ההרשמה בעיצומה -טיול בסוף מרץ, תחילת אפריל-שנה הבאה-2010 -ההרשמה בעיצומה

אהלן,

שוב זה קורה, וזה כל כך כיף כשזה מגיע.
טיול גלישה לבאלי-אינדונזיה בסוף מרץ תחילת אפריל 2010.
הנני מציע 2 אופציות:
טיול קצר יותר, לבעלי משפחות או לכאלה שאין

להם זמן רב ל-17 ימים, 14 ימים נטו בבאלי, במחיר- 3500$
טיול ארוך יותר בשבוע,לאלה שיש באפשרותם להאריך ,

טיול ל-23 ימים מתוכם 20 ימים בבאלי, במחיר-4000$.
בכל שנה אני משתדל ללמוד מקודמתה ומוסיף דברים

שיעשו את הטיול יותר מעניין. הטיול כולל בתוכו :
1. טיפול והזמנת כרטיסי טיסה,
2. ויזות,
3. סידורי החתמת ויזות
4. בית מלון (כולל ארוחת בוקר)
5. רכב צמוד לכל התקופה(על בסיס של 4 אנשים ברכב)
6. הפלגה לאי מדהים כשלוש שעות מבאלי לגלים

מושלמים וצינוריים(יוצאים בבוקר חוזרים כמו אריות בלילה)

(תלוי במספר המשתתפים)
7. ייעוץ והכוונה שלי בכל תקופת הטיול.
8. המון המון צחוקים ומצב רוח.
למצטרפים אוכל להבטיח , למרות שזו אמירה יומרנית,

חייכם יתחלקו לשניים
עד ליום הגעתכם לבאלי- ומהיום שהייתם בבאלי -וכל המוסיף גורע.
אם בא לכם לשאול לברר ולדבר איתי

אתם מוזמנים בכל עת ליצור קשר.
אם יש לכם בתפוצת אי-מייל חברים

גולשים שזה יכול לעניין אותם
אשמח באם תעבירו מידע זה הלאה. ההרשמה

תיסגר ב-10/02/2010 , בדיוק חודש וחצי מהיום.

נקודה חשובה להבהרה:
אף על פי שאנו יוצאים כקבוצה והפעילות נעשית ביחד, כל אחד

מכם ימצא שם את זמן האיכות שלו, ניתן לעשות פעילויות

אינדיבידואליות ככל העולה על רוחכם, ושום דבר אינו מחייב.

יחד עם זאת באלי הוא מקום שהרבה יותר כיף להתנהל

בו עם אנשים שמכירים את אותו ובתור גולשים ישראלים

הבטחון שנצבר מתוקף הביחד הוא הרבה יותר גדול וזה חשוב שם.

***הערה חשובה: משיחות שעשיתי לאחרונה לאינדונזיה וסינגפור,

יש רפורמות גדולות עכשיו בכל תהליך מתן הויזה.הצעת המחיר

זו שהבאתי לעיל, מבוססת על הסידור שהיה לי עד היום בתהליך קבלת הויזות,

ובמשך עשר השנים האחרונות, סידור שבו הייתי מגיע לסינגפור

ומחתים את הויזות באותו היום, וכבר באותו היום היינונוחתים בבאלי.

לא עוד.לאחרונה נכנסו החוקים החדשים ולפיהם נצטרך להישאר

2 לילות נוספים בסינגפור, ותהא תוספת מחיר של 2 הלילות

בסינגפור למחירים הנקובים, אני כמובן אנסה למצוא

מחיר טוב ל-2 הלילות הללו שבהם נצטרך לשהות בסינגפור.

אשמח לענות לכל שאלה, מייל, או ברור.

ולסיום:

אין על טיול הגלישה הזה, שילוב של מציאות ודימיון היוצרים נוסחה מנצחת.

דרור מנגל נייד-0505606767
מייל: drormangel@hotmail.com

יומן מסע לבאלי-פרק ט"ו

תשומת הלב וכל העיניים התמקדו באוסטרלי הנמוך הזה,

שכמעט היה אלוף עולם מספר פעמים.מהזכור לי,אלוף אוסטרליה

הוא היה יותר מפעם אחת, ויש הסוברים כי יש לו את הגלישה

היפה והמסוגננת ביותר בעולם. Tag burrow-הוא גם אחד

הגולשים היותר נצפים ומסוקרים בעולם, ולכן לא היה זה פלא

שחברי הקבוצה הישראלים שביקרו אתי בבאלי בטיול זה, התרגשו

כילדים קטנים ולא הסירו מבטם מתותח זה.הפליא והגדיל

לעשות ג'אני ספאדה, גולש ישראלי שהיווה חלק מהקבוצה

וגולש די ותיק מחוף הילטון, שבשבילו tag burrow- הוא חצי אלוהים,

(הוא מעריץ את גלישתו ואת האיירילים והסנפים העוצמתיים שלו),

וכאשרtag חלף על פנינו הוא התחיל לפתח אתו שיחה קצרה,

שאל לשלומו , ושאל את האוסטרלי האם אפשר להצטלם אתו

וביקש ממני לצלם אותם. אין ספק שהספקטרום הזה שנקרא

עולם הגלישה אוצר בתוכו אין סוף של ממדים ורבדים, אחד מהם

שהוא אולי אחד מהמוטיבים העיקריים שבו : הריגוש וההתרגשות.

אני חייב לציין כי כשצילמתי אותם ביחד,יכולתי להבחין בשמחה

ואושר בדרגה כזו שמעולם לא ראיתי על פניו של ג'אני, ואפילו tag

שמורגל להיות מוקף בעשרות מעריצים בכל חוף אליו הוא מגיע,

שיתף פעולה בנחמדות ונראה היה שהוא מבסוט מהגישה ומהרגע עצמו.
Canggu החוף הנפלא והמדליק, עם הגלים הנשברים שמאלה

וימינה סיפק גם הפעם את אחת מהפתעותיו ועייני היו נשואות אל

המקצוען הבלונדיני, כאשר השאלה שעוברת לי בראש, ואותה

אני שואל את עצמי, היא מה אני הולך לגלוש היום פרונט-סייד או בק-סייד.

היה לי ברור שזה ממש לא יהיה לשיקול דעתי אלא לשיקול

דעתו של tag burrow כי החלטתי שלאן שהוא הולך אני

נצמד כמו סופר גלו, בכל זאת לא כל יום בחיים פוגשים

מקצוען מה-top 10 בעולם , ורציתי להרגיש כמו בסרט גלישה.

אני באמת חושב, וזה טיפ לכל בגולשים הקוראים את יומן

המסע שלי, שלצפות במקצוענים , בין אם זה בסרט גלישה או

בין אם זה בשידור חי במים כמו שקרה לנו, משפרת לבלי הכר

את הבנת הגלישה של כל אחד ואחד הצופה בה.גלישה מעבר

ליכולת אישית וכשרון מולד, היא גם אומנות נרכשת והתפתחותית.

הספורט משלב פיזיות רבה ואתלטיות אך יחד עם זאת ולא

פחות חשוב זהו ספורט שלמוח והיצירתיות יש בו תפקידי מפתח,

ולפיכך כאשר גולש ולא משנה אם הוא מתחיל, חובבן או אפילו

אחד שמתחרה, צופה בגולש שהגיע לדרגה של מקצוען אין לי

ספק שרק הצפייה עצמה מטביעה את חותמה ומשפיעה על

הגולש הצופה בין אם הוא מודע לכך ובין את זה מוטמע בו

ללא ידיעתו.האלמנטים התנועה הזרימה והסגנון של הגולש

המקצוען שבו צופים, כל אלה יצופו על פניי השטח ויהיה ניסיון

ליישמם באחד הסשיינים של הגולש הצופה והמתלמד. הרעיון

הכללי אותו ניסיתי להעביר הוא שאם תדמיינו את עצמכם על

גלים שהיו לכם בחיים, אני מבטיח לכם שלא אחת

עשיתם move מסוים שלא היה שלכם אך בתוך מוחכם ישבה

לכם איזשהיא סצינה של סלייטר או איירונס (מאחד הסרטים שבו צפיתם)

עושים את זה וניסתם גם אתם לבדוק איך זה מגיב ומרגיש.

למען ההגינות אציין כי כאשר אני מנסה לחקות אותם זה לא

יוצא אפילו דומה, אבל זה כל כך כיף להיכנס לראש שלהם

ולדמיין את התרגיל שלמעשה המתנה הכי גדולה שהגולש

מקבל היא עצם הניסיון עצמו, כל השאר אם זה מצליח או לא זה כבר הבונוס.
בכדי לא להיות פתטים לחלוטין , עקבנו במבטינו על tag burrow

והצלם שליווה אותו ממרחק של כ-100 מטר.כל כך רציתי

שהוא ייכנס לגלוש בקטע שבו הגל נשבר ימינה, ואכן כך קרה.

גל שנשבר ימינה הוא פרונט סייד בשבילי.השליטה שלי בגלשן ,

הביטחון העצמי גבוהים יותר, וככלל העובדה שכאשר גולש

רואה את הגל הניצב מולו ולא צריך להיות עם הגב אל הגל

לטעמי ונראה לי כי גם מבחינה סטטיסטית רב הגולשים יאמרו

שהם יותר אוהבים פרונט סייד.יחד עם זאת אם אני צריך לדמיין

את הבק-סייד שלי עד שנת 2000 , השנה שבה הגעתי לאיי

אינדונזיה לראשונה ואת העשור האחרון מאז שאני גולש שם,

זה כמו להשוות את היקום לפניי ואחרי המפץ הגדול.שני דברים

שונים לחלוטין.משהו שפעם ממש לא אהבתי ושלא התחבר לי

לעומת משהו שאני היום מכור אליו מחפש אותו ולא מפסיק ללמוד אותו.

אולי ביום מן הימים אכתוב על זה ספר לגולשים

מתחילים שמו יהיה " כשפרונט סייד הפך לבקסייד".
tag נעצר כשלושה מטרים לערך לפניי שפת המים. עורו הלבן

מטבעו בתוספת הקרמים הרבים ששם על הפנים,נתנו קונטרסט

חזק ביותר לחול השחור עם הגרגרים הגדולים ב-canggu .בל נשכח

כי האזור של אינדונזיה הוא אזור של פעילות געשית.חלק מההרים

והמקומות כבר לא פעילים, אך חלק בלתי מבוטל פעיל בהחלט.אין שה

מקרי בכלל שכאשר אתה עובר מספוט לספוט באזורים המרוחקים

שעות אחד מהשני אתה מוצא את אותו חול שחור וטיפוסי לחופי באלי

ואינדונזיה.כיון שהוא כה שחור הוא קולט ומחזיר חום

בצורה מפחידה.עוד לא פגשתי את האדם, בין אם הוא מקומי ובין

אם הוא חסין ומיוחד שילך על החול הזה בשעות הצהרים 12:00-14:00

ללא כפכפים.לדעתי כל כף רגל אנושית חשופה פשוט תקבל

שם כוויות בדרגות גבוהות.העובדה שהוא השקיע רק 5 דקות

בתרגילים ומתיחות הפתיעה אותי מעט. חשבתי שבתור

מקצוען הוא יקדיש לכך 15 דקות לפחות, אך בהמשך

התברר לי שהבחור כבר היה במים מוקדם יותר כך שהוא

היה חם לחלוטין. המרחק בין שפת המים לשבירה ב-canngu

משתנה כמו בכל חופי הbeach-break בהתאם לגובה הגלים

ביום הנתון.כיון שחוף זה לא עובד בגובה של מעל ל-2 מטר ,אולי מגיע

בשיא לשניים וחצי, השבירה אף פעם אינה רחוקה מאד מהחוף, מה

שהופך את המקום הזה לאתר צילומים נחשק ,והמון סרטי גלישה

ותמונות למגזינים נבחרים מצולמים שם.אין צורך בעדשות

מטורפות בכדי לקבל שוטים טובים, והגל משלב כוח ויופי ברמות גבוהות.

בהמשך הפרקים .
1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג, ברוס, מאצ''דו, גורדי, cj , ועוד

2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל.

