אני יושב בביתי ברגעים אלה, מבסוט, תחושה של הכרה בכך שאני בר מזל אופפת אותי, גם גולש וגם יכול לשתף אתכם במסעותיי, על ברכיי מתרווח לו בהנאה אחייני האהוב, אורי, ושנינו מקשיבים באמצעות המחשב, ובאמצעות you tube , שכאן המקום להודות לאנושות על המצאתם, לשיר שהיה להיט בתחילת שנות ה-80, שיר מפסטיבל ילדים, שהיווה מקפצה בדרכה של נורית גלרון מזמרת אנונימית, לזמרת ידועה ואהודה, "הו מה יפים הלילות הקסומים עת פיה עם נסיך וגם מלך רוקדים........." וכן הלאה, וזה מחבר אותי באופן ישיר להמשכו של היום הראשון והמופלא שלנו בבאלי בטיולנו האחרון, במיוחד החלק הראשון של השיר "הו מה יפים הלילות הקסומים..." .
כיון שפיות נסיכים ומלכים לא ראינו שם, יכול להיות שאם הייתי מתוודע לקסמי אינדונזיה, אי שם במאה ה- 12 או ה-13 גם אלה היו בנמצא, לפחות כך קראתי על ההיסטוריה של מדינה זו, שהייתה נשלטת ע"י משפחות מלוכה שונות, משפחות מורחבות שהיו שולטות באיים וחלקים שונים בתוך הארכילפלג העצום הזה, עם סדר היררכי מסוים, מלכים , אצילים, בעלי מקצועות חופשיים והעם הפשוט. השעה הייתה שעת צהרים והלילה הצפוי להגיע בעוד כמה שעות יספק אתו, כמו בכל טיול לבאלי הפתעות וחוויות בלתי שגרתיות. בינתיים, בחזרתנו מסשיין הבוקר למלון, החליט חלק מהחבורה להיכנס למים המתוקים של הבריכה במלון, חלק אחר החליט שהוא הולך לנמנם קצת בחדר לקראת סשיין אחר הצהרים הממשמש ובא. יש הבדלים עצומים בין מימי הים התיכון , לבין מימי האוקיאנוסים. גם אם אתה מגיע בשיא הכושר מישראל, לאחר שגלשת בארץ בכל יום שהיו בו גלים, ואפילו אם אתה שוחה בכל יום 2 ק"מ בים, כמוני, או אפילו שאתה מתאמן במכון כושר, או רוכב על אופניים בצורה סדירה, או אם אתה מתרגל יוגה באופן קבוע, והרי כל אלה מכניסים אותך למעיין סוג של כושר ואיזון שיסייע לך בחתירה ובהתנהלות במימי האוקיאנוס, וראה זה פלא תמיד בימים הראשונים, תקופת ההסתגלות אני קורא לזאת, אתה נמצא שם במים , והמים מרגישים לך הרבה יותר כבדים, צפופים, אל מול כל חתירה שאתה מבצע, יש התנגדות של מים וזרם שאתה לא מצוי ורגיל בהם, המאסה וצפיפות החומר הם אחרים לגמרי, ההבנה של כמה זעיר האדם ביחס לעוצמות הטבע מתחדדת בפעולות גלישה בסיסיות אלה של חתירה, עלייה למעלה לאחר לקיחת גל, או אפילו ניסיון להתמקם במקום טוב בהמתנה לסט שיבוא. לכן מאחר שחלק מהחבר'ה הלכו לנוח מעט, יכולתי להבין מאין מגיע הצורך הזה של הגוף והמוח למנוחה. אפשר להכריז על כך רשמית , הגולש הישראלי לטעמי, מסיבות אובייקטיבית ברורות הקשורות לאזור מושבנו, אינו יכול להשתוות לגולש האוסטרלי האינדונזי או האמריקאי, גופנו זקוק ליותר זמן מנוחה, והחיבור שלנו עם המים הוא אחר.
בזמן שכל אחד מחברי הקבוצה עשה את שעולה על רוחו, אני ישבתי לי בלובי עם מנהל המלון, וצוות העובדים ושוחחנו על הא ועל דה. השיחות האלה עימם תמיד עושות לי טוב, אני מוצא שלמרות שאנו מתרבויות כה שונות, ולמרות שהחשיבה ואורח החיים רחוק שנות אור זה משל זה, בכמה משפטים מצחיקים ולבביים אפשר למצוא שבילי זהב מיוחדים של הידברות ופתיחות. אם למשל פתאום באמצע שיחה אני מוצא את עצמי מתחיל לשיר שיר בבאלינזית שלמדתי בביקורי הקודם, על אם המשאירה את בתה הקטנה והולכת לשוק לעשות קניות בכדי לבשל את ארוחת הערב ומבקשת מהבת להיות ילדה טובה בהיעדרה, או אם זה בשיחות מעמיקות עם הגברים מצוות העובדים על נושא כדורגל עולמי, champions league , יש לציין כי הקבוצה הפייבורטית על רוב הבאלינזים היא מנצ'סטר יונייטד, הם פשוט יכולים לדקלם את ההרכב המעודכן
עד אחרון השחקנים, ודיויד בקאהם , כמו בכל אסיה הוא שם שמעורר סימפטיה וערגה.הם תמיד יקראו לך בוס, boss , זהו מין ביטוי שהשתרש אצלם , עת החלה באלי להפוך ליעד תיירותי מועדף, אי שם בשנות ה-70 המאוחרות, והפנייה הזו אלייך בתואר בוס, לא נותנת להם להרגיש פחותי כבוד, או משרתים, נהפוך הוא הדבר , הם קוראים לך בשם התואר הזה כשחיוך נסוך על פניהם, ונותנים לך להרגיש חלק מהווי מקומי , שאתה רצוי ושהדברים אותם אתה מבקש וצריך ימולאו על ידם באדיקות.
הדקות חלפו, וסשיין אחר הצהרים אותו תיכננתי לbeach break שבאזור המלון הלך וקרב.מחשבות ותהיות עלו בראשי, האם גם הפעם, כמו שקרה לי מספר פעמים בעבר , יתמזל מזלנו, ונוכל לראות על החוף לפניי הכניסה למים, את אחד מטקסי ההינדו הכל כך אהובים עליי, כל כך ציוריים, וכל כך היסטוריים? המסתורין והקסם שיש במראה הזה של אנשים הלובשים בגדי יקרות העשויים משי , האוטנטיות, התא המשפחתי המורחב שהולך ונאסף בקבוצות הולכות וגדלות, הקטורת המתפזרת לה ברוח המערבית המגיעה מן הים, המצנפות ומטפחות הבד, המנחות המוסיקה המתנגנת פעמים על ידי נגנים המשתתפים בטקס,
ואם זה טקס יותר עממי אז הטייפ המנגן את הנעימות, כל אלה עלו בראשי באותם שניות במלון, ויותר מהכל הרהרתי האם צפוי לנו היום טקס מיוחד של פיזור אפר המת לים, לאחר טקס שנערך בסמוך לביתו של המת,טקס זה נקרא קרמיישן או בשפתנו הלוויה. אצל הבאלינזים המזרח משמעו השמש העולה, ולכן מסמל את החיים, ואילו המערב שמשמעו השקיעה, מסמל את המוות. מכאן נובע שטקסי מוות נערכים במחצית השנייה של היום, עת השמש מתחילה את מסעה מערבה. קרימיישן (שרפה) כאן היא דבר משמח. אדם מחזיר את הבגד המלוכלך, זורק אותו ויקבל בגד חדש. אין חשיבות לגוף. המטרה למחזר את חמשת היסודות, שמרכיבים את העולם ואז הנשמה תוכל לעלות לשמיים (במערב יש ארבעה יסודות – אדמה, מים, אש ואוויר. כאן יש יסוד נוסף – החלל, מימד הזמן שאנו תופסים). כאשר אדם מת קוברים אותו זמנית ומתחילים לתכנן את הטקס ל"יום טוב". כאשר מת כהן אסור לקבור אותו באדמה (היא טמאה), ושומרים אותו על המרפסת. צריך לשעשע אותו עם מוסיקה, לערוך טקסים, לכבד אותו בתה, קפה וסיגריות, כדי שהנשמה לא תפריע לחיים. האם יהיה היום טקס הקרימיישן , והאם עבר עלינו סשיין טוב, את זאת נדע בפרק הבא.........
בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע להיות ולגלוש עם מקצוענים במים,
כיון שפיות נסיכים ומלכים לא ראינו שם, יכול להיות שאם הייתי מתוודע לקסמי אינדונזיה, אי שם במאה ה- 12 או ה-13 גם אלה היו בנמצא, לפחות כך קראתי על ההיסטוריה של מדינה זו, שהייתה נשלטת ע"י משפחות מלוכה שונות, משפחות מורחבות שהיו שולטות באיים וחלקים שונים בתוך הארכילפלג העצום הזה, עם סדר היררכי מסוים, מלכים , אצילים, בעלי מקצועות חופשיים והעם הפשוט. השעה הייתה שעת צהרים והלילה הצפוי להגיע בעוד כמה שעות יספק אתו, כמו בכל טיול לבאלי הפתעות וחוויות בלתי שגרתיות. בינתיים, בחזרתנו מסשיין הבוקר למלון, החליט חלק מהחבורה להיכנס למים המתוקים של הבריכה במלון, חלק אחר החליט שהוא הולך לנמנם קצת בחדר לקראת סשיין אחר הצהרים הממשמש ובא. יש הבדלים עצומים בין מימי הים התיכון , לבין מימי האוקיאנוסים. גם אם אתה מגיע בשיא הכושר מישראל, לאחר שגלשת בארץ בכל יום שהיו בו גלים, ואפילו אם אתה שוחה בכל יום 2 ק"מ בים, כמוני, או אפילו שאתה מתאמן במכון כושר, או רוכב על אופניים בצורה סדירה, או אם אתה מתרגל יוגה באופן קבוע, והרי כל אלה מכניסים אותך למעיין סוג של כושר ואיזון שיסייע לך בחתירה ובהתנהלות במימי האוקיאנוס, וראה זה פלא תמיד בימים הראשונים, תקופת ההסתגלות אני קורא לזאת, אתה נמצא שם במים , והמים מרגישים לך הרבה יותר כבדים, צפופים, אל מול כל חתירה שאתה מבצע, יש התנגדות של מים וזרם שאתה לא מצוי ורגיל בהם, המאסה וצפיפות החומר הם אחרים לגמרי, ההבנה של כמה זעיר האדם ביחס לעוצמות הטבע מתחדדת בפעולות גלישה בסיסיות אלה של חתירה, עלייה למעלה לאחר לקיחת גל, או אפילו ניסיון להתמקם במקום טוב בהמתנה לסט שיבוא. לכן מאחר שחלק מהחבר'ה הלכו לנוח מעט, יכולתי להבין מאין מגיע הצורך הזה של הגוף והמוח למנוחה. אפשר להכריז על כך רשמית , הגולש הישראלי לטעמי, מסיבות אובייקטיבית ברורות הקשורות לאזור מושבנו, אינו יכול להשתוות לגולש האוסטרלי האינדונזי או האמריקאי, גופנו זקוק ליותר זמן מנוחה, והחיבור שלנו עם המים הוא אחר.
בזמן שכל אחד מחברי הקבוצה עשה את שעולה על רוחו, אני ישבתי לי בלובי עם מנהל המלון, וצוות העובדים ושוחחנו על הא ועל דה. השיחות האלה עימם תמיד עושות לי טוב, אני מוצא שלמרות שאנו מתרבויות כה שונות, ולמרות שהחשיבה ואורח החיים רחוק שנות אור זה משל זה, בכמה משפטים מצחיקים ולבביים אפשר למצוא שבילי זהב מיוחדים של הידברות ופתיחות. אם למשל פתאום באמצע שיחה אני מוצא את עצמי מתחיל לשיר שיר בבאלינזית שלמדתי בביקורי הקודם, על אם המשאירה את בתה הקטנה והולכת לשוק לעשות קניות בכדי לבשל את ארוחת הערב ומבקשת מהבת להיות ילדה טובה בהיעדרה, או אם זה בשיחות מעמיקות עם הגברים מצוות העובדים על נושא כדורגל עולמי, champions league , יש לציין כי הקבוצה הפייבורטית על רוב הבאלינזים היא מנצ'סטר יונייטד, הם פשוט יכולים לדקלם את ההרכב המעודכן
עד אחרון השחקנים, ודיויד בקאהם , כמו בכל אסיה הוא שם שמעורר סימפטיה וערגה.הם תמיד יקראו לך בוס, boss , זהו מין ביטוי שהשתרש אצלם , עת החלה באלי להפוך ליעד תיירותי מועדף, אי שם בשנות ה-70 המאוחרות, והפנייה הזו אלייך בתואר בוס, לא נותנת להם להרגיש פחותי כבוד, או משרתים, נהפוך הוא הדבר , הם קוראים לך בשם התואר הזה כשחיוך נסוך על פניהם, ונותנים לך להרגיש חלק מהווי מקומי , שאתה רצוי ושהדברים אותם אתה מבקש וצריך ימולאו על ידם באדיקות.
הדקות חלפו, וסשיין אחר הצהרים אותו תיכננתי לbeach break שבאזור המלון הלך וקרב.מחשבות ותהיות עלו בראשי, האם גם הפעם, כמו שקרה לי מספר פעמים בעבר , יתמזל מזלנו, ונוכל לראות על החוף לפניי הכניסה למים, את אחד מטקסי ההינדו הכל כך אהובים עליי, כל כך ציוריים, וכל כך היסטוריים? המסתורין והקסם שיש במראה הזה של אנשים הלובשים בגדי יקרות העשויים משי , האוטנטיות, התא המשפחתי המורחב שהולך ונאסף בקבוצות הולכות וגדלות, הקטורת המתפזרת לה ברוח המערבית המגיעה מן הים, המצנפות ומטפחות הבד, המנחות המוסיקה המתנגנת פעמים על ידי נגנים המשתתפים בטקס,
ואם זה טקס יותר עממי אז הטייפ המנגן את הנעימות, כל אלה עלו בראשי באותם שניות במלון, ויותר מהכל הרהרתי האם צפוי לנו היום טקס מיוחד של פיזור אפר המת לים, לאחר טקס שנערך בסמוך לביתו של המת,טקס זה נקרא קרמיישן או בשפתנו הלוויה. אצל הבאלינזים המזרח משמעו השמש העולה, ולכן מסמל את החיים, ואילו המערב שמשמעו השקיעה, מסמל את המוות. מכאן נובע שטקסי מוות נערכים במחצית השנייה של היום, עת השמש מתחילה את מסעה מערבה. קרימיישן (שרפה) כאן היא דבר משמח. אדם מחזיר את הבגד המלוכלך, זורק אותו ויקבל בגד חדש. אין חשיבות לגוף. המטרה למחזר את חמשת היסודות, שמרכיבים את העולם ואז הנשמה תוכל לעלות לשמיים (במערב יש ארבעה יסודות – אדמה, מים, אש ואוויר. כאן יש יסוד נוסף – החלל, מימד הזמן שאנו תופסים). כאשר אדם מת קוברים אותו זמנית ומתחילים לתכנן את הטקס ל"יום טוב". כאשר מת כהן אסור לקבור אותו באדמה (היא טמאה), ושומרים אותו על המרפסת. צריך לשעשע אותו עם מוסיקה, לערוך טקסים, לכבד אותו בתה, קפה וסיגריות, כדי שהנשמה לא תפריע לחיים. האם יהיה היום טקס הקרימיישן , והאם עבר עלינו סשיין טוב, את זאת נדע בפרק הבא.........
בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע להיות ולגלוש עם מקצוענים במים,
פרקו, טאג', ברוס, מצ'דו, ג'ורדי, cj , ועוד .
הכיבוש הישראלי של uluwatu. Kuta reef חלום של גל.
Padang Padang השם והמיתוס.
Nusa dua- הפייפליין של באלי.
השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.
המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולגלוש במקום נפלא זה
מוזמן להצטרף בכל זמן נתון
תמיד יש טיולים ותמיד יוצאות קבוצות
התאריך הקרוב הוא 29/09/2009
נא לצלצל אליי כבר עכשיו
כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולגלוש במקום נפלא זה
מוזמן להצטרף בכל זמן נתון
תמיד יש טיולים ותמיד יוצאות קבוצות
התאריך הקרוב הוא 29/09/2009
נא לצלצל אליי כבר עכשיו
לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל:drormangel@hotmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה