סיפור פיקנטי

23/09/2009

להלן סיפור מעניין שהתרחש אמש.

בשעות הערב המאוחרות קיבלתי שיחת טלפון מאמא מודאגת

של גולש ישראלי בשם מתן שנכנס לבאלי ,עם דרכון צרפתי, שלא באמצעותי,

ומזה כעשרה ימים לא יצר קשר עם הבית,ופשוט נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

האם המודאגת נתנה לי להבין כי הוא דיווח לה בפעם האחרונה שהוא ישהה בחוף בינגין

חוף הידוע בשל גלי הצינור המושלמים שבו והחושות ןהמלונות הפראיים המצויים בו

כבר בתחילת השיחה ניסיתי להרגיעה, והיות ואני מקיים קשר רציף עם באלי,

נתתי לה להבין כי זהו מקום שאנשים שוכחים בו את עצמם בשל האנרגיות

העוצמות והעובדה שהוא מבודד ופראי.הבטחתי לה שאעשה את הבדיקות

הנדרשות וכך אכן עשיתי.

הרמתי מספר טלפונים לבאלי והוברר לי כי החיים מתנהלים כסדרם,

ולא קרה שום אירוע חריג .

צלצלתי לאם ודיווחתי לה שהכל בסדר, יחד עם זאת נתתי

לה את הטלפון הפקס והאי-מייל של הקונסוליה הצרפתית בבאלי,

אחרי הכל הוא נכנס עם דרכון צרפתי לאי ועל כך מדווח במחשבי שלטונות ההגירה באי.

היא הודתה לי, וכעבור 6 שעות צלצלה אליי לדווח

כי הוא שלח אי-מייל שבו הוא כותב שהוא בגן-עדן...שלא תדאג לו כי

הוא כל הזמן גולש....ושהוא מאושר

אשמח באם תצטרפו אליי לנסיעות שאני מתכנ ןבין החודשים מרץ-נובמבר בכל שנה ושנה.

דרור מנגל-0505606767

באלי מתפתחת בקצב אדיר ומושפעת משינויים גלובלים

אהלן

השינויים שחלו בעשור האחרון באי באלי הם שינויים מרחיקי לכת

האמת היא שמאז ביקרתי שם לראשונה יש התפתחות רצינית

והאי השתנה לבלי הכר.תנופות הבנייה הן למגורים והן לעסקים וחנויות

תופשות תאוצה משנה לשנה ע"י גורמים שונים מאינדונזיה עצמה,

וממשקיעים אחרים ממזרח אסיה רוסיה ואף מנסיכויות הנפט

כרישי הנדל"ן והתיירות כנראה מבינים כנראה

כי האי הולך להיות מרכז תיירותי ועסקי בשנים הקרובות ,

זיהו את הפוטנציאל העצום, והחל תהליך של מעבר

מאסיבי של כספים והשקעות אל האי,עובדה שגרמה

לעליית מחירים רצינית ביותר במחירי הקרקעות ובמחירי השירותים לתיירים.

אם בשנת 2000 אני זוכר ששכרתי חדר במלון על

הים בחוף legianב-25 $ ללילה, בפעם האחרונה שבדקתי

את מחיר החדר הוא האמיר ל-300$ ללילה או אם למשל

בעבר יכולת לקנות באזור שבין פדאנג פדאנג לאולו-אטו

חלקת אדמה בגודל של ara שזה 100 מ"ר מרובע ב- 2000$

היום זה יעלה לפחות 10000$
כך שבניגוד לקוסטה ריקה למשל ששם השקיעו

המון ישראלים ואמריקאים את כספם והגיע המשבר

העולמי וגרם לנדל"ן לצנוח ראו גם דוגמת ארה"

בבבאלי-אינדונזיה קרה תהליך הפוך תוסיפו לכך את

עליית מחירי הסחורות בעולם בעשור האחרון והרי

אתם מבינים מדוע ההשפעה הייתה שם כל כך חזקה

על מחירי התיירות והמסחריחד עם זאת לתייר

הדרוויש באלי הוא עדיין אי המצוי בתוך מדינה

המוגדרת ושייכת לחוג המדינות הנקראות מדינות עולם שלישי

ועדיין אפשר להסתדר באי המדהים הזה עם מעט דולרים בכיס...המשך יבוא

יומן מסע לבאלי -אינדונזיה-פרק יב'

שטופים במים מתוקים, מרוצים ועם מבט של גולשים שזה עתה סיימו סשיין מעולה, התיישבנו במסעדה-בר ku-de-ta לדרינק קצר. להזכירכם היינו לאחר סשיין נחמד ביותר ב-beach-break ,הראשון שלנו באי. אני נוהג להזמין באינדונזיה בדרך כלל , אחרי סשיינים, את הבירה המקומית שהיא טעימה לי, לא מרה במיוחד, ולא יקרה יחסית.שמה של הבירה הוא bintang שזה באינדונזית כוכב, ואכן על כל בקבוק או פחית של bintang תמצאו איור או הדפסה של כוכב.ההשערה שלי היא שבעלי מפעל הבירה הזה הם מולטימליונרים, וזאת מן הטעם הפשוט, והכל כך נראה לעין בכל מקום, שכלם, המקומיים , המערביים שחיים בבאלי והתיירים מזמינים את הבירה הזאת, ואין לה מתחרים רציניים במדינה בעלת 250 מיליון התושבים הנקראת אינדונזיה.פה ושם תוכלו לראות אנשים עם הייניקן,קרלסברג, או חברות מערביות אחרות, שעולות כפול,אבל מבחינת ייצור מקומי חברה זו היא מונופול.היות ולטיולים שלי לבאלי מצטרפים אנשים מרקעים שונים, וחתכי גיל שונים 60-18 זה כל פעם מרגש אותי מחדש את מי ומה זימן הגורל לאותו טיול, היו חלק מהחבר'ה באותו ערב שהלכו על אלכוהול יקר וכבד יותר כגון: מרטיני וויסקי, בעוד הצעירים והפחות מנוסים באלכוהול הסתפקו בקוקה קולה, ומיצים טבעיים סחוטים. במקומות אקסלוסיבים כאלה בבאלי יש מספר שיקולים של מה להזמין לשתות ואני לגמרי מבין את הגישות השונות.יש כאלה שההיבט הכספי מהווה עבורם שיקול מכריע, כיון, וזאת אני מפרט בשביל שתקבלו פרופורציות, שכוס קטנה של וויסקי משובח עולה ב-ku-de-ta כ-14$ זהו מחיר שבו אתה יכול לסגור בבאלי יופי של ארוחה, והיות ובטיולים הללו מתרגלים למחירים אחרים מאשר בישראל אירופה או ארה"ב, אז המשוואה הזו שלקבל באותו מחיר משקה או ארוחה דשנה היא מכרעת. אם ארחיב מעט את הסוגיה הזו של "הוצאות" בטיול והכוונה ל: שתייה,אוכל, ביגוד, גלשנים ,ציודים, מתנות וכיו"ב, הייתי מחלק את סוגי המטיילים לשלוש קבוצות:
1. אלה שרוכשים דברי מבלי לעשות חשבון ומזמינים ככל העולה על רוחם.2. אלה שתמיד ישוו מחירים ויחשבו מה הם יכולים להזמין ולקנות באותו שווה ערך כספי.3. אלה שחיים על-פי הרגע ולפי מצב הרוח וייקחו החלטה רגעית - דרך אגב ,אני שייך לקבוצה זו.
בכל מקרה הייתה יופי של חגיגה.השתרענו לנו במקום מרכזי, על כ-4 מיטות עץ רחבות בעלות מזרונים עבים וקשיחים, מסביבנו תיירים רבים, חלקם בבגדי יקרות , חלקם בבגדי חוף מדליקים פרי תוצרתם ועיצובם של החברות המובילות בעולם בענף בגדי החוף והגלישה: בילאבונג, קוויקסילבר, ריפ-קרל, ריף ועוד רבים ושונים.גם בענף ייצור הטכסטיל האופנה וההלבשה שמה של אינדונזיה הולך לפניה , ובפרט שמה של באלי . הם ידועים כמקומות שבהם יש לכל החברות שהזכרתי מעלה מפעלים, מתפרות, ומשרדים גדולים.הארכיפלג העצום הזה המונה 17,000 איים מהווה ציר מרכזי בין אירופה ואסיה לבין הצד המזרחי יותר של כדור הארץ, יפן, אוסטרליה וארה"ב. מיקומה הגיאוגרפי, כוח העבודה הזול שבה, התיירות הכה מפותחת שבה, הפילוסופיה ההינדית שנוטה לאהוב ולכבד את האדם ולא משנה מהו מוצאו, היצירתיות והאומנות המושרשת בכל באלינזי, הפתיחות לשינויים ולטרנדים, הדיוק בעבודה ואיכות המוצרים, שלטעמי עולה אלפי מונים על ייצור סיני או תאילנדי, או אחר במזרח, כל אלה גרמו והפכו את באלי למקום שאפשר גם לייצר בו , להתפרנס ממנו, ואין סוף לתחומים והענפים שניתן לגלות שם והאסימונים יורדים אט אט, בקצב של באלי, ללא לחץ, ללא מהירות בקבלת החלטות שאופיינית כל כך לחיים במזרח התיכון, ובישראל בפרט. אם לא נחליט עכשיו אפשר לדחות לאחר כך. ולכן כלם כולל כלם מקומיים, זרים, תיירים, ואנשי עסקים פחות לחוצים בחיי היום יום ,ואת התוצאות חשים במהלך כל יום שחולף. הכל יותר רגוע ויותר זורם, פחות עצבנות ואימפולסביות, לא נשמעות קללות ואין צפצופים מעצבנים, יש נהגים מטורפים, אבל הרבה יותר סבלנות והרבה פחות יוהרה וגסות.השעה הייתה כבר 8 בערב והאלכוהול המשיך לזרום כמים. האחד מבקש מהמלצר עוד וויסקי, השני מרטיני on the rocks , אני מבקש לעצמי עוד bintang , להזכירכם, זוהי הבירה המקומית עליה הרחבתי בתחילת הפרק, ו"הילדים הטובים" שבחבורה, שלא היו בהכרח ילדים, הזמינו קוקה קולה או fanta .שרועים על המיטות עם הפנים אל הים, chill out music ברקע, (כאן המקום לציין כי לבאלי מגיעים גדולי ה-d.j מכל העולם למסיבות ואירועים שונים) באופק פנסים קטנים של דייגים אינדונזים על סירות קטנות.המחזה הזה הרשים והפליא אותי מאז ומעולם.לא יכולתי להסביר לעצמי , כיצד זה שהם, הדייגים האינדונזים, עובדים ושוהים לילות שלמים בתוך האוקיאנוס האדיר הזה, ששמו הולך לפניו, האוקיאנוס ההודי.מקופלים בתוך סירות העץ הזעירות הללו, סירות המשולות לקליפת אגוז , חלשות בלתי מוגנות חשופות לכל פגע, ובכל זאת התופעה הזו קיימת אלפים בשנים.מהיכרותי רבת השנים עם אוקיאנוס זה, אני יודע שהוא יכול במחי רגע להפוך מאוקיאנוס רגוע ושקט,לאוקיאנוס קוצף ועצבני, כזה שיכול להטביע את הגדולה שבספינות והכבירה שבמשחתות, אוקיאנוס שבשניות יכול להפוך ממצב דומה לזה הקיים באגמים ובימות סגורות, ללא שום תנועה וזרימה, לאוקיאנוס עם פלטות מים עצומות בנועה וזרמים כה חזקים, שאפילו סירות בעלות 3 מנועי Yamaha , 50 כ"ס כל אחד מהם, צריכים לעבוד בשיא כוחם במשך 30 דקות בכדי לגמוע מרחק של 200 מטרים, can you believe ? (הסיפור המורחב יופיע בהמשך יומן המסע, בפרק שבו אספר על ה-boat trip לאי לומבוק , ולספוט הנדיר והמפורסם desert-point ) .
סשיינים נדירים, בילויים, אוכל והרבה אוכל , איזה תותחים מעולם הגלישה פגשנו ובקיצור הרפתקאותנוספות עם המון מידע, בפרק י"ג –הפרק הבא,............

בהמשך הפרקים .
1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג, ברוס, מאצ''דו, גורדי, cj , ועוד 2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל. Padang .3 Padang השם והמיתוס. Nusa dua - הפייפ ליין של באלי.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים, נראה לי שטיול לבאלי
במחיר של 4000$ ל-22 ימים שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי.
אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com
הטיול הבא : 29/09/2009 –יש סיכוי שתהיה סטייה בכמה ימים
לכאן או לכאן-ההרשמה פתוחה עדיין.

יומן מסע לבאלי -אינדונזיה-פרק יא'

אף על פי שגלשנו בחוף עם קרקע חולית, חוף שגולשים המגיעים לאינדונזיה ממקומות שתרבות הגלישה מושרשת בהם, כגון : הוואי, אוסטרליה, דרום-אפריקה וכיו"ב , היו מגדירים אותו כחוף לילדים, לנו , גולשי אגן הים התיכון, הוא היה בסדר גמור ואף למעלה מזאת. הרהורים חלפו בראשי לגביי שאר החבר'ה, שנשארו רדומים במלון, ואלה שיצאו עם קטנועים לסיבוב היכרות עצמאי באזור. חשבתי לעצמי שהם מפסידים יופי של גלים, משהו רך יותר, עם מינימום סיכונים, רכיבה ארוכה, ללא צינור כמעט, אבל יופי של מבנה של גל , easy take off, נוף מדהים הנגלה אל העין בעודך יושב במים בהמתנה לסט שיבוא ועם הפנים לחוף, של הרצועה שבין air-port left לפט ועד לפאתי canngu . הכול רגוע, הכול שקט, קצב היום יום מאט והופך לחוויה חזקה ורוחנית, התרוממות רוח והרמוניה. לטעמי אין שום הרגשה שתשווה לזו. החבר'ה הרגישו טוב במים. האחד חוזר אחרי גל שלקח ושואל "ראית את הגל שלי דרור" האחר שואל מישהו אחר מחברי הקבוצה, " גבר, איך הולך לך בינתיים?". כאן המקום לחדד ולספר, כי לטיולים שלי מצטרפים אנשים שאינם מכירים האחד את השני, אנשים ממקומות שונים בארץ , גילאים שונים, רקעים שונים, גישות שונות לגביי החיים, והלכי רוח מגוונים.רצוי להיות מאד סבלני בסוג כזה של טיול, לוותר טיפה על ההרגלים האישיים שאתה רגיל אליהם בחיי היום יום כשאתה לבד עם עצמך בארץ, לעשות השתדלות קלה, להיות סבלני וסובלני ואז קורה הרבה שנוצרות ידידויות נפלאות , שממשיכות גם אחרי שחוזרים מהטיול לארץ, כיון שהבסיס להיכרות שבין האנשים, גברים לגברים, גברים לנשים, נשים לנשים, הבסיס מקורו באי האנרגטי הזה הנקרא באלי, וסוג הפעילות היצרית והאמוציונאלית הזאת שנקראת גלישה.השמש החלה לשקוע במערב, האופק היה שטוח לחלוטין, ושום ענן לא נראה בשמיים.כמי שמכיר את באלי בתקופה זו של השנה, ומעיון בטבלת הגאות והשפל, ציפיתי לשינוי העתיד להגיע בכל רגע , הן במבנה הגלים, הן בתדירות, והן בתנועה והזרימה של המים. ידעתי כי אנו עומדים להיכנס למצב קיצוני יותר של low tide , מצב שיכול להיות נפלא ויעיל, לגולשי צינור, אבל בחוף שהוא beach- break כגון זה שבו גלשנו באזור ה-kudeta , הזמן הטוב ביותר לגלוש שם לרב הוא כשזה med-tide ועובר ל-high tide וכמו כן כשזה high tide ועובר ל-med tide .סביר להניח בגלל שהקרקע היא חולית , ואינה ריף , מה שקורה זה שכאשר יש מעט מים, בניגוד למה שקורה בריף ובקרקעיות סלעיות הוא שהחול הנע אינו מחזיק את הגל, ואינו יוצר את הפינה הנוצרת ב-low tide בקרקעיות שהן סלעים, והתוצאה היא של גלים שהרבה יותר קשה להם להישבר, תדירות הגעת הגלים הולכת והופכת להיות הרבה יותר איטית , וכמו כן הרבה יותר גלים נשברים במכה אחת closing-out , והגולשים צריכים להיות יותר בררנים בבחירת הגלים, מצב שאינו קיים כמעט , כשיש הרבה מים, מצב שבו אתה לוקח כל גל שמגיע.ואכן את שחזיתי קרה. זה בדרך כלל מלווה בסט גבוה אחרון, מעין איתות של הים לגולשים הנמצאים בתוכו, שהגיע העת לצאת , לשטוף את הגלשנים ואת הגוף במים מתוקים, ולהתכונן לערב המגיע עם כל מה שמשתמע מכך ארוחת ערב טובה, בילויים, והמתנה ליום המחר- יום שבאי באלי הוא יום שאינו דומה לקודמו ,שום גל אינו חוזר על עצמו באי הנפלא הזה, אף על פי שמדובר במכונת גלים משומנת מדהימה, ומדויקת ,ההרפתקאות שילוו אותך בדרכך לספוטים ובחזרה מהם תמיד מעניינות ומרתקות.
חלקה העליון של כיפת השמש החליק באלגנטיות אל קו האופק הרגוע.קו שמש דק כתום ועדין בקוטר של חצי סנטימטר, ניבט מן החוף , בשעה שהחבורה הישראלית החלה אט אט לצאת מן המים.ישבתי וחיכיתי על החול הרטוב והקשה לאחרון האנשים שייצא מן המים, וכשזה קרה, הובלתי את כל החבורה לכיווןהמקלחות המצויות בתוך המסעדה/בר kudeta , שעל שמו קרוי החוף.הכניסה למתחם המסעדה היא ממש בעלייה מהחול לכיוון החניה. אין צורך ללכת מסביב, או ללכת להחליף בגדים , מבגדי גלישה לבגדים יבשים, פשוט יוצאים מהמים ונכנסים. אין פה רשמיות או גינונים מיותרים ,כולם מבינים שהם נמצאים על חוף ים וחיים עם זה בכיף.בירכתי (ברכה שהיא בעצם שאלה) את השומר המצוי בכניסה בברכת apa kabar שפירושה מה שלומך? והוא ענה לי בחיוך צחור מאוזן לאוזן bagus שמשמעותו-הכל בסדר.המעבר הקצר שבין חולות הים למקלחות הממוקמות בצדי המתחם היה משופע וזרוע בכ-50 מיטות מתקפלות, ספק מיטות שיזוף ספק מיטות להתרגעות, עשויות מעץ אינדונזי מלא, חזק ובלתי מתכלה, ועטופות בכיסויים מרהיבים.אין ספק, וזאת ניתן לקרוא בכל המגזינים בעולם העוסקים בעיצוב וארכיטקטורה, הבאלינזים אלופים בתחומים אלו. הם נולדים והולכים לעולמם כאומנים.דבר המושרש בפילוסופיה ההינדית המקומית ומלווה את הבאלינזי לאורך כל מעגל החיים.על המיטות ישבו תיירים ותיירות מכל רחבי העולם, חלק גולשים, חלק אנשי עסקים, משפחות, דוגמנים ודוגמניות ערב רב של אנשים. היה ניתן להבחין גם באינדונזים לסירוגין, אך באלינזים לא היו שם כלל וכלל.כדאי להבין כי המשכורות הממוצעות באינדונזיה נעות בטווח ל 100-70 דולר לחודש.לשבת במקום מעין זה, ה-kudeta , הוא לוקסוס שהבאלינזים אינם יכולים לאפשר לעצמם מבחינה כלכלית.מעבר לכך , הבאלינזים חיים בקהילות סגורות ושומרים באדיקות על המבנה של התא המשפחתי.
התחככות עם בני המערב אינה מעניינת אותם במיוחד, ולעולם לא ייתכן מצב שבו מערביים יהיו חלק בלתי נפרדמהסביבה בבאלי, אך יחד עם זאת הם מסבירי פנים ואדיבים ברמות כאלה שהלוואי ואנו הישראלים היינו לומדים ולו מעט מהם. הבאלינזים חיים באזורים ובכפרים צמודים זה לזה, ולכן יש המון חמולות הקשורות האחת לשנייה בקשר דם קרוב או רחוק יותרלא מקרי הוא הדבר, שניתן לראות אסייתים מהפיליפינים מסין או מתאילנד מפוזרים בעולם ועובדים בעבודות כאלה ואחרות, במשכורות הגבוהות פי כמה מהמשכורת אותה הם מרוויחים בארצם, אך כמעט לא תראו באלינזי עובד וחי מחוץ לבאלי, ולא משנה איזה סכום יציעו לו. אומנם ניתן לראות קהילה אינדונזית לא קטנה בהולנד, אך זאת מן הטעם הפשוט שההולנדים שלטו באינדונזיה בתקופות שונות בהיסטוריה, הן במאה ה-17 והן בתחילת המאה ה-20והתקיימו הרבה נישואיי תערובת. הבאלינזים אוהבים את האי שלהם אהבה ללא תנאי. הטקסים, האמונה, המבנה בתוך המשפחה, הקאסטות, המזון, הפולחן, העיסוקים, האומנות והאגדות נשתמרו במשך דורות.הם אוהבים את המציאות שלהם אף על פי שלעיתים נתקלתי בסיפורים עצובים וקשים.מעולם לא ראיתי כאלה אנשים שכל כך שמחים בחלקם ושלמים עם גורלם.
היכן אכלנו , איפה בילינו , איזה דמויות מעולם הגלישה פגשנו ובקיצור הכל, בפרק י"ב –הפרק הבא,............

הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים, נראה לי שטיול לבאלי
במחיר של 4000$ ל-22 ימים שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי.
אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com
הטיול הבא : 29/09/2009 –יש סיכוי שתהיה סטייה בכמה ימים
לכאן או לכאן-ההרשמה פתוחה עדיין.

יומן מסע לבאלי -אינדונזיה-פרק י'

מכה של מים קרירים הכתה בנו עת פידלנו למעלה, לכיוונה של השמש , לכיוונם של הגלים הגבוהים יותר, לכיוונה של דבוקת הגולשים שישבה לה במרחק של 100 מטר מהחוף, עמוק במים. אחד מהדברים שלמדתי עם השנים באינדונזיה, הוא, שלרוב עדיף להיות באזור של הגולשים, היכן שהם מתרכזים, כיון שהמקומיים מכירים את הים הזה כל כך טוב, כמו כן האוסטרלים והאמריקאים שקריאת המפה הימית כל כך ברורה להם,
ודי להם באיזה שהיא מהמורה במים כדי להבחין שסט גדול מגיע.אין מה לעשות ויש להשלים עם עובדה זו, כמו כל דבר בחיים, ידע והתמחות בכל תחום שהוא בחיים נרכש ע"י למידה וניסיון, בין אם מדובר במקצוע לחיים, בתחום התעניינות ולבטח באם תחום העיסוק הוא ימי. שכן האדם במהותו הוא יצור יבשתי, והרבה יותר קל לו לתמרן על הקרקע ולהתמודד עם שאלות ובעיות. במים ההתנהלות מורכבת וקשה יותר וככל שבידך ידע פרקטיקה וניסיון, התנועה שלך במים זורמת הרבה יותר, הביטחון העצמי שלך גבוה יותר, ויכולת המיצוי האישית גבוהה יותר. אין ספק שיש בזה הרבה כוח ויופי , להיות עם עוד 6 ישראלים בדרך לפיק. כשאתה חותר עם עוד כמה אנשים, והמים הם יחסית שקטים, שמן שכל כך טיפוסי לאינדונזיה, נשאר מאחור מן שובל כזה יפה של הגלשנים שמתקדמים, ושל החרבות שחותכות את המים כמו חמאה מותכת הנמרחת על לחם שזה עתה יצא מן התנור. אני בפירוש יכול להגיד שאנשים שמטיילים אתי, מגיעים לנקודות הכי קרובות ביניהם, ולעומקים הכי גדולים בדקות האלה שהם ביחד במים, בדרך לפיק , בזמן הגלישה עצמה, ובהמתנה להתקפות. וזה דבר שדי קל להסבירו. כשאתה במים, בטיול גלישה מעין זה, כל הציויליזציה, ההסחות למיניהן, הבעיות, והאנרגיות הפחות טובות , נשארות על קו החוף. המים, מכוחם הטבעי, נותנים לגולש להרגיש רגוע יותר, יותר מפויס, ועם רצון שלכולם יהיה טוב ובכיף, ואולי אלמנטים אלה הם שמבדילים את הגלישה, מכל ספורט אחר. שלא תבינו אותי לא נכון, אני איני "מריה הקדושה" ולא פעם יצא לי בארץ להתרגז על גולשים להתווכח, ולגדף, אבל כשאני בחו"ל זה כמעט לא קורה לי, וזה כנראה בגלל המציאות הישראלית שהיא כל כך סבוכה, לוחצת ואימפולסיבית. בכל מקרה הגענו לדבוקת האנשים, ובחרנו לעצמנו כל אחד ואחד את האזור שלו. אני משוכנע שתזדהו איתי לגביי העניין הזה שכשאתה נכנס למים, לא משנה אם זה בארץ או בחו"ל , ויושבים כבר אנשים שגולשים מזה מספר שעות, כל העיניים מופנות אלייך, וכל תשומת הלב ממוקדת בך, וזו מבחינתי הרגשה שמעוררת השראה, הרגשה שדוחפת אותי קדימה "להשתגע" על כל גל שיבוא, לא משנה לי עם זה הר או לא , אני הולך עליו. (אם להיות אמיתי עד הסוף, בדרך כלל אני גם מתכסח בגל הזה כמו ילד......חחחהההה) נכנסו לקצב. זה לוקח גל left השני לוקח right אך כל הגלים הם לא הסטים הגדולים באמת. ברצוני שוב להזכיר לאלה ששכחו, נכנסנו לחוף שהוא ההמשך של kuta beach וההמשך של legian beach שם החוף הוא ku-de-ta beach ושמו ניתן לו על שם המסעדה-בר הממוקמים בחוץ. מדובר בחוף שהוא 100% beach break דהיינו חוף עם קרקע חולית,חביב ביותר, בדרך כלל חוף שנערכים בו שיעורי גלישה למתחילים, הגל בו רך ולרוב לא מתפתחים בו גלים מושלמים. יחד עם זאת כשהסוול מכה בבאלי, החוף הזה יכול לנפק הרים. אני זוכר שקראתי במגזין –surfer שהרצועה הזו שבין kuta-beach ועד לאזור של kudeta beach ועוד טיפה צפונה, נחשבת לאחת מהשבירות החוליות החזקות בעולם. כמות המים הכובד והאורך שנשברים שם ביום גבוה , היא פשוט מפחידה. אני זוכר שבשנת 2000 , הפעם הראשונה שבה הגעתי לחוף הזה, ביחד עם אחי , ארז, וחבר ילדות שלו בשם טל, שמעולם לא גלש , וזה היה אחד מניסיונותיו הראשונים לעלות על גלשן, נכנסנו בים של מטר-מטר וחצי באטרף למים. לא היה לי ברור אז למה החוף ללא גולשים , והכיצד זה שאנחנו לבד במים. אומנם המים נראו חומים ולא מזמינים, והגלים לא היו קריסטל וארוכים ,אך בכל זאת היה גובה מספק, והיה נראה שאין שום בעיה לעשות את הגלים האלה ובכיף. אך הכניסה למים כבר הבהירה שאנו בפתחה של מלחמת עולם שלישית. כמה שלא חתרת פשוט נשארת במקום, ואם נשבר עלייך סט מפחיד , לא זו בלבד שלא שנשארת במקום אלא מצאת עצמך 10 מטר מאחור. אל תשכחו שהיינו בנוסף עם גולש חדש , שלמזלנו לא נכנס לפאניקות מיותרות, בחור קשוח, כך שהיה הרבה יותר רגוע במים יחסית ,מאשר אם היינו מוצאים עצמנו עם גולש מתחיל הנכנס לפאניקות מיותרות, הייתה תחושה של מאבק אינסופי בקצפים ובגלים בצורת המשולשים שלא הפסיקו להיערם לעלות ולהישבר עלינו שם.
עם חלוף הדקות, הבנו שיהיה זה בלתי אפשרי לקחת גלים. כל גל אליו חתרת וניסית להיכנס אליו יצר זווית בלתי אפשרית לירידה, ותהום עמוקה נפערה מתחת. תשומת הלב שלי ושל אחי הייתה בעיקר לחבר השלישי.
כאחד שבקושי יודע לשכב על הגלשן, הוא גילה אומץ בלתי רגיל, ואף ניסה לחתור למספר גלים. היה ברור שעדיף לראות את הים מבחוץ, לשתות איזה מוחיטו ב-kudeta לשכב על המיטות
המונחות בחוץ ולבקש עיסוי לכפות הרגליים והגב מהמקומיים, בעבור 5 דולר, ולא להישאר במים הכל כך
חזקים צפופים והמגיעים מכל עבר. אבל אז הבנו שגם לצאת החוצה יהיה לא פשוט. הזרם סחב בעוצמה אל תוך הים, מספיק שהיית נשאר על מקומך ל-30 שניות, וכבמטה קסם היית מוצא את עצמך 20 מטר עמוק יותר בתוך המים. המטרה הייתה אחת ל...צ....א....ת החוצה. היות וגלים בלתי אפשרי היה לקחת , החלטנו פשוט לחתור לכיוון החוף, במטרה שישברו עלינו גלים , וכך נוכל להתקדם לכיוון החוף. היה די ברור שכל גל שיישבר על כל אחד מאתנו , יזעזע אותנו קשות , יערבב ויעשה בנו שמות, אך הכמיהה לחוף ולאזור הפסטורלי הייתה חזקה מהכל.
איך יצאנו מזה , מה עוד היה, מה למדנו, ושאר החוויות בפרק יא , הפרק הבא............

בהמשך הפרקים .
1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג, ברוס, מאצ''דו, גורדי, cj , ועוד 2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל. Padang .3 Padang השם והמיתוס. Nusa dua - הפייפ ליין של באלי.4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים, נראה לי שטיול לבאלי
במחיר של 4000$ ל-22 ימים שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי.
אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com
הטיול הבא : 29/09/2009 –יש סיכוי שתהיה סטייה בכמה ימים
לכאן או לכאן-ההרשמה פתוחה עדיין.

יומן מסע לבאלי -אינדונזיה-פרק ט'

שניות לפניי כניסה למים......בפעם הראשונה עם חבריי הקבוצה ב-beach break , למען האמת לא ידעתי איך לאכול את זה. כיף של פעם ראשונה.תמיד זה מרגש ומחזיר אותי לילדות. אותה הרגשה של שער שהייתי מבקיע בשכונה בימי שישי כשהייתי בן 12, אותה הרגשה של נשיקה עם הבת שהכי רציתי במסיבות בגיל 14, אותה הרגשה של המסיבות של תל אביב של פעם בימי שירוקו והפינגווין, בקיצור אטרף.
מצד ימין שלנו המסעדה/בר/חלקת אלוהים קטנה בשם ה-ku-de-ta , מקום שמדי ערב מקבץ אליו את רוב המטיילים ובעלי העסקים המערביים של באלי. כמו כן מקבץ אליו אוסטרליות מדהימות, אמריקאיות שזופות ומוקפדות, יפניות ויפנים רבים, ואין סוף איטלקים ואיטלקיות.בקיצור ערב רב של לאומים שונים, וכולם ללא יוצא מן הכלל עם אור בעיניים שמחת חיים וחיוכים.אם בארץ יש לנו מקומות כמו שלוותה, טופסי או nine beach , קחו את כל אלה תכפילו בשטח הגדול פי שתיים, בעיצוב היפה מאצלנו בפי חמש, באנרגיות אנושיות החזקות פי 10, וכל המקום הפתוח המיוחד והעליז הזה משקיף על גולשים הרוכבים על גלים ללא סוף, ושקיעות שהכתב לא יוכל לתאר לעולם.
מצד שמאל שלנו, ניתן לראות את kuta-beach ,את air port left, ובקצה הרחוק היה ניתן לראות את אזור ה-bukit ואת הפינה המפורסמת של uluwatu.
מיהרתי לשים את מפתחות הרכב אצל אחד משומרי המקום, שאותו אני מכיר שנים, דאגתי לברר אתו שהוא נשאר עד השקיעה, כי בהכירי את עצמי ולפי הדיבורים בין חברי הקבוצה, ידעתי שנצא מהסשייין הזה רק כשהאוקיאנוס "יזרוק" אותנו בלילה למלון. בגדול אני איני ממליץ לגלוש באינדונזיה עד החשיכה המוחלטת, אך כיוון שמדובר באזור שמאוכלס באנשים מחוץ למים, העובדה שזהו beach-break , וכיוון שזה היה יום לא גבוה במיוחד הרשיתי לעצמי ולחברי הקבוצה לזרום עם הקול הפנימי. בהמון מקומות בבאלי ובאינדונזיה בכלל, לצאת בחושך זה לא דבר חכם בלשון המעטה. הסכנות וההפתעות שהמקום הזה מייצר הם אינסופיות. בקליפת אגוז, ובכדי לא להקדים את הכתוב בפרקי היומן הבאים רק אציין, כי עוצמת אוקיאנוס זה, השינויים המהירים שבו, מגוון היצורים החיים בו, כמות העצמים החיים והלא חיים שבתוכו, שלפעמים נגלים לעין ,ולפעמים צצים משום מקום , הפרשי הגאות והשפל, והריפים שלו הם סיבה מספקת וראויה להיות תמיד במצב של ערנות וכוננות.
עם כל התענוגות שבו, הגלים הכל כך מדהימים שלו, המים הצלולים והפחות מלוחים מימי הים התיכון, התנועה הבלתי פוסקת שלו , היצורים הימיים המקסימים שבו, והנופים הכה קדמוניים הניבטים מתוכו אל היבשה, אני מציע לכולם לזכור תמיד את הגבולות שלנו כבני אדם לעומת פלא טבע זה.
ירדנו לחול, apa kabar שזה מה שלומך? באינדונזית, נאמר על ידי לכל אינדונזי שנקרא בדרכי. כיון שהרצועה שבין ku-de-ta למים רצופה בעשרות רוכלים המנסים למכור לך מכל הבא ליד, מפרטי לבוש ,צמידים, שעונים, עבודות עץ , סרונג, משקפי שמש, וכלה בעפיפונים ולוחות שחמט, אתם בוודאי מבינים כי קריאת apa kabar נאמרה על ידי לפחות 20 פעמים, אבל מבחינתי זה כיף , זה מרגיע אותי, וזה תמיד יפתח את ליבו של האינדונזי אליי. הפילוסופיה שלי אומרת שאותו רוכל קטן בחוף הים , ברגע שהוא רואה שמחייכים אליו ושואלים לשלומו , תמיד יראה בי, בנו הזרים , אנשים עם vibe טוב, ובדרך זו או אחרת איחול של דברים טובים יחזור אליי ,אלינו, בצורה חיובית כזו או אחרת. כנראה שכמות הפעמים הגדולה בה ביקרתי בבאלי, עובדת ומחלחלת לתוכי , גם אם איני שם לב לכך, ואימצתי במהלך השנים את אחד המוטיבים המרכזיים בדת הה ינדו , "הקארמה". אשר תעשה הוא שיחזור אלייך. איך אמרה לי פעם רוכלת אינדונזית בחוף הים" תאמין לי jaguar , זהו שם החיבה שלי באינדונזיה, לעולם הבא אדם אינו לוקח אתו שום דבר, אך בעולם זה לאחר מותו, יישאר שמו הטוב באם עשה מעשים טובים , ולהפך, ולפיכך כדאי לו לאדם שבגלגול זה , בעולמנו, יעשה ככל שהוא יכול בכדי להיטיב עם בני האדם ולעשות מעשים טובים" .
המשכנו לכיוון המים, וכחמישה מטר לפניי שפת המים נעצרתי. חלק מחברי הקבוצה לא הבין מדוע נעצרתי ונתן בי מבט משתאה, אך כשהנחתי את הגלשן על החול, והתחלתי בריצה קלה לאורך החוף הבינו כלם כי רצוי לעשות חימום לפניי הכניסה, והם כמוני החלו בריצה קלה. כשהרגשתי שהעליתי דופק, והתחלתי להתנשף קלות, עברתי לסדרה של תרגילים ומתיחות. ביקשתי מחברי הקבוצה להיות קשובים לגופם, ולעשות את הדברים בהדרגה תוך כדי הקשבה לקול הפנימי שלהם. במידה והתרגיל מתחיל לכאוב הם משיגים תוצאה הפוכה, שאינה רצונית.
אני זוכר את עצמי בשנת 2000 , השנה בא הגעתי לבאלי לראשונה, עושה חימום של דקה מקסימום ונכנס למים. עם חלוף השנים ועם כמות האנשים הבלתי נגמרת שפגשתי, בין אם היו אלה גולשים חביבים וחובבים מאוסטרליה, אמריקה, ברזיל, יפן, או אירופאים, או בין אם היו אלה מקצוענים שאנו רואים בסרטים, למדתי מהם שאין דבר כזה לא לעבוד על הגוף לפחות 10-15 דקות לפניי סשיין גלישה. זה פשוט לחטוא לגוף להיכנס ללא הכנה מוקדמת ורצינית. עשינו תרגילים שונים ומגוונים. לא היה איבר מהאיברים הפעילים בזמן הגלישה שלא נתתי עליו את הדעת, ולא מתחתי אותו ולו קלות.
זהו זה. הגענו לשפת המים.קצפים וזרמים שאיננו מורגלים בהם הרטיבו את כפות רגלינו. "איזה קור מנגל" צעק לעברי אחד מהחבר''ה, " חכה עוד כמה דקות לא יהיה לך כבר קר" עניתי לו. ידעתי שבתוך כעשרים דקות חום גופו יסתגל לטמפרטורת המים, ידעתי גם שהדרך למעלה, והמעבר הל כאורה פסטורלי למקום שבו ישבו כל שאר הגולשים תהיה כרוכה בפידול שחברי הקבוצה אינם מורגלים בו, ולפיכך היה לי ברור שבעת מאמץ מוגבר הגוף יתחמם וכבר לא יהיה לאף אחד קר. הדבר דומה לימי החורף בארץ. הכניסה למים מרגישה מעיקה וטורדנית , אך איך שאתה מתחיל לחתור, לתפוס גלים, לעלות ולרדת לעלות ולרדת, פתאום תחושת הקור נעלמת כלא הייתה, וכך גם במקומות שהמים בהם בטמפרטורה של 24-25 מעלות צלזיוס. הים לא היה גבוה במיוחד, אך יחד עם זאת ים שאם הייתם מסתכלים במצלמות של "inter-surf” (כאן המקום להודות לבעלים ניר אלמוג ואיציק ענבי, על כך שהקפיצו אותנו כל כך הרבה שנים קדימה בהתקינם מצלמות ב-6 חופים מרכזיים בישראל), ורואים את הגלים האלה הייתם טסים לים , וגולשים על הגלים הכי טובים שלכם מאז ומעולם. יחד עם זאת למען האמינות והרצינות, אין מדובר בגלים הטובים ביותר של אינדונזיה, כיון שאחרי הכל זהו beach-break , אבל לגולש הישראלי , האיטלקי, או כל גולש המגיע מאגן הים התיכון זהו חלום ענק.
הפסים נראו טוב, צבע המים בגוון ירקרק, שנתן אפשרות לקרני האור לעבור דרך הגל ולהקרין על הגולש, זה היה רגע של התעלות והתרוממות נפש.
הסתכלתי על החבר''ה שלי הישראלים, חבריי לקבוצה, לכולם היה מרוח חיוך של ניצחון על הפנים..................
איך גלשנו, מה היה, מה למדנו, וכל החוויות בפרק י'', הפרק הבא............
הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
***בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים, נראה לי שטיול לבאלי
במחיר של 4000$ ל-22 ימים שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי.
אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com
הטיול הבא : 29/09/2009 –יש סיכוי שתהיה סטייה בכמה ימים
לכאן או לכאן-ההרשמה פתוחה עדיין.

האם משלמים על גלשנים בהלוך ובחזור?

ובכן,
עד היום היה לי סידור עם "סינגפור איירליינס"לפיו

הקבוצות שטסו איתי לא שילמו.
מה שאירע בפועל היה, שהעברתי בקשה

מסודרת למשרדי החברה,
היות והם ביחסים מצויינים עמי, הם העבירו

את הבקשה לסינגפור,
תוך כדי המלצה לוותר על דמי משלוח של הגלשנים,
וכל קבוצה שיצאה לבאלי איתי עד היום לא שילמה.
העניין הוא , שכשיוצאים מהארץ לאתונה, (דרך יעד זה
אנו מגיעים לסינגפור), הוא הזול ביותר מאירופה,
יוצאים באל-על או אולימפיק, והם אלה שבדרך כלל רוצים לחייב על
הגלשנים, והם אלה שבדרך כלל עושים את הבעיות, אך כמו שציינתי,
דרך "סינגפור איירליינס" אני מצליח איכשהו לתמרן ולהשיג את האישורים
הנכספים ללא חיובים נוספים.
בפועל ההליך הוא כזה , שמרגע ששיחררנו את הגלשנים בארץ, ועד באלי,
אנו לא סוחבים אותם יותר ולא נוגעים בהם יותר.
אני כן בודק בכל עליה למטוס כי אכן כל הגלשנים

של כלם הועמסו על המטוס,
אני זאת הן ב-gate של ה-check-in והן

בעליה האחרונה של שרוול המטוס,
ובדיקה זו מונעת המון תיסכול ומפח נפש של גולש שמגיע לבאלי,
ולפתע מגלה כי הציוד שלו על שלל גלשניו לא הגיע.



בטיסה חזרה לישראל הדברים הם הרבה יותר חותכים ופורמלים.
ניתן להחזיר גלשנים ללא שום חיוב עד לישראל, אך על המשקל

הכולל של המטען האישי של כל נוסע יש הגבלה.

אסור להעמיס יותר מ-25 קילו.
בדרך כלל האינדונזים, עובדי חברת "סינגפור איירליינס"

רחמניים ונותנים לאחר ויכוח קליל או בקשה

מנומסת להוסיף עוד 5 קילו, ובכך מגיע המטען האישי
המותר כולל גלשנים ל-30 קילו, אך לא קילו אחד יותר בחינם.
על כל קילו מעבר ל-30 הקילו, יגבו 50 דולר נוספים.
אין שום סיכוי שתעלו לטיסה אם לא תשלמו.
ואין להם שום בעיה עם העובדה שהטיסה תצא

לדרך בלעדיכם, כך שכדאי להיות ריאלים
ולא לנסות לשחק פוקר של מי יישבר ראשון.
גם בדרך הלוך הגלשנים מוטסים כל הדרך עד לישראל,

ויש רק לפקח כי אכן הם
עולים בהחלפות המטוסים.


סיכום:

בסה"כ עד היום הכל היה רגוע ויחסית עבר בשלום.
המצב תמיד יכול להשתנות בהתאם למדיניות החברה.
אני תמיד אעשה הכל בכדי לחסוך מהגולשים עלויות נוספות.
העניין הוא שהנושא הזה מופיע בתחילת טיול

ובסופו ובאמצע יש את החוויה
הגדולה הזו של באלי, שהיא חוויה

שגוברת על כל שאר הזוטות.


המשך יבוא.........

סיפורים ורשמים ששמעתי מגולשים שביקרו לאחרונה בבאלי.

אהלן חבר'ה,

אני כותב שורות אלה לאחר שבחודש האחרון, יצא לי לפגוש גולשים-בעלי דרכונים זרים,
שגולשים איתי בחוף הילטון, ותודה לאל נפגשתי
עמם מספר פעמים בחודש האחרון,
כיון שחודש יולי ניפק לא מעט ימים של גלים,
ואני אומר לעצמי בלב, ועכשיו גם לכם, איך הטיול של האנשים האלה
יכל להיות שונה לו הייתה שם יד מכוונת.
כלם ללא יוצא מן הכלל דיברו על כך שהיו כמעט כל יום גלים,
נתון שאינו חדש לי בכלל, שהבילויים וחיי הלילה נוגעים בשלמות באי הזה,
שהאוכל היה טעים ולא יקר, שהמקומיים מסבירי פנים,
ושהסוולים נעו בין חצי מטר ל-3 מטר, גולש איתי בחוף הילטון
בחור , הייתי מגדירו כאמיץ, שטוען שכשהוא היה שם, בסוף יוני , היה שם אפילו 8-9-10 מטר.
חלק מהחוויות מגניבות, חלק מהסיפורים נפלא, אך כישראלים ולפי
מבט עיניהם של הגולשים הללו נראה לי שלא היה להם מושלם.
ולדעתי זה נובע ממספר סיבות:


1. את באלי צריך להכיר.להכיר זה להיות שם 3 פעמים לפחות.
2. אפשר שם לחפש ספוט שבמרחק שעה ממך, 4 שעות.
3. המקומיים-אלו אנשי איים, natives, עם דת מקסימה וסובלנית, ובמים צריך להיכנס לראש שלהם.
4. חופים- ברור הוא שמספר חופים בבאלי, שמדורגים בחוברות ובאתרים נחשבים,
כ-world class יהיו משופעים בגולשים, ולדעתי צריך לקבל עובדה זו בהבנה.
5. גבולות-כשאתה מודע ליכולות שלך ונשמע להם, אתה פחות מפוחד ומתוסכל.
אני כבר מזמן הבנתי שאין לי מה לחפש בים של 3-4 מטר.
6. זמן באלי-זהו אלמנט שצריך להסתגל אליו. הכל יותר לאט ועצל.
אם נכנסים לזה, הופכים להרבה יותר רגועים וחייכנים.
7. תמיד לזכור שאתה אורח, ולנהוג בכפל נימוס, כיבוד הזולת שם יחזור אליכם כבומרנג.
8. בכל משא ומתן, ויכוח, קניה כלשהי, דיאלוג עם שוטר, לעמוד על שלכם אך לא תוך כדי הרמת קול ואיום,
תמיד לשמור על קור רוח ולא רע בכל לחייך ולגלות חוש הומור.

המשך וטיפים יופיעו בהמשך,
אך המסר הוא ברור, כל טיול לאינדונזיה הוא קסם וזיכרון לחיים שלמים,
אפשר וניתן עם ידע וישראלים נוספים,
לטעמי, לקחת את הטיולים האלה רחוק יותר, נעים יותר, ולהגיע רחוק רחוק......
המשך בקרוב....

מידע שפורסם באתר של "מסע אחר" בשנת 2008

טיול גלישה לבאלי אינדונזיה-טיולים של פעם בחיים-לחובבי גלישת גלים ואוהבי תרבויות אחרות.....

באלי, הוא המפורסם באיי אינדונזיה, אי הינדואי( הינדואיזם)המשמר

מסורות עבר ועשיר בתרבות, פולקלור ופולחן.

האי מעוטר ברכסי הרים געשיים, אגמים, חופים זהובים מפורצים,

נחלים וגיאיות ונופים מעשי ידי אדם כ"מדרגות האלים",

טרסות אורז גבוהות, מטעי תבלינים וקוקוס.

כפרים קטנים מסורתיים משובצים במרחבי האי, מאות מקדשים

פרטיים וציבוריים, מגדלונים וכניסות מקושתות בפסלי אלים ושדים.

המקדשים פזורים בשיאי ההרים ולמרגלות הרי הגעש, בתוך המים

ועל מצוקי החוף, ביערות העד ובלב שדות

האורז ובאתרי פולחן, כישוף ומדיטציה.

באלי זכתה לכינויים "אי האלים" ו"גן עדן עלי אדמות",

שמות המסמלים לא רק את יופיו של האי אלא גם אווירה

מיוחדת שהוא משרה על המתגוררים בו האי באלי,

מצוי בארכיפלג איי אינדונזיה (המשכן למעלה מ-17,000 איים),

בין האיים – ג'אווה (Java) ולומבוק (Lombok);

הוא משתרע על פני שטח של 5,632 קמ"ר,

כ-8 מעלות דרומית לקו המשווה, בין האוקיינוס השקט וים ג'אווה.

בשל מיקומו הגיאוגרפי, זוכה האי לאקלים טרופי,

עם שתי עונות בולטות - עונה יבשה (אפריל-נובמבר) ועונה גשומה (דצמבר-מרץ),

וטמפרטורה ממוצעת של כ-ºc28, לאורך כל השנה.

האי משכן כ-3,000,000 תושבים, רובם פזורים בכפרים קטנים,

כ-370,000 מתגוררים בעיר הבירה - דנפאסאר (Denpasar),

שהיא גם הגדולה באי; העיר השנייה בגודלה היא סינגראג'ה (Singaraja),

המצויה בצפון האי. שרשרת הרי געש פעילים חוצה את האי,

הגבוה שבהם - גונונג אגונג (Gunung Agung) הקדוש,

המתנשא לגובה של 3,142 מ', התפרץ לאחרונה בשנת 1963.

הקרקע הוולקנית והאקלים הנוח, המאפיינים את האי,

הופכים אותו לפורה במיוחד, עם צמחייה טרופית מרשימה,

פרחים ושפע של גידולים (ביניהם - אורז, קפה, תה וטבק),

וכן - מגוון עשיר של בעלי חיים, בהם למעלה מ-300 מיני ציפורים. .

גלישה בבאלי: הגלים של אינדונזיה, ושל באלי בפרט, הם גלים

שמגיעים משקעים חזקים שמתחוללים מצפון לקוטב הדרומי

ומאזורה הצפון מערבי של יבשת אוסטרליה. הסיבות לכך

שהאי מוערך כל כך בעולם הגלישה,והופך להיות ביתם השני

של מקצוענים כה רבים , נעוץ בין השאר במדפי הסלעים

המיוחדים והייחודים של באלי, ובנוסף בהפרשים הקיצוניים

שבין הגאות לשפל, השונים לחלוטין ממדינות ומאיים אחרים שבסביבתה.

בבאלי הגלים מגיעים משלושה כיוונים,דרום, דרום מזרח ודרום מערב,

הצד הצפוני אינו מקבל גלים. עונת הגלישה המומלצת והגלים

הטובים יותר מגיעים ב"עונה היבשה", בחודשים אפריל –אוקטובר,

והצד המערבי של האי עובד יותר טוב, ואילו בעונה הרטובה ,

בחודשים נובמבר עד מרץ, יעבוד יותר טוב הצד המזרחי של האי.

המים חמים 27-25 מעלות כל השנה בממוצע, אף על פי שבאוגוסט

ספטמבר הם יכולים לרדת גם ל-22 מעלות. אין צורך בחליפות.

בבאלי צולמו בעבר ומצולמים עד היום מאות סרטי גלישה.

הוא רב גוני , עם הרבה סוגי גלים, הרבה סוגי שבירות, והרבה סוגי קרקע.

כל גולש יוכל למצוא בבאלי את הגל שמתאים לו. יש שיאמרו שבבאלי

וסביבתה יש כ-50 ספוטים, אבל אני לא ארצה להגזים ואומר שיש 25 לפחות.

לא מקרי הוא הדבר , שבביקורכם בבאלי תפגשו שם מקצוענים ,

אלופי עולם, ומדורגים בטופ 10. כיון שהמקום כל כך אנרגטי,

כל כך שליו, ובגלל שיש בו הכל , הוא מושך אליו את טובי הגולשים

בעולם בעיקר בגלל הגלים, אך בפירוש לא רק בגללם.

להלן סקירה קצרה על הספוטים:

Nusa-dua

- חוף שממוקם בקו אווירי די ישר עם uluwato רק בצדו

השני של האי, בצד המזרחי. חוף ידוע מאד בבאלי, הן בגלל

היותו מוקד משיכה לתיירים רבים גולשים ושאינם גולשים כאחד.

חולותיו הלבנים והנקיים, המלונות המדהימים המצויים בו ,

היופי והשקט שהוא משרה, והמים הכל כך נקיים שלו

מושכים אליו אנשים מכל רחבי האי. Nusa dua הוא

חוף שמחולק לאורך של למעלה מקילומטר, לקטעים קטעים.

היציאה מהחוף לשבירת הגלים, מצריכה לקיחת סירת

מנוע הנמצאת בסמוך למים הרדודים ולחוף. 8 דקות על הסירה

ואתם קופצים לספוט. בדרך כלל רצוי לקפוץ מהסירה בנקודה

הכי נגדית לכיוון הזרם, שהוא זרם קבוע תמיד שם , זרם הנע

מכיוון דרום לצפון. השבירות בחוף זה הם גם שמאלה במקום

שנקרא temple וגם ימינה בשאר הנקודות. זהו גל עוצמתי, כיפי,

קל יחסית לתפיסה, ומשתנה משעה לשעה בקצב מטורף. זהו גל

שנפתח ונפתח ונפתח , לעיתים צינורי לעיתים נשפך, ותמיד דוחף

את הגולש קדימה ומשאירה לו רק מחשבות איך לרכב עליו.

בחוף זה יש הרבה מאד עבודת ידיים, אתה חותר שם כל הזמן,

הזרם חזק ובכדי לא להיגרר על הגולש לחתור לכיוון הנגדי כל הזמן.

הוא נחשב לחוף שמקבל עם uluwato לחוף הכבד ביותר בבאלי

מבחינת הגובה שהוא יכול להחזיק, וכוחו של הגל. עובד מגובה

של חצי מטר ויכול להגיע ל-5 מטר, אך כמו בשאר החופים

בבאלי מדובר בכוחות ועוצמות אחרות לגמרי מאלה

הידועות לגולש הישראלי.הגלים יכולים להגיע שם

לאורך של 200-150 מטר ביום טוב. הקרקעית בחוף זה היא ריף עם אלמוגים חיים.

Padang-padang

- מה לא נכתב, ומה לא נאמר על החוף הזה. ממוקם כקילומטר

לפניי uluwato , ואף על פי שהוא קרוב כל כך מדובר בגל שונה כל כך.

זהו גל צינור פרופר. נדיר לראות שם ביצועים רציניים, אם בכלל.

המקום עובד לרב בגלים של 5-6 פוט ומעלה, וכשזה עובד זוהי

מכונה משומנת בפעולה. העקביות השרטוט והמסה, הם שם המשחק בחוף הזה.

מדובר בגל שמאלה, left, הנשבר אל מול מצוק סלעים גבוה.

בניגוד ל-uluwato שבו החוף מחולק ל 4 שבירות, פה יש point

אחד שממנו לוקחים את הגלים, ואליו תמיד חוזרים, אין פה

לקחת את הגל בצד, או לשבת למטה. גלישה בחוף הזה

מצריכה מיומנות וידע.עם לקיחתו של הגל ואחרי כמספר מטרים

יפתח צינור חלול ועוצמתי, צינור ארוך מאד שמשאיר לגולש מספיק

מקום למצוא את המקום שלו בתוך הכיס, יחד עם זאת בימים של

שפל וזרם חזק נוצרת שם מדרגה של מים שהופכת גם את הכניסה

לגל וגם את הרכיבה והשהייה בצינור ליותר קופצנית ובו באים

לידי ביטוי ניסיונו וכשרונו של הגולש. הגלים יכולים להגיע שם

לאורך של 100-150 מטר ביום טוב. עובד לרוב בסוולים יותר גבוהים, אפשר לגלוש שם

מחצי מטר ועד ארבע מטר. הקרקעית בחוף זה היא ריף עם אלמוגים חיים.

Uluwato

- ממוקם בקצהו הדרומי של האי ונחשב לאחד הגלים המוערכים בעולם.

הדרך אליו יפיפייה, המון ירוק בעיניים, דרך מפותלת עם נוף משגע ,

כפרים נחמדים, וכביש רגוע ושקט. כשמגיעים לחנייה של המקום,

מבינים כבר שיש כאן משהו מיוחד. בסוף צוק שגובהו כ-150 מטרים

אתה מקבל את התמונה של uluwato ושל

האוקיאנוס ההודי בשיא עוצמתו. לא משנה אם זה יום של חצי מטר

או 3 מטר, זה תמיד מרשים לראות את המקום הזה מחדש,

נראה כאילו כל יום בו הוא הרפתקה חדשה. הגל עצמו הוא

גל שמאלה left והחוף מחולק באופן טבעי, לארבעה שבירות

כשלכל אחד שם אחר. זה מחולק בצורה מדורגת וכל אחת

מהשבירות עובדת בתנאי הסוול הקיים , גובהו, הכיוון, והגאות והשפל.

גל יחסית קל לתפיסה, גל עם המון כוח, והמון מהירות,

בחלקים מסוימים יותר שטוח ובחלקים מסוימים super tube

בימים טובים מאד אפשר לרכב שם על גל ולעבור מחלק לחלק,

שעליהם הסברתי קודם. הגלים יכולים להגיע שם לאורך של 200 מטר ביום טוב.

בגלל ששמו הולך לפניו זהו חוף שלרב יש בו גולשים במים, עם מקומיים שגולשים שם בצורה מעוררת כבוד ,

ברגע שאתה נכנס למים מראה נוכחות ותופס גלים יעזבו לך את כל הגלים שתרצה,

תהסס או לא תיקח גלים, ההפסד כלו שלך.

ענייני הגיאות והשפל, והצורך בטבלת שעות של גיאות ושפל

היא חובה בבאלי ובאינדונזיה בכלל. הגלים ב-uluwato הם גלים לביצועים,

לרכיבה בכיף, לצינורות ולהתעופפויות, הכל תלוי בגולש, הגל מבחינת

ו יספק לגולש בדרך כלל תנאים מעולים.

עובד בכל ימות שנה, מגובה של חצי מטר ועד 8 מטר. הקרקעית בחוף

זה היא ריף עם אלמוגים חיים. כאמור רבים הם החופים ואתרי הגלישה באי הזה.

טעמנו טעימה קלה מהם, אך האי הזה הוא כה משופע ומגוון

שבכל שנה מגלים בו ספוט חדש, שהיה נסתר מהעין עד כה.

דרור , גולש ותיק ומוערך מחוף הילטון-תל אביב, שנוסע לאינדונזיה

משנת 2000 , וביקר בבאלי 15 פעמים מציע לכם להצטרף לטיול הבא:

חבילה סופר מיוחדת ל-14 ימים(כימי הויזה), הכוללת את הדברים הבאים:

1. ויזה לאינדונזיה+ החתמת הדרכונים באותו יום, ללא המתנה של 4 ימים,

כולל כל התשלומים בשגרירות האינדונזית בסינגפור. (הבקשה נעשית כ-40 יום לפניי מועד הטיסה)

2.. כרטיסי טיסה,מתל אביב עד באלי וחזרה בחברת "סינגפור איירליינס",

שלדעתי היא הטובה ביותר בעולם.

3. לינה בבית מלון בדרגת 3 כוכבים, משפחתי, צנוע, וחשוב מכל הצוות ישר ואמין.

בכל חדר מזגן, אמבטיה,שירותים, טלוויזיה, מיני בר, ומנקים אותו בכל יום.

כמו כן ארוחת בוקר כלולה,יש בריכה יפה,

ניתן לעשות מסג' טוב במלון, יש אינטרנט ואווירה רגועה.

4. באינדונזיה קשה להגיע לחופים ללא רכב, ולכן מחיר החבילה כולל רכב

טוב מרווח ומספק, על בסיס של 4 אנשים ברכב לתקופה המדוברת.

5. הסעה משדה התעופה בבאלי למלון ביום ההגעה.

6. boat trip לאי המרוחק כשעתיים הפלגה מבאלי,נוסה –למבונגן,

על סירה אינדונזית אוטנטית, עם צוות אינדונזי חביב, לספוטים מדליקים מחוץ לבאלי.טיול של יום אחד.

7. אולי החשוב מכל הוא שאת באלי צריך להכיר. ידע באי זה חוסך הרבה זמן, והופך את

השהות להרבה יותר מעניינת וקלה, ולפיכך אני, דרור מנגל,

אהיה שם לצדכם בכדי לכוון ולתת טיפים מן הידע שצברתי.

למצוא חופים, היכן לאכול, כמה לשלם, מקומות בילוי, היכן

כדאי לגלוש בתנאים של רוחות, גאות ושפל ועוד רבות.... מחיר החבילה

נכון לרגע זה,ה-20/07/2009 , הוא – 3600$.

המחיר כולל אך ורק את הרשום מעלה. ***למטיילים הנוסעים

ליותר מ-14 ימים ייגבו כ-70$ עבור כל יום נוסף.

יוצאים מן הכלל לגביי קבוצות הומוגניות( סגורות) של

מינימום של 5 פספורטים ישראלים+ בעל פספורט זר, חברים,

בני משפחה, או כל התאגדות אחרת, שמעונינות להתנהל

בעצמם באינדונזיה ולא לנצל את ניסיוני הרב באי, יקבע מחיר לגופו

של עניין כאשר המינימום שיתבצע דרכי יהיה תשלום עבור הויזות+ כרטיסי טיסה+ עמלה.

סוף דבר: האי באלי נחשב ובצדק, לגן עדן יפהפה,

והוא הפך לאבן שואבת למיליוני תיירים מכל העולם, בעיקר

כאלה שהפרוטה מצויה בכיסם, אבל גם תרמילאים שמבקרים באזור.

האי באלי נחשב ליעד נפלא למי שמבקש לנפוש ולהתנתק מכל העולם.

מלבד היותו אי יפהפה עם תרבות ופולחנים קסומים

מדובר בגן עדן לחובבי קניות, וחובבי גלישת גלים. אם אתם חובבי טבע

באלי לא תאכזב אתכם עם שדות אורז פרושים עד אין קץ,

הרי געש מבצבצים מבעד לעננים יערות מטושטשים וטרופיים

וחופים פרושים חבוקים במימיו החמים של האוקיאנוס ההודי.

אם בקניות ומסיבות פראיות חשקה נפשכם מפרץ קוטה הוא האזור שלכם.

חופי קוטה ולגיאן מציעות לתיירים אוכל מערבי קניות גלישה בים,

שקיעות ולילות שערורייתיים. הינדואיזם בהתגלמותו. אם באתם לטיול

שמטרתו בין השאר שלווה נפשית ועניין בדתות שונות-

תמצאו שלל מקדשים מרשימים ופסטיבלים צבעוניים ומרהיבים.

פסטיבל גלונגן למשל הוא הפסטיבל הגדול שאורכו

10 ימים בו לפי האמונה כל הטוב יורד אל הארץ

בדמות אריה- כלב שעובר מכפר לכפר.

באלי היא שם נרדף לטקסים ופולחני דת.

כמעט כל חודש יש פסטיבל ססגוני אחר.

דרור מנגל מזמין אתכם להגשים חלומות. עם ניסיון של שנים באי, ועם גישה

פתוחה ופוזיטיבית , זוהי הזדמנות להציץ למקום נדיר , חזק,

הטוב בעולם לפי הגדרת רב העוסקים בתחום הגלישה ,יעד שלא

תמצאו בו הרבה ישראלים,

ומקום שחוזרים ממנו אחרים......

לפרטים נוספים,

בירורים והרשמה נא ליצור עמי קשר

כבר עכשיו לנייד: 0505606767

עשרה טיפים נוספים למצטרפים לטיולי גלישה לבאלי

11. להגיע עם רישיון בינלאומי של מ.מ.ס.י.

12. לא לתת לביטחון העצמי לרדת מול פקיד ההגירה בכניסה לבאלי,

להסתכל בגובה העיניים ולהסביר שמטרת הביקור היא גלישה וטיול בבאלי.

13. בשדה התעופה מצויים שוטרים עם כלבים המריחים

את הציוד והמזוודות שמגיעים,

לא להתפתות לשטויות.

14. אלכוהול מותר ואין כל בעיה עם זה.

15. לפרוט 10-20 דולר מקסימום בשדה התעופה, השער שהם נותנים שם גרוע.

16. לשכור מכוניות או קטנועים רק בחנויות מסודרות ועם הרבה רכבים שחונים בחוץ.

17. לבדוק היטב את חוזה ההשכרה, אלוהים מצוי בפרטים הקטנים.

18. להשתדל ללון במקומות מוסדרים, עם שומר בכניסה, ועם מקומיים הינדים.

19. לנהוג ב-150% של עירנות וחדות, זהו מקום מטורף מבחינת תחבורה.

20. להיות סבלני ולהבין שזמן בבאלי הוא אחר

מכל מקום שאתם מכירים,

לא לתת לעצבים להשתלט עליכם,

זה מוביל לצרות.

המשך יבוא.......

יומן מסע לבאלי אינדונזיה- פרק ח'

משימת איסוף האנשים לסשיין ערב הייתה משימה לא פשוטה. אחרי הכל 12 אנשים זה לא דבר של מה בכך.
כל אחד ועיסוקיו הוא. אחד ישן אחרי סשיין הבוקר ב-canggu כמה אחרים השתכשכו במימי הבריכה,
אחרים עלו על קטנועים, שדאגתי שיהיו במלון עבורנו מבעוד מועד, ויצאו לסיבוב של היכרות עם האזור, אחרים פרטו דולרים לכסף מקומי-רופיה אינדונזית, אחרים גלשו באינטרנט הממוקם במלון, ועוד כהנה וכהנה מיני עיסוקים שונים ומגוונים. נוהל קבוע הוא בבאלי, שעם הגעתי לאי עם אנשים רבים, אני מייעץ תמיד לקנות כרטיס חיוג מקומי,sym-card , בכ-10 דולר, ואז אנשי הקבוצה יכולים לתקשר בטלפונים הניידים בעלויות שיחה מקומיות, שהן הרבה יותר זולות מן הסתם , משיחות של מפעילי הסלולר הישראלים בחו"ל. היות וזה היה יומנו השני בלבד, לא הספקנו לקנות כרטיסי חיוג אלה, כך שמלאכת איסוף האנשים הייתה קשה הרבה יותר. השעה הייתה 16:30 אחה"צ, והאדרנלין התחיל לפעפע, והחל לחגוג בתוך הגוף. מכל טיוליי בבאלי, ומהניסיון שרכשתי שם , זכרתי כי בתקופה זו, השמש שוקעת בסביבות השעה 18:30 , ואני בדומה לאחי הקטן ממני, ארז מנגל, , שאף הוא ביקר באינדונזיה למעלה מעשר פעמים, אך לא יכל להצטרף לטיול זה, ידועים בתור כאלה שאוהבים לסחוט מהים את המקסימום שהוא יכול לתת מבחינת שעות גלישה. לא אחת קורה לנו בין אם זה בישראל או בכל מקום אחר בעולם, שאנו יוצאים אחרונים מהמים. אם ייצא לכם להגיע ולגלוש בחוף הילטון שבתל אביב, שהוא חוף הבית שלנו, אני גולש שם משנת 1977 אחי משנת 1980 ואחרי שתסיימו לגלוש, ותתארגנו לחזור הביתה, ואין זה משנה אם מדובר בעונת החורף או הקיץ, לפתע יגיחו מתוך החשיכה שתי דמויות הרבה לאחר שכלם כבר הלכו הביתה, היו סמוכים ובטוחים כי זהו אחי ואנוכי, אין מה לעשות מחלה, אבל לפחות מחלה טובה. אם ננסה להתעמק מה מניע אותנו להתנהג כך , ניתן לפרש זאת באופנים רבים ומגוונים, אך אם תשאלו אותי מהי הסיבה העיקרית לכך, אענה לכם כי יש משהו מאד חזק וממכר בספורט הזה הקרוי גלישת גלים ובשעות בין הערביים, הים פשוט שואב אותנו לתוכו, הרבה יותר רגוע , המחשבות יותר מסודרות, ויש הרגשה פנימית של ריחוף וחוסר כבידה, וזהו הסוד של זמן השקיעה בעיניי. לכן היה חשוב לי לאסוף את החבר'ה, ולהיות כבר במים. מתוך 12 האנשים, הצלחתי לארגן 7 מהם, השאר כפי שציינתי התפזרו ברחבי באלי. קבעתי עם כלם בקבלה של המלון, ולאחר שנאספנו התחלנו ללכת לכיוון החנייה. בזוית העין קלטתי את אחת מעובדות המלון, מתפללת ומדליקה קטורת. הבאלינזים מנסים כל הזמן לתת את המיטב שלהם לאלים, בכדי לרצותם (האוכל הטוב ביותר, שאינם יכולים להרשותו לעצמם, המנחה, הריקוד, המוזיקה). האלים הם אניני טעם לכן הבאלינזים עסוקים כל הזמן ביצירת והגשת מנחות יפהפיות. אישה מבלה כ-8 שעות ביום בהכנת מנחות. היפות שבמנחות הן המנחות הגבוהות שנשים מכינות לכבוד ירידת האלים לאדמה, ומביאות אותן למקדש בנשיאה על ראשן. נכנסו למכוניות ושמינו פעמינו לחוף, שמרוחק 5 דקות נסיעה מהמלון. הגלשנים הועמסו על הגגונים באופן חפיפי למדי, לא באופן כזה של נסיעה לחוף רחוק, שמצריך קשירה רצינית ומורכבת, ידעתי כי הנסיעה כה קצרה שאין טעם לבזבז על כך זמן. הכניסה לחוף ה-kudeta הקרוי בשם זה ע"ש המסעדה-בר המצויים בו , הייתה מלווה בברכת apa kabar boss מצדי לשומרים בכניסה, להזכירכם, apa kabar משמעו מה שלומך. כלם, כ-5 במספר הנהנו בראשם ובשפה המקומית אמרו תודה ושהם מרגישים מצוין. עם התקדמות הרכבים לכיוון המערבי של החנייה, היה ניתן היה לראות אט אט מים מבצבצים. הקטע הזה של כל הראשים מנסים להתרומם כמה שיותר גבוה מהמושבים, בכדי להגדיל טווח ראייה של המים, של הגלים, ושל כמות הגולשים שבמים, הוא קטע שמצחיק אותי כל פעם מחדש, הראשים המתמתחים של כלם, הזוויות שהצוואר עושה, מזכירים לי בת יענה בהתמתחותה, וכן את המצב שבו היא מנסה להזדקר. מצאנו 2 מקומות חניה סמוכים זה לזה, והתחלנו לפרק את הציוד וללבוש את בגדי הגלישה. לא היה לי מושגי לקראת מה אנחנו באים, ולא הייתה לי שום הערכה לגביי גובה הגלים. ידעתי פחות או יותר בעקבות סשיין הבוקר, שאין ים גבוה מאד, אך יחד עם זאת לא פסלתי מהיכרותי עם האוקיינוס ההודי , שיהיו גלים של מטר או אולי אפילו מטר+. אחרי שכלם היו מוכנים מי קודם ומי שהיה איטי יותר, כמוני למשל, התחלנו ללכת מאזור החנייה המרוצף לאזור החול והחוף. עם התקדמותנו לכיוון המים נחשף טפח ועוד טפח וקיבלנו את כל הרצועה המפורסמת של קוטה-פדמה-לגיין-קודיטה-בראוואה , מדובר בקטע שמתחיל מאזור שדה התעופה הבינלאומי nugra rai היחיד המצוי בבאלי, באזור הדרום מערבי של האי, ועד לאזור של canngu שבו גלשנו בבוקר, הקטע הזה שאותו ניתן לראות בעין אנושית, הוא קטע של 10 ק"מ לעניות דעתי, וזהו מחזה מרשים מדהים ועוצר נשימה כאחד.
זכורים לי כל כך הרבה ימי גלישה ממקום זה. ימים של 30 ס"מ בקושי, הנשברים ממש על החוף בכניסה למים, ומצד שני ימים של גלים בעובי של עשרות בלוקים מוצמדים, ובגובה של בניינים, you name it ימים שבהם גלשתי בגובה של 2 ו-2 וחצי מטר, מצב שבו כמעט בלתי אפשרי לעבור את קו השבירה של הגל, אי אפשר לעשות כמעט duck dive וכל קצף לוקח אותך 10 מטרים אחורה, טירוף. יחד עם כל מצבי קיצון אלה, אין לי ספק כי לגולש הישראלי הממוצע, זוהי ההיכרות הכי נכונה שיכולה להיות עם האוקיינוס ההודי , ושלא תפרשו אותי לא נכון חלילה, איני ממעיט בעוצמתו של חוף זה, אך היות והוא חוף בעל קרקע חולית, beach break , עם אזורים רבים של מים עמוקים ביחס לגלים הצינוריים שנשברים בריפים המפורסמים של באלי על סלעים חשופים, זהו מקום שקבלת הפנים שלו לאורחים מישראל, היא קבלת פנים יפה ועדינה, כמובן שהכל יחסי בחיים. כאן המקום לומר כי יש הבדלים עצומים בין ה-beach break לבין הריפים של אינדונזיה. ברור כי במקרה של נפילות מהגלשן למשל, במקרה של ניסיון עמידה או בביצוע, הרבה יותר "נחמד" להיזרק לתוך מים עמוקים יותר, ואף אם מדובר בשעות השפל, עדיף להרגיש קרקע חולית, שטוחה, ורכה יותר, מאשר סלע חד וחזק שלא סולח בקלות. כמו כן מבנה הגל הרבה הרבה יותר צינורי, עגול, ובעל קוטר חלול בחוף סלעי לעומת חוף בעל קרקע חולית. עוד הבדל הוא שבחוף סלעי לרוב תהיה נקודה point שתמיד מנקודה זו יתחיל הגל, ורצוי לשבת בנקודה זו בכדי לקחת את הגל מנקודת ההתחלה שלו ולרכב עליו כמה שיותר, לא כך הוא הדבר בחוף beach break שכן בחוף שכזה על רצועה כמו שאליה הגענו, רצועה של 10 ק"מ, יש מאות רבות של נקודות שמהם ניתן לקחת את הגל.
החבר'ה פרצו בצעקות טירוף שמחה ואטרף שמילאו אותי שוב, כמו תמיד, בהרגשה של אושר וסיפוק.
המחזה שנפרש לרגלינו היה מושלם. במים היה ניתן להבחין בקרוב ל-20 אנשים בתפזורת, שנהנים מהגלים המקסימים במים. פסים פסים של מטר+ נשברו לשני הצדדים, הים היה glassi והגל לצד השמאלי נפתח ונוצר נפתח ונוצר, לא האמנתי למראה עיניי, הסתכלתי לשמיים ואמרתי תודה.......

מה היה, איך גלשנו, איך זה הרגיש במים, ומי שבר גלשן, כל זאת בפרק הבא.........
בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג', ברוס, מצ'דו, ג'ורדי, cj , ועוד . הכיבוש הישראלי של uluwatu. Kuta reef חלום של גל. Padang Padang השם והמיתוס. Nusa dua- הפייפליין של באלי.השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולגלוש במקום נפלא זה
מוזמן להצטרף בכל זמן נתון
תמיד יש טיולים ותמיד יוצאות קבוצות
התאריך הקרוב הוא 29/09/2009
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון

נייד: 0505606767 או

לשלוח מייל ל:drormangel@hotmail.com

יומן מסע לבאלי אינדונזיה- פרק ז'

אני יושב בביתי ברגעים אלה, מבסוט, תחושה של הכרה בכך שאני בר מזל אופפת אותי, גם גולש וגם יכול לשתף אתכם במסעותיי, על ברכיי מתרווח לו בהנאה אחייני האהוב, אורי, ושנינו מקשיבים באמצעות המחשב, ובאמצעות you tube , שכאן המקום להודות לאנושות על המצאתם, לשיר שהיה להיט בתחילת שנות ה-80, שיר מפסטיבל ילדים, שהיווה מקפצה בדרכה של נורית גלרון מזמרת אנונימית, לזמרת ידועה ואהודה, "הו מה יפים הלילות הקסומים עת פיה עם נסיך וגם מלך רוקדים........." וכן הלאה, וזה מחבר אותי באופן ישיר להמשכו של היום הראשון והמופלא שלנו בבאלי בטיולנו האחרון, במיוחד החלק הראשון של השיר "הו מה יפים הלילות הקסומים..." .
כיון שפיות נסיכים ומלכים לא ראינו שם, יכול להיות שאם הייתי מתוודע לקסמי אינדונזיה, אי שם במאה ה- 12 או ה-13 גם אלה היו בנמצא, לפחות כך קראתי על ההיסטוריה של מדינה זו, שהייתה נשלטת ע"י משפחות מלוכה שונות, משפחות מורחבות שהיו שולטות באיים וחלקים שונים בתוך הארכילפלג העצום הזה, עם סדר היררכי מסוים, מלכים , אצילים, בעלי מקצועות חופשיים והעם הפשוט. השעה הייתה שעת צהרים והלילה הצפוי להגיע בעוד כמה שעות יספק אתו, כמו בכל טיול לבאלי הפתעות וחוויות בלתי שגרתיות. בינתיים, בחזרתנו מסשיין הבוקר למלון, החליט חלק מהחבורה להיכנס למים המתוקים של הבריכה במלון, חלק אחר החליט שהוא הולך לנמנם קצת בחדר לקראת סשיין אחר הצהרים הממשמש ובא. יש הבדלים עצומים בין מימי הים התיכון , לבין מימי האוקיאנוסים. גם אם אתה מגיע בשיא הכושר מישראל, לאחר שגלשת בארץ בכל יום שהיו בו גלים, ואפילו אם אתה שוחה בכל יום 2 ק"מ בים, כמוני, או אפילו שאתה מתאמן במכון כושר, או רוכב על אופניים בצורה סדירה, או אם אתה מתרגל יוגה באופן קבוע, והרי כל אלה מכניסים אותך למעיין סוג של כושר ואיזון שיסייע לך בחתירה ובהתנהלות במימי האוקיאנוס, וראה זה פלא תמיד בימים הראשונים, תקופת ההסתגלות אני קורא לזאת, אתה נמצא שם במים , והמים מרגישים לך הרבה יותר כבדים, צפופים, אל מול כל חתירה שאתה מבצע, יש התנגדות של מים וזרם שאתה לא מצוי ורגיל בהם, המאסה וצפיפות החומר הם אחרים לגמרי, ההבנה של כמה זעיר האדם ביחס לעוצמות הטבע מתחדדת בפעולות גלישה בסיסיות אלה של חתירה, עלייה למעלה לאחר לקיחת גל, או אפילו ניסיון להתמקם במקום טוב בהמתנה לסט שיבוא. לכן מאחר שחלק מהחבר'ה הלכו לנוח מעט, יכולתי להבין מאין מגיע הצורך הזה של הגוף והמוח למנוחה. אפשר להכריז על כך רשמית , הגולש הישראלי לטעמי, מסיבות אובייקטיבית ברורות הקשורות לאזור מושבנו, אינו יכול להשתוות לגולש האוסטרלי האינדונזי או האמריקאי, גופנו זקוק ליותר זמן מנוחה, והחיבור שלנו עם המים הוא אחר.
בזמן שכל אחד מחברי הקבוצה עשה את שעולה על רוחו, אני ישבתי לי בלובי עם מנהל המלון, וצוות העובדים ושוחחנו על הא ועל דה. השיחות האלה עימם תמיד עושות לי טוב, אני מוצא שלמרות שאנו מתרבויות כה שונות, ולמרות שהחשיבה ואורח החיים רחוק שנות אור זה משל זה, בכמה משפטים מצחיקים ולבביים אפשר למצוא שבילי זהב מיוחדים של הידברות ופתיחות. אם למשל פתאום באמצע שיחה אני מוצא את עצמי מתחיל לשיר שיר בבאלינזית שלמדתי בביקורי הקודם, על אם המשאירה את בתה הקטנה והולכת לשוק לעשות קניות בכדי לבשל את ארוחת הערב ומבקשת מהבת להיות ילדה טובה בהיעדרה, או אם זה בשיחות מעמיקות עם הגברים מצוות העובדים על נושא כדורגל עולמי, champions league , יש לציין כי הקבוצה הפייבורטית על רוב הבאלינזים היא מנצ'סטר יונייטד, הם פשוט יכולים לדקלם את ההרכב המעודכן
עד אחרון השחקנים, ודיויד בקאהם , כמו בכל אסיה הוא שם שמעורר סימפטיה וערגה.הם תמיד יקראו לך בוס, boss , זהו מין ביטוי שהשתרש אצלם , עת החלה באלי להפוך ליעד תיירותי מועדף, אי שם בשנות ה-70 המאוחרות, והפנייה הזו אלייך בתואר בוס, לא נותנת להם להרגיש פחותי כבוד, או משרתים, נהפוך הוא הדבר , הם קוראים לך בשם התואר הזה כשחיוך נסוך על פניהם, ונותנים לך להרגיש חלק מהווי מקומי , שאתה רצוי ושהדברים אותם אתה מבקש וצריך ימולאו על ידם באדיקות.
הדקות חלפו, וסשיין אחר הצהרים אותו תיכננתי לbeach break שבאזור המלון הלך וקרב.מחשבות ותהיות עלו בראשי, האם גם הפעם, כמו שקרה לי מספר פעמים בעבר , יתמזל מזלנו, ונוכל לראות על החוף לפניי הכניסה למים, את אחד מטקסי ההינדו הכל כך אהובים עליי, כל כך ציוריים, וכל כך היסטוריים? המסתורין והקסם שיש במראה הזה של אנשים הלובשים בגדי יקרות העשויים משי , האוטנטיות, התא המשפחתי המורחב שהולך ונאסף בקבוצות הולכות וגדלות, הקטורת המתפזרת לה ברוח המערבית המגיעה מן הים, המצנפות ומטפחות הבד, המנחות המוסיקה המתנגנת פעמים על ידי נגנים המשתתפים בטקס,
ואם זה טקס יותר עממי אז הטייפ המנגן את הנעימות, כל אלה עלו בראשי באותם שניות במלון, ויותר מהכל הרהרתי האם צפוי לנו היום טקס מיוחד של פיזור אפר המת לים, לאחר טקס שנערך בסמוך לביתו של המת,טקס זה נקרא קרמיישן או בשפתנו הלוויה. אצל הבאלינזים המזרח משמעו השמש העולה, ולכן מסמל את החיים, ואילו המערב שמשמעו השקיעה, מסמל את המוות. מכאן נובע שטקסי מוות נערכים במחצית השנייה של היום, עת השמש מתחילה את מסעה מערבה. קרימיישן (שרפה) כאן היא דבר משמח. אדם מחזיר את הבגד המלוכלך, זורק אותו ויקבל בגד חדש. אין חשיבות לגוף. המטרה למחזר את חמשת היסודות, שמרכיבים את העולם ואז הנשמה תוכל לעלות לשמיים (במערב יש ארבעה יסודות – אדמה, מים, אש ואוויר. כאן יש יסוד נוסף – החלל, מימד הזמן שאנו תופסים). כאשר אדם מת קוברים אותו זמנית ומתחילים לתכנן את הטקס ל"יום טוב". כאשר מת כהן אסור לקבור אותו באדמה (היא טמאה), ושומרים אותו על המרפסת. צריך לשעשע אותו עם מוסיקה, לערוך טקסים, לכבד אותו בתה, קפה וסיגריות, כדי שהנשמה לא תפריע לחיים. האם יהיה היום טקס הקרימיישן , והאם עבר עלינו סשיין טוב, את זאת נדע בפרק הבא.........

בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע להיות ולגלוש עם מקצוענים במים,

פרקו, טאג', ברוס, מצ'דו, ג'ורדי, cj , ועוד .

הכיבוש הישראלי של uluwatu. Kuta reef חלום של גל.

Padang Padang השם והמיתוס.

Nusa dua- הפייפליין של באלי.

השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.

המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולגלוש במקום נפלא זה
מוזמן להצטרף בכל זמן נתון
תמיד יש טיולים ותמיד יוצאות קבוצות
התאריך הקרוב הוא 29/09/2009
נא לצלצל אליי כבר עכשיו

לטלפון נייד: 0505606767

או לשלוח מייל ל:drormangel@hotmail.com

יומן מסע לבאלי אינדונזיה- פרק ו'

יצאנו מהטקס ב-canggu מוקסמים ועם הרגשת high בלתי רגילה, אחרי הכל אנו הישראלים שמורגלים בחיים די שיגרתים ורציונאלים, עם דת וזהות יהודית שביחס לטקס שהיינו בו היא הרבה יותר מופנמת, שקטה, ועם פחות פולחן ופחות show וכל חברי הקבוצה הודו לי על כך שלמרות שהיינו מאד מאד רעבים , שכנעתי אותם לתת צ'אנס לטקס זה, שכן מביקוריי הרבים בבאלי, למדתי מספר לא מועט של דברים וזה היה אחד מהם.
עלינו לרכבים, והמשכנו בדרך הכורכר המשובשת , שאופיינית כל כך לכפרי באלי השונים. כזכור לקוראים, היינו בדרך למסעדה פשוטה ומקומית, לאחר שגלשנו כל אותו הבוקר ב-canggu החב' רה היו רעבים בטירוף. מכירים את זה שאחרי סשיין מטריף של עבודה לא קלה במים, ואחרי שאתה לוקח למעלה מעשר חמש עשרה גלים באותו סשיין, נפתח לך התיאבון, והמחשבות לגביי נעיצת השיניים במזון הופכות למוחשיות, בדיוק במצב זה היינו אנו. הכיוון הכללי היה לכיוון קוטה, וזהו כיוון המלון שלנו, רק בפניה מסוימת לקחתי שמאלה, אל תוך אזור שקט, גם הוא כמו רוב באלי, מלא ברוכלים וחנויות, ועם חלוף הנסיעה אתה מתקרב למרכז האוכלוסייה והבתים, והחנויות שהיוו תפאורה בדרך הראשית נעלמות אט אט, ואתה מוצא את עצמך נוהג בין בתים של מקומיים, כשבכל פתח בקתה, יושבים ילדים או זקנים או בעלי הבתים, לרוב נחים ויושבים על שטיחים העשויים מעץ הבמבוק שהוא גמיש ומאריך שנים, עסוקים בעצמם או בעבודות שונות אך יחד עם זאת, תמיד סקרנים לדעת מי הם הזרים העוברים אצלם בכפר, תמיד ינופפו לשלום אם תנופף להם, ותמיד יחליפו אתך מבטים רווים באנרגיות חיוביות, בל נשכח כי המוטיב המרכזי בדת הה ינדו הוא המאבק הנצחי שבין הרע לטוב, בין השדים לרוחות, הה ינדו היא דת סובלנית , מסבירת פנים, צניעות ומתן כבוד לזולת היא אחד ממוטיב יה המרכזיים. בעודנו נכנסים פנימה אל תוך מעבה הכפר שבו ידעתי שבה נמצאת המסעדה, התחלתי לחוש שאני לא לגמרי זוכר את הדרך אליה, ידעתי כי אנחנו באזור, אך כמו בכל באלי, טעות אחת בפנייה, או חוסר ערנות בדרכים ואתה מוצא את עצמך במקום לא ידוע. למזלי, ממרחק הצלחתי לקלוט בעיקול הבא , ממרחק של 150 מטר, את שלט המסעדה: gossip ונתמלאתי הרגשת חדווה וסיפוק, חנינו בחניון הכורכר הצמוד למסעדה ונכנסו פנימה.
עם כניסתי למסעדה, הנהנתי לשלום לכל הבנות , העובדות בה. לא עובד שם ולו גבר אחד.המנות המוכנות מבעוד מועד, מונחות בתוך קערות עץ מכוסות, עם רטבים , ובצד השני מונחים 2 סירים חשמליים שבתוכם אורז לבן או צהוב. שיטת ההזמנה היא כזו, שאתה בוחר את האורז אותו אתה אוהב, שמים לך אותו על צלחת השזורה מעץ גמיש, שעליו מונח נייר בצורת פרח, נייר שאינו סופג, וליד האורז אתה בוחר את התוספות המוכנות מבעוד מועד. ברפטואר המאכלים והרטבים תוכלו למצוא: פשטידות טופו, פשטידות תירס, דגים ברוטב קוקוס או רוטב צ'ילי חריף, עוף עם ירקות, ירקות מוקפצים עם בוטנים, בשר בקר ברטבים שונים, אגרולים ממולאים בירקות, ועוף,
קציצות תפוחי אדמה, ועוד סוגים רבים שקצרה היריעה מלהכיל. לאחר שלקחנו את המנות, יצאנו אל חצר ירוקה ועשירה בצמחייה, התמקמנו מסביב לשולחן עגול וגדול , והתחלנו לאכול. לא אספר לכם בדיות ומעשיות, האוכל טעים אך לא מזכיר את המאכלים שאנו רואים בתוכנית הטלוויזיה "קרב סכינים" , לא תשמעו ממני בולשיט כגון: ליקקנו את האצבעות, או היה זה טעם גן עדן, אך לאנשים רעבים, שגלשו כל הבוקר, ואחר כך צפו בטקס דתי מקומי לא קצר, ושלבסוף הגיעו למחוז חפצם היה זה אוכל טעים מאד, מעניין, מספק, מנה עצומה וכל זאת במחיר של 3 דולר לאדם.
אני, שאיני יכול לסיים ארוחה ללא קינוח, ביקשתי לברר מה יש להם להציע, לא ציפיתי לדברים גרנדיוזים וברמה גבוהה, ואכן קינוח האורז השחור האוטנטי והאהוב כל כך על האינדונזים לא היה להיט בעייני.
הו דנו לצוות המסעדה ושמנו פעמינו למלון, לרב חברי הקבוצה היה רצון עז לטבול במימי הבריכה הממוקמת במלון, לשים את הראש קצת על הכר, ולנוח. ידעתי כי הסוול כרגע הוא נמוך, ובשעת צהרים חמה זו כל כך הדבר הנכון ביותר לעשות, והכי מתבקש זה באמת לנסוע למלון ולקחת את הזמן בכיף. המשכתי לכיוון מערב , באלי הוא אי געשי, שרשרת של הרי געש בחצי קשת מצפון למערב. כל הנחלים יורדים לים מצפון לדרום, חורצים חריצים עמוקים באדמה הוולקנית. לכן הכבישים הם בעיקר מצפון לדרום. אין כבישים ממזרח למערב כי העמקים תלולים מדי. המלון שלנו ממוקם כשלוש דקות נסיעה מקו החוף, והרגשתי שחברי הקבוצה מתחילים לקלוט את האווירה, האקלים, והלך הרוח של המקום, אף על פי שעבר פחות מיום בלבד, מאז הגעתנו לאי. הגענו למלון, בכניסה חיכה לנו השומר/שוער של המלון, בחור באלינזי המתנשא לגובה של מטר ותשעים, סנטימטר, דבר נדיר מאד ביחס לבני המקום, שכן לרוב הם נמוכים וצנועים, אך האתלטיות , השרירים המשתרגים, צבע העור השחום, והחיוך החושף טורי שיניים לבנות לא השאיר מקום לתהייה , הבחור על אף גובהו הנדיר, באלינזי בן באלינזי.
נופפתי לו לשלום, ושאלתי אותו מה שלומו באינדונזית apa kabar boss? התוספת הזו של מה שלומך בוס, נותנת להם להרגיש שהם בעלי הבית, הם הבוסים, וזה מכבד אותם ולכן אני תמיד בעד לעשות להם את היום, ולהיות חיובי אליהם. תמיד עומדת לפניי התפישה המחשבתית שאני אורח במקום, ושככל שאעשה לי ידידים, ואנשים שיחייכו כשהם רואים אותי קח ייטב מצבי, וכך יעבור לו הטיול בנועם ושמחה. החנינו את המכוניות, וניגשנו לקבלה בכדי לקבל את המפתחות לחדרים. בזויות העין קלטתי את אחת מעובדות המלון מניחה מנחה ליד פסל שעמד בפינת הקבלה. הבאלינזים מנסים כל הזמן לתת את המיטב שלהם לאלים, בכדי לרצותם (האוכל הטוב ביותר, שאינם יכולים להרשותו לעצמם, המנחה, הריקוד, המוזיקה). האלים הם אניני טעם לכן הבאלינזים עסוקים כל הזמן ביצירת והגשת מנחות יפהפיות. אישה מבלה כ-8 שעות ביום בהכנת מנחות. היפות שבמנחות הן המנחות הגבוהות שנשים מכינות לכבוד ירידת האלים לאדמה, ומביאות אותן למקדש בנשיאה על ראשן.

בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג', ברוס, מצ'דו, ג'ורדי, cj , ועוד . הכיבוש הישראלי של uluwatu. Kuta reef חלום של גל. Padang Padang השם והמיתוס. Nusa dua- הפייפליין של באלי.השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........
כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולגלוש במקום נפלא זה
מוזמן להצטרף בכל זמן נתון
תמיד יש טיולים ותמיד יוצאות קבוצות
התאריך הקרוב הוא 29/09/2009
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767

או לשלוח מייל ל:drormangel@hotmail.com

יומן מסע לבאלי אינדונזיה- פרק ה'

"בואינ'ה דרור, שיחקת אותה" אומר לי אחד מהחבר'ה ביציאה מהמים ב-canggu , "איזה יופי של גל", אומר לי בחור אחר, "וואלה, זה היה נראה שאין גלים, ופתאום משום מקום מקום מגיע הסט, והילדים האינדונזים ראית איזה יופי הם גולשים, איזה גרוטאות הגלשנים שלהם, שבורים, צהובים, ממש צוללות, ובכל זאת הם גולשים בקלילות כזו על הגל...." אומר השלישי, השילוב הזה של ההרים הניבטים מתוך המים ב-canggu , הגלים הכל כך מיוחדים שהמקום הזה מספק, ותוכן השיחה הזו של החבורה שעליה הייתי אמון ומופקד, ובמיוחד המשפט הזה על הקלילות הבלתי נתפשת של הבאלינזים על הגל, הזכירו לי את הניסיונות להדליק מדורה בקומזיץ עם הזרדים, הניירות הקרטונים וכל האמצעים שנוקטים לפניי שהמדורה הופכת
לכדור אש עגול, ולמה כך הרגשתי, כי כל הרשמים והאמירות האלה , כבר ביום הראשון שלנו במימי האוקיאנוס ההודי, הביאו את חברי הקבוצה להרגיש משהו אחר, להרגיש שמשהו קסום קורה פה, שיש בו בני אדם עם יכולות אחרות, מקומיים שחיים את הוויתם ואת הים יום יום, מתמזגים עם פלאי כדור הארץ, וגם כשהם במים, גולשים , הסגנון שלהם תמיד יהיה תיאטרלי , אומנותי, קליל, ועם חיוך על הפנים.
הכפכפים,המפתחות למכוניות, השעוות, והמסרקים כלם הושארו אצל בחור מקומי שאותו אני מכיר שנים,
שמו האינדונזי אפילו אינו מוכר לי, אך איפשהו בשנת 2002 החלטתי לקרוא לו ג'ימי, זה היה נראה לי שם קליט וקליל, והוא הסכים שאקרא לו בשם זה.
ישאלו הקוראים מדוע בכלל חשוב היה לי להיות אתו בסוג כלשהו של קשר? ולמה בכלל לפתח יחסים עם מישהו שאני רואה בפעם ב....? אז פה המקום לציין כי canggu הוא מקום שממגנט אותי אליו במשך עשור כמעט, מיקומו הקרוב לאזור הקבוע שבו אני משתכן, הגלים הבלתי נלאים שהוא מספק, השקט המקסים שיש מחוץ למים, והמקומיים , שהם אנשי משפחות קשיי יום אך תמיד מחייכים, תמיד מנומסים, נעזרים בילדים קטנים בעלי פני מלאכים, והכפריות השלטת שם פשוט עושים לי את זה.
וכך קרה שלאחר שהחלטתי לקרוא לבחור שמנהל את ה-warong (המסעדה המקומית), בשם ג'ימי, והתיידדנו, ונכנסו מעט יותר לסיפורים אישיים , וחוויות שונות, החלפנו מספרי טלפון, ובמשך שנים מאז, לא היה בוקר שלא הייתי מתקשר אליו בכדי לקבל עדכון על מצב הים, low או- high tide כמה אנשים יש במים, מה גובה הגלים, והאם יש טעם לבוא או לא. אם בישראל יש אוריין והסרף ריפורט שהוא הכניס לנו במשך השנים, שעוזר לנו כל כך, ותורם לקהילת הגולשים בישראל , אז ג'ימי הוא הסרף ריפורט האישי שלי באינדונזיה. אף כי הבחור לא נכנס מעולם למים, יש לו ידע עצום בלראות את הים ולתת נתונים מדויקים, כנראה שככה זה עובד כשבין לקוחותיך הקבועים תמצא גולשים כמו מיקל'ה ג'ונס, ריזל טאנג'ונג, ג'ייק פטרסון, אנדי וברוס איירונס, כשהם בבאלי, כריסטיאן פלטשר, ועוד רבים.
לקחנו את כל הציוד מג'ימי, ושמנו פעמנו אל הרכבים שחנו מאחורי ה-warongim הנמצאים במקום. כלם ללא יוצא מן הכלל חשבו רק על דבר אחד. לא גלים, לא נשים, לא גלשנים, ולא טיולים, כרגע מה שעמד על הפרק ולא היה כוח שבעולם שהיה יכול לעצור מבעדנו להשיג אותו היה א ו כ ל. תמיד ניסיתי לפענח את החידה הזו, ועם הזמן הבנתי את הפתרון שלה, איך זה תמיד אבל תמיד, כשאני באינדונזיה, גולש בין אם זה בחוף זה או אחר, איך זה שאני יוצא מורעב, אך לא מורעב ברמות ובהרגשה של הארץ, שגם פה אני יוצא רעב ויכול לחסל שתי צלחות חומוס+ גרגרים+סלט+ביצה+ כף טחינה מלמעלה בחומוס אשכרה הידוע לתפארה, אך בכל זאת יש משהו אחר בכמיהה למזון באי הזה, בטעמים הכל כך מיוחדים של האוכל שם, הארומה וקומבינצית המרכיבים של המזון ממלאים את המוח בתחושת סיפוק ונעימות, ובכללי אתה יוצא שם מארוחה עם תחושת הודיה , אתה מודה לאל על כך שהביאני עד הלום, ואתה מעריך את גדולת הרגע והמקום, ואתה מודע לעובדה כי יש הרבה אנשים , גולשים, מטיילים, שלא חוו רגע כזה ואולי לא יחוו.
שאלתי את עצמי , עת נהגתי את הרכב לאזור המלון , איפה אני עוצר לחבר'ה, לאוכל מהיר נקי וטעים, ונזכרתי כי בדרך מצויה מסעדה מקומית פשוטה, מסעדה שנסגרת באופן קבוע בשעה 3 בצהרים, לקוראים המכירים את תל-אביב, יש חומוס בשוק הכרמל , חומוס ששמו הולך לפניו, ה"סורי" הוא מכונה, שעובד במתכונת זהה לזו של המסעדה שאליה נסענו.
אף על פי שהיינו רעבים בטירוף, ועוד בטרם יצאנו מהכפר canggu , קלטתי לפי ההתרחשות בשבילים הצרים, הבאלינזים הלבושים בגדי חג, והמוסיקה הנשמעת מרחוק, כי טקס גדול קורה ברגעים אלה, ואו טוטו אנו נבחין במתרחש.
ואכן לא חלפו 3 דקות , ולפתע הופיעו עשרות דמויות לבושות בבגדי חג מסורתיים, עם כובעים/מטפחות על הראש עומדות על הכביש , ומאיטות את התנועה, מחוץ למקדש מקומי. יש לציין כי כל העוסקים במלאכת התנועה ושמירת הסדר היו גברים בלבד. לנשים תפקידים אחרים אצל הבאלינזים. לכל הבאלינזים סרונג פרחוני וסאס, סרט בד, שתפקידו להבדיל בין קודש לחול, כי החלק התחתון של הגוף טמא. את הסאס כורכים סביב המותניים, על הסרונג. כל מה שלמטה ממנו, טמא.
טיול שבו אתה יוצא עם הרבה אנשים,הוא טיול מורכב ועדין. מצד אחד אני תמיד מרגיש בטיולים האלה שאני יכול לתרום מניסיוני , מדברים שעברתי על בשרי, ומהידע שלי אך יחד עם זאת בטיול כזה לכל אחד רצונות משלו, תאוות משלו, ודרך חשיבה משלו , ולכן אני תמיד מרגיש שאני צריך להיות קשוב לרצונם של האחרים, ולנסות לאזן בין הכוחות הפועלים בתוך המעגלים החברתיים שנוצרים.
ולכן, כיון שרציתי מאד לראות ולהראות לשאר חברי הקבוצה את הטקס הפולחני שנערך במקום ע"י הבאלינזים, ירדתי לשולי הדרך, יצאתי עם יושבי המכונית החוצה, שאר הרכבים שלנו עצרו גם כן, אספתי את כל הקבוצה אליי ושאלתי אותם אם בא להם להיכנס לכמה דקות ולראות מחזה אותנטי ומיוחד.
רבה הייתה הפתעתי, כי ידעתי שהגברברים רעבים בטירוף, כשהתשובה לשאלתי הייתה חד משמעית "יאללה בואו ניכנס". נכנסנו , גבר מקומי, סדרן, הוביל אותנו למחצלות שהיו פרושות על הרצפה, השמש באזור זה היא משהו שאינכם מכירים, התיישבנו על עכוזינו, ולאחר כ10 דקות של תפילות , מנחה, והמון קטורת התחיל המופע.
המופע מתחיל עם ריקוד שנקרא לגונג (Legong). את הריקוד רוקדות נערות צעירות והוא מהווה מנחה שנותנים לאלים. הוא מתאר סיפורים מיתולוגיים, סיפורי אלף לילה ולילה באלינזיים. הסיפור היום הוא על נסיך שישב 40 יום במדיטציה וראה ברוחו מלאכים רוקדים ושמע מנגינה. הוא אסף את האומנים בארמונו ותאר להם מה שמע וראה, והריקוד מבטא את ששמע וראה בעיני רוחו. הנערות, זר פרחים על ראשן, רוקדות בתנועות עדינות כיאה לבתולות, הגוף מתפתל ובמיוחד הידיים. ומוזיקת הגמלאן(כלי הקשה עשויים מנחושת) עדינה עדינה. אבל, הריקוד העיקרי היום הוא ריקוד הבארונג והראנגדה (Barong & Rangda). הסיפור הוא על מלכה, ראנגדה, שהייתה מכשפה. למלכה הייתה בת ואף אחד לא רצה להתחתן איתה. היא מתרגזת וכשפיה נעשים רעים. המלך מגרש אותה והיא הולכת לגור ביער, הופכת לשד עם עיניים בולטות וציפורניים ארוכות ומביאה פורענויות.הבארונג, שהוא דמות אריה מיתולוגי הנמצא בכל כפר והוא אחד האלים השומרים על הכפר, מתנדב להלחם בה. מתנהלת מלחמה בין הבארונג לראנגדה, המחזיקה מטפחת לבנה בידה והחושפת את ציפורניה הארוכות. אנו רואים איך החיילים שלו מנסים להילחם בה, אך היא מטילה עליהם כישוף ובמקום להרוג אותה הם נכנסים לטראנס ומתחילים לדקור את עצמם בחרבותיהם. בעוד ראנגדה צוחקת ונהנית, הם ממש דוקרים את עצמם בחזה בכוח ומתמוטטים, עד שעולים הכוהנים, שופכים עליהם מים קדושים ומרגיעים אותם. הריקוד מסמל מאבק מתמיד בין הטוב לרע. שני כוחות סותרים, שנאבקים ביניהם מאבק שאין בו מנצחים. בסוף המאבק יש רגיעה זמנית עד לעימות הבא. ראנגדה יש לה כוחות, אי אפשר להיפטר מהרע בעולם. הדת הבאלינזית מלמדת איך לשמור על האיזון בין הטוב לרע. שניהם נחוצים. אין ניצחון של טוב על רע, או של רע על טוב. תפקיד הבאלינזי למצוא את המרכז ולחיות עם שניהם, תוך איזון. בדרך כלל הבארונג נמצא במקדש הצפוני שבכפר וראנגדה נמצאת במקדש הדרומי. דמות הבארונג היא דמות קדושה. זהו אחד החפצים הקדושים, שהכנתו מלווה בהרבה טקסים. צריך לאווררו ולהוציאו לים, הכול מלווה כמובן בטקסים. בעבר, היה טקס שבו יצאו בתהלוכות משני צדי הכפר, הבארונג עם נושאיו מהמקדש הצפוני וראנגדה מהמקדש הדרומי, וכשנפגשו התחולל ביניהם מאבק סמלי שהסתיים בטראנס, כאשר נושאי הבארונג דוקרים את עצמם והכוהנים דואגים שלא ייצאו מכלל שליטה.
בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע, להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג', ברוס, מצ'דו, ג'ורדי, cj , ועוד . הכיבוש הישראלי של uluwatu. Kuta reef חלום של גל. Padang Padang השם והמיתוס. Nusa dua- הפייפליין של באלי.השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........

כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולגלוש במקום נפלא זה
מוזמן להצטרף בכל זמן נתון
תמיד יש טיולים ותמיד יוצאות קבוצות
התאריך הקרוב הוא 29/09/2009

נא לצלצל אליי כבר עכשיו

לטלפון נייד: 0505606767

או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

10 טיפים ראשונים למצטרפים לטיולי גלישה לבאלי

1.אין צורך בשום חיסונים.
2.מצד שני לעולם אין לשתות מי ברז או לשטוף מזון במי ברז ולאכול.
3.עד היום , ומקווה שגם בעתיד, היה לי סידור שהקבוצות שיצאו איתי לא שילמו בהלוך על גלשנים.
4.בחזור כל אדם מוגבל ל-30 קילו מקסימום, כולל גלשנים.
5.לא לפרוט כסף או כל אחר (טרוולר צ'קס) בדלפקים או בצידי הדרכים, יש שם נוכלים לא מעטים.
6.לעולם לא להתפתות לג'וינט או כל סוג של סם ממקומיים.
7.המשטרה והממשל מחמירים באינדונזיה בכל מה שקשור לסמים.
8.לעולם לא לברוח לשוטר בין אם אתם ברכב / קטנוע או ברגל.
9.להיות אדיבים למקומיים ולא להתנצח ביבשה או במים.
10.תמיד למרוח את עצמכם בקרם הגנה, השמש שם רצחנית.

המשך יבוא.........

הזמנה להצטרף לטיול שמתארגן בסוף ספטמבר-2009

לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם קבוצות
מתארגנות בכל חודשי השנה לבאלי.
בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני,
היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי קסום בעל מסורת
של אלפי שנים ושיש בו את הגלים הטובים בעולם.
לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל
או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.

______________________________

גילוי נאות:
למען השקיפות וההגינות, הטיול שאותו אני מציע אינו זול,
וזאת כיון שאיני בוחר במלונות זולים,
איני בוחר ברכבים פשוטים, לא בחברות זולות לטיסה אלא
באנשים וספקים אמינים ובגדול אופי הטיול אותו אני מציע
אינו מתאים למטייל החסכן.אוסיף ואומר כי ניתן
להוזיל עלויות ולחיות ברמה נמוכה, אך אני בחרתי לספק שירותיים איכותיים
אמינים וברמה גבוהה יותר ולכך יש מחיר.

__________________________________

אני רק יכול לומר מניסיון: אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל מה

שקשור לגלישה,ובכלל.

נא לצלצל אליי כבר עכשיו

לטלפון נייד:0505606767

או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

אימפוסיבול

http://www.flickr.com/photos/40071699@N02/3683066797/
Originally uploaded by באלי-טיולי גלישה עם דרור מנ�

צילום מלמעלה של חוף

אימפוסיבול

חוף שבו הכל מתחבר

נוצר גל של 300 מטר

באלנגן

http://www.flickr.com/photos/40071699@N02/3683878908/
Originally uploaded by באלי-טיולי גלישה עם דרור מנ�

צילום מהחוף ביום

של מטר וחצי

בחוף באלנגן