Padang Padang

השם והמיתוס.

Nusa dua - הפייפ ליין של באלי

.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם

.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי

השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני,

היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים

הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט

לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים,

נראה לי שטיול לבאלי במחיר של 3500$ ל-17 ימים

שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי. אני רק יכול לומר מניסיון :

אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.

נא לצלצל אליי כבר עכשיו

לטלפון נייד: 0505606767

או לשלוח

מייל ל:

drormangel@hotmail.com

הטיול הבא : 01/04/2010 - ההרשמה החלה השבוע

הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו מעודכנים און ליין

http://www.facebook.com/group.php?gid=49282111055&ref=mf

בקרו באתר הבית שלי: http://mangelbalitour.blogspot.com/ /

יומן מסע לבאלי-פרק י"ד

בדיחה ישראלית טיפוסית ושוביניסטית מספרת על גבר

שמסביר על חלוקת התפקידים בינו לבין חברתו בבית.

על כך שהוא כל כך מפרגן לחברתו, חי עמה בהרמוניה

, ויש ביניהם תקשורת כל כך טובה, שכאשר מגיע הרגע שהם צריכים לנקות ולסדר את הבית, והיא מתלוננת שכואב לה הראש והיא עייפה, הוא מעיד על עצמו, שהוא כזה מתחשב, ואומר

לה, אין בעיה אהובה שלי, לכי תנוחי שעתיים שלוש,

כשתתעוררי הניקיונות והלכלוך מחכים לך.....ומדוע אני

מספר לכם זאת,כיון שבבאלי הבדיחה הזו הייתה בלתי מובנת.

הגברים באי הזה עושים הכל מכל, עובדים בכל המקצועות,

ללא בושה ועם הרבה שמחה והשלמה עם המצב הקיים.כך שבאותו

ערב ב-kudeta למשל , 90 אחוז מאלה שהביאו לנו את המשקאות

היו גברים.האנשים שעובדים בreception במלונות הם גברים,

החבר'ה שמנקים לך את החדרים בבוקר, לאחר שיוצאים לסשיינים,

שלרוב עורכים מהבוקר ועד החשיכה, הם גברים, ועוד מיני סוגי

עבודות שבישראל ובמערב הגברים היו מרימים גבה, או היו מבצעים

את העבודות בחוסר שביעות רצון. השעה הייתה כבר 21:00 , ואני

מזכיר לקוראים, שהיינו עדיין ב-kudeta לאחר סשיין אחר הצהרים-ערב, ספוגים באלכוהול קל, מאושרים ורוח שטות אפפה את כלם.ידעתי שבמלון מחכים לנו שאר חברי הקבוצה שהעדיפו

לתור את האזור בו ממוקם המלון וביקשתי מהמלצר שיעשה לנו חשבון.

תוך מספר שניות הגיע החשבון, שלא היה זול במיוחד. כפי שציינתי

בפרק הקודם, המקום הזה ספציפית ה-kudeta הוא מאד

אקסלוסיבי ובסטייל, בירה שעולה בדרך כלל דולר וחצי בכל

המקומות עולה ב-kudeta 3 דולר, עדיין זול בהשוואה

לישראל שבה עם היית מזמין בירה בחוף טופסי או בלה לה

לנד או במציצים בהם היו גובים ממך סכום של 6 דולר לפחות

והאמינו לי שברמת מה שאתה מקבל, המרחב הים והתפאורה

אין מה להשוות כלל וכלל.....נכנסנו לרכבים ונסענו למלון ,

אותו מלון שהולך להיות ביתנו החם והאהוב בשלושת השבועות הקרובים.

כ-200 מטר לאחר היציאה מה-kudeta ישנו עץ עבות ,

ומקדש הינדי אזורי שאליו יש לי סנטימנטים מיוחדים .המיקום שלו,

המשקיף אל הים, האופי והאוטנטיות הבלתי נתפשת שהוא משדר,

השינויים הגדולים שבין מצב שבו יש טקס במקדש והוא הומה בבני אדם,

הומה עד כדי כך שמספר אנשי דת עומדים בחוץ ,

סיטואציה המזכירה לי את הסלקטורים בישראל שהיו עוצרים

את הקהל כשהייתי צעיר , במועדונים כמו: הפינגווין, שירוקו, והקו.

לחלק מהקוראים שמות אלה של המועדונים המיתולוגים לא יגידו דבר,

אבל מי שהשמות הללו מוכרים לו, יכול להיכלל בקטגוריה הספק

מכובדת ספק מציאותית , שבה מקטלגים אותי מספר גולשים

מחוף הילטון ( חוף הבית שלי משנת 1977 , ולמרות עשרות הפעמים שלי באינדונזיה, אני אוהב אותו לא פחות)

קטגוריית "זקני השבט".בקבוצה זו של גולשים ניתן להכליל

מספר שמות של ותיקים , שהחלו לגלוש באותו עשור של

שנות ה-70 כמו : צחי "אמבטיה"- שהיום נמנה על המכורים

לאיים המאלדיביים,גיא מירב- ז"ל, שהיה אחד מהחלוצים

הראשונים שביקרו באינדונזיה, הרבה לפניי ובנוסף היה

בעל סגנון גלישה ייחודי ביותר, גילי גכמן- הידוע בכינויו "גילי היפה",

שבעברו היה הילד הכי יפה בתל אביב והיום הוא בעל

משפחה גולש ועדיין יפה.החבר'ה ביקשו שאעצור ליד העץ הגדול-עץ

הבניאן הנושק למקדש. עץ הבניאן מסמל את הצדק. פעם

השפיטה הייתה נערכת במרכז הכפר.השליט היה מגיע לכפר ושם,

מתחת לעץ הבניאן, היה פותר את הבעיות.לכל אדם

בבאלי יש המון סוגים של מקדשים שאליהם עליו להתייחס:

בכל בית יש פינה שבה יש מקדשים של הבית, לרוחות האבות

של המשפחה, לדברים פרקטיים, לא משהו שקשור

לאלים הגדולים (כי אחרת יצטרכו למלא שורה נוספת של טקסים).
מקדשי המקור, של השושלת, החמולה. לכל קהילה (בנג`אר) יש שלושה

מקדשים ציבוריים: באמצע הכפר – מקדש לברהמה –

האל שברא את העולם וגם אל האש. אבי כל האלים ובני האדם.

בחלק הדרומי של הכפר– מקדש לשיווה - האל ההורס

ובונה (מחזוריות לא נגמרת של הרס ובניה – הר הגעש

מתפרץ והורס אך הטוף הנוצר נותן פרנסה למיליוני אנשים).

בחלק הצפוני של הכפר– מקדש לווישנו - האל המשמר.
לקבוצה של כפרים שהיו פעם נסיכויות והיום הם מחוז,

יש מקדשים מלכותיים, גדולים יותר. מקדשים של כל באלי.

מקדשי סובאקס (Subaks), של ארגון ההשקיה. ומקדשונים

קטנים בשדות. לכל סוג של מקדש הטקסים המאפיינים אותו.

האנרגיות באי הזה הם אנרגיות מטורפות, ולא משנה לאיזה

לאום ודת אתה משתייך.לאנשים שהם פתוחים, אוהבי אדם,

הרפתקנים וכאלה שניחנו ביכולת דמיון מפותחת, עצם המחשבה

על איך נראה האי הזה במאות הקדומות, הטקסיות והפולחן

שנשמרו כאן אלפים בשנים, ובני מקום המאמינים בלב שלם

בקסמים ובאלים שלהם, כל אלה מביאים את המטייל למצב תודעתי

שבמערב קשה לו להגיע אליו והוא נסחף לתוך מעגל הקסמים הזה.

סשיינים נדירים, בילויים, אוכל והרבה אוכל , איזה תותחים

מעולם הגלישה פגשנו ובקיצור הרפתקאות נוספות עם המון מידע, בפרק ט"ו –הפרק הבא,............בנוסף

בפרקים הבאים של יומן המסע,1

1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג'''', ברוס, מאצ''''דו, ג''''ורדי, cj , ועוד

2. הכיבוש הישראלי של uluwatu

Kuta reef חלום של גל.

padang Padang השם והמיתוס.

Nusa dua - הפייפ ליין של באלי

.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם

.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
הודעה עדכנית וחשובה !!!
בתאריך 01/04/2010 יוצאת קבוצה שלגולשים וגולשות לתקופה של בין 21-14 ימים,טיול מהסרטים.לא להתמהמה, לא לחשוב יותר מדי ולא להתבייש, פשוט לצלצל אולשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.ההרשמה בעיצומה ואני מזמין את הויזות ועושה את כל הסידורים בימים הקרובים:יש לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד:0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

http://www.facebook.com/#/group.php?gid=49282111055&ref=ts

יומן מסע לבאלי-פרק י"ג

ישנה סברה הגורסת שההפתעות והפגישות הכי גדולות קורות

לבני האדם בדרך כלל כשהם אינם מצפים להן,והיום השלישי

במסענו לבאלי הוכיח לי עד כמה סברה זו מוצדקת.

התעוררתי בשעת בוקר מוקדמת יחסית, אני מעריך שהשעה

הייתה 06:30 בבוקר, ואחרי שהערתי את כולם בברכת

salamat pagi שזה בוקר טוב באינדונזית, ביקשתי מכולם

להיות תוך 15 דקות בחדר האוכל. לא פשוט הוא להעיר למעלה

מעשרה חבר'ה בטיול.כל אחד הוא עולם בפניי עצמו,חלק חיים את

חייהם מבלי שאף אחד אומר להם מה לעשות, חלק רגיל לישון עד מאוחר,

חלק עם בת זוג בקיצור סרט.אבל בכללי זה עבר חלק יחסית

אחרי הכל כל מי שיצא לטיול זה עיקר מטרתו היא לגלוש ולגלות

חופים וגלים שהוא לא רואה וגולש בהם בכל יום. מעיון בטבלת הגיאות והשפל,

כבר בערב שלפניי ידעתי כי כדאי להזדרז והטבלה הנחתה אותי כי

בשעה 8 בבוקר בערך יתחיל מעבר של מצב האוקיאנוס ממצב של גיאות

למעבר לחצי גיאות, מצב זה יישאר כשעתיים ותהיה זליגה עקבית עד שנגיע

למצב של שפל.באנגלית זה מצב של high tide שעובר ל-med tide ובסוף

אנו מגיעים ל-low tide .היה לי ברור לחלוטין שאף אחד לא יוכל לגלוש

ב- low tide ולכן הערכתי כי יש לנו כ- 5 שעות בכללי עד שניאלץ

לצאת מהמים.כאן המקום להסביר כי low tide באינדונזיה זה מצב שבו

גובה פני הים על מדף הסלעים הוא בערך בעומקים של 10-30 סנטימטר.

דמיינו לעצמכם מה זה ליפול ולהתכסח בגל על סלעים חדים, בעומק כזה,

זה יכול להיות אירוע לא נחמד במיוחד.דבר נוסף שלקחתי

בחשבון שזהו בסה"כ יומנו השלישי באי.שוב אומר

ואציין כי העובדות שהננו מגיעים מאגן הים התיכון וממקום

שבו תדירות הגלים נמוכה ביחס לאוקיאנוסים ועוצמת המים

על כל היבטיה, זרמים, כבידה, עובי מסה וצורה כל כך שונים ,

כל אלה גורמים לי לכוון את האנשים שטסים עמי בכל נסיעה ונסיעה

ולכוון את עצמי למצב של מינימום טעויות וכמה שיותר מודעות

עצמית ליכולות האישיות.זהו מקום שמי שמבין את כללי המשחק

בו חייב לתת לו המון respect אחרת הוא מפקיד את

עצמו בידי המזל ועל כך אני אישית איני ממליץ.
העמסנו את הגלשנים על גג המכוניות.כשאני כותב על גג המכוניות,

וזו נקודה שכדאי להתעכב עליה מעט, אני מתכוון אומנם על גג

המכוניות אך בין הגלשנים למכונית ישנו מתקן. את המתקן של fcs

בדרך אגב קניתי עוד בטיולים הראשון, ואני חייב לציין שכבר 9 שנים

הוא משרת אותי נאמנה.המתקן הזה הופך נסיעה לכל חוף ממצב

של אי נוחות , אי בטיחות שכן הגלשנים בתוך הרכב תמיד מסתירים

את המראות ואת שדה הראייה, למצב של נהיגה בטוחה פי כמה

ולהנאה צרופה מהדרך אל הספוט.כך אירע באותו הבוקר שבו

שמנו פעמינו לחוף canggu , חוף שצולמו בו עשרות סרטי גלישה,

חוף עם המון אינדונזים מוכשרים והמון פרצופים שמעולם הגלישה לדורותיו.

שעת הבוקר המוקדמת יחסית חשפה בפנינו את הצד היותר שקט של באלי.

זו עדיין לא הייתה שעת ההמולה שכל האנשים כבר בעבודה ועל הכבישים,

זו הייתה שעה של ניקיון ושקט אנרגטי, הורים מכינים את הילדים לבית הספר,

אנשים מתחילים לפתוח חנויות , האיכרים בשדות האורז שמים את

הכובעים שיגנו עליהם מפניי השמש הקופחת בעוד כמה שעות

והרוכלים במיוחד אלה שמוכרים ירקות ופרות מתחילים לפרוק

סחורה מהרכב/טוסטוס אל הדוכן הסטטי העומד לצדי הכביש.

לפתע ממש לפניי הכפר canggu רעש המולה צבעים ואנשים.

אנו מיישרים מבטינו קדימה ורואים טור של כ-50 איש לפנינו

הולכים על צדי הכביש/שביל.כולם לבושים בגדי חג באלינזים,

לא היה מקום לספק לנגד עינינו מתרחש ceremony שזהו עוד

אחד מאלפי הטקסים שנערכים מדי יום באי המדהים והרוחני הזה

שהתמזל מזלי לגלותו בשנת 2000. מאד עניין אותי האם זהו טקס

קרמיישן(שריפה של גופה), הבאלינזים שורפים את גופת המת ומפזרים

את האפר כעבור זמן לים.אך בגלל שהיה זה בוקרו של יום פסלתי את

האפשרות שאכן זוהי סיבת הטקס. אצל הבאלינזים המזרח משמעו

השמש העולה, ולכן מסמל את החיים, ואילו המערב שמשמעו השקיעה,

מסמל את המוות. מכאן נובע שטקסי מוות נערכים במחצית השנייה של היום,

עת השמש מתחילה את מסעה מערבה. קרימיישן (שרפה) כאן היא דבר משמח.

אדם מחזיר את הבגד המלוכלך, זורק אותו ויקבל בגד חדש. אין חשיבות לגוף.

המטרה למחזר את חמשת היסודות, שמרכיבים את העולם ואז

הנשמה תוכל לעלות לשמיים (במערב יש ארבעה יסודות – אדמה, מים, אש ואוויר.

כאן יש יסוד נוסף – החלל, מימד הזמן שאנו תופסים). כאשר אדם מת

קוברים אותו זמנית ומתחילים לתכנן את הטקס ל"יום טוב". כאשר

מת כהן אסור לקבור אותו באדמה (היא טמאה), ושומרים אותו על המרפסת.

צריך לשעשע אותו עם מוסיקה, לערוך טקסים, לכבד אותו בתה,

קפה וסיגריות, כדי שהנשמה לא תפריע לחיים.
המשכנו בנהיגה לכיוון החוף, הפעם הרצון והאדרנלין

גברו על הסקרנות וההערכה לבני העם הבאלינזי, הרצון

להיות במים גבר על הכל.2 הצעירים הממונים דרך קבע

על החניה בחוף canggu קיבלו את פנינו בברכת apa kabar

שזה "מה המצב" או מה שלומך? וכהרגל המקום וזה לא משנה

אם אתה שמח או עצוב תמיד עונים bagus שזוהי מילה/תשובה

המגדירה מצב של יותר מ"בסדר" זה סופר בסדר וזה נותן עוד

חומר למחשבה והסבר מדוע נקרא האי בשם אי האלים כי כאן

אתה פשוט בגן עדן. אין פה מקום לרוע לצער ולחרטה. זרום

קבל וחייה את הרגע . שילמנו 2000 רופיה לכל רכב בשביל

להיכנס לחוף, אני חייב לומר שאני עושה זאת בכזה כיף ומשלם

להם את הסכום הזה השווה ל-0.2 דולר כי אני באמת חושב שזה מגיע להם כבני וילידי המקום.
החנינו את המכוניות ויצאנו החוצה.ריח של בוקר מהול בקטורת

ובישולים עלה באפינו.לא הייתה טיפת רוח ומבט לכיוון החוף בין

5 ה-warrungim שזהו השם האינדונזי ל: מסעדות/בקתות/קיוסקים

הממוקמות ב-canggu , ניתן היה להבחין בקצפים נשברים,

קצפים עם כוח ועובי והדבר שהכי שימח אותי היה שהקצף לא ניתז לעבר

החוף עם רוח, זה תמיד מסמל ונותן לי אינדיקציה שהים קלאסי

ושאני הולך לחגוג אתו ככל שאוכל........... הורדנו את הגלשנים,

מרחנו על עצמנו מקדמי הגנה עם שיעורי חסימת שמש גבוהים 70+, מרחנו על

הגלשנים שעוות, וסירקנו את הגלשנים.כולם באטרף אחוזי תזזית, רוצים כבר

לדעת ולראות מה הגובה האמיתי, כמה אנשים במים? ואיפה נשבר הכי טוב.

המראה שנגלה לעינינו ברגע שעברנו את הבקתות הקפיץ את

מחזור הדם ואת תדרי המוח לשמיים. ים כחול גלאסי עם סטים בעומק,

אני מעריך שראינו שם גלים הנשברים באופן עקבי של מטר ועשרים,

כשהסטים הגבוהים הגיעו למטר וחצי +. כאן המקום לציין

כי canggu לא יכול לשאת גל העולה על שניים שניים וחצי מטר,

הקרקעית שם , זווית החוף והמבנה פשוט לא מחזיקים את הגל

וזה הופך לבלתי גליש בימים הגבוהים מאד.
עמדנו בקבוצה כל החבורה, כשלפתע הבחנתי בבחור החולף על

פנינו, בחור די נמוך עם גלשן עם ים של מדבקות של חברות גלישה

וציוד גלישה מודבקים על הגלשן, פנים אדומות שיער שרוף, ביחד

אתו עוד בחור צעיר ממנו מחזיק מצלמה עם זום ענק ושניהם הולכים

לכיוון המים הרגע מסוים כשקלטתי את הפנים לא היה מקום לספק ,

זהו הגולש האוסטרלי המחונן שהיה אלוף אוסטרליה בעבר.

הנה tag burrow אני מסב את תשומת לב כולם, והאנשים

כולם מעלים חיוך רחב וג'אני תופס את הראש ולא מאמין

למראה עיניו, אחרי הכל טאג' הוא הגולש שהוא הכי אוהב בעולם.......המשך

הסשיין עם האוסטרלי המעופף הזה בפרק הבא.

סשיינים נדירים, בילויים, אוכל והרבה אוכל , איזה תותחים מעולם הגלישה פגשנו ובקיצור הרפתקאותנוספות עם המון מידע, בפרק י"ד –הפרק הבא,............בנוסף בפרקים הבאים של יומן המסע,

1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג'''', ברוס, מאצ''''דו, ג''''ורדי, cj , ועוד

2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל

3. Padang padang השם והמיתוס. Nusa dua - הפייפ ליין של באלי

.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם

.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

ה ה ר ש מ ה נ מ ש כ ת !!!
בתאריך 01/04/2010 יוצאת קבוצה שלגולשים וגולשות לתקופה של בין 21-14 ימים,טיול מהסרטים.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.ההרשמה בעיצומה ואני מזמין את הויזות ועושה את כל הסידורים בימים הקרובים:יש לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד:0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

http://www.facebook.com/#/group.php?gid=49282111055&ref=ts

סיפור פיקנטי

23/09/2009

להלן סיפור מעניין שהתרחש אמש.

בשעות הערב המאוחרות קיבלתי שיחת טלפון מאמא מודאגת

של גולש ישראלי בשם מתן שנכנס לבאלי ,עם דרכון צרפתי, שלא באמצעותי,

ומזה כעשרה ימים לא יצר קשר עם הבית,ופשוט נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

האם המודאגת נתנה לי להבין כי הוא דיווח לה בפעם האחרונה שהוא ישהה בחוף בינגין

חוף הידוע בשל גלי הצינור המושלמים שבו והחושות ןהמלונות הפראיים המצויים בו

כבר בתחילת השיחה ניסיתי להרגיעה, והיות ואני מקיים קשר רציף עם באלי,

נתתי לה להבין כי זהו מקום שאנשים שוכחים בו את עצמם בשל האנרגיות

העוצמות והעובדה שהוא מבודד ופראי.הבטחתי לה שאעשה את הבדיקות

הנדרשות וכך אכן עשיתי.

הרמתי מספר טלפונים לבאלי והוברר לי כי החיים מתנהלים כסדרם,

ולא קרה שום אירוע חריג .

צלצלתי לאם ודיווחתי לה שהכל בסדר, יחד עם זאת נתתי

לה את הטלפון הפקס והאי-מייל של הקונסוליה הצרפתית בבאלי,

אחרי הכל הוא נכנס עם דרכון צרפתי לאי ועל כך מדווח במחשבי שלטונות ההגירה באי.

היא הודתה לי, וכעבור 6 שעות צלצלה אליי לדווח

כי הוא שלח אי-מייל שבו הוא כותב שהוא בגן-עדן...שלא תדאג לו כי

הוא כל הזמן גולש....ושהוא מאושר

אשמח באם תצטרפו אליי לנסיעות שאני מתכנ ןבין החודשים מרץ-נובמבר בכל שנה ושנה.

דרור מנגל-0505606767

באלי מתפתחת בקצב אדיר ומושפעת משינויים גלובלים

אהלן

השינויים שחלו בעשור האחרון באי באלי הם שינויים מרחיקי לכת

האמת היא שמאז ביקרתי שם לראשונה יש התפתחות רצינית

והאי השתנה לבלי הכר.תנופות הבנייה הן למגורים והן לעסקים וחנויות

תופשות תאוצה משנה לשנה ע"י גורמים שונים מאינדונזיה עצמה,

וממשקיעים אחרים ממזרח אסיה רוסיה ואף מנסיכויות הנפט

כרישי הנדל"ן והתיירות כנראה מבינים כנראה

כי האי הולך להיות מרכז תיירותי ועסקי בשנים הקרובות ,

זיהו את הפוטנציאל העצום, והחל תהליך של מעבר

מאסיבי של כספים והשקעות אל האי,עובדה שגרמה

לעליית מחירים רצינית ביותר במחירי הקרקעות ובמחירי השירותים לתיירים.

אם בשנת 2000 אני זוכר ששכרתי חדר במלון על

הים בחוף legianב-25 $ ללילה, בפעם האחרונה שבדקתי

את מחיר החדר הוא האמיר ל-300$ ללילה או אם למשל

בעבר יכולת לקנות באזור שבין פדאנג פדאנג לאולו-אטו

חלקת אדמה בגודל של ara שזה 100 מ"ר מרובע ב- 2000$

היום זה יעלה לפחות 10000$
כך שבניגוד לקוסטה ריקה למשל ששם השקיעו

המון ישראלים ואמריקאים את כספם והגיע המשבר

העולמי וגרם לנדל"ן לצנוח ראו גם דוגמת ארה"

בבבאלי-אינדונזיה קרה תהליך הפוך תוסיפו לכך את

עליית מחירי הסחורות בעולם בעשור האחרון והרי

אתם מבינים מדוע ההשפעה הייתה שם כל כך חזקה

על מחירי התיירות והמסחריחד עם זאת לתייר

הדרוויש באלי הוא עדיין אי המצוי בתוך מדינה

המוגדרת ושייכת לחוג המדינות הנקראות מדינות עולם שלישי

ועדיין אפשר להסתדר באי המדהים הזה עם מעט דולרים בכיס...המשך יבוא

יומן מסע לבאלי -אינדונזיה-פרק יב'

שטופים במים מתוקים, מרוצים ועם מבט של גולשים שזה עתה סיימו סשיין מעולה, התיישבנו במסעדה-בר ku-de-ta לדרינק קצר. להזכירכם היינו לאחר סשיין נחמד ביותר ב-beach-break ,הראשון שלנו באי. אני נוהג להזמין באינדונזיה בדרך כלל , אחרי סשיינים, את הבירה המקומית שהיא טעימה לי, לא מרה במיוחד, ולא יקרה יחסית.שמה של הבירה הוא bintang שזה באינדונזית כוכב, ואכן על כל בקבוק או פחית של bintang תמצאו איור או הדפסה של כוכב.ההשערה שלי היא שבעלי מפעל הבירה הזה הם מולטימליונרים, וזאת מן הטעם הפשוט, והכל כך נראה לעין בכל מקום, שכלם, המקומיים , המערביים שחיים בבאלי והתיירים מזמינים את הבירה הזאת, ואין לה מתחרים רציניים במדינה בעלת 250 מיליון התושבים הנקראת אינדונזיה.פה ושם תוכלו לראות אנשים עם הייניקן,קרלסברג, או חברות מערביות אחרות, שעולות כפול,אבל מבחינת ייצור מקומי חברה זו היא מונופול.היות ולטיולים שלי לבאלי מצטרפים אנשים מרקעים שונים, וחתכי גיל שונים 60-18 זה כל פעם מרגש אותי מחדש את מי ומה זימן הגורל לאותו טיול, היו חלק מהחבר'ה באותו ערב שהלכו על אלכוהול יקר וכבד יותר כגון: מרטיני וויסקי, בעוד הצעירים והפחות מנוסים באלכוהול הסתפקו בקוקה קולה, ומיצים טבעיים סחוטים. במקומות אקסלוסיבים כאלה בבאלי יש מספר שיקולים של מה להזמין לשתות ואני לגמרי מבין את הגישות השונות.יש כאלה שההיבט הכספי מהווה עבורם שיקול מכריע, כיון, וזאת אני מפרט בשביל שתקבלו פרופורציות, שכוס קטנה של וויסקי משובח עולה ב-ku-de-ta כ-14$ זהו מחיר שבו אתה יכול לסגור בבאלי יופי של ארוחה, והיות ובטיולים הללו מתרגלים למחירים אחרים מאשר בישראל אירופה או ארה"ב, אז המשוואה הזו שלקבל באותו מחיר משקה או ארוחה דשנה היא מכרעת. אם ארחיב מעט את הסוגיה הזו של "הוצאות" בטיול והכוונה ל: שתייה,אוכל, ביגוד, גלשנים ,ציודים, מתנות וכיו"ב, הייתי מחלק את סוגי המטיילים לשלוש קבוצות:
1. אלה שרוכשים דברי מבלי לעשות חשבון ומזמינים ככל העולה על רוחם.2. אלה שתמיד ישוו מחירים ויחשבו מה הם יכולים להזמין ולקנות באותו שווה ערך כספי.3. אלה שחיים על-פי הרגע ולפי מצב הרוח וייקחו החלטה רגעית - דרך אגב ,אני שייך לקבוצה זו.
בכל מקרה הייתה יופי של חגיגה.השתרענו לנו במקום מרכזי, על כ-4 מיטות עץ רחבות בעלות מזרונים עבים וקשיחים, מסביבנו תיירים רבים, חלקם בבגדי יקרות , חלקם בבגדי חוף מדליקים פרי תוצרתם ועיצובם של החברות המובילות בעולם בענף בגדי החוף והגלישה: בילאבונג, קוויקסילבר, ריפ-קרל, ריף ועוד רבים ושונים.גם בענף ייצור הטכסטיל האופנה וההלבשה שמה של אינדונזיה הולך לפניה , ובפרט שמה של באלי . הם ידועים כמקומות שבהם יש לכל החברות שהזכרתי מעלה מפעלים, מתפרות, ומשרדים גדולים.הארכיפלג העצום הזה המונה 17,000 איים מהווה ציר מרכזי בין אירופה ואסיה לבין הצד המזרחי יותר של כדור הארץ, יפן, אוסטרליה וארה"ב. מיקומה הגיאוגרפי, כוח העבודה הזול שבה, התיירות הכה מפותחת שבה, הפילוסופיה ההינדית שנוטה לאהוב ולכבד את האדם ולא משנה מהו מוצאו, היצירתיות והאומנות המושרשת בכל באלינזי, הפתיחות לשינויים ולטרנדים, הדיוק בעבודה ואיכות המוצרים, שלטעמי עולה אלפי מונים על ייצור סיני או תאילנדי, או אחר במזרח, כל אלה גרמו והפכו את באלי למקום שאפשר גם לייצר בו , להתפרנס ממנו, ואין סוף לתחומים והענפים שניתן לגלות שם והאסימונים יורדים אט אט, בקצב של באלי, ללא לחץ, ללא מהירות בקבלת החלטות שאופיינית כל כך לחיים במזרח התיכון, ובישראל בפרט. אם לא נחליט עכשיו אפשר לדחות לאחר כך. ולכן כלם כולל כלם מקומיים, זרים, תיירים, ואנשי עסקים פחות לחוצים בחיי היום יום ,ואת התוצאות חשים במהלך כל יום שחולף. הכל יותר רגוע ויותר זורם, פחות עצבנות ואימפולסביות, לא נשמעות קללות ואין צפצופים מעצבנים, יש נהגים מטורפים, אבל הרבה יותר סבלנות והרבה פחות יוהרה וגסות.השעה הייתה כבר 8 בערב והאלכוהול המשיך לזרום כמים. האחד מבקש מהמלצר עוד וויסקי, השני מרטיני on the rocks , אני מבקש לעצמי עוד bintang , להזכירכם, זוהי הבירה המקומית עליה הרחבתי בתחילת הפרק, ו"הילדים הטובים" שבחבורה, שלא היו בהכרח ילדים, הזמינו קוקה קולה או fanta .שרועים על המיטות עם הפנים אל הים, chill out music ברקע, (כאן המקום לציין כי לבאלי מגיעים גדולי ה-d.j מכל העולם למסיבות ואירועים שונים) באופק פנסים קטנים של דייגים אינדונזים על סירות קטנות.המחזה הזה הרשים והפליא אותי מאז ומעולם.לא יכולתי להסביר לעצמי , כיצד זה שהם, הדייגים האינדונזים, עובדים ושוהים לילות שלמים בתוך האוקיאנוס האדיר הזה, ששמו הולך לפניו, האוקיאנוס ההודי.מקופלים בתוך סירות העץ הזעירות הללו, סירות המשולות לקליפת אגוז , חלשות בלתי מוגנות חשופות לכל פגע, ובכל זאת התופעה הזו קיימת אלפים בשנים.מהיכרותי רבת השנים עם אוקיאנוס זה, אני יודע שהוא יכול במחי רגע להפוך מאוקיאנוס רגוע ושקט,לאוקיאנוס קוצף ועצבני, כזה שיכול להטביע את הגדולה שבספינות והכבירה שבמשחתות, אוקיאנוס שבשניות יכול להפוך ממצב דומה לזה הקיים באגמים ובימות סגורות, ללא שום תנועה וזרימה, לאוקיאנוס עם פלטות מים עצומות בנועה וזרמים כה חזקים, שאפילו סירות בעלות 3 מנועי Yamaha , 50 כ"ס כל אחד מהם, צריכים לעבוד בשיא כוחם במשך 30 דקות בכדי לגמוע מרחק של 200 מטרים, can you believe ? (הסיפור המורחב יופיע בהמשך יומן המסע, בפרק שבו אספר על ה-boat trip לאי לומבוק , ולספוט הנדיר והמפורסם desert-point ) .
סשיינים נדירים, בילויים, אוכל והרבה אוכל , איזה תותחים מעולם הגלישה פגשנו ובקיצור הרפתקאותנוספות עם המון מידע, בפרק י"ג –הפרק הבא,............

בהמשך הפרקים .
1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג, ברוס, מאצ''דו, גורדי, cj , ועוד 2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל. Padang .3 Padang השם והמיתוס. Nusa dua - הפייפ ליין של באלי.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים, נראה לי שטיול לבאלי
במחיר של 4000$ ל-22 ימים שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי.
אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com
הטיול הבא : 29/09/2009 –יש סיכוי שתהיה סטייה בכמה ימים
לכאן או לכאן-ההרשמה פתוחה עדיין.

יומן מסע לבאלי -אינדונזיה-פרק יא'

אף על פי שגלשנו בחוף עם קרקע חולית, חוף שגולשים המגיעים לאינדונזיה ממקומות שתרבות הגלישה מושרשת בהם, כגון : הוואי, אוסטרליה, דרום-אפריקה וכיו"ב , היו מגדירים אותו כחוף לילדים, לנו , גולשי אגן הים התיכון, הוא היה בסדר גמור ואף למעלה מזאת. הרהורים חלפו בראשי לגביי שאר החבר'ה, שנשארו רדומים במלון, ואלה שיצאו עם קטנועים לסיבוב היכרות עצמאי באזור. חשבתי לעצמי שהם מפסידים יופי של גלים, משהו רך יותר, עם מינימום סיכונים, רכיבה ארוכה, ללא צינור כמעט, אבל יופי של מבנה של גל , easy take off, נוף מדהים הנגלה אל העין בעודך יושב במים בהמתנה לסט שיבוא ועם הפנים לחוף, של הרצועה שבין air-port left לפט ועד לפאתי canngu . הכול רגוע, הכול שקט, קצב היום יום מאט והופך לחוויה חזקה ורוחנית, התרוממות רוח והרמוניה. לטעמי אין שום הרגשה שתשווה לזו. החבר'ה הרגישו טוב במים. האחד חוזר אחרי גל שלקח ושואל "ראית את הגל שלי דרור" האחר שואל מישהו אחר מחברי הקבוצה, " גבר, איך הולך לך בינתיים?". כאן המקום לחדד ולספר, כי לטיולים שלי מצטרפים אנשים שאינם מכירים האחד את השני, אנשים ממקומות שונים בארץ , גילאים שונים, רקעים שונים, גישות שונות לגביי החיים, והלכי רוח מגוונים.רצוי להיות מאד סבלני בסוג כזה של טיול, לוותר טיפה על ההרגלים האישיים שאתה רגיל אליהם בחיי היום יום כשאתה לבד עם עצמך בארץ, לעשות השתדלות קלה, להיות סבלני וסובלני ואז קורה הרבה שנוצרות ידידויות נפלאות , שממשיכות גם אחרי שחוזרים מהטיול לארץ, כיון שהבסיס להיכרות שבין האנשים, גברים לגברים, גברים לנשים, נשים לנשים, הבסיס מקורו באי האנרגטי הזה הנקרא באלי, וסוג הפעילות היצרית והאמוציונאלית הזאת שנקראת גלישה.השמש החלה לשקוע במערב, האופק היה שטוח לחלוטין, ושום ענן לא נראה בשמיים.כמי שמכיר את באלי בתקופה זו של השנה, ומעיון בטבלת הגאות והשפל, ציפיתי לשינוי העתיד להגיע בכל רגע , הן במבנה הגלים, הן בתדירות, והן בתנועה והזרימה של המים. ידעתי כי אנו עומדים להיכנס למצב קיצוני יותר של low tide , מצב שיכול להיות נפלא ויעיל, לגולשי צינור, אבל בחוף שהוא beach- break כגון זה שבו גלשנו באזור ה-kudeta , הזמן הטוב ביותר לגלוש שם לרב הוא כשזה med-tide ועובר ל-high tide וכמו כן כשזה high tide ועובר ל-med tide .סביר להניח בגלל שהקרקע היא חולית , ואינה ריף , מה שקורה זה שכאשר יש מעט מים, בניגוד למה שקורה בריף ובקרקעיות סלעיות הוא שהחול הנע אינו מחזיק את הגל, ואינו יוצר את הפינה הנוצרת ב-low tide בקרקעיות שהן סלעים, והתוצאה היא של גלים שהרבה יותר קשה להם להישבר, תדירות הגעת הגלים הולכת והופכת להיות הרבה יותר איטית , וכמו כן הרבה יותר גלים נשברים במכה אחת closing-out , והגולשים צריכים להיות יותר בררנים בבחירת הגלים, מצב שאינו קיים כמעט , כשיש הרבה מים, מצב שבו אתה לוקח כל גל שמגיע.ואכן את שחזיתי קרה. זה בדרך כלל מלווה בסט גבוה אחרון, מעין איתות של הים לגולשים הנמצאים בתוכו, שהגיע העת לצאת , לשטוף את הגלשנים ואת הגוף במים מתוקים, ולהתכונן לערב המגיע עם כל מה שמשתמע מכך ארוחת ערב טובה, בילויים, והמתנה ליום המחר- יום שבאי באלי הוא יום שאינו דומה לקודמו ,שום גל אינו חוזר על עצמו באי הנפלא הזה, אף על פי שמדובר במכונת גלים משומנת מדהימה, ומדויקת ,ההרפתקאות שילוו אותך בדרכך לספוטים ובחזרה מהם תמיד מעניינות ומרתקות.
חלקה העליון של כיפת השמש החליק באלגנטיות אל קו האופק הרגוע.קו שמש דק כתום ועדין בקוטר של חצי סנטימטר, ניבט מן החוף , בשעה שהחבורה הישראלית החלה אט אט לצאת מן המים.ישבתי וחיכיתי על החול הרטוב והקשה לאחרון האנשים שייצא מן המים, וכשזה קרה, הובלתי את כל החבורה לכיווןהמקלחות המצויות בתוך המסעדה/בר kudeta , שעל שמו קרוי החוף.הכניסה למתחם המסעדה היא ממש בעלייה מהחול לכיוון החניה. אין צורך ללכת מסביב, או ללכת להחליף בגדים , מבגדי גלישה לבגדים יבשים, פשוט יוצאים מהמים ונכנסים. אין פה רשמיות או גינונים מיותרים ,כולם מבינים שהם נמצאים על חוף ים וחיים עם זה בכיף.בירכתי (ברכה שהיא בעצם שאלה) את השומר המצוי בכניסה בברכת apa kabar שפירושה מה שלומך? והוא ענה לי בחיוך צחור מאוזן לאוזן bagus שמשמעותו-הכל בסדר.המעבר הקצר שבין חולות הים למקלחות הממוקמות בצדי המתחם היה משופע וזרוע בכ-50 מיטות מתקפלות, ספק מיטות שיזוף ספק מיטות להתרגעות, עשויות מעץ אינדונזי מלא, חזק ובלתי מתכלה, ועטופות בכיסויים מרהיבים.אין ספק, וזאת ניתן לקרוא בכל המגזינים בעולם העוסקים בעיצוב וארכיטקטורה, הבאלינזים אלופים בתחומים אלו. הם נולדים והולכים לעולמם כאומנים.דבר המושרש בפילוסופיה ההינדית המקומית ומלווה את הבאלינזי לאורך כל מעגל החיים.על המיטות ישבו תיירים ותיירות מכל רחבי העולם, חלק גולשים, חלק אנשי עסקים, משפחות, דוגמנים ודוגמניות ערב רב של אנשים. היה ניתן להבחין גם באינדונזים לסירוגין, אך באלינזים לא היו שם כלל וכלל.כדאי להבין כי המשכורות הממוצעות באינדונזיה נעות בטווח ל 100-70 דולר לחודש.לשבת במקום מעין זה, ה-kudeta , הוא לוקסוס שהבאלינזים אינם יכולים לאפשר לעצמם מבחינה כלכלית.מעבר לכך , הבאלינזים חיים בקהילות סגורות ושומרים באדיקות על המבנה של התא המשפחתי.
התחככות עם בני המערב אינה מעניינת אותם במיוחד, ולעולם לא ייתכן מצב שבו מערביים יהיו חלק בלתי נפרדמהסביבה בבאלי, אך יחד עם זאת הם מסבירי פנים ואדיבים ברמות כאלה שהלוואי ואנו הישראלים היינו לומדים ולו מעט מהם. הבאלינזים חיים באזורים ובכפרים צמודים זה לזה, ולכן יש המון חמולות הקשורות האחת לשנייה בקשר דם קרוב או רחוק יותרלא מקרי הוא הדבר, שניתן לראות אסייתים מהפיליפינים מסין או מתאילנד מפוזרים בעולם ועובדים בעבודות כאלה ואחרות, במשכורות הגבוהות פי כמה מהמשכורת אותה הם מרוויחים בארצם, אך כמעט לא תראו באלינזי עובד וחי מחוץ לבאלי, ולא משנה איזה סכום יציעו לו. אומנם ניתן לראות קהילה אינדונזית לא קטנה בהולנד, אך זאת מן הטעם הפשוט שההולנדים שלטו באינדונזיה בתקופות שונות בהיסטוריה, הן במאה ה-17 והן בתחילת המאה ה-20והתקיימו הרבה נישואיי תערובת. הבאלינזים אוהבים את האי שלהם אהבה ללא תנאי. הטקסים, האמונה, המבנה בתוך המשפחה, הקאסטות, המזון, הפולחן, העיסוקים, האומנות והאגדות נשתמרו במשך דורות.הם אוהבים את המציאות שלהם אף על פי שלעיתים נתקלתי בסיפורים עצובים וקשים.מעולם לא ראיתי כאלה אנשים שכל כך שמחים בחלקם ושלמים עם גורלם.
היכן אכלנו , איפה בילינו , איזה דמויות מעולם הגלישה פגשנו ובקיצור הכל, בפרק י"ב –הפרק הבא,............

הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים, נראה לי שטיול לבאלי
במחיר של 4000$ ל-22 ימים שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי.
אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com
הטיול הבא : 29/09/2009 –יש סיכוי שתהיה סטייה בכמה ימים
לכאן או לכאן-ההרשמה פתוחה עדיין.

יומן מסע לבאלי -אינדונזיה-פרק י'

מכה של מים קרירים הכתה בנו עת פידלנו למעלה, לכיוונה של השמש , לכיוונם של הגלים הגבוהים יותר, לכיוונה של דבוקת הגולשים שישבה לה במרחק של 100 מטר מהחוף, עמוק במים. אחד מהדברים שלמדתי עם השנים באינדונזיה, הוא, שלרוב עדיף להיות באזור של הגולשים, היכן שהם מתרכזים, כיון שהמקומיים מכירים את הים הזה כל כך טוב, כמו כן האוסטרלים והאמריקאים שקריאת המפה הימית כל כך ברורה להם,
ודי להם באיזה שהיא מהמורה במים כדי להבחין שסט גדול מגיע.אין מה לעשות ויש להשלים עם עובדה זו, כמו כל דבר בחיים, ידע והתמחות בכל תחום שהוא בחיים נרכש ע"י למידה וניסיון, בין אם מדובר במקצוע לחיים, בתחום התעניינות ולבטח באם תחום העיסוק הוא ימי. שכן האדם במהותו הוא יצור יבשתי, והרבה יותר קל לו לתמרן על הקרקע ולהתמודד עם שאלות ובעיות. במים ההתנהלות מורכבת וקשה יותר וככל שבידך ידע פרקטיקה וניסיון, התנועה שלך במים זורמת הרבה יותר, הביטחון העצמי שלך גבוה יותר, ויכולת המיצוי האישית גבוהה יותר. אין ספק שיש בזה הרבה כוח ויופי , להיות עם עוד 6 ישראלים בדרך לפיק. כשאתה חותר עם עוד כמה אנשים, והמים הם יחסית שקטים, שמן שכל כך טיפוסי לאינדונזיה, נשאר מאחור מן שובל כזה יפה של הגלשנים שמתקדמים, ושל החרבות שחותכות את המים כמו חמאה מותכת הנמרחת על לחם שזה עתה יצא מן התנור. אני בפירוש יכול להגיד שאנשים שמטיילים אתי, מגיעים לנקודות הכי קרובות ביניהם, ולעומקים הכי גדולים בדקות האלה שהם ביחד במים, בדרך לפיק , בזמן הגלישה עצמה, ובהמתנה להתקפות. וזה דבר שדי קל להסבירו. כשאתה במים, בטיול גלישה מעין זה, כל הציויליזציה, ההסחות למיניהן, הבעיות, והאנרגיות הפחות טובות , נשארות על קו החוף. המים, מכוחם הטבעי, נותנים לגולש להרגיש רגוע יותר, יותר מפויס, ועם רצון שלכולם יהיה טוב ובכיף, ואולי אלמנטים אלה הם שמבדילים את הגלישה, מכל ספורט אחר. שלא תבינו אותי לא נכון, אני איני "מריה הקדושה" ולא פעם יצא לי בארץ להתרגז על גולשים להתווכח, ולגדף, אבל כשאני בחו"ל זה כמעט לא קורה לי, וזה כנראה בגלל המציאות הישראלית שהיא כל כך סבוכה, לוחצת ואימפולסיבית. בכל מקרה הגענו לדבוקת האנשים, ובחרנו לעצמנו כל אחד ואחד את האזור שלו. אני משוכנע שתזדהו איתי לגביי העניין הזה שכשאתה נכנס למים, לא משנה אם זה בארץ או בחו"ל , ויושבים כבר אנשים שגולשים מזה מספר שעות, כל העיניים מופנות אלייך, וכל תשומת הלב ממוקדת בך, וזו מבחינתי הרגשה שמעוררת השראה, הרגשה שדוחפת אותי קדימה "להשתגע" על כל גל שיבוא, לא משנה לי עם זה הר או לא , אני הולך עליו. (אם להיות אמיתי עד הסוף, בדרך כלל אני גם מתכסח בגל הזה כמו ילד......חחחהההה) נכנסו לקצב. זה לוקח גל left השני לוקח right אך כל הגלים הם לא הסטים הגדולים באמת. ברצוני שוב להזכיר לאלה ששכחו, נכנסנו לחוף שהוא ההמשך של kuta beach וההמשך של legian beach שם החוף הוא ku-de-ta beach ושמו ניתן לו על שם המסעדה-בר הממוקמים בחוץ. מדובר בחוף שהוא 100% beach break דהיינו חוף עם קרקע חולית,חביב ביותר, בדרך כלל חוף שנערכים בו שיעורי גלישה למתחילים, הגל בו רך ולרוב לא מתפתחים בו גלים מושלמים. יחד עם זאת כשהסוול מכה בבאלי, החוף הזה יכול לנפק הרים. אני זוכר שקראתי במגזין –surfer שהרצועה הזו שבין kuta-beach ועד לאזור של kudeta beach ועוד טיפה צפונה, נחשבת לאחת מהשבירות החוליות החזקות בעולם. כמות המים הכובד והאורך שנשברים שם ביום גבוה , היא פשוט מפחידה. אני זוכר שבשנת 2000 , הפעם הראשונה שבה הגעתי לחוף הזה, ביחד עם אחי , ארז, וחבר ילדות שלו בשם טל, שמעולם לא גלש , וזה היה אחד מניסיונותיו הראשונים לעלות על גלשן, נכנסנו בים של מטר-מטר וחצי באטרף למים. לא היה לי ברור אז למה החוף ללא גולשים , והכיצד זה שאנחנו לבד במים. אומנם המים נראו חומים ולא מזמינים, והגלים לא היו קריסטל וארוכים ,אך בכל זאת היה גובה מספק, והיה נראה שאין שום בעיה לעשות את הגלים האלה ובכיף. אך הכניסה למים כבר הבהירה שאנו בפתחה של מלחמת עולם שלישית. כמה שלא חתרת פשוט נשארת במקום, ואם נשבר עלייך סט מפחיד , לא זו בלבד שלא שנשארת במקום אלא מצאת עצמך 10 מטר מאחור. אל תשכחו שהיינו בנוסף עם גולש חדש , שלמזלנו לא נכנס לפאניקות מיותרות, בחור קשוח, כך שהיה הרבה יותר רגוע במים יחסית ,מאשר אם היינו מוצאים עצמנו עם גולש מתחיל הנכנס לפאניקות מיותרות, הייתה תחושה של מאבק אינסופי בקצפים ובגלים בצורת המשולשים שלא הפסיקו להיערם לעלות ולהישבר עלינו שם.
עם חלוף הדקות, הבנו שיהיה זה בלתי אפשרי לקחת גלים. כל גל אליו חתרת וניסית להיכנס אליו יצר זווית בלתי אפשרית לירידה, ותהום עמוקה נפערה מתחת. תשומת הלב שלי ושל אחי הייתה בעיקר לחבר השלישי.
כאחד שבקושי יודע לשכב על הגלשן, הוא גילה אומץ בלתי רגיל, ואף ניסה לחתור למספר גלים. היה ברור שעדיף לראות את הים מבחוץ, לשתות איזה מוחיטו ב-kudeta לשכב על המיטות
המונחות בחוץ ולבקש עיסוי לכפות הרגליים והגב מהמקומיים, בעבור 5 דולר, ולא להישאר במים הכל כך
חזקים צפופים והמגיעים מכל עבר. אבל אז הבנו שגם לצאת החוצה יהיה לא פשוט. הזרם סחב בעוצמה אל תוך הים, מספיק שהיית נשאר על מקומך ל-30 שניות, וכבמטה קסם היית מוצא את עצמך 20 מטר עמוק יותר בתוך המים. המטרה הייתה אחת ל...צ....א....ת החוצה. היות וגלים בלתי אפשרי היה לקחת , החלטנו פשוט לחתור לכיוון החוף, במטרה שישברו עלינו גלים , וכך נוכל להתקדם לכיוון החוף. היה די ברור שכל גל שיישבר על כל אחד מאתנו , יזעזע אותנו קשות , יערבב ויעשה בנו שמות, אך הכמיהה לחוף ולאזור הפסטורלי הייתה חזקה מהכל.
איך יצאנו מזה , מה עוד היה, מה למדנו, ושאר החוויות בפרק יא , הפרק הבא............

בהמשך הפרקים .
1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג, ברוס, מאצ''דו, גורדי, cj , ועוד 2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל. Padang .3 Padang השם והמיתוס. Nusa dua - הפייפ ליין של באלי.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים, נראה לי שטיול לבאלי
במחיר של 4000$ ל-22 ימים שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי.
אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com
הטיול הבא : 29/09/2009 –יש סיכוי שתהיה סטייה בכמה ימים
לכאן או לכאן-ההרשמה פתוחה עדיין.

יומן מסע לבאלי -אינדונזיה-פרק ט'

שניות לפניי כניסה למים......בפעם הראשונה עם חבריי הקבוצה ב-beach break , למען האמת לא ידעתי איך לאכול את זה. כיף של פעם ראשונה.תמיד זה מרגש ומחזיר אותי לילדות. אותה הרגשה של שער שהייתי מבקיע בשכונה בימי שישי כשהייתי בן 12, אותה הרגשה של נשיקה עם הבת שהכי רציתי במסיבות בגיל 14, אותה הרגשה של המסיבות של תל אביב של פעם בימי שירוקו והפינגווין, בקיצור אטרף.
מצד ימין שלנו המסעדה/בר/חלקת אלוהים קטנה בשם ה-ku-de-ta , מקום שמדי ערב מקבץ אליו את רוב המטיילים ובעלי העסקים המערביים של באלי. כמו כן מקבץ אליו אוסטרליות מדהימות, אמריקאיות שזופות ומוקפדות, יפניות ויפנים רבים, ואין סוף איטלקים ואיטלקיות.בקיצור ערב רב של לאומים שונים, וכולם ללא יוצא מן הכלל עם אור בעיניים שמחת חיים וחיוכים.אם בארץ יש לנו מקומות כמו שלוותה, טופסי או nine beach , קחו את כל אלה תכפילו בשטח הגדול פי שתיים, בעיצוב היפה מאצלנו בפי חמש, באנרגיות אנושיות החזקות פי 10, וכל המקום הפתוח המיוחד והעליז הזה משקיף על גולשים הרוכבים על גלים ללא סוף, ושקיעות שהכתב לא יוכל לתאר לעולם.
מצד שמאל שלנו, ניתן לראות את kuta-beach ,את air port left, ובקצה הרחוק היה ניתן לראות את אזור ה-bukit ואת הפינה המפורסמת של uluwatu.
מיהרתי לשים את מפתחות הרכב אצל אחד משומרי המקום, שאותו אני מכיר שנים, דאגתי לברר אתו שהוא נשאר עד השקיעה, כי בהכירי את עצמי ולפי הדיבורים בין חברי הקבוצה, ידעתי שנצא מהסשייין הזה רק כשהאוקיאנוס "יזרוק" אותנו בלילה למלון. בגדול אני איני ממליץ לגלוש באינדונזיה עד החשיכה המוחלטת, אך כיוון שמדובר באזור שמאוכלס באנשים מחוץ למים, העובדה שזהו beach-break , וכיוון שזה היה יום לא גבוה במיוחד הרשיתי לעצמי ולחברי הקבוצה לזרום עם הקול הפנימי. בהמון מקומות בבאלי ובאינדונזיה בכלל, לצאת בחושך זה לא דבר חכם בלשון המעטה. הסכנות וההפתעות שהמקום הזה מייצר הם אינסופיות. בקליפת אגוז, ובכדי לא להקדים את הכתוב בפרקי היומן הבאים רק אציין, כי עוצמת אוקיאנוס זה, השינויים המהירים שבו, מגוון היצורים החיים בו, כמות העצמים החיים והלא חיים שבתוכו, שלפעמים נגלים לעין ,ולפעמים צצים משום מקום , הפרשי הגאות והשפל, והריפים שלו הם סיבה מספקת וראויה להיות תמיד במצב של ערנות וכוננות.
עם כל התענוגות שבו, הגלים הכל כך מדהימים שלו, המים הצלולים והפחות מלוחים מימי הים התיכון, התנועה הבלתי פוסקת שלו , היצורים הימיים המקסימים שבו, והנופים הכה קדמוניים הניבטים מתוכו אל היבשה, אני מציע לכולם לזכור תמיד את הגבולות שלנו כבני אדם לעומת פלא טבע זה.
ירדנו לחול, apa kabar שזה מה שלומך? באינדונזית, נאמר על ידי לכל אינדונזי שנקרא בדרכי. כיון שהרצועה שבין ku-de-ta למים רצופה בעשרות רוכלים המנסים למכור לך מכל הבא ליד, מפרטי לבוש ,צמידים, שעונים, עבודות עץ , סרונג, משקפי שמש, וכלה בעפיפונים ולוחות שחמט, אתם בוודאי מבינים כי קריאת apa kabar נאמרה על ידי לפחות 20 פעמים, אבל מבחינתי זה כיף , זה מרגיע אותי, וזה תמיד יפתח את ליבו של האינדונזי אליי. הפילוסופיה שלי אומרת שאותו רוכל קטן בחוף הים , ברגע שהוא רואה שמחייכים אליו ושואלים לשלומו , תמיד יראה בי, בנו הזרים , אנשים עם vibe טוב, ובדרך זו או אחרת איחול של דברים טובים יחזור אליי ,אלינו, בצורה חיובית כזו או אחרת. כנראה שכמות הפעמים הגדולה בה ביקרתי בבאלי, עובדת ומחלחלת לתוכי , גם אם איני שם לב לכך, ואימצתי במהלך השנים את אחד המוטיבים המרכזיים בדת הה ינדו , "הקארמה". אשר תעשה הוא שיחזור אלייך. איך אמרה לי פעם רוכלת אינדונזית בחוף הים" תאמין לי jaguar , זהו שם החיבה שלי באינדונזיה, לעולם הבא אדם אינו לוקח אתו שום דבר, אך בעולם זה לאחר מותו, יישאר שמו הטוב באם עשה מעשים טובים , ולהפך, ולפיכך כדאי לו לאדם שבגלגול זה , בעולמנו, יעשה ככל שהוא יכול בכדי להיטיב עם בני האדם ולעשות מעשים טובים" .
המשכנו לכיוון המים, וכחמישה מטר לפניי שפת המים נעצרתי. חלק מחברי הקבוצה לא הבין מדוע נעצרתי ונתן בי מבט משתאה, אך כשהנחתי את הגלשן על החול, והתחלתי בריצה קלה לאורך החוף הבינו כלם כי רצוי לעשות חימום לפניי הכניסה, והם כמוני החלו בריצה קלה. כשהרגשתי שהעליתי דופק, והתחלתי להתנשף קלות, עברתי לסדרה של תרגילים ומתיחות. ביקשתי מחברי הקבוצה להיות קשובים לגופם, ולעשות את הדברים בהדרגה תוך כדי הקשבה לקול הפנימי שלהם. במידה והתרגיל מתחיל לכאוב הם משיגים תוצאה הפוכה, שאינה רצונית.
אני זוכר את עצמי בשנת 2000 , השנה בא הגעתי לבאלי לראשונה, עושה חימום של דקה מקסימום ונכנס למים. עם חלוף השנים ועם כמות האנשים הבלתי נגמרת שפגשתי, בין אם היו אלה גולשים חביבים וחובבים מאוסטרליה, אמריקה, ברזיל, יפן, או אירופאים, או בין אם היו אלה מקצוענים שאנו רואים בסרטים, למדתי מהם שאין דבר כזה לא לעבוד על הגוף לפחות 10-15 דקות לפניי סשיין גלישה. זה פשוט לחטוא לגוף להיכנס ללא הכנה מוקדמת ורצינית. עשינו תרגילים שונים ומגוונים. לא היה איבר מהאיברים הפעילים בזמן הגלישה שלא נתתי עליו את הדעת, ולא מתחתי אותו ולו קלות.
זהו זה. הגענו לשפת המים.קצפים וזרמים שאיננו מורגלים בהם הרטיבו את כפות רגלינו. "איזה קור מנגל" צעק לעברי אחד מהחבר''ה, " חכה עוד כמה דקות לא יהיה לך כבר קר" עניתי לו. ידעתי שבתוך כעשרים דקות חום גופו יסתגל לטמפרטורת המים, ידעתי גם שהדרך למעלה, והמעבר הל כאורה פסטורלי למקום שבו ישבו כל שאר הגולשים תהיה כרוכה בפידול שחברי הקבוצה אינם מורגלים בו, ולפיכך היה לי ברור שבעת מאמץ מוגבר הגוף יתחמם וכבר לא יהיה לאף אחד קר. הדבר דומה לימי החורף בארץ. הכניסה למים מרגישה מעיקה וטורדנית , אך איך שאתה מתחיל לחתור, לתפוס גלים, לעלות ולרדת לעלות ולרדת, פתאום תחושת הקור נעלמת כלא הייתה, וכך גם במקומות שהמים בהם בטמפרטורה של 24-25 מעלות צלזיוס. הים לא היה גבוה במיוחד, אך יחד עם זאת ים שאם הייתם מסתכלים במצלמות של "inter-surf” (כאן המקום להודות לבעלים ניר אלמוג ואיציק ענבי, על כך שהקפיצו אותנו כל כך הרבה שנים קדימה בהתקינם מצלמות ב-6 חופים מרכזיים בישראל), ורואים את הגלים האלה הייתם טסים לים , וגולשים על הגלים הכי טובים שלכם מאז ומעולם. יחד עם זאת למען האמינות והרצינות, אין מדובר בגלים הטובים ביותר של אינדונזיה, כיון שאחרי הכל זהו beach-break , אבל לגולש הישראלי , האיטלקי, או כל גולש המגיע מאגן הים התיכון זהו חלום ענק.
הפסים נראו טוב, צבע המים בגוון ירקרק, שנתן אפשרות לקרני האור לעבור דרך הגל ולהקרין על הגולש, זה היה רגע של התעלות והתרוממות נפש.
הסתכלתי על החבר''ה שלי הישראלים, חבריי לקבוצה, לכולם היה מרוח חיוך של ניצחון על הפנים..................
איך גלשנו, מה היה, מה למדנו, וכל החוויות בפרק י'', הפרק הבא............
הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים, נראה לי שטיול לבאלי
במחיר של 4000$ ל-22 ימים שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי.
אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com
הטיול הבא : 29/09/2009 –יש סיכוי שתהיה סטייה בכמה ימים
לכאן או לכאן-ההרשמה פתוחה עדיין.

האם משלמים על גלשנים בהלוך ובחזור?

ובכן,
עד היום היה לי סידור עם "סינגפור איירליינס"לפיו

הקבוצות שטסו איתי לא שילמו.
מה שאירע בפועל היה, שהעברתי בקשה

מסודרת למשרדי החברה,
היות והם ביחסים מצויינים עמי, הם העבירו

את הבקשה לסינגפור,
תוך כדי המלצה לוותר על דמי משלוח של הגלשנים,
וכל קבוצה שיצאה לבאלי איתי עד היום לא שילמה.
העניין הוא , שכשיוצאים מהארץ לאתונה, (דרך יעד זה
אנו מגיעים לסינגפור), הוא הזול ביותר מאירופה,
יוצאים באל-על או אולימפיק, והם אלה שבדרך כלל רוצים לחייב על
הגלשנים, והם אלה שבדרך כלל עושים את הבעיות, אך כמו שציינתי,
דרך "סינגפור איירליינס" אני מצליח איכשהו לתמרן ולהשיג את האישורים
הנכספים ללא חיובים נוספים.
בפועל ההליך הוא כזה , שמרגע ששיחררנו את הגלשנים בארץ, ועד באלי,
אנו לא סוחבים אותם יותר ולא נוגעים בהם יותר.
אני כן בודק בכל עליה למטוס כי אכן כל הגלשנים

של כלם הועמסו על המטוס,
אני זאת הן ב-gate של ה-check-in והן

בעליה האחרונה של שרוול המטוס,
ובדיקה זו מונעת המון תיסכול ומפח נפש של גולש שמגיע לבאלי,
ולפתע מגלה כי הציוד שלו על שלל גלשניו לא הגיע.



בטיסה חזרה לישראל הדברים הם הרבה יותר חותכים ופורמלים.
ניתן להחזיר גלשנים ללא שום חיוב עד לישראל, אך על המשקל

הכולל של המטען האישי של כל נוסע יש הגבלה.

אסור להעמיס יותר מ-25 קילו.
בדרך כלל האינדונזים, עובדי חברת "סינגפור איירליינס"

רחמניים ונותנים לאחר ויכוח קליל או בקשה

מנומסת להוסיף עוד 5 קילו, ובכך מגיע המטען האישי
המותר כולל גלשנים ל-30 קילו, אך לא קילו אחד יותר בחינם.
על כל קילו מעבר ל-30 הקילו, יגבו 50 דולר נוספים.
אין שום סיכוי שתעלו לטיסה אם לא תשלמו.
ואין להם שום בעיה עם העובדה שהטיסה תצא

לדרך בלעדיכם, כך שכדאי להיות ריאלים
ולא לנסות לשחק פוקר של מי יישבר ראשון.
גם בדרך הלוך הגלשנים מוטסים כל הדרך עד לישראל,

ויש רק לפקח כי אכן הם
עולים בהחלפות המטוסים.


סיכום:

בסה"כ עד היום הכל היה רגוע ויחסית עבר בשלום.
המצב תמיד יכול להשתנות בהתאם למדיניות החברה.
אני תמיד אעשה הכל בכדי לחסוך מהגולשים עלויות נוספות.
העניין הוא שהנושא הזה מופיע בתחילת טיול

ובסופו ובאמצע יש את החוויה
הגדולה הזו של באלי, שהיא חוויה

שגוברת על כל שאר הזוטות.


המשך יבוא.........

סיפורים ורשמים ששמעתי מגולשים שביקרו לאחרונה בבאלי.

אהלן חבר'ה,

אני כותב שורות אלה לאחר שבחודש האחרון, יצא לי לפגוש גולשים-בעלי דרכונים זרים,
שגולשים איתי בחוף הילטון, ותודה לאל נפגשתי
עמם מספר פעמים בחודש האחרון,
כיון שחודש יולי ניפק לא מעט ימים של גלים,
ואני אומר לעצמי בלב, ועכשיו גם לכם, איך הטיול של האנשים האלה
יכל להיות שונה לו הייתה שם יד מכוונת.
כלם ללא יוצא מן הכלל דיברו על כך שהיו כמעט כל יום גלים,
נתון שאינו חדש לי בכלל, שהבילויים וחיי הלילה נוגעים בשלמות באי הזה,
שהאוכל היה טעים ולא יקר, שהמקומיים מסבירי פנים,
ושהסוולים נעו בין חצי מטר ל-3 מטר, גולש איתי בחוף הילטון
בחור , הייתי מגדירו כאמיץ, שטוען שכשהוא היה שם, בסוף יוני , היה שם אפילו 8-9-10 מטר.
חלק מהחוויות מגניבות, חלק מהסיפורים נפלא, אך כישראלים ולפי
מבט עיניהם של הגולשים הללו נראה לי שלא היה להם מושלם.
ולדעתי זה נובע ממספר סיבות:


1. את באלי צריך להכיר.להכיר זה להיות שם 3 פעמים לפחות.
2. אפשר שם לחפש ספוט שבמרחק שעה ממך, 4 שעות.
3. המקומיים-אלו אנשי איים, natives, עם דת מקסימה וסובלנית, ובמים צריך להיכנס לראש שלהם.
4. חופים- ברור הוא שמספר חופים בבאלי, שמדורגים בחוברות ובאתרים נחשבים,
כ-world class יהיו משופעים בגולשים, ולדעתי צריך לקבל עובדה זו בהבנה.
5. גבולות-כשאתה מודע ליכולות שלך ונשמע להם, אתה פחות מפוחד ומתוסכל.
אני כבר מזמן הבנתי שאין לי מה לחפש בים של 3-4 מטר.
6. זמן באלי-זהו אלמנט שצריך להסתגל אליו. הכל יותר לאט ועצל.
אם נכנסים לזה, הופכים להרבה יותר רגועים וחייכנים.
7. תמיד לזכור שאתה אורח, ולנהוג בכפל נימוס, כיבוד הזולת שם יחזור אליכם כבומרנג.
8. בכל משא ומתן, ויכוח, קניה כלשהי, דיאלוג עם שוטר, לעמוד על שלכם אך לא תוך כדי הרמת קול ואיום,
תמיד לשמור על קור רוח ולא רע בכל לחייך ולגלות חוש הומור.

המשך וטיפים יופיעו בהמשך,
אך המסר הוא ברור, כל טיול לאינדונזיה הוא קסם וזיכרון לחיים שלמים,
אפשר וניתן עם ידע וישראלים נוספים,
לטעמי, לקחת את הטיולים האלה רחוק יותר, נעים יותר, ולהגיע רחוק רחוק......
המשך בקרוב....

מידע שפורסם באתר של "מסע אחר" בשנת 2008

טיול גלישה לבאלי אינדונזיה-טיולים של פעם בחיים-לחובבי גלישת גלים ואוהבי תרבויות אחרות.....

באלי, הוא המפורסם באיי אינדונזיה, אי הינדואי( הינדואיזם)המשמר

מסורות עבר ועשיר בתרבות, פולקלור ופולחן.

האי מעוטר ברכסי הרים געשיים, אגמים, חופים זהובים מפורצים,

נחלים וגיאיות ונופים מעשי ידי אדם כ"מדרגות האלים",

טרסות אורז גבוהות, מטעי תבלינים וקוקוס.

כפרים קטנים מסורתיים משובצים במרחבי האי, מאות מקדשים

פרטיים וציבוריים, מגדלונים וכניסות מקושתות בפסלי אלים ושדים.

המקדשים פזורים בשיאי ההרים ולמרגלות הרי הגעש, בתוך המים

ועל מצוקי החוף, ביערות העד ובלב שדות

האורז ובאתרי פולחן, כישוף ומדיטציה.

באלי זכתה לכינויים "אי האלים" ו"גן עדן עלי אדמות",

שמות המסמלים לא רק את יופיו של האי אלא גם אווירה

מיוחדת שהוא משרה על המתגוררים בו האי באלי,

מצוי בארכיפלג איי אינדונזיה (המשכן למעלה מ-17,000 איים),

בין האיים – ג'אווה (Java) ולומבוק (Lombok);

הוא משתרע על פני שטח של 5,632 קמ"ר,

כ-8 מעלות דרומית לקו המשווה, בין האוקיינוס השקט וים ג'אווה.

בשל מיקומו הגיאוגרפי, זוכה האי לאקלים טרופי,

עם שתי עונות בולטות - עונה יבשה (אפריל-נובמבר) ועונה גשומה (דצמבר-מרץ),

וטמפרטורה ממוצעת של כ-ºc28, לאורך כל השנה.

האי משכן כ-3,000,000 תושבים, רובם פזורים בכפרים קטנים,

כ-370,000 מתגוררים בעיר הבירה - דנפאסאר (Denpasar),

שהיא גם הגדולה באי; העיר השנייה בגודלה היא סינגראג'ה (Singaraja),

המצויה בצפון האי. שרשרת הרי געש פעילים חוצה את האי,

הגבוה שבהם - גונונג אגונג (Gunung Agung) הקדוש,

המתנשא לגובה של 3,142 מ', התפרץ לאחרונה בשנת 1963.

הקרקע הוולקנית והאקלים הנוח, המאפיינים את האי,

הופכים אותו לפורה במיוחד, עם צמחייה טרופית מרשימה,

פרחים ושפע של גידולים (ביניהם - אורז, קפה, תה וטבק),

וכן - מגוון עשיר של בעלי חיים, בהם למעלה מ-300 מיני ציפורים. .

גלישה בבאלי: הגלים של אינדונזיה, ושל באלי בפרט, הם גלים

שמגיעים משקעים חזקים שמתחוללים מצפון לקוטב הדרומי

ומאזורה הצפון מערבי של יבשת אוסטרליה. הסיבות לכך

שהאי מוערך כל כך בעולם הגלישה,והופך להיות ביתם השני

של מקצוענים כה רבים , נעוץ בין השאר במדפי הסלעים

המיוחדים והייחודים של באלי, ובנוסף בהפרשים הקיצוניים

שבין הגאות לשפל, השונים לחלוטין ממדינות ומאיים אחרים שבסביבתה.

בבאלי הגלים מגיעים משלושה כיוונים,דרום, דרום מזרח ודרום מערב,

הצד הצפוני אינו מקבל גלים. עונת הגלישה המומלצת והגלים

הטובים יותר מגיעים ב"עונה היבשה", בחודשים אפריל –אוקטובר,

והצד המערבי של האי עובד יותר טוב, ואילו בעונה הרטובה ,

בחודשים נובמבר עד מרץ, יעבוד יותר טוב הצד המזרחי של האי.

המים חמים 27-25 מעלות כל השנה בממוצע, אף על פי שבאוגוסט

ספטמבר הם יכולים לרדת גם ל-22 מעלות. אין צורך בחליפות.

בבאלי צולמו בעבר ומצולמים עד היום מאות סרטי גלישה.

הוא רב גוני , עם הרבה סוגי גלים, הרבה סוגי שבירות, והרבה סוגי קרקע.

כל גולש יוכל למצוא בבאלי את הגל שמתאים לו. יש שיאמרו שבבאלי

וסביבתה יש כ-50 ספוטים, אבל אני לא ארצה להגזים ואומר שיש 25 לפחות.

לא מקרי הוא הדבר , שבביקורכם בבאלי תפגשו שם מקצוענים ,

אלופי עולם, ומדורגים בטופ 10. כיון שהמקום כל כך אנרגטי,

כל כך שליו, ובגלל שיש בו הכל , הוא מושך אליו את טובי הגולשים

בעולם בעיקר בגלל הגלים, אך בפירוש לא רק בגללם.

