יצאנו מהטקס ב-canggu מוקסמים ועם הרגשת high בלתי רגילה, אחרי הכל אנו הישראלים שמורגלים בחיים די שיגרתים ורציונאלים, עם דת וזהות יהודית שביחס לטקס שהיינו בו היא הרבה יותר מופנמת, שקטה, ועם פחות פולחן ופחות show וכל חברי הקבוצה הודו לי על כך שלמרות שהיינו מאד מאד רעבים , שכנעתי אותם לתת צ'אנס לטקס זה, שכן מביקוריי הרבים בבאלי, למדתי מספר לא מועט של דברים וזה היה אחד מהם.
עלינו לרכבים, והמשכנו בדרך הכורכר המשובשת , שאופיינית כל כך לכפרי באלי השונים. כזכור לקוראים, היינו בדרך למסעדה פשוטה ומקומית, לאחר שגלשנו כל אותו הבוקר ב-canggu החב' רה היו רעבים בטירוף. מכירים את זה שאחרי סשיין מטריף של עבודה לא קלה במים, ואחרי שאתה לוקח למעלה מעשר חמש עשרה גלים באותו סשיין, נפתח לך התיאבון, והמחשבות לגביי נעיצת השיניים במזון הופכות למוחשיות, בדיוק במצב זה היינו אנו. הכיוון הכללי היה לכיוון קוטה, וזהו כיוון המלון שלנו, רק בפניה מסוימת לקחתי שמאלה, אל תוך אזור שקט, גם הוא כמו רוב באלי, מלא ברוכלים וחנויות, ועם חלוף הנסיעה אתה מתקרב למרכז האוכלוסייה והבתים, והחנויות שהיוו תפאורה בדרך הראשית נעלמות אט אט, ואתה מוצא את עצמך נוהג בין בתים של מקומיים, כשבכל פתח בקתה, יושבים ילדים או זקנים או בעלי הבתים, לרוב נחים ויושבים על שטיחים העשויים מעץ הבמבוק שהוא גמיש ומאריך שנים, עסוקים בעצמם או בעבודות שונות אך יחד עם זאת, תמיד סקרנים לדעת מי הם הזרים העוברים אצלם בכפר, תמיד ינופפו לשלום אם תנופף להם, ותמיד יחליפו אתך מבטים רווים באנרגיות חיוביות, בל נשכח כי המוטיב המרכזי בדת הה ינדו הוא המאבק הנצחי שבין הרע לטוב, בין השדים לרוחות, הה ינדו היא דת סובלנית , מסבירת פנים, צניעות ומתן כבוד לזולת היא אחד ממוטיב יה המרכזיים. בעודנו נכנסים פנימה אל תוך מעבה הכפר שבו ידעתי שבה נמצאת המסעדה, התחלתי לחוש שאני לא לגמרי זוכר את הדרך אליה, ידעתי כי אנחנו באזור, אך כמו בכל באלי, טעות אחת בפנייה, או חוסר ערנות בדרכים ואתה מוצא את עצמך במקום לא ידוע. למזלי, ממרחק הצלחתי לקלוט בעיקול הבא , ממרחק של 150 מטר, את שלט המסעדה: gossip ונתמלאתי הרגשת חדווה וסיפוק, חנינו בחניון הכורכר הצמוד למסעדה ונכנסו פנימה.
עם כניסתי למסעדה, הנהנתי לשלום לכל הבנות , העובדות בה. לא עובד שם ולו גבר אחד.המנות המוכנות מבעוד מועד, מונחות בתוך קערות עץ מכוסות, עם רטבים , ובצד השני מונחים 2 סירים חשמליים שבתוכם אורז לבן או צהוב. שיטת ההזמנה היא כזו, שאתה בוחר את האורז אותו אתה אוהב, שמים לך אותו על צלחת השזורה מעץ גמיש, שעליו מונח נייר בצורת פרח, נייר שאינו סופג, וליד האורז אתה בוחר את התוספות המוכנות מבעוד מועד. ברפטואר המאכלים והרטבים תוכלו למצוא: פשטידות טופו, פשטידות תירס, דגים ברוטב קוקוס או רוטב צ'ילי חריף, עוף עם ירקות, ירקות מוקפצים עם בוטנים, בשר בקר ברטבים שונים, אגרולים ממולאים בירקות, ועוף,
קציצות תפוחי אדמה, ועוד סוגים רבים שקצרה היריעה מלהכיל. לאחר שלקחנו את המנות, יצאנו אל חצר ירוקה ועשירה בצמחייה, התמקמנו מסביב לשולחן עגול וגדול , והתחלנו לאכול. לא אספר לכם בדיות ומעשיות, האוכל טעים אך לא מזכיר את המאכלים שאנו רואים בתוכנית הטלוויזיה "קרב סכינים" , לא תשמעו ממני בולשיט כגון: ליקקנו את האצבעות, או היה זה טעם גן עדן, אך לאנשים רעבים, שגלשו כל הבוקר, ואחר כך צפו בטקס דתי מקומי לא קצר, ושלבסוף הגיעו למחוז חפצם היה זה אוכל טעים מאד, מעניין, מספק, מנה עצומה וכל זאת במחיר של 3 דולר לאדם.
אני, שאיני יכול לסיים ארוחה ללא קינוח, ביקשתי לברר מה יש להם להציע, לא ציפיתי לדברים גרנדיוזים וברמה גבוהה, ואכן קינוח האורז השחור האוטנטי והאהוב כל כך על האינדונזים לא היה להיט בעייני.
הו דנו לצוות המסעדה ושמנו פעמינו למלון, לרב חברי הקבוצה היה רצון עז לטבול במימי הבריכה הממוקמת במלון, לשים את הראש קצת על הכר, ולנוח. ידעתי כי הסוול כרגע הוא נמוך, ובשעת צהרים חמה זו כל כך הדבר הנכון ביותר לעשות, והכי מתבקש זה באמת לנסוע למלון ולקחת את הזמן בכיף. המשכתי לכיוון מערב , באלי הוא אי געשי, שרשרת של הרי געש בחצי קשת מצפון למערב. כל הנחלים יורדים לים מצפון לדרום, חורצים חריצים עמוקים באדמה הוולקנית. לכן הכבישים הם בעיקר מצפון לדרום. אין כבישים ממזרח למערב כי העמקים תלולים מדי. המלון שלנו ממוקם כשלוש דקות נסיעה מקו החוף, והרגשתי שחברי הקבוצה מתחילים לקלוט את האווירה, האקלים, והלך הרוח של המקום, אף על פי שעבר פחות מיום בלבד, מאז הגעתנו לאי. הגענו למלון, בכניסה חיכה לנו השומר/שוער של המלון, בחור באלינזי המתנשא לגובה של מטר ותשעים, סנטימטר, דבר נדיר מאד ביחס לבני המקום, שכן לרוב הם נמוכים וצנועים, אך האתלטיות , השרירים המשתרגים, צבע העור השחום, והחיוך החושף טורי שיניים לבנות לא השאיר מקום לתהייה , הבחור על אף גובהו הנדיר, באלינזי בן באלינזי.
נופפתי לו לשלום, ושאלתי אותו מה שלומו באינדונזית apa kabar boss? התוספת הזו של מה שלומך בוס, נותנת להם להרגיש שהם בעלי הבית, הם הבוסים, וזה מכבד אותם ולכן אני תמיד בעד לעשות להם את היום, ולהיות חיובי אליהם. תמיד עומדת לפניי התפישה המחשבתית שאני אורח במקום, ושככל שאעשה לי ידידים, ואנשים שיחייכו כשהם רואים אותי קח ייטב מצבי, וכך יעבור לו הטיול בנועם ושמחה. החנינו את המכוניות, וניגשנו לקבלה בכדי לקבל את המפתחות לחדרים. בזויות העין קלטתי את אחת מעובדות המלון מניחה מנחה ליד פסל שעמד בפינת הקבלה. הבאלינזים מנסים כל הזמן לתת את המיטב שלהם לאלים, בכדי לרצותם (האוכל הטוב ביותר, שאינם יכולים להרשותו לעצמם, המנחה, הריקוד, המוזיקה). האלים הם אניני טעם לכן הבאלינזים עסוקים כל הזמן ביצירת והגשת מנחות יפהפיות. אישה מבלה כ-8 שעות ביום בהכנת מנחות. היפות שבמנחות הן המנחות הגבוהות שנשים מכינות לכבוד ירידת האלים לאדמה, ומביאות אותן למקדש בנשיאה על ראשן.
בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג', ברוס, מצ'דו, ג'ורדי, cj , ועוד . הכיבוש הישראלי של uluwatu. Kuta reef חלום של גל. Padang Padang השם והמיתוס. Nusa dua- הפייפליין של באלי.השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולגלוש במקום נפלא זה
מוזמן להצטרף בכל זמן נתון
תמיד יש טיולים ותמיד יוצאות קבוצות
התאריך הקרוב הוא 29/09/2009
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
עלינו לרכבים, והמשכנו בדרך הכורכר המשובשת , שאופיינית כל כך לכפרי באלי השונים. כזכור לקוראים, היינו בדרך למסעדה פשוטה ומקומית, לאחר שגלשנו כל אותו הבוקר ב-canggu החב' רה היו רעבים בטירוף. מכירים את זה שאחרי סשיין מטריף של עבודה לא קלה במים, ואחרי שאתה לוקח למעלה מעשר חמש עשרה גלים באותו סשיין, נפתח לך התיאבון, והמחשבות לגביי נעיצת השיניים במזון הופכות למוחשיות, בדיוק במצב זה היינו אנו. הכיוון הכללי היה לכיוון קוטה, וזהו כיוון המלון שלנו, רק בפניה מסוימת לקחתי שמאלה, אל תוך אזור שקט, גם הוא כמו רוב באלי, מלא ברוכלים וחנויות, ועם חלוף הנסיעה אתה מתקרב למרכז האוכלוסייה והבתים, והחנויות שהיוו תפאורה בדרך הראשית נעלמות אט אט, ואתה מוצא את עצמך נוהג בין בתים של מקומיים, כשבכל פתח בקתה, יושבים ילדים או זקנים או בעלי הבתים, לרוב נחים ויושבים על שטיחים העשויים מעץ הבמבוק שהוא גמיש ומאריך שנים, עסוקים בעצמם או בעבודות שונות אך יחד עם זאת, תמיד סקרנים לדעת מי הם הזרים העוברים אצלם בכפר, תמיד ינופפו לשלום אם תנופף להם, ותמיד יחליפו אתך מבטים רווים באנרגיות חיוביות, בל נשכח כי המוטיב המרכזי בדת הה ינדו הוא המאבק הנצחי שבין הרע לטוב, בין השדים לרוחות, הה ינדו היא דת סובלנית , מסבירת פנים, צניעות ומתן כבוד לזולת היא אחד ממוטיב יה המרכזיים. בעודנו נכנסים פנימה אל תוך מעבה הכפר שבו ידעתי שבה נמצאת המסעדה, התחלתי לחוש שאני לא לגמרי זוכר את הדרך אליה, ידעתי כי אנחנו באזור, אך כמו בכל באלי, טעות אחת בפנייה, או חוסר ערנות בדרכים ואתה מוצא את עצמך במקום לא ידוע. למזלי, ממרחק הצלחתי לקלוט בעיקול הבא , ממרחק של 150 מטר, את שלט המסעדה: gossip ונתמלאתי הרגשת חדווה וסיפוק, חנינו בחניון הכורכר הצמוד למסעדה ונכנסו פנימה.
עם כניסתי למסעדה, הנהנתי לשלום לכל הבנות , העובדות בה. לא עובד שם ולו גבר אחד.המנות המוכנות מבעוד מועד, מונחות בתוך קערות עץ מכוסות, עם רטבים , ובצד השני מונחים 2 סירים חשמליים שבתוכם אורז לבן או צהוב. שיטת ההזמנה היא כזו, שאתה בוחר את האורז אותו אתה אוהב, שמים לך אותו על צלחת השזורה מעץ גמיש, שעליו מונח נייר בצורת פרח, נייר שאינו סופג, וליד האורז אתה בוחר את התוספות המוכנות מבעוד מועד. ברפטואר המאכלים והרטבים תוכלו למצוא: פשטידות טופו, פשטידות תירס, דגים ברוטב קוקוס או רוטב צ'ילי חריף, עוף עם ירקות, ירקות מוקפצים עם בוטנים, בשר בקר ברטבים שונים, אגרולים ממולאים בירקות, ועוף,
קציצות תפוחי אדמה, ועוד סוגים רבים שקצרה היריעה מלהכיל. לאחר שלקחנו את המנות, יצאנו אל חצר ירוקה ועשירה בצמחייה, התמקמנו מסביב לשולחן עגול וגדול , והתחלנו לאכול. לא אספר לכם בדיות ומעשיות, האוכל טעים אך לא מזכיר את המאכלים שאנו רואים בתוכנית הטלוויזיה "קרב סכינים" , לא תשמעו ממני בולשיט כגון: ליקקנו את האצבעות, או היה זה טעם גן עדן, אך לאנשים רעבים, שגלשו כל הבוקר, ואחר כך צפו בטקס דתי מקומי לא קצר, ושלבסוף הגיעו למחוז חפצם היה זה אוכל טעים מאד, מעניין, מספק, מנה עצומה וכל זאת במחיר של 3 דולר לאדם.
אני, שאיני יכול לסיים ארוחה ללא קינוח, ביקשתי לברר מה יש להם להציע, לא ציפיתי לדברים גרנדיוזים וברמה גבוהה, ואכן קינוח האורז השחור האוטנטי והאהוב כל כך על האינדונזים לא היה להיט בעייני.
הו דנו לצוות המסעדה ושמנו פעמינו למלון, לרב חברי הקבוצה היה רצון עז לטבול במימי הבריכה הממוקמת במלון, לשים את הראש קצת על הכר, ולנוח. ידעתי כי הסוול כרגע הוא נמוך, ובשעת צהרים חמה זו כל כך הדבר הנכון ביותר לעשות, והכי מתבקש זה באמת לנסוע למלון ולקחת את הזמן בכיף. המשכתי לכיוון מערב , באלי הוא אי געשי, שרשרת של הרי געש בחצי קשת מצפון למערב. כל הנחלים יורדים לים מצפון לדרום, חורצים חריצים עמוקים באדמה הוולקנית. לכן הכבישים הם בעיקר מצפון לדרום. אין כבישים ממזרח למערב כי העמקים תלולים מדי. המלון שלנו ממוקם כשלוש דקות נסיעה מקו החוף, והרגשתי שחברי הקבוצה מתחילים לקלוט את האווירה, האקלים, והלך הרוח של המקום, אף על פי שעבר פחות מיום בלבד, מאז הגעתנו לאי. הגענו למלון, בכניסה חיכה לנו השומר/שוער של המלון, בחור באלינזי המתנשא לגובה של מטר ותשעים, סנטימטר, דבר נדיר מאד ביחס לבני המקום, שכן לרוב הם נמוכים וצנועים, אך האתלטיות , השרירים המשתרגים, צבע העור השחום, והחיוך החושף טורי שיניים לבנות לא השאיר מקום לתהייה , הבחור על אף גובהו הנדיר, באלינזי בן באלינזי.
נופפתי לו לשלום, ושאלתי אותו מה שלומו באינדונזית apa kabar boss? התוספת הזו של מה שלומך בוס, נותנת להם להרגיש שהם בעלי הבית, הם הבוסים, וזה מכבד אותם ולכן אני תמיד בעד לעשות להם את היום, ולהיות חיובי אליהם. תמיד עומדת לפניי התפישה המחשבתית שאני אורח במקום, ושככל שאעשה לי ידידים, ואנשים שיחייכו כשהם רואים אותי קח ייטב מצבי, וכך יעבור לו הטיול בנועם ושמחה. החנינו את המכוניות, וניגשנו לקבלה בכדי לקבל את המפתחות לחדרים. בזויות העין קלטתי את אחת מעובדות המלון מניחה מנחה ליד פסל שעמד בפינת הקבלה. הבאלינזים מנסים כל הזמן לתת את המיטב שלהם לאלים, בכדי לרצותם (האוכל הטוב ביותר, שאינם יכולים להרשותו לעצמם, המנחה, הריקוד, המוזיקה). האלים הם אניני טעם לכן הבאלינזים עסוקים כל הזמן ביצירת והגשת מנחות יפהפיות. אישה מבלה כ-8 שעות ביום בהכנת מנחות. היפות שבמנחות הן המנחות הגבוהות שנשים מכינות לכבוד ירידת האלים לאדמה, ומביאות אותן למקדש בנשיאה על ראשן.
בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג', ברוס, מצ'דו, ג'ורדי, cj , ועוד . הכיבוש הישראלי של uluwatu. Kuta reef חלום של גל. Padang Padang השם והמיתוס. Nusa dua- הפייפליין של באלי.השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולגלוש במקום נפלא זה
מוזמן להצטרף בכל זמן נתון
תמיד יש טיולים ותמיד יוצאות קבוצות
התאריך הקרוב הוא 29/09/2009
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל:drormangel@hotmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה