סיפורים ורשמים ששמעתי מגולשים שביקרו לאחרונה בבאלי.

אהלן חבר'ה,

אני כותב שורות אלה לאחר שבחודש האחרון, יצא לי לפגוש גולשים-בעלי דרכונים זרים,
שגולשים איתי בחוף הילטון, ותודה לאל נפגשתי
עמם מספר פעמים בחודש האחרון,
כיון שחודש יולי ניפק לא מעט ימים של גלים,
ואני אומר לעצמי בלב, ועכשיו גם לכם, איך הטיול של האנשים האלה
יכל להיות שונה לו הייתה שם יד מכוונת.
כלם ללא יוצא מן הכלל דיברו על כך שהיו כמעט כל יום גלים,
נתון שאינו חדש לי בכלל, שהבילויים וחיי הלילה נוגעים בשלמות באי הזה,
שהאוכל היה טעים ולא יקר, שהמקומיים מסבירי פנים,
ושהסוולים נעו בין חצי מטר ל-3 מטר, גולש איתי בחוף הילטון
בחור , הייתי מגדירו כאמיץ, שטוען שכשהוא היה שם, בסוף יוני , היה שם אפילו 8-9-10 מטר.
חלק מהחוויות מגניבות, חלק מהסיפורים נפלא, אך כישראלים ולפי
מבט עיניהם של הגולשים הללו נראה לי שלא היה להם מושלם.
ולדעתי זה נובע ממספר סיבות:


1. את באלי צריך להכיר.להכיר זה להיות שם 3 פעמים לפחות.
2. אפשר שם לחפש ספוט שבמרחק שעה ממך, 4 שעות.
3. המקומיים-אלו אנשי איים, natives, עם דת מקסימה וסובלנית, ובמים צריך להיכנס לראש שלהם.
4. חופים- ברור הוא שמספר חופים בבאלי, שמדורגים בחוברות ובאתרים נחשבים,
כ-world class יהיו משופעים בגולשים, ולדעתי צריך לקבל עובדה זו בהבנה.
5. גבולות-כשאתה מודע ליכולות שלך ונשמע להם, אתה פחות מפוחד ומתוסכל.
אני כבר מזמן הבנתי שאין לי מה לחפש בים של 3-4 מטר.
6. זמן באלי-זהו אלמנט שצריך להסתגל אליו. הכל יותר לאט ועצל.
אם נכנסים לזה, הופכים להרבה יותר רגועים וחייכנים.
7. תמיד לזכור שאתה אורח, ולנהוג בכפל נימוס, כיבוד הזולת שם יחזור אליכם כבומרנג.
8. בכל משא ומתן, ויכוח, קניה כלשהי, דיאלוג עם שוטר, לעמוד על שלכם אך לא תוך כדי הרמת קול ואיום,
תמיד לשמור על קור רוח ולא רע בכל לחייך ולגלות חוש הומור.

המשך וטיפים יופיעו בהמשך,
אך המסר הוא ברור, כל טיול לאינדונזיה הוא קסם וזיכרון לחיים שלמים,
אפשר וניתן עם ידע וישראלים נוספים,
לטעמי, לקחת את הטיולים האלה רחוק יותר, נעים יותר, ולהגיע רחוק רחוק......
המשך בקרוב....