להלן סקירה קצרה על הספוטים:

Nusa-dua

- חוף שממוקם בקו אווירי די ישר עם uluwato רק בצדו

השני של האי, בצד המזרחי. חוף ידוע מאד בבאלי, הן בגלל

היותו מוקד משיכה לתיירים רבים גולשים ושאינם גולשים כאחד.

חולותיו הלבנים והנקיים, המלונות המדהימים המצויים בו ,

היופי והשקט שהוא משרה, והמים הכל כך נקיים שלו

מושכים אליו אנשים מכל רחבי האי. Nusa dua הוא

חוף שמחולק לאורך של למעלה מקילומטר, לקטעים קטעים.

היציאה מהחוף לשבירת הגלים, מצריכה לקיחת סירת

מנוע הנמצאת בסמוך למים הרדודים ולחוף. 8 דקות על הסירה

ואתם קופצים לספוט. בדרך כלל רצוי לקפוץ מהסירה בנקודה

הכי נגדית לכיוון הזרם, שהוא זרם קבוע תמיד שם , זרם הנע

מכיוון דרום לצפון. השבירות בחוף זה הם גם שמאלה במקום

שנקרא temple וגם ימינה בשאר הנקודות. זהו גל עוצמתי, כיפי,

קל יחסית לתפיסה, ומשתנה משעה לשעה בקצב מטורף. זהו גל

שנפתח ונפתח ונפתח , לעיתים צינורי לעיתים נשפך, ותמיד דוחף

את הגולש קדימה ומשאירה לו רק מחשבות איך לרכב עליו.

בחוף זה יש הרבה מאד עבודת ידיים, אתה חותר שם כל הזמן,

הזרם חזק ובכדי לא להיגרר על הגולש לחתור לכיוון הנגדי כל הזמן.

הוא נחשב לחוף שמקבל עם uluwato לחוף הכבד ביותר בבאלי

מבחינת הגובה שהוא יכול להחזיק, וכוחו של הגל. עובד מגובה

של חצי מטר ויכול להגיע ל-5 מטר, אך כמו בשאר החופים

בבאלי מדובר בכוחות ועוצמות אחרות לגמרי מאלה

הידועות לגולש הישראלי.הגלים יכולים להגיע שם

לאורך של 200-150 מטר ביום טוב. הקרקעית בחוף זה היא ריף עם אלמוגים חיים.

Padang-padang

- מה לא נכתב, ומה לא נאמר על החוף הזה. ממוקם כקילומטר

לפניי uluwato , ואף על פי שהוא קרוב כל כך מדובר בגל שונה כל כך.

זהו גל צינור פרופר. נדיר לראות שם ביצועים רציניים, אם בכלל.

המקום עובד לרב בגלים של 5-6 פוט ומעלה, וכשזה עובד זוהי

מכונה משומנת בפעולה. העקביות השרטוט והמסה, הם שם המשחק בחוף הזה.

מדובר בגל שמאלה, left, הנשבר אל מול מצוק סלעים גבוה.

בניגוד ל-uluwato שבו החוף מחולק ל 4 שבירות, פה יש point

אחד שממנו לוקחים את הגלים, ואליו תמיד חוזרים, אין פה

לקחת את הגל בצד, או לשבת למטה. גלישה בחוף הזה

מצריכה מיומנות וידע.עם לקיחתו של הגל ואחרי כמספר מטרים

יפתח צינור חלול ועוצמתי, צינור ארוך מאד שמשאיר לגולש מספיק

מקום למצוא את המקום שלו בתוך הכיס, יחד עם זאת בימים של

שפל וזרם חזק נוצרת שם מדרגה של מים שהופכת גם את הכניסה

לגל וגם את הרכיבה והשהייה בצינור ליותר קופצנית ובו באים

לידי ביטוי ניסיונו וכשרונו של הגולש. הגלים יכולים להגיע שם

לאורך של 100-150 מטר ביום טוב. עובד לרוב בסוולים יותר גבוהים, אפשר לגלוש שם

מחצי מטר ועד ארבע מטר. הקרקעית בחוף זה היא ריף עם אלמוגים חיים.

Uluwato

- ממוקם בקצהו הדרומי של האי ונחשב לאחד הגלים המוערכים בעולם.

הדרך אליו יפיפייה, המון ירוק בעיניים, דרך מפותלת עם נוף משגע ,

כפרים נחמדים, וכביש רגוע ושקט. כשמגיעים לחנייה של המקום,

מבינים כבר שיש כאן משהו מיוחד. בסוף צוק שגובהו כ-150 מטרים

אתה מקבל את התמונה של uluwato ושל

האוקיאנוס ההודי בשיא עוצמתו. לא משנה אם זה יום של חצי מטר

או 3 מטר, זה תמיד מרשים לראות את המקום הזה מחדש,

נראה כאילו כל יום בו הוא הרפתקה חדשה. הגל עצמו הוא

גל שמאלה left והחוף מחולק באופן טבעי, לארבעה שבירות

כשלכל אחד שם אחר. זה מחולק בצורה מדורגת וכל אחת

מהשבירות עובדת בתנאי הסוול הקיים , גובהו, הכיוון, והגאות והשפל.

גל יחסית קל לתפיסה, גל עם המון כוח, והמון מהירות,

בחלקים מסוימים יותר שטוח ובחלקים מסוימים super tube

בימים טובים מאד אפשר לרכב שם על גל ולעבור מחלק לחלק,

שעליהם הסברתי קודם. הגלים יכולים להגיע שם לאורך של 200 מטר ביום טוב.

בגלל ששמו הולך לפניו זהו חוף שלרב יש בו גולשים במים, עם מקומיים שגולשים שם בצורה מעוררת כבוד ,

ברגע שאתה נכנס למים מראה נוכחות ותופס גלים יעזבו לך את כל הגלים שתרצה,

תהסס או לא תיקח גלים, ההפסד כלו שלך.

ענייני הגיאות והשפל, והצורך בטבלת שעות של גיאות ושפל

היא חובה בבאלי ובאינדונזיה בכלל. הגלים ב-uluwato הם גלים לביצועים,

לרכיבה בכיף, לצינורות ולהתעופפויות, הכל תלוי בגולש, הגל מבחינת

ו יספק לגולש בדרך כלל תנאים מעולים.

עובד בכל ימות שנה, מגובה של חצי מטר ועד 8 מטר. הקרקעית בחוף

זה היא ריף עם אלמוגים חיים. כאמור רבים הם החופים ואתרי הגלישה באי הזה.

טעמנו טעימה קלה מהם, אך האי הזה הוא כה משופע ומגוון

שבכל שנה מגלים בו ספוט חדש, שהיה נסתר מהעין עד כה.

דרור , גולש ותיק ומוערך מחוף הילטון-תל אביב, שנוסע לאינדונזיה

משנת 2000 , וביקר בבאלי 15 פעמים מציע לכם להצטרף לטיול הבא:

חבילה סופר מיוחדת ל-14 ימים(כימי הויזה), הכוללת את הדברים הבאים:

1. ויזה לאינדונזיה+ החתמת הדרכונים באותו יום, ללא המתנה של 4 ימים,

כולל כל התשלומים בשגרירות האינדונזית בסינגפור. (הבקשה נעשית כ-40 יום לפניי מועד הטיסה)

2.. כרטיסי טיסה,מתל אביב עד באלי וחזרה בחברת "סינגפור איירליינס",

שלדעתי היא הטובה ביותר בעולם.

3. לינה בבית מלון בדרגת 3 כוכבים, משפחתי, צנוע, וחשוב מכל הצוות ישר ואמין.

בכל חדר מזגן, אמבטיה,שירותים, טלוויזיה, מיני בר, ומנקים אותו בכל יום.

כמו כן ארוחת בוקר כלולה,יש בריכה יפה,

ניתן לעשות מסג' טוב במלון, יש אינטרנט ואווירה רגועה.

4. באינדונזיה קשה להגיע לחופים ללא רכב, ולכן מחיר החבילה כולל רכב

טוב מרווח ומספק, על בסיס של 4 אנשים ברכב לתקופה המדוברת.

5. הסעה משדה התעופה בבאלי למלון ביום ההגעה.

6. boat trip לאי המרוחק כשעתיים הפלגה מבאלי,נוסה –למבונגן,

על סירה אינדונזית אוטנטית, עם צוות אינדונזי חביב, לספוטים מדליקים מחוץ לבאלי.טיול של יום אחד.

7. אולי החשוב מכל הוא שאת באלי צריך להכיר. ידע באי זה חוסך הרבה זמן, והופך את

השהות להרבה יותר מעניינת וקלה, ולפיכך אני, דרור מנגל,

אהיה שם לצדכם בכדי לכוון ולתת טיפים מן הידע שצברתי.

למצוא חופים, היכן לאכול, כמה לשלם, מקומות בילוי, היכן

כדאי לגלוש בתנאים של רוחות, גאות ושפל ועוד רבות.... מחיר החבילה

נכון לרגע זה,ה-20/07/2009 , הוא – 3600$.

המחיר כולל אך ורק את הרשום מעלה. ***למטיילים הנוסעים

ליותר מ-14 ימים ייגבו כ-70$ עבור כל יום נוסף.

יוצאים מן הכלל לגביי קבוצות הומוגניות( סגורות) של

מינימום של 5 פספורטים ישראלים+ בעל פספורט זר, חברים,

בני משפחה, או כל התאגדות אחרת, שמעונינות להתנהל

בעצמם באינדונזיה ולא לנצל את ניסיוני הרב באי, יקבע מחיר לגופו

של עניין כאשר המינימום שיתבצע דרכי יהיה תשלום עבור הויזות+ כרטיסי טיסה+ עמלה.

סוף דבר: האי באלי נחשב ובצדק, לגן עדן יפהפה,

והוא הפך לאבן שואבת למיליוני תיירים מכל העולם, בעיקר

כאלה שהפרוטה מצויה בכיסם, אבל גם תרמילאים שמבקרים באזור.

האי באלי נחשב ליעד נפלא למי שמבקש לנפוש ולהתנתק מכל העולם.

מלבד היותו אי יפהפה עם תרבות ופולחנים קסומים

מדובר בגן עדן לחובבי קניות, וחובבי גלישת גלים. אם אתם חובבי טבע

באלי לא תאכזב אתכם עם שדות אורז פרושים עד אין קץ,

הרי געש מבצבצים מבעד לעננים יערות מטושטשים וטרופיים

וחופים פרושים חבוקים במימיו החמים של האוקיאנוס ההודי.

אם בקניות ומסיבות פראיות חשקה נפשכם מפרץ קוטה הוא האזור שלכם.

חופי קוטה ולגיאן מציעות לתיירים אוכל מערבי קניות גלישה בים,

שקיעות ולילות שערורייתיים. הינדואיזם בהתגלמותו. אם באתם לטיול

שמטרתו בין השאר שלווה נפשית ועניין בדתות שונות-

תמצאו שלל מקדשים מרשימים ופסטיבלים צבעוניים ומרהיבים.

פסטיבל גלונגן למשל הוא הפסטיבל הגדול שאורכו

10 ימים בו לפי האמונה כל הטוב יורד אל הארץ

בדמות אריה- כלב שעובר מכפר לכפר.

באלי היא שם נרדף לטקסים ופולחני דת.

כמעט כל חודש יש פסטיבל ססגוני אחר.

דרור מנגל מזמין אתכם להגשים חלומות. עם ניסיון של שנים באי, ועם גישה

פתוחה ופוזיטיבית , זוהי הזדמנות להציץ למקום נדיר , חזק,

הטוב בעולם לפי הגדרת רב העוסקים בתחום הגלישה ,יעד שלא

תמצאו בו הרבה ישראלים,

ומקום שחוזרים ממנו אחרים......

לפרטים נוספים,

בירורים והרשמה נא ליצור עמי קשר

כבר עכשיו לנייד: 0505606767