ כף טחינה מלמעלה בחומוס אשכרה הידוע לתפארה, אך בכל זאת יש משהו אחר בכמיהה למזון באי הזה, בטעמים הכל כך מיוחדים של האוכל שם, הארומה וקומבינצית המרכיבים של המזון ממלאים את המוח בתחושת סיפוק ונעימות, ובכללי אתה יוצא שם מארוחה עם תחושת הודיה , אתה מודה לאל על כך שהביאני עד הלום, ואתה מעריך את גדולת הרגע והמקום, ואתה מודע לעובדה כי יש הרבה אנשים , גולשים, מטיילים, שלא חוו רגע כזה ואולי לא יחוו.
שאלתי את עצמי , עת נהגתי את הרכב לאזור המלון , איפה אני עוצר לחבר'ה, לאוכל מהיר נקי וטעים, ונזכרתי כי בדרך מצויה מסעדה מקומית פשוטה, מסעדה שנסגרת באופן קבוע בשעה 3 בצהרים, לקוראים המכירים את תל-אביב, יש חומוס בשוק הכרמל , חומוס ששמו הולך לפניו, ה"סורי" הוא מכונה, שעובד במתכונת זהה לזו של המסעדה שאליה נסענו.
אף על פי שהיינו רעבים בטירוף, ועוד בטרם יצאנו מהכפר canggu , קלטתי לפי ההתרחשות בשבילים הצרים, הבאלינזים הלבושים בגדי חג, והמוסיקה הנשמעת מרחוק, כי טקס גדול קורה ברגעים אלה, ואו טוטו אנו נבחין במתרחש.
ואכן לא חלפו 3 דקות , ולפתע הופיעו עשרות דמויות לבושות בבגדי חג מסורתיים, עם כובעים/מטפחות על הראש עומדות על הכביש , ומאיטות את התנועה, מחוץ למקדש מקומי. יש לציין כי כל העוסקים במלאכת התנועה ושמירת הסדר היו גברים בלבד. לנשים תפקידים אחרים אצל הבאלינזים. לכל הבאלינזים סרונג פרחוני וסאס, סרט בד, שתפקידו להבדיל בין קודש לחול, כי החלק התחתון של הגוף טמא. את הסאס כורכים סביב המותניים, על הסרונג. כל מה שלמטה ממנו, טמא.
טיול שבו אתה יוצא עם הרבה אנשים,הוא טיול מורכב ועדין. מצד אחד אני תמיד מרגיש בטיולים האלה שאני יכול לתרום מניסיוני , מדברים שעברתי על בשרי, ומהידע שלי אך יחד עם זאת בטיול כזה לכל אחד רצונות משלו, תאוות משלו, ודרך חשיבה משלו , ולכן אני תמיד מרגיש שאני צריך להיות קשוב לרצונם של האחרים, ולנסות לאזן בין הכוחות הפועלים בתוך המעגלים החברתיים שנוצרים.
ולכן, כיון שרציתי מאד לראות ולהראות לשאר חברי הקבוצה את הטקס הפולחני שנערך במקום ע"י הבאלינזים, ירדתי לשולי הדרך, יצאתי עם יושבי המכונית החוצה, שאר הרכבים שלנו עצרו גם כן, אספתי את כל הקבוצה אליי ושאלתי אותם אם בא להם להיכנס לכמה דקות ולראות מחזה אותנטי ומיוחד.
רבה הייתה הפתעתי, כי ידעתי שהגברברים רעבים בטירוף, כשהתשובה לשאלתי הייתה חד משמעית "יאללה בואו ניכנס". נכנסנו , גבר מקומי, סדרן, הוביל אותנו למחצלות שהיו פרושות על הרצפה, השמש באזור זה היא משהו שאינכם מכירים, התיישבנו על עכוזינו, ולאחר כ10 דקות של תפילות , מנחה, והמון קטורת התחיל המופע.
המופע מתחיל עם ריקוד שנקרא לגונג (Legong). את הריקוד רוקדות נערות צעירות והוא מהווה מנחה שנותנים לאלים. הוא מתאר סיפורים מיתולוגיים, סיפורי אלף לילה ולילה באלינזיים. הסיפור היום הוא על נסיך שישב 40 יום במדיטציה וראה ברוחו מלאכים רוקדים ושמע מנגינה. הוא אסף את האומנים בארמונו ותאר להם מה שמע וראה, והריקוד מבטא את ששמע וראה בעיני רוחו. הנערות, זר פרחים על ראשן, רוקדות בתנועות עדינות כיאה לבתולות, הגוף מתפתל ובמיוחד הידיים. ומוזיקת הגמלאן(כלי הקשה עשויים מנחושת) עדינה עדינה. אבל, הריקוד העיקרי היום הוא ריקוד הבארונג והראנגדה (Barong & Rangda). הסיפור הוא על מלכה, ראנגדה, שהייתה מכשפה. למלכה הייתה בת ואף אחד לא רצה להתחתן איתה. היא מתרגזת וכשפיה נעשים רעים. המלך מגרש אותה והיא הולכת לגור ביער, הופכת לשד עם עיניים בולטות וציפורניים ארוכות ומביאה פורענויות.הבארונג, שהוא דמות אריה מיתולוגי הנמצא בכל כפר והוא אחד האלים השומרים על הכפר, מתנדב להלחם בה. מתנהלת מלחמה בין הבארונג לראנגדה, המחזיקה מטפחת לבנה בידה והחושפת את ציפורניה הארוכות. אנו רואים איך החיילים שלו מנסים להילחם בה, אך היא מטילה עליהם כישוף ובמקום להרוג אותה הם נכנסים לטראנס ומתחילים לדקור את עצמם בחרבותיהם. בעוד ראנגדה צוחקת ונהנית, הם ממש דוקרים את עצמם בחזה בכוח ומתמוטטים, עד שעולים הכוהנים, שופכים עליהם מים קדושים ומרגיעים אותם. הריקוד מסמל מאבק מתמיד בין הטוב לרע. שני כוחות סותרים, שנאבקים ביניהם מאבק שאין בו מנצחים. בסוף המאבק יש רגיעה זמנית עד לעימות הבא. ראנגדה יש לה כוחות, אי אפשר להיפטר מהרע בעולם. הדת הבאלינזית מלמדת איך לשמור על האיזון בין הטוב לרע. שניהם נחוצים. אין ניצחון של טוב על רע, או של רע על טוב. תפקיד הבאלינזי למצוא את המרכז ולחיות עם שניהם, תוך איזון. בדרך כלל הבארונג נמצא במקדש הצפוני שבכפר וראנגדה נמצאת במקדש הדרומי. דמות הבארונג היא דמות קדושה. זהו אחד החפצים הקדושים, שהכנתו מלווה בהרבה טקסים. צריך לאווררו ולהוציאו לים, הכול מלווה כמובן בטקסים. בעבר, היה טקס שבו יצאו בתהלוכות משני צדי הכפר, הבארונג עם נושאיו מהמקדש הצפוני וראנגדה מהמקדש הדרומי, וכשנפגשו התחולל ביניהם מאבק סמלי שהסתיים בטראנס, כאשר נושאי הבארונג דוקרים את עצמם והכוהנים דואגים שלא ייצאו מכלל שליטה.
בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע, להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג', ברוס, מצ'דו, ג'ורדי, cj , ועוד . הכיבוש הישראלי של uluwatu. Kuta reef חלום של גל. Padang Padang השם והמיתוס. Nusa dua- הפייפליין של באלי.השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולגלוש במקום נפלא זה
מוזמן להצטרף בכל זמן נתון
תמיד יש טיולים ותמיד יוצאות קבוצות
התאריך הקרוב הוא 29/09/2009
נא לצלצל אליי כבר עכשיו
לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

יום שישי, 3 ביולי 2009

10 טיפים ראשונים למצטרפים לטיולי גלישה לבאלי

1.אין צורך בשום חיסונים.
2.מצד שני לעולם אין לשתות מי ברז או לשטוף מזון במי ברז ולאכול.
3.עד היום , ומקווה שגם בעתיד, היה לי סידור שהקבוצות שיצאו איתי לא שילמו בהלוך על גלשנים.
4.בחזור כל אדם מוגבל ל-30 קילו מקסימום, כולל גלשנים.
5.לא לפרוט כסף או כל אחר (טרוולר צ'קס) בדלפקים או בצידי הדרכים, יש שם נוכלים לא מעטים.
6.לעולם לא להתפתות לג'וינט או כל סוג של סם ממקומיים.
7.המשטרה והממשל מחמירים באינדונזיה בכל מה שקשור לסמים.
8.לעולם לא לברוח לשוטר בין אם אתם ברכב / קטנוע או ברגל.
9.להיות אדיבים למקומיים ולא להתנצח ביבשה או במים.
10.תמיד למרוח את עצמכם בקרם הגנה, השמש שם רצחנית.

המשך יבוא.........

הזמנה להצטרף לטיול שמתארגן בסוף ספטמבר-2009

לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם קבוצות
מתארגנות בכל חודשי השנה לבאלי.
בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני,
היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי קסום בעל מסורת
של אלפי שנים ושיש בו את הגלים הטובים בעולם.
לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל
או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.

______________________________
גילוי נאות:
למען השקיפות וההגינות, הטיול שאותו אני מציע אינו זול,
וזאת כיון שאיני בוחר במלונות זולים,
איני בוחר ברכבים פשוטים, לא בחברות זולות לטיסה אלא
באנשים וספקים אמינים ובגדול אופי הטיול אותו אני מציע
אינו מתאים למטייל החסכן.אוסיף ואומר כי ניתן
להוזיל עלויות ולחיות ברמה נמוכה, אך אני בחרתי לספק שירותיים איכותיים
אמינים וברמה גבוהה יותר ולכך יש מחיר.

__________________________________
אני רק יכול לומר מניסיון: אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל מה
שקשור לגלישה,ובכלל.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו
לטלפון נייד:0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

יום חמישי, 2 ביולי 2009

אימפוסיבול

צילום מלמעלה של חוף

אימפוסיבול

חוף שבו הכל מתחבר

נוצר גל של 300 מטר

באלנגן

צילום מהחוף ביום

של מטר וחצי

בחוף באלנגן

אני בבאלנגן

מקבל ביטחון ומחפש אוף דה ליפ

על הבקסייד

מחפש אופ דה ליפ בבאלנגן

שפל רציני ואני בשלי רוכב על הגלים לקראת ערב

סופו של גל....

רגע לפניי שכל הגל נשבר, לא מתאים לי להרגיש את הריף

חוף בליין...אני רוכב על גל

מחפש צינור שלא נפתח....אבל היה גל מגניב

http://mangelbalitour.blogspot.com/

פרונט סייד בחוף בליין

http://mangelbalitour.blogspot.com/

חוף באלנגן

יום בלתי נשכח

יום רביעי, 1 ביולי 2009

עדכון מה-02/07/2009 -הזמנה להצטרף לטיול גלישה בספטמבר.

אהלן, שוב זה קורה, וזה כל כך כיף כשזה מגיע.
טיול גלישה לבאלי-אינדונזיה בספטמבר הקרוב.
יציאה ב-29/09/2009 לא סופי,חזרות לארץ,
2 אופציות:
15/10/2009 -טיול קצר יותר, לבעלי משפחות או לכאלה שאין להם זמן רב-3500$
22/10/2009 -טיול ארוך בשבוע.לאלה שיש באפשרותם להאריך ושרוצים להישאר מקסימום-4000$.
בכל שנה אני משתדל ללמוד מקודמתה ומוסיף דברים שיעשו את הטיול יותר מעניין. הטיול כולל בתוכו :
1. טיפול והזמנת כרטיסי טיסה,
2. ויזות,
3. סידורי החתמת ויזות
4. בית מלון (כולל ארוחת בוקר)
5. רכב צמוד לכל התקופה(על בסיס של 4 אנשים ברכב)
6. הפלגה לאי מדהים כשלוש שעות מבאלי לגלים מושלמים וצינוריים(יוצאים בבוקר חוזרים כמו אריות בלילה)
7. ייעוץ והכוונה שלי בכל תקופת הטיול
8. המון המון צחוקים ומצב רוח.
למצטרפים אוכל להבטיח , למרות שזו אמירה יומרנית,חייכם יתחלקו לשניים
עד ליום הגעתכם לבאלי- ומהיום שהייתם בבאלי -וכל המוסיף גורע.
אם בא לכם לשאול לברר ולדבר איתי אתם מוזמנים בכל עת ליצור קשר.
אם יש לכם בתפוצת אי-מייל חברים גולשים שזה יכול לעניין אותם
אשמח באם תעבירו מידע זה הלאה. ההרשמה תיסגר ב-13/08/200 , בדיוק חודש וחצי מהיום.
נקודה חשובה להבהרה:
אף על פי שאנו יוצאים כקבוצה והפעילות נעשית ביחד, כל אחד מכם ימצא שם את זמן האיכות שלו, ניתן לעשות פעילויות אינדיבידואליות ככל העולה על רוחכם, ושום דבר אינו מחייב.יחד עם זאת באלי הוא מקום שהרבה יותר כיף להתנהל בו עם אנשים שמכירים את אותו ובתור גולשים ישראלים הבטחון שנצבר מתוקף הביחד הוא הרבה יותר גדול וזה חשוב שם.
***הערה חשובה:משיחות שעשיתי היום לאינדונזיה וסינגפור, יש רפורמות גדולות עכשיו בכל תהליך מתן הויזה.ההצעה זו שהבאתי לעיל, מבוססת על הסידור שהיה לי עד היום בתהליך קבלת הויזות,ובמשך עשר השנים האחרונות, סידור שבו הייתי מגיע לסינגפור ומחתים את הויזות באותו היום, באם נצטרך להישאר לפי השינויים שהם מנסים כרגע לשנות, 2 לילות נוספים בסינגפור, יתארכו מועדי החזרה לישראל ביומיים, ותהא תוספת מחיר של 2 הלילות בסינגפור למחירים הנקובים, אך על כך אדווח לכם בהמשך בתקווה שישאר הסידור הישן. להשתמע,
דרור מנגל נייד-0505606767

רשימת ממליצים-גולשים ומטיילים שהיו בבאלי ומהם אפשר לדעת עוד......חלק איתי וחלק בלעדיי

שי רגב-בן 33-גולש מגעש-מהנדס תוכנה ואיש הייטק.
"כשיצאתי לטיול עם הקבוצה שהתארגנה ב-2008 לא ידעתי לקראת מה אני הולך....
בראייה לאחור...אוכל רק לומר...שהיו לי בטיול זה את גלי חיי.
הגלים בישראל לא ממש עושים לי את זה,
ואילו הגלים בחוף באלנגן בבאלי שבו גלשתי עם דרור מנגל,
מספר סשיינים, גלשתי על גלים באורך של 200 מטר,
left, גלים החקוקים במוחי לעד...."
נייד-0524419622



דניאל קסטנבוים-בן 35-גולש ותיק מחוף הילטון-נגן,dj,ומפיק.
"הגלים הכי טובים שגלשתי עליהם בימי חיי....."
נייד-0526611326



יוסי ברונפמן-בן 40-גולש ותיק מאיזור השרון-בעל אולם
אירועים בקיבוץ יקום-יזם ומכור לגלישה.
"זהו מקום שאחזור אליו במוקדם או במאוחר אין לי צל של ספק בכלל....."
נייד-0506436301





ג'אני ספאדה-בן 33-גולש ותיק מחוף הילטון-עובד בחברת הגלשנים "חני" ,
מדריך גלישה, וחזק בתעשייה.
"כאחד שגלש בסרי לנקה, קוסטה ריקה וג'פרייס ביי אני מודיע לכלם
שהגלים בבאלי הם המושלמים ביותר והמקום הכי קונסיסטנט שיש..."
נייד-0523022265




אלון נבאי-בן 40-גולש ותיק מחוף הילטון-איש עסקים, בעל חנויות,
יבואן ומורעל גלישה אמיתי.
"איזה אי משגע, הגלים נדירים, האוכל מעולה, ויש פה את המועדונים
וחיי הלילה הכי מהנים שיש...אחזור עם אשתי והילדים.."
נייד-0544443663





אבישי "כושי"-בן 38-עובד ערוץ 5 הספורט-חיית גלישה ותיקה.
"האוקיאנוס הזה עוצמתי ברמות שלא הכרתי...הגלים מאתגרים
והשינויים פה הם קיצוניים..
אהבתי הכל כאן....."
נייד-0522495097




אלון לוגסי-בן 35-רואה חשבון בחברת ארנסט &יאנג, גולש נשמה.
"היה לי כיף עם הקבוצה ואני חושב שההדרגה ותכנון הגלישה
היו דברים דברים סופר חשובים....מתכוון לצאת איתך שוב עם האישה והתינוק....
הסשיינים שלי פה היו מעולים....לא אשכח את הסשיין
שגלשתי בו לבד ב-pantai brawa כשאתה ושי צילמתם מבחוץ....
נייד-0544736625






ארז -בן 40-עובד בחברת ייעוץ ודוברות למיגזר העסקי והפוליטי.
נשוי+2 -גולש free style שלוקח כל גל בלי לחשבן....
"זהו מגרש המשחקים המושלם בשבילי.
כשהגעתי לכאן לאחר טיול של 7 חודשים באוסטרליה...
חשבתי שראיתי כבר הכל, אבל האי הזה פתח לי כל כך הרבה
כיוונים ולימד אותי כל כך הרבה על האוקיאנוס ההודי.
הייתי פה כבר 13 פעמים, והחלום שלי הוא לבנות
פה בית או וילה שתשמש לי כבית קייט לכאן אוכל להגיע עם משפחתי אחת לשנה...."
נייד-0528394600






אסי "שוקו" בן 36-איש ים וטכנאי של ציוד כבד,
גולש כישרוני מחוף הילטון.
"הגל הכי טוב שגלשתי עליו בימיי חיי....
לא אשכח לעולם מספר סשיינים באולואטו....
היה לי שם את הצינור של חיי..."
נייד-0544277511





ברי זינר-בן 37-גולש הילטון ותיק-מנהל בכיר בבית הספר לגלישה "טופסי".
"ביקרתי באינדונזיה בשנות ה-90 , כגולששגלש בהוואי בגלי ענק, קוסטה ריקה,
מלדיבים, סרי לנקה, מקסיקו, ועוד רבים,לא אשכח את הטיול הזה שעשיתי עם אוריין,
המקום הזה , אי אפשר שלא להתאהב בו, עם היכולת שלו לענות על כל צרכיי
הגולש והמטייל בכלל...."
נייד-0522591089






דנה -מטיילת שאוהבת לראות עולם,נשואה +2.
"בתור אדם שאוהב לטייל, מצאתי שבאלי הוא אחד האיים
היותר אנרגטים שיש.תושבי האי מסבירי פנים, הכל מתנהל שם על מי מנוחות,
הנופים והחופים עוצרי נשימה, והביקור שם
השאיר עליי רשמים עמוקים.מתכננת לחזור עם
בעלי והילדים בהזדמנות הראשונה שתהיה לי....."
נייד-0522956444




ליאור בוץ-בן 37-מציל ים ותיק-גולש מעולה וותיק מחוף שרתון.
"כאחד שטייל הרבה בעולם...עם גלוסקא...אייל....והרבה טובים אחרים....
באלי השאירה עליי את אחד הרשמים החזקים....
הסשיינים שהיו לי בפאדנג -פאדנג לא ישכחו לעולם...
שם למדתי לעשות צינורות בקסייד
...בעמידה מלאה...."
נייד-0502562650





אוריין קנצפולסקי-בן 37-מייסד ביה"ס לגלישה טופסי,
בנו של טופסי, ואיש ים ותיק.
"אני וברי ביקרנו בבאלי כשהכל רק התחיל.כבר אז הרגשנו
שהגשמנו חלום.לא עניין אותנו כלום...
מי חשב אז על בתי מלון עם תנאים או התפנקויות...
רצינו רק לגלוש...והאי סיפק כל הזמן גלים...
ראיתי הרבה בימיי חיי...המקום הזה הוא משהו שלא רואים כל יום...תהנו....
נייד-0504329001



איילון וסדיאס-יו"ר ארגון הגלישה בישראל בשנת 2007-איש
עסקים ובעל בתי ספר לגלישה.
"מקום נהדר עם הרבה סוגי שבירות...נהניתי מכל דקה שעברה עליי שם....."
נייד-0503405410




אייל גרינברג-בן 39-בעלים של חברת תקשורת ואחד מגולשי תל-אביב הותיקים.
ביקר בבאלי בשנות ה-90.
"בתור גולש שגלש כבר כמעט בכל העולם...האי הקטן הזה הוא
אחד המקומות היותר מאתגרים שיש...."
נייד-0544777757


מגלי ששון-בת 21-חיילת-גולשת מחוף הילטון-ביקרה בבאלי כשהייתה בת 8.
"אמנם הייתי קטנה, אך האי זכור לי כמקום מקסים.
מחכה לשחרור ומתה לעוף לשם לגלוש...
היום כשאני בוגרת יותר....
אין לי ספק שאוהב את באלי עוד יותר...
זה עתה חזרתי ממקסיקו...ואני מוכנה לאתגר...."
נייד-0525677479




מתן שרון-בן 33-פיזיוטרפיסט מוסמך
בקופת חולים "מכבי"-גולש הילטון-תמיד במים.
"באלי שיגעה אותי.כל הזמן גלים.כל סוגי השבירות והגבהים.
היינו כמה חברה, עדיין זכורה לי התמונה של חבר שלי
גבי גרין קודח צינורות בפאדנג-פאדנג.לא יאומן השלמות הזו.
הכל עבר לי שם על הצד הטוב ביותר.הגלישה, האוכל, חיי הלילה, והכל כל כך זול.
אחר כך המשכתי לג'י לנד,ששם הגל הוא עוד
יותר מאתגר...אך הייתי מת להיות שם עכשיו."
נייד-0542166146




אודי נטע-גולש שלא רואה בעיניים-בן 40-סמנכ"ל בחברה
בינלאומית המתמחה בקמפיינים -
" זה היה הטיול הכי מצחיק בחיי....האחים דרור וארז מנגל מכירים שם כל מקום...
ובהחלט היו אלה גלי חיי בקוטה ביץ'"
נייד-0523874494



גדי כץ-גולש וספורטאי-בן 40-מנכ"ל ti ישראל-בית ספר לשחיה הגדול בישראל-
"האי באלי הוא גן עדן לגולשים בכל הרמות.....האי משופע באטרקציות שונות,המקומיים נחמדים,
וכמות המועדונים והחנויות לא מביישת את המקומות הכי נחשבים בעולם"
נייד-0523